הלמה של צורן

הגדרה. קבוצה A אשר מוגדר עליה יחס סדר חלקי R נקראת קבוצה סדורה חלקית. תת קבוצה של קבוצה סדורה חלקית [math]\displaystyle{ C\subseteq A }[/math] נקראת שרשרת אם R מהווה יחס סדר מלא על C.

הלמה של צורן. תהי A קבוצה סדורה חלקית לא ריקה כך שלכל שרשרת המוכלת בA קיים חסם מלעיל מA. אזי קיים בA איבר מקסימלי (איבר שאין איבר שונה ממנו הגדול ממנו).

הלמה של צורן שקולה לאקסיומת הבחירה. תהי [math]\displaystyle{ \{A_i\}_i{\in I} }[/math] משפחה של קבוצות. אזי קיימת פונקציה [math]\displaystyle{ f:\{A_i\}_{i\in I}\rightarrow\bigcup_{i\in I}A_i }[/math] המקיימת [math]\displaystyle{ \forall i\in I:f(A_i)\in A_i }[/math]. במילים פשוטות: ניתן לבנות פונקציה הבוחרת נציג מכל קבוצה.

דוגמא. תהי [math]\displaystyle{ f:A\rightarrow B }[/math] פונקציה. הוכח שקיים צמצום חח"ע של f בעל תמונה זהה ל-f.

הוכחה (באמצעות אקסיומת הבחירה). נציג את A כאיחוד אוסף המקורות של כל התמונות של הפונקציה [math]\displaystyle{ A=\bigcup_{b\in im(f)}f^{-1}\Big[\{b\}\Big] }[/math]. לפי אקסיומת הבחירה ניתן לבנות פונקציה [math]\displaystyle{ g:\Big\{f^{-1}\Big[\{b\}\Big]:b\in im(f)\Big\}\rightarrow A }[/math] השולחת כל קבוצת מקורות לנציג כלשהו שלה.

נוכיח כי [math]\displaystyle{ h:=f|_{im(g)} }[/math] הינה חח"ע והתמונה שלה שווה לזו של f. נניח [math]\displaystyle{ h(a)=h(b) }[/math] לכן [math]\displaystyle{ a,b\in f^{-1}\Big[\{h(a)\}\Big] }[/math] אבל כל מקור של תמונה נשלח לנציג יחיד על ידי g אחרת זו סתירה לחד ערכיות ולכך ש-g הינה פונקציה. כמו כן, מכיוון שמכל מקור נבחר נציג, כל התמונה של f מתקבלת.

הוכחה (באמצעות הלמה של צורן).. נביט באוסף תתי הקבוצות של A כך שהצמצום של f עליהן חח"ע.

ט: תהא [math]\displaystyle{ \{B_i\}_{i\in I} }[/math] שרשרת כלשהיא של קבוצת שהצמצום של f עליהם חח"ע אזי הצמצום של f על [math]\displaystyle{ B:=\bigcup_{i\in I}B_i }[/math] ג"כ חח"ע

ה: יהיו [math]\displaystyle{ x\not=y \in B }[/math] אזי קיים [math]\displaystyle{ i\in I }[/math] כך ש [math]\displaystyle{ x\not=y \in B_i }[/math] כיוון שהצמצום של f על [math]\displaystyle{ B_i }[/math] היא חח"ע נקבל כי [math]\displaystyle{ f(x)\not=f(y) }[/math]

לפי הלמה של צורן קיים [math]\displaystyle{ B\subseteq A }[/math] מקסמאלית כך ש f מצומצמת עליה חח"ע.

ט: [math]\displaystyle{ im(f|_B)=im(f) }[/math]

ה: אחרת קיים [math]\displaystyle{ y\in im(f)/ im(f|_B) }[/math] נבחר מקור [math]\displaystyle{ x\in A }[/math] ל [math]\displaystyle{ y }[/math] ואז [math]\displaystyle{ B\cup \{x\} }[/math] קבוצה שמכילה ממש את [math]\displaystyle{ B }[/math] והצמצום של f עליה חח"ע. סתירה.

תרגיל

תהא [math]\displaystyle{ X }[/math]. קבוצה [math]\displaystyle{ F\subseteq P(X) }[/math] תקרא בוב אם: א. [math]\displaystyle{ X\in F }[/math] ב. [math]\displaystyle{ B,C\in F \Rightarrow B\cap C \in F }[/math] ג. [math]\displaystyle{ B in A \land B\subset C \Rightarrow C\in F }[/math]

הוכח שלכל קבוצה [math]\displaystyle{ A\subseteq P(X) }[/math] קיים [math]\displaystyle{ F }[/math] בוב מינמאלי שמכיל אותה (כלומר אם [math]\displaystyle{ A\subseteq F' }[/math] בוב אזי [math]\displaystyle{ F\subseteq F' }[/math])

הוכחה: נגדיר [math]\displaystyle{ \{F|A\subseteq F \land F is bob\} }[/math] ונגדיר יחס [math]\displaystyle{ R }[/math] של "הכלה הפוכה" ([math]\displaystyle{ ARB\iff B\subseteq A }[/math] ) אזי לכל שרשרת [math]\displaystyle{ \{F_i\}_{i\in I} }[/math] של בובים יש איבר מקסמאלי ביחס ל [math]\displaystyle{ R }[/math] שהוא [math]\displaystyle{ F:=\bigcup_{i\in I}F_i }[/math]. נראה ש [math]\displaystyle{ F }[/math] בוב.

א. [math]\displaystyle{ \forall i: X\in F_i }[/math] ולכן נמצא גם בחיתוך. ב. [math]\displaystyle{ B,C\in F \Rightarrow \forall i B,C\in F_i \Rightarrow \forall i B\cap C \in F_i \Rightarrow \ B\cap C \in F }[/math] ג. באופן דומה.

לפי הלמה של צורן קיים איבר מקס' ביחס ל [math]\displaystyle{ R }[/math] שזה איבר מיני' ביחס להכלה רגילה.

תרגיל ממבחן תשס"ט מועד א' (ד"ר שי סרוסי וד"ר אלי בגנו). קבוצה נקראת "מגניבה" אם ההפרש בין כל שני איברים שונים בה אינו רציונאלי. הוכח כי קיימת קבוצה מגניבה C כך שלכל [math]\displaystyle{ C\subset B }[/math] מתקיים כי B אינה מגניבה. כמו כן, הוכח שמתקיים שלכל איבר שאינו ב-C יש איבר מ-C אשר ההפרש בינהם רציונאלי.

הוכחה. נביט באוסף הקבוצות המגניבות וביחס ההכלה. לכל שרשרת של קבוצות מגניבות מתקיים כי האיחוד הכללי שלהן הינו קבוצה מגניבה. אמנם, אם x,y באיחוד הכללי אזי קיימות קבוצות בשרשרת S,T כך ש [math]\displaystyle{ x\in S \and y\in T }[/math]. מכיוון שזו שרשרת, ניתן ללא הגבלת הכלליות לומר כי [math]\displaystyle{ S\subseteq T }[/math] ולכן [math]\displaystyle{ x,y\in T }[/math] ולכן ההפרש בינהן אינו רציונאלי כפי שרצינו.

אם כן, האיחוד הכללי הינו חסם מקסימלי של השרשרת (כי הוא מכיל את כל הקבוצות בשרשרת) מתוך אוסף הקבוצות המגניבות, ולכן לפי הלמה של צורן קיימת קבוצה מגניבה מקסימלית ביחס להכלה. זה אומר שכל קבוצה מגניבה המכילה את C שווה לה.

נניח שקיים איבר שאין לו הפרש רציונאלי עם אף איבר בC. אזי אם נוסיף אותו לC נקבל קבוצה מגניבה המכילה ממש את C בסתירה.

תרגיל. הוכח שלכל מרחב וקטורי קיים בסיס

הוכחה. נביט באוסף הקבוצות הבלתי תלויות. קל להראות שלכל שרשרת באוסף זה יש חסם מלעיל: איחוד כל הקבוצות. אם האיחוד היה ת"ל סימן שהיו מספר סופי של וקטורים עם צ"ל לא טריוויאלי שמתאפס. כל אחד מהוקטורים האלה מוכל בקבוצה אחת בשרשרת, ומכיוון שזו שרשרת הקבוצה הכי גדולה מבינהן מכילה את כל הוקטורים. לכן הקבוצה הזו ת"ל בסתירה.

לכן יש קבוצה בת"ל מקסימלית, קל להוכיח שהיא פורשת ולכן מהווה בסיס.

תרגיל. תהיינה [math]\displaystyle{ a\lt b }[/math] עוצמות אינסופיות, ותהי קבוצה B כך ש [math]\displaystyle{ |B|=b }[/math]

א. הוכח כי קיימת ל-B תת קבוצה A מעוצמה a

ב. הוכח כי B היא איחוד זר של קבוצות אשר כל אחת מהן מעוצמה a.

פתרון:

א. מההגדרה של השוואת עוצמות, קיימת פונקציה חח"ע מקבוצה בעוצמת a אל תוך B. התמונה של פונקציה זו הינה תת קבוצה A בתוך B מעוצמה a.

ב. נביט באוסף כל האוספים של תתי קבוצות זרות של B שכל אחת מהן מעוצמה a. קל להראות שהאיחוד הכללי על כל שרשרת באוסף זה שייך לאוסף זה גם כן. לכן לפי הלמה של צורן יש אוסף מקסימלי של קבוצות מעוצמה a.

כעת ישנן שתי אופציות:

1. האיחוד הכללי על האוסף הנתון הוא כל B (סיימנו)

2. ההפרש בין B לבין האיחוד הכללי הוא קבוצה מעוצמה קטנה ממש מ-a. נוסיף אותה לאחת הקבוצות וקיבלנו את המשל.