88-230 אינפי 3 סמסטר א תשעד הוכחות למשפטים למבחן

משפט קנטור על רציפות במ"ש

המשפט

תהי [math]\displaystyle{ f:K \to \mathbb{R}^m }[/math] כך ש- [math]\displaystyle{ K \subseteq \mathbb{R}^n }[/math] קבוצה קומפקטית ו-[math]\displaystyle{ f }[/math] רציפה ב- [math]\displaystyle{ K }[/math], אזי f רציפה במ"ש ב-K. (הרצאה 6)

הוכחה

נניח בשלילה ש-f לא רבמ"ש ב-K. אז מתקיים ש-

[math]\displaystyle{ \exists \epsilon\gt 0 \forall \delta\gt 0 \exists x',x'' : ||x'-x''||\lt \delta \land |||f(x')-f(x'')|||\geq \epsilon }[/math].

זה מתקיים לכל דלתא, אז נגדיר סדרה של דלתות באופן הבא: [math]\displaystyle{ \delta_k=\frac1k }[/math], ולכל [math]\displaystyle{ \delta_k }[/math] נסמן את [math]\displaystyle{ x',x'' }[/math] בהתאם: [math]\displaystyle{ x'_k,x''_k }[/math].

לכן לכל k מתקיים: [math]\displaystyle{ ||x'_k-x''_k||\lt \frac1k, |||f(x'_k)-f(x''_k)|||\geq\epsilon\gt 0 }[/math]

כיוון שכל הנקודות [math]\displaystyle{ x'_k }[/math] ב-K, שהיא קבוצה קומפקטית, מתקיימת למת בולצאנו ווירשטראס. כלומר קיימת תת סדרה [math]\displaystyle{ \left\{ x_{k_i} \right\}_{i=1}^\infty \to x_0 }[/math] שמתכנסת לנקודה [math]\displaystyle{ x_0 }[/math] שגם היא ב-K (כיוון ש-K סגורה).

נשים לב ש- [math]\displaystyle{ x''_{k_i}=x'_{k_i}+(x''_{k_i}-x'_{k_i}) \to x_0 + 0 = x_0 }[/math]. מתוך הנתון ש- f רציפה ב- [math]\displaystyle{ x_0 }[/math] נקבל ש- [math]\displaystyle{ f(x'_{k_i}) \to f(x_0) , f(x''_{k_i}) \to f(x_0) }[/math] אך אם כך, [math]\displaystyle{ \lim_{i\to\infty} (f(x'_{k_i})-f(x''_{k_i}))=f(x_0)-f(x_0)=0 }[/math] בסתירה לכך שקיים אפסילון כך ש- [math]\displaystyle{ |||f(x')-f(x'')|||\geq \epsilon }[/math]. משל

היחס בין הדיפרנציאל לנגזרות החלקיות

הערה: יש 2 משפטים שאני לא בטוח לאיזה אחד מהם הוא מתכוון, וצריך לשאול אותו. (שניהם בהרצאה 7)

משפט 1

תהי [math]\displaystyle{ f:\Omega\to\mathbb{R}^m }[/math] כך ש- [math]\displaystyle{ \Omega \subseteq \mathbb{R}^n }[/math] ותהי [math]\displaystyle{ a \in \operatorname{int} \Omega }[/math] כך ש- f דיפ' ב-a. אזי לכל [math]\displaystyle{ 1\leq j \leq n }[/math] קיימת נגזרת חלקית [math]\displaystyle{ \frac{\partial f}{\partial x_j} (a) }[/math] והיא שווה ל- [math]\displaystyle{ df_a (e_j) }[/math]

הוכחה 1

[math]\displaystyle{ f(a+h)=f(a)+df_a(h)+\epsilon(h)||h|| }[/math] כך ש- [math]\displaystyle{ \lim_{h\to 0}\epsilon(h)=0 }[/math].

לכן,

[math]\displaystyle{ f(a+t\cdot e_j)-f(a)=df_a(t\cdot e_j)+\epsilon (t\cdot e_j)\cdot |t|\cdot ||e_j|| }[/math]

כיוון ש- [math]\displaystyle{ ||e_j||=1 }[/math] והדיפרנציאל הוא אופרטור לינארי, מקבלים ש-

[math]\displaystyle{ \frac{f(a+t\cdot e_j)-f(a)}{t}=df_a(e_j)+\frac{|t|}{t}\epsilon(t\cdot e_j) }[/math]

נשים לב שהגורם האחרון שואף ל-0 כש- t שואף ל-0, ולכן נקבל:

[math]\displaystyle{ \lim_{t\to 0} \frac{f(a+t\cdot e_j)-f(a)}{t} = df_a(e_j) }[/math] אך אגף שמאל, עפ"י הגדרה, זה [math]\displaystyle{ \frac{\partial f}{\partial x_j} (a) }[/math] וקיבלנו את מה שרצינו.

משפט 2

תהי [math]\displaystyle{ f:\Omega\to\mathbb{R}^m }[/math] כך ש- [math]\displaystyle{ \Omega \subseteq \mathbb{R}^n }[/math] ותהי [math]\displaystyle{ a \in \operatorname{int} \Omega }[/math] כך ש- f דיפ' ב-a, אזי מתקיים:

[math]\displaystyle{ \forall h \in \mathbb{R}^n :df_a(h)= \sum_{j=1}^n (\frac{\partial f}{\partial x_j} (a) \cdot h_j) }[/math]

הוכחה 2

יהי [math]\displaystyle{ h\in \mathbb{R}^n }[/math] אז [math]\displaystyle{ h=(h_1,h_2,...,h_n)=h_1\vec{e_1}+...+h_n\vec{e_n}=\sum_{j=1}^n h_j\vec{e_j} }[/math]. מתוך העובדה שהדיפרנציאל הוא אופרטור לינארי וממשפט 1,

[math]\displaystyle{ df_a(h)=h_1 df_a(e_1)+...+h_n df_a(e_n)=h_1\frac{\partial f}{\partial x_1}(a)+...+h_n\frac{\partial f}{\partial x_n}(a)=\sum_{j=1}^n \frac{\partial f}{\partial x_j}(a)\cdot h_j }[/math]