שינויים
[[קטגוריה:אינפי]]
==הגדרה==
תהי <math>f </math> פונקציה ממשית המוגדרת וחסומה בקטע <math>(a,b)</math>. אזי ישנן שתי הגדרות שקולות לאינטגרל המסויים המסוים של <math>f </math> בקטע:
*הגדרה לפי '''דרבו''': אם גבול [[סכום דרבו|סכומי דרבו]] התחתונים קיים ושווה לגבול סכומי דרבו העליונים אזי הפונקציה <math>f </math> '''אינטגרבילית''' בקטע והאינטגרל המסויים המסוים בקטע שווה לגבול סכומי הדרבודרבו.*הגדרה לפי '''רימן''': אם גבול [[סכום רימן|סכומי רימן]] קיים אזי <math>f </math> '''אינטגרבילית''' בקטע והאינטגרל המסויים המסוים בקטע שווה לגבול סכומי הרימןרימן.
==דוגמאות==
===פונקצית דיריכלה===
הוכח כי הפונקציה הבאה אינה אינטגרבילית בקטע <math>[0,1]</math>:
'''הוכחה.'''
ולכן '''כל''' [[סכום דרבו]] תחתון שווה ::<math>\sum_k0\cdot\Delta_k =0</math>
וכמו כן '''כל''' [[סכום דרבו]] עליון שווה
שכן סכום אורכי כל תתי -הקטעים של החלוקה, שווה לאורך הקטע כולו.
אם כך, גבול סכומי דרבו התחתונים הינו אפס הנו <math>0</math> והוא שונה מגבול סכומי דרבו העליונים שהוא <math>1</math>, ולכן הפונקציה '''אינה אינטגרבילית''' בקטע.
===פונקצית רימן===
הוכח כי הפונקציה הבאה אינטגרבילית בקטע <math>[0,1]</math>, וכי מתקיים <math>\displaystyle\int\limits_0^1 R(x)dx=0</math>
'''הוכחה.'''
באופן דומה לתרגיל על פונקציה פונקציית דיריכלה, קל לראות כי גבול סכומי הדרבו דרבו התחתונים הוא אפס<math>0</math>. לכן ניתן להוכיח כי גבול סכומי דרבו העליונים הוא אפס גם כןהוא <math>0</math>.
יהי אפסילון גדול מאפס<math>\epsilon>0</math>. צריך למצוא דלתא גדול מאפס <math>\delta>0</math> כך ש'''לכל''' [[חלוקה]] עם [[חלוקה|פרמטר חלוקה]] קטן מדלתאמ <math>\delta</math>, מתקיים שמרחק סכום הדרבו העליון שלה מאפס מ- <math>0</math> קטן מאפסילוןמ- <math>\epsilon</math>.
כעת נראה כי לכל מספר טבעי <math>q</math> מספר הנקודות בקטע בהן <math>R(x)\ge\frac1{q}</math> הוא סופי, ונסמן מספר זה ב-<math>n_q</math> .
כעת, בהנתן חלוקה <math>P</math> כלשהי, לכל היותר <math>n_q</math> קטעים מכילים נקודות בהן <math>R\ge\frac1{q}</math>, ולכן שטח הפונקציה במלבנים המתאימים לחלקים אלה הוא לכל היותר <math>1</math> כפול אורך הקטע.
לכן סכום הדרבו העליון הוא לכל היותר סכום הקטעים משני הסוגים האלו, ויתרה על כך:
::<math>\overline{S}(R,P)\leq le \frac{1}frac1{q}\cdot \Big|[0,1]\Big| + n_q\cdot\lambda(P)</math>
כאשר <math>\lambda(P)</math> הוא אורך הקטע הכי ארוך בחלוקה. בוודאי אורכי הקטעים המכילים את הנקודות הגבוהות קטנים או שווים לו.
בסה"כ, נבחר q כך ש:
ולאחר מכן נבחר דלתא <math>\delta</math> כך ש:::<math>n_q\delta < \frac{\epsilon}{2}</math>
וכך קיבלנו את המשלשרצינו.<math>\blacksquare</math>
==חישוב האינטגרל המסוים==
קיימות מספר שיטות לחישוב האינטגרל המסוים, כשהנפוצה והשימושית ביותר היא שימוש ב[[המשפט היסודי של החדוא|נוסחת ניוטון-לייבניץ]].