הבדלים בין גרסאות בדף "אינפי 1 לתיכוניסטים תש"ע"

מתוך Math-Wiki
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
(←‏=תשובה)
 
(150 גרסאות ביניים של 22 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
−
=אינפי 1 לתיכוניסטים=
+
=אינפי' 1 לתיכוניסטים=
−
 
+
כאן יהיה המקום שלנו להיעזר אחד בשני בקורס חשבון אינפיניטסימלי 1. אתם מוזמנים לשאול שאלות ולדון בבעיות הנוגעות לקורס אינפי' 1 - סטודנטים הלומדים בשתי הקבוצות מוזמנים להגיב כאן.
−
כאן יהיה המקום שלנו להיעזר אחד בשני בקורס חשבון אינפיניטסימלי 1. אתם מוזמנים לשאול שאלות ולדון בבעיות הנוגעות לקורס אינפי 1 - סטודנטים הלומדים בשתי הקבוצות מוזמנים להגיב כאן.
+
  
 
=ארכיון=
 
=ארכיון=
 
[[אינפי 1 לתיכוניסטים תש"ע - ארכיון 1|ארכיון 1]]
 
[[אינפי 1 לתיכוניסטים תש"ע - ארכיון 1|ארכיון 1]]
  
−
=תרגילים + פתרונות=
+
[[אינפי 1 לתיכוניסטים תש"ע - ארכיון 2|ארכיון 2]]
  
−
'''[[מדיה:09Infi1_Sol1.pdf| תרגיל 1]]'''
+
=תרגילי אתגר באינפי'=
 +
*מצא סדרה כך שקבוצת הגבולות החלקיים שלה היא כל הממשיים
 +
*מצא פונקציה רציפה בקטע <math>(0,1]</math> שאינה חסומה בו מלעיל ואינה חסומה בו מלרע
 +
*מצא פונקציה מונוטונית שאינה רציפה באף סביבה של 0
 +
*מצא פונקציה שאם תגזור אותה תקבל <math>\tan</math>
 +
*הוכח/הפרך: הגבול של הסדרה <math>\sin(n)</math> אינו קיים
  
−
'''[[מדיה:09Infi1_Sol2.pdf| תרגיל 2]]'''
+
===תרגיל אתגר מאתגר במיוחד===
 +
תרגילי האתגר הנ"ל מאתגרים וטריקיים אך ניתן לפתור אותם בעזרה הידע שלכם מקורס אינפי' בלבד. את האתגר הבא צריך לפתור בעזרת ידע מקורסים אחרים שלמדתם בנוסף: (קרדיט ללואי שפתרה את זה)
  
−
'''[[מדיה:09Infi1_Sol3.pdf| תרגיל 3]]'''
+
*האם קיימת פונקציה מונוטונית שאינה רציפה באף נקודה בקטע <math>[0,1]</math> ? אם כן מצא אותה, אם לא הוכח שלא.
  
−
'''[[מדיה:09Infi1_Sol4.pdf| תרגיל 4]]'''
+
(שוב, זה תרגיל מאד קשה, אל תרגישו רע אם אתם לא מצליחים לפתור אותו)
  
−
'''[[מדיה:09Infi1_Sol5.pdf| תרגיל 5]]'''
+
===פתרונות לאתגרים===
 +
'''[[פתרונות לאתגר אינפי 1 תיכוניסטים תש"ע|פתרונות]]'''
  
−
'''[[מדיה:09Infi1_Sol6.pdf| תרגיל 6]]'''
+
=שאלות=
 +
==מהבוחן==
 +
מישהו זוכר איך מראים שגבול הסדרה <math>\sqrt[n]{\sqrt[n]{n}-1}</math> הוא 1? כאשר (<math>\sqrt[n]{x}</math> זהו השורש ה- <math>n</math>-י של <math>x</math> . ובלינארית (מתוך מבחן של רון עדין), איך מראים שלמטריצות מתחלפות <math>A,B</math> (ז"א ש- <math>AB=BA</math>) קיים ו"ע משותף...?
  
−
'''[[מדיה:09Infi1_Sol7.pdf| תרגיל 7]]'''
+
==שאלה==
 +
יש לי שאלה על גבול שאני מנסה למצוא אבל משום מה יש שלב אחד שלכאורה נראה לי נכון אבל הוא לא. נתונה הפונקציה:
 +
:<math>\frac{p\sin(x)-\sin(px)}{x(\cos(x)-\cos(px))}</math>
 +
כאשר <math>x</math> שואף ל-0
  
−
'''[[מדיה:09Infi1_Sol8.pdf| תרגיל 8]]'''
+
כאשר <math>p=\pi</math> .
  
−
'''[[מדיה:09Infi1_Sol9.pdf| תרגיל 9]]'''
+
פירקתי את השבר לשני שברים בצורה הבאה: כל מחובר של המונה לבדו עם המכנה (חיבור שברים עם אותו מכנה הוא שבר עם אותו מכנה כמו של השניים המקוריים כאשר מחברים את המונים שלהם, אם עדיין לא הבנת את כוונתי)
  
−
=שאלות=
+
ואז בצד אחד היה לי <math>\frac{\sin(x)}{x}</math> וזה שואף ל-1. בצד שני היה לי <math>\frac{\sin(px)}{x}</math> אז פשוט כפלתי וחילקתי ב- <math>p</math> ואז בגלל ש- <math>x</math> שואף ל-0, גם <math>px</math> שואף ל-0 מה שאומר שגם <math>\frac{\sin(px)}{px}</math> שואף ל-1.
  
 +
ואז כביכול היה יוצא 0 כי שני השברים מצמצמים אחד את השני.
  
−
==שאלה==
+
הבעיה היא במה שאמרתי על <math>\sin(px)</math> ו- <math>px</math> כי בדקתי במחשבון ושם זה נתן תוצאה אחרת.
  
−
אני לא בטוח במשהו: במבחן ד'אלמבר , כתוב במייזלר שהטור מתבדר אם החלוקה גדולה או שווה ל 1. אני זוכר שהמתרגל פעם קיבל שהחלוקה שווה ל 1 אבל אמר שזה לא אומר כלום. אז מה נכון?
+
לכן רציתי לדעת איך לפתור את זה באמת.
 +
 
 +
תודה
  
 
===תשובה===
 
===תשובה===
−
אני אסביר. אם <math>\forall n : \frac{a_{n+1}}{a_n}\geq 1</math> זה אומר שהסדרה מונוטונית עולה. מכיוון שהיא חיובית, זה אומר שהיא בהכרח לא שואפת לאפס ולכן הטור מתבדר.  
+
<math>\frac{\sin(px)}{px}\xrightarrow[x\to0]{}1</math> . קל לראות את זה לפי היינה. אם <math>x_n</math> סדרה ששואפת ל-0 אזי גם <math>\frac{x_n}{p}</math> סדרה ששואפת ל-0, פשוט תציב בפונקציה ותקבל שבזכות ש- <math>\frac{\sin(x)}{x}</math> שואף ל-1, שגם הפונקציה הזו על הסדרה הנ"ל שואפת ל-1. (לא ניסחתי מדויק, אני אשאיר לך לתקן את הפערים).
  
  
−
לעומת זאת, אם <math>\lim_{n\rightarrow \infty}\frac{a_{n+1}}{a_n}=1</math> לא ניתן לדעת אם הטור מתכנס, משמע יש דוגמאות לשני הכיוונים. הטור ההרמוני <math>\sum \frac{1}{n}</math> מקיים את התכונה הזו ומתבדר, ואילו הטור <math>\sum \frac{1}{n^2}</math> מקיים את התכונה הזו ומתכנס (<math>\lim_{n\rightarrow \infty}\frac{n^2}{(n+1)^2}=1</math>)
+
מצטער אבל לא ממש הבנתי איך התשובה שלך קשורה לשאלה שלי.
 +
 
 +
במחשבון יוצא שהפונ' שואפת ל-1.047 (וממש המספר הזה, לא 1)
 +
 
 +
אני אכתוב לך את מה שעשיתי ואני מקווה שתצליח להסביר לי מה היה לא נכון:
 +
:<math>\lim\limits_{x\to0}\left[\frac{\pi\sin(x)-\sin(\pi x)}{x(\cos(x)-\cos(\pi x))}\right]</math>
 +
 
 +
זה שווה ל:
 +
:<math>\lim_{x\to0}\left[\frac{\pi\sin(x)}{x(\cos(x)-\cos(\pi x))}-\frac{\sin(\pi x)}{x(\cos(x)-\cos(\pi x))}\right]</math>
 +
 
 +
ששווה ל:
 +
:<math>\lim_{x\to0}\left[\frac{\pi}{\cos(x)-\cos(\pi x)}-\frac{\pi\sin(\pi x)}{\pi x(\cos(x)-\cos(\pi x))}\right]</math>
 +
 
 +
ששווה ל:
 +
:<math>\lim_{x\to0}\left[\frac{\pi}{\cos(x)-\cos(\pi x)}-\frac{\pi}{(\cos(x)-\cos(\pi x))}\right]=0</math>
 +
 
 +
וזה אמור להיות 0 זהותית (כלומר ממש 0, לא שואף ל-0...)
  
−
==שאלה==
 
−
איך אני מראה שלמשוואה tg x = x יש אינסוף פתרונות ממשיים?
 
 
===תשובה===
 
===תשובה===
−
<math>\lim_{x\rightarrow \frac{\pi}{2} +\pi k}tgx - x= \lim_{x\rightarrow \frac{\pi}{2} +\pi k}\frac{sinx}{cosx} - x = \pm \infty</math>
+
דבר ראשון, אסור בתכלית האיסור, להחליף באמצע התרגיל את חלק מהגבולות למספר אליו הם שואפים. אחרת <math>1^\infty</math> תמיד שווה 1 למרות שאנחנו יודעים שהוא יכול להיות e. ושוב, הייתי פותר את זה באמצעות כלל לופיטל, ולא בטוח איך אפשר אחרת.
  
−
ולכן לפי משפט ערך הביניים כל ערך ממשי מתקבל בין השאיפה לאינסוף ומינוס אינסוף, וזה קורה אינסוף פעמים (לכל k). בפרט, 0 מתקבל אינסוף פעמים, ולכן <math>tgx=x</math> אינסוף פעמים.
+
אוקי, אז נניח שהייתי מכניס את ה- <math>\lim</math> גם לשבר השני..
 +
 
 +
אני עדיין לא מבין למה זה לא היה עובד
 +
 
 +
(ותודה שאתה ממשיך לענות לי למרות החפירה..)
 +
 
 +
:מה הכוונה מכניס <math>\lim</math> לשבר השני? אסור לך להחליף במספר, אתה נשאר עם אינסוף פחות אינסוף ולא מצליח לחשב. לא יהיה לך זהותית 0. אסור לך למחוק את <math>\frac{\sin(x)}{x}</math>
 +
 
 +
אז זה מה שאני לא מבין, למה אסור למחוק את <math>\frac{\sin(x)}{x}</math> הרי זה אמור להיות 1 כש- <math>x\to0</math>
 +
 
 +
:כמו שאמרתי, לפי ההגיון הזה, גם <math>\left(1+\frac{1}{n}\right)^n=1</math> כי <math>1+\frac{1}{n}\to1</math> . במקרה זה, יש לך <math>1\cdot\infty-\infty</math> אסור להשתמש באריתמטיקה של גבולות במקרה זה. דוגמא נגדית פשוטה יותר: <math>\frac{n+1}{n}\cdot n-\frac{n-1}{n}\cdot n</math> בשיטה שלך זה 0 זהותית. במציאות, זה שווה בדיוק 2.
 +
 
 +
הבנתי. תודה רבה! (וסליחה על החפירה הארוכה, שוב)
  
 
==שאלה==
 
==שאלה==
−
האם פונ' חח"ע ועל היא מונוטונית?
+
רציתי לבדוק אם אני צודק: דורשים למצוא נקודות אי-רציפות וסיווגן בפונקציות הבאות:
  
−
===תשובה===
+
1) <math>\frac{\cos(x)}{|\cos(x)|}</math>
−
רציפה או לא? קח את x על הרציונליים, ו2x על האי רציונליים, חח"ע ועל ואינה מונוטונית.
+
  
−
אם היא רציפה, היא חייבת להיות מונוטונית לפי משפט ערך הביניים (תרגיל) ואפילו לא צריך את העל.
+
2) <math>\frac{e^{-\frac{1}{x^2}}}{2+\sin\left(\tfrac{2}{x}\right)}</math>
 +
 
 +
בשתיהן יצא לי 0 אי-רציפות סליקה. זה נכון?
 +
 
 +
===תשובה===
 +
בראשון 0 '''אינה''' נקודת אי-רציפות בכלל... יש כמובן נקודות אי-רציפות אחרות, והן תמיד ממין ראשון. שים לב שהפונקציה הזו היא פשוט 1, 1- או לא מוגדרת.
 +
 
 +
 
 +
בשני זה נכון, וזו אכן נקודת אי-הרציפות היחידה.
 +
 
 +
כן, בראשון התבלבלתי..
 +
תודה רבה!
  
 
==שאלה==
 
==שאלה==
−
נניח שיש לי פונקצייה שמוגדרת בתחום x>a, ובדיוק בנק' x=a יש אי-רציפות בצורה של 'אסימפטוטה' - האם זו אי רציפות מסוג ראשון, או שני?
+
אפשר בבקשה עזרה בתרגיל? צריך לבדוק האם <math>y=\cos\big(\log(x)\big)</math> רבמ"ש בקטע הפתוח <math>(0,-\infty)</math> . אני לא ממש רואה את זה... (אין גבול בשאיפה ל- <math>0^+</math> , אז ניסיתי להראות ע"י שתי סדרות שואפות ל-0 שאין רבמ"ש, לא ממש הולך לי...)
 +
 
  
 
===תשובה===
 
===תשובה===
−
מה זה צורה של אסימפטוטה. ההגדרה מאד מאד פשוטה:
+
מה לא הולך? <math>x_n=e^{\pi-2\pi n}\ ,\ y_n=e^{-2\pi n}</math> . שתי הסדרות שואפות ל-0, ולכן המרחק ביניהן שואף ל-0. אבל הפונקציה עליהן שווה 1 או 1-.
  
−
אי רציפות סליקה: קיים גבול סופי בנקודה
 
  
−
אי רציפות ממין ראשון: קיימים גבולות חד צדדיים סופיים בנקודה
+
(זה לא כותב השאלה) אפשר פשוט לומר שהגבול באפס לא קיים, לכן הפונקציה לא רבמ"ש ב- <math>(0,1)</math> וכמובן שהיא לא רבמ"ש ב- <math>(0,\infty)</math> , לא?
 +
:(זה לא ארז) אני חושב שאסור, כי אז לפי מה שאתה אומר בגלל שלא קיים לsin x גבול באינסוף אז היא לא רבמ"ש...
  
−
אי רציפות ממין שני: כל מצב אחר
+
::בכל מקרה, הדרך היחידה להוכיח שהגבול אינה קיים היא באמצעות הסדרות, כך שלא חסכת עבודה. באופן כללי, אפשר להוכיח שאם הגבול אינו קיים בצד הסופי, אזי הפונקציה לא רציפה שם במ"ש. זה נכון כי יש 2 אופציות: או שיש 2 סדרות ששואפות לצד הסופי (נגיד a) והפונקציה שואפת עליהן לגבולות שונים (וזה אוטומטית יוצר סתירה לרציפות במ"ש), או שיש סדרה ששואפת לאינסוף ואז הפונקציה אינה חסומה על קטע חסום, ולכן אינה רציפה במ"ש. אבל כמו שאמרתי, כך או כך זה דורש את בניית הסדרות.
  
 +
:לאדע, לא עולה לי כל כך מהר הדוגמאות להפרכה. תודה בכל מקרה! יש לי עוד שאלה ממש קטנה, אני מנסה להוכיח שכשX שואף ל0, אז ln sin x / ln x שואף ל1.
 +
:האם מותר לי להגיע לזה באמצעות המשפט של sin x / x =1 ? כי אז אני מכפיל בX, מפעיל LN על שני האגפים, מחלק בLN X ומקבל את הדרוש... תודה לעונה!
  
 +
אסור. אין משפט שsinx/x=1 יש משפט שאומר שזה שואף לאחד... אבל לכפול בx זה כמו לכפול באפס וזה בוודאי אסור (אריתמטיקה של גבולות לא עוזרת פה). אפשר לפתור באמצעות כלל לופיטל, כמו שאמרתי אני לא יודע אם זה בחומר או לא.
  
−
הדבר היחיד שאני לא בטוח לגביו, באמת בהקשר השאלה שלך, הוא מה קורה כאשר מדברים על פונקציה בתחום הגדרה מסוים. כלומר, מה היא האי רציפות של פונקציה <math>\frac{x}{\sqrt{x}}</math> בנקודה אפס. מצד אחד לפי ההגדרה שרשמתי למעלה זה מין שני כי לא קיים הגבול החד צדדי משמאל. מצד שני, אם נחליף את הנקודה ב0 נקבל פונקציה רציפה ב(אינסוף,0], אז זה נשמע כמו סליקה. אז אני באמת לא בטוח מה ההגדרה במקרה כזה.
+
זה לא בחומר, תודה בכל מקרה.!
  
 
==שאלה==
 
==שאלה==
−
איך אפשר להוכיח שאם יש לי סדרה : <math>a_n</math> המתכנסת ל-0, אזי : <math>\frac{\sum_{n=1}^{\infty}{a_n}}{n} = 0</math> (כלומר הוכחה לפי הגדרת הגבול) ?
+
יש משהו שנורא מבלבל אותי.
 +
נניח שיש לי את הפונקציה: <math>f(x)=e^{lnx}</math>
 +
 
 +
מצד אחד הנגזרת שלה היא 1, כי היא שווה ל-X
 +
 
 +
מצד שני, אם אני מתעלם מהעובדה שהדבר הזה הוא X ואני גוזר רגיל אני מקבל שהגזרת היא 1 חלקי X.
 +
מה עושים???
 +
 
 +
דרך אגב, ארז כתבתי לך בחזרה משהו בשאלה של ה- <math>\lim_{x\rightarrow 0}\frac{sin(\pi x)}{\pi x}</math>
 +
אז בבקשה תענה לי.
  
 
===תשובה===
 
===תשובה===
−
יש טעות בשאלה. הרי הטור בוודאי לא חייב להתכנס, ולכן אין הגדרה כלל לחלוקה הנ"ל, ובפרט אין גבול.
+
לומדים לגזור!
 +
<math>[e^{lnx}]' =e^{lnx} \cdot \frac{1}{x}=\frac{x}{x}=1</math>
 +
 
 +
חח אופס, סליחה.
 +
 
 +
==שאלה - רבמ"ש==
 +
נכון, חפרנו על הנושא למרות שתהיה מקסימום שאלה אחת על זה במבחן, ובכל זאת:
 +
נניח שאני רוצה להוכיח ש- f(x)=xsinx רבמ"ש. האם מותר לי לקחת x,y שמקיימים <math>|x-y|<d</math> ולומר :
 +
<math>
 +
|xsinx-ysiny| \le |2x-2y| < 2d
 +
</math>
 +
(מהסיבה שפונק' הסינוס חסומה ע"י 1 ו-1-) ?
  
 
===תשובה===
 
===תשובה===
−
לא הבנתי איך זה קשור שהטור לא מתכנס...
+
בוודאי שלא. למשל <math>x=2000\pi, y=2000\pi + \pi/2, d = \pi/2</math> אז יוצא ש<math>|xsinx-ysiny|= 2000\pi + \pi/2</math>
−
בכל מקרה מה שרשמת זה ההממוצע החשבוני של <math>\ a_n </math>,והוכחנו בהרצאה שהממוצע החשבוני של <math>\ a_n </math> מתכנס לאותו גבול כמו <math>\left\{a_n\right\}_{n=1}^{\infty}</math>  
+
−
לכן אם הגבול של <math>\left\{a_n\right\}_{n=1}^{\infty}</math> הוא 0 זה גם הגבול של הממוצע החשבוני :)
+
  
  
−
מוכיחים את המשפט של השוויון בין הגבולות (בצורה כללית) בעזרת משפט שטולץ.
+
הטריק הוא בגדול לקחת <math>x_1=x,x_2=x+h</math> ולפתח לפי נוסחאות טריגונומטריות.
−
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98_%D7%A9%D7%98%D7%95%D7%9C%D7%A5#.D7.A0.D7.99.D7.A1.D7.95.D7.97_.D7.94.D7.9E.D7.A9.D7.A4.D7.98
+
  
−
הטעות היא שלפי מה שכתבת, זה נראה כאילו דיברת על סכום של הטור האינסופי עד אינסוף (כאיבר אחד) נחלק ל-n (שהוא מה שרץ) ואז כמו שנאמר, זה לא ממש מוגדר. וכמו שאמרו, ההוכחה בעזרת שטולץ היא די פשוטה
+
==שאלה - טורים==
−
:אפשר גם להוכיח בעזרת סנדוויץ'? לומר שהביטוי גדול שווה מסדרת המינימומים וקטן שווה מסדרת המקסימומים, שהם תתי סדרה של an ולכן הגבול שלהם הוא 0, ולכן גם הביטוי שואף ל0?
+
ישבתי על זה הרבה ולא הצלחתי X:
 +
:נתון שיש טור המוגדר ע"י סכום הסדרה an ובדומה סכום המוגדר ע"י סכום הסדרה bn
 +
:ידוע שסיגמא AN זה A וסיגמא BN זה B
 +
:מגדירים סדרה חדשה, CN שבמקומות האי זוגיים היא מקבלת את b1,b3,b5.... ובמקומות הזוגיים היא מקבלת את a1,a2,a3,...
 +
:האם סיגמא CN מתכנס?
  
−
==שאלה==
+
===תשובה===
−
בתחילת הקורס נאמר שיש חובת הגשה של 80 אחוז. לא הגשתי את התרגילים 7,8 מפני שלא יכלתי להגיע לאוניברסיטה בזמן חופשת הסמסטר. האם אי הגשת שני תרגילים אלה יורד לי ציון?
+
לא של ארז:
−
:אפשר להגיש אותם גם ביום ראשון.
+
מקווה שזה נכון:
 +
סכום האי זוגיים של הסדרה b מתכנס לפי קריטריון ההשוואה, הסכום של a כמובן מתכנס לפני הנתון
 +
ולכן סכום טורים מתכנסים הוא מתכנס.
 +
 
 +
 
 +
:מבחן ההשוואה נכון לטורים חיוביים בלבד. והתשובה היא בוודאי לא, אם לא נתון שהטורים חיוביים. לוקחים את הטור הקלאסי להתכנסות בתנאי <math>b_n=(-1)^n/n</math> ולוקחים כל טור מתכנס אחר להיות a_n...
  
 
==שאלה==
 
==שאלה==
−
תהי סדרה an. אם הגבול של an^2 קיים ושווה למס' ממשי כלשהו, מה זה אומר לי לגבי הגבול של an? הוא לא חייב להיות קיים, נכון? אבל במידה וכן: הוא יכול להיות פלוס מינוס השורש של הגבול הנ"ל, ואלו האפשרויות היחידות, נכון?
+
שאלה מהמבחן של ראובן שנה שעברה שלא הצלחתי:
  
 +
תהי an סדרה מתכנסת כך ש: <math>s={an: n - belong - to - N}</math> כאשר N זה המספרים הטבעיים. ואומרים ש-s  היא קבוצה סופית.
 +
צריך להוכיח שהחל מ-N מסויים, לכל n,m שגדולים ממנו, an=am.
 +
 +
זה נראה לי נכון אבל אני לא יודע איך לכתוב את זה בצורה מתמטית.
 
===תשובה===
 
===תשובה===
−
בדיוק. תמיד התת סדרה המורכבת מהשליליים של an תתכנס למינוס השורש, ותת הסדרה של החיוביים תתכנס לשורש. אם המספר הינו אפס, אז גם an תתכנס בהכרח לאפס.
 
−
:מגניב. אבל שוב, זה לא דורש שיהיה קיים גבול לan נכון?
 
  
−
::אם יש סדרות חלקיות שמתכנסות לגבולות שונים ברור שאין גבול. וכמו שאמרתי, אם הגבול המקורי הוא אפס אז כן חייב להיות הגבול אפס גם של an.
+
S הינה קבוצת כל האיברים בסדרה, והיא סופית. כלומר איבר בסדרה יכול להיות אחד מתוך מספר סופי של איברים (איבר מתוך S).
  
−
== שאלה ==
+
כעת, נגדיר את קבוצת ההפרשים <math>D=\{|s_1-s_2| : s_1,s_2 \in S, s_1\neq s_2\}</math> מכיוון שS סופית גם D סופית ולכן יש לה מינימום. נגדיר <math>\epsilon = Min(D)/2>0</math>. כעת, לפי תנאי קושי, קיים <math>n_0</math> כך שלכל <math>n,m>n_0</math> מתקיים <math>|a_m-a_n| < \epsilon</math>
−
מה המשמעות האינטואיטיבית/גאומטרית של רציפות במידה שווה?
+
אבל אם <math>a_n \neq a_m </math> אזי <math>|a_m-a_n| \in D</math> אבל
  
−
===תשובה===
+
<math>|a_n-a_m|<\epsilon < Min(d)</math> וזו סתירה.
−
מה היא רציפות? פונקציה הינה רציפה אם הגבול שלה בנקודה הוא הערך שלה בנקודה, כלומר שבכל נקודה היא שואפת לערך שלה בנקודה.
+
  
−
מידה שווה יכולה לדבר על גבולות באופן כללי. המילה "מידה" מתכוונת למהירות ההתכנסות. כלומר כמה מהר הפונקציה מגיעה לגבול שלה בנקודה. ואיך ניתן למדוד מהירות התכנסות? על ידי כמה קטן הדלתא שנדרש על מנת שהפונקציה תהיה במרחק אפסילון מסויים מהגבול.
+
:סבבה תודה!
  
−
כעת, המילה "שווה" אומרת שה"מידה" כלומר מהירות ההתכנסות שווה בכל נקודה בקטע בו יש רציפות במידה שווה. כלומר, לכל אפסילון, קיים דלתא, כך שאם ניקח מסדרון באורך דלתא איפשהו על ציר x, הפונקציה לא תצא בתוכו ממסדרון באורך אפסילון בציר y. ובמילים, הפונקציה מתכנסת פחות או יותר באותה מהירות לגבול שלה בכל נקודה בקטע.
 
  
−
==שאלה==
+
===מבחן של ראובן===
−
האם יש דרך למדוד למה מתכנס הטור <math>(-1)^n*1/n</math>?
+
איפה יש את המבחן שלו משנה שעברה?
  
−
ועוד שאלה לא קשורה: זה ארז שעוזר לנו כאן בכל השאלות או המתרגלים האחרים באינפי?
+
באתר של גיל
  
−
יש לי דה ז'ה וו שמישהו עונה לי ואומר לי כן אבל לא אומר לי איך, אז בבקשה תגידו גם איך :)
+
איפה זה, אפשר קישור?
  
−
:כן. (זה שארז עונה. ואני באמת לא יודע איך הוא עושה את זה D: ). במחשבון אני מקבל שהוא שווה ל-(-0.69),
+
http://math.ipnet.co.il
  
−
::כן אבל התכוונתי לתשובה ממש עם נוסחאות ומשפטים..
+
תודה
  
−
==שאלה - קיום גבול חד-צדדי==
+
==שאלה==
−
איך אפשר להפריך קיומו של גבול חד צדדי? למשל, בפונקצייה sin(1/x) : האם מותר לי לומר שהגבול החד צדדי של 0 מימין שווה ממש לגבול של sin(x) כאשר x שואף לאינסוף, אם קיים?
+
באחת משאלות האתגר שנתתם (זאת עם הגבולות החלקיים שכוללים את כל הממשיים), מותר לי פשוט להגיד ש-an היא הספירה של Q?
 +
אנחנו יודעים שאפשר לספור את Q אבל האם זה מספיק להסתמך על זה שקיימת ספירה כזאת ואז לרשום שנק' ההצטברות של Q הן כל R ולכן אלו הם הג"חים?
  
 
===תשובה===
 
===תשובה===
−
עושים את זה באלגנטיות באמצעות סדרות והגדרת הגבול לפי היינה.
+
השאלה היא האם משם אתה יכול להוכיח שכל מספר ממשי הוא גבול חלקי של הסדרה הנ"ל. אין משפט על הקשר שבין נקודת הצטברות של קבוצה, לבין הגבולות החלקיים של סדרה המכילה את איברי הקבוצה. האם הסדר לפי תבנה את הסדרה משנה?
  
−
לוקחים שתי סדרות <math>0\leq x_n,y_n \rightarrow 0</math>. אם היה גבול חד צדדי מימין, לפי היינה <math>f(x_n),f(y_n) \rightarrow L</math> כאשר L הינו הגבול. אבל אנחנו נבנה סדרות כך שאחרי הפעלת הפונקציה עליהן נגיע לגבולות '''שונים''' בסתירה להגדרה הגבול לפי היינה.
+
:אוקיי.. יש לי סדרה אחרת שנראה לי שהיא תעבוד. את כל שאר תרגילי האתגר הצלחתי לפתור (חוץ מזה שדורש שימוש בקורס אחר שאין לי מושג מה לעשות שם חוץ מזה שאני בטוח כמעט לגמרי שזו הפרכה..)
  
−
הסדרות במקרה זה הינן
+
::תשלח לי למייל בקצרה, אני אגיד לך אם צדקת. אגב, מתי המבחן שלכם?
  
−
<math>x_n = \frac{1}{\frac{\pi}{2}+2 \pi n}</math>
+
:::המבחן שלנו מחר :S
  
−
<math>y_n = \frac{1}{-\frac{\pi}{2}+2 \pi n}</math>
+
::::הא, בהצלחה.. יכול להיות שאני אהיה מחר באוניברסיטה.. אבל זה כבר לא יעזור לאף אחד :)
  
−
וכמובן ש <math>\forall n: f(x_n)=1,f(y_n)=-1</math> עבור <math>f=sin(\frac{1}{x})</math>
+
==שאלה==
−
 
+
הוכח שאם f גזירה ב-(a,b), ונגזרתה חסומה בקטע, אזי f רבמ"ש שם.
−
==שאלה - רציפות במידה שווה==
+
(WTF?!)
−
היום בתרגול עם ראובן הוזכר משפט על רציפות במידה שווה שמעולם לא שמעתי עליו, לא מצאתי אותו בהרצאות או בספר : אם f רציפה, וקיים עבורה גבול סופי כש-x שואף לפלוס\מינוס אינסוף (שניהם קיימים), אזי f רציפה במידה שווה.
+
−
מאיפה הגיע המשפט הזה? ולמה הוא נכון?
+
−
:תיקון - מצאתי אותו, והוא מנוסח כך : f רבמ"ש בקטע (a,b) <==> הפונק' f רציפה בקטע זה, וקיימים גבולות חד צדיים ל-a ו-b. השאלה שלי היא : הוא גם עובד עבור a או b שהם אינסופיים, נכון? ודבר שני, אם קיים גבול שהוא אינסוף לפונק' כאשר היא שואפת ל-b, למשל (לאחד מהם) - האם זה בהכרח סותר את רבמ"שיות הפונקצייה?
+
  
 
===תשובה===
 
===תשובה===
 +
נניח בשלילה שהיא אינה רציפה במ"ש, לכן קיים אפסילון, כך שלכל דלתא קיים זוג x,y כך שהמרחק בינהם קטן מדלתא, אבל המרחק בין f(x) לf(y) גדול מאפסילון. ולכן <math>\frac{f(x)-f(y)}{x-y} > \frac{\epsilon}{\delta}</math>. ניקח <math>\delta_n = \frac{1}{n}</math> וניקח את הזוגות המתאימים <math>x_n,y_n</math>. אלה סדרות חסומות ולכן ניתן לקחת תת סדרה של <math>x_n</math> שמתכנסת, ואז תת-תת סדרה של y_n שמתכנסת וביחד נקבל שתי סדרות מתכנסות <math>x_{n_k},y_{n_k}</math> ומכיוון שהמרחק ביניהן הולך וקטן הן מתכנסות לאותו הגבול, נקרא לו L. אבל אז
 +
<math>\frac{f(x_{n_k})-f(y_{n_k})}{|x_{n_k}-y_{n_k}|} > \frac{\epsilon}{\delta_{n_k}}</math> כלומר שואף לאינסוף, אבל זה חסום על ידי קבוע כפול הנגזרת (לפי תרגיל אחר שנתנו לכם) וזו סתירה.
  
−
1. אם פונקציה רציפה ב(a,b) ואחד מהם או שניהם הוא אינסוף אבל יש לה גבולות בקצות הקטע היא רציפה במ"ש. בצד הסופי, נניח a, זה אומר שניתן להשלים אותה לפונקציה רציפה בקטע (a,b]. בצד האינסופי, אם לפונקציה יש גבול זה אומר שהחל ממקום מסוים M המרחק שלה מהגבול קטן מאפסילון, ובפרט המרחק בין כל שני <math>f(x_1),f(x_2)</math> קטן מפעמים אפסילון, ללא תלות כלל במרחק בין <math>x_1,x_2</math>. לכן מפרידים את הפונקציה ל<math>[a,M]</math> שזה קטע סגור וחסום לכן הפונקציה רציפה בו במ"ש ולכן יש דלתא לאפסילון ו<math>[M,\infty)</math> שם ראינו שהמרחק קטן מפעמים אפסילון בלי שום קשר לדלתא, ולכן הפונקציה רציפה באיחוד הקטעים במ"ש. אם שני הצדדים אינסופיים מחלקים את הפונקציה לשלוש וההוכחה דומה.
+
:: אתה יכול בבקשה להסביר למה הכוונה ב"זוגות המתאימים Xn Yn" - הכוונה היא לאותן סדרות שעזרו לך להוכיח או להפריך משהו בהרבה תרגילים אחרים בעמוד זה?
 +
:: ועוד משהו, למה הכוונה חסום ע"י קבוע כפול הנגזרת?
  
  
−
2. אם בצד הסופי הגבול הינו אינסוף הפונקציה אינה רציפה במ"ש, מכיוון שלפי משפט אם f אינה חסומה בקטע חסום אזי היא אינה רציפה שם במ"ש. אם הגבול הוא אינסוף באינסוף אי אפשר לדעת כי <math>x</math> הינה כזו, והיא רציפה במ"ש, ואילו <math>x^2</math> אינה רציפה במ"ש.
+
"... כך שלכל דלתא קיים זוג x,y..." הזוג הזה.
  
−
:תודה רבה, הבהרת לי את העניין בצורה מלאה - עכשיו הצלחתי לטפל בכ"כ הרבה תרגילים שלא הצלחתי קודם, ואיכשהו באותם תרגילים שיוצא ששואף לאינסוף באינסוף - ההוכחה צריכה להיות בצורה פורמלית והיא מסתדרת בקלות!
+
חסום ע"י הכוונה "קטן מ.."
  
 +
==שאלה==
 +
נניח שאנחנו מקבלים פונקצייה כמו:
 +
<math>cos\frac{1}{ln(x^2)}</math> . האם מצפים מאתנו להתייחס אליה כמוגדרת גם ב-x<0 (כפי שהיא כתובה), או ללכת צעד אחד קדימה ולהפוך את זה ל: <math>cos\frac{1}{2lnx}</math> ?
  
−
::בשמחה. שים לב רק לנקודה חשובה (זלצמן מטעה בה בכוונה תמיד) אם הפונקציה אינה רציפה בקטע היא בוודאי אינה רציפה בו במ"ש גם אם הגבולות קיימים בקצוות. למשל <math>sin(1/x)</math> יש לה גבולות בפלוס מינוס אינסוף אבל בוודאי היא אינה רציפה במ"ש כי יש לה אי רציפות ב0. (היא גם לא רציפה במ"ש בקטע (0,אינסוף)
+
שאלה נוספת - כדי להוכיח שלא קיים גבול בנק' x=1, במקרה זה, האם מותר לי להשתמש בנימוק המילולי הבא (?): הפונקצייה מבצעת אינסוף מחזורים בכל סביבה של x=1, לכן הגבול לא קיים.
 +
אם לא, איך אחרת אפשר לנמק את אי-קיום הגבול בנק', בלי פשוט לומר שהפונק' שבתוך ה-cos שואפת לאינסוף?
  
−
==שאלות גבוליות על מקרי-קיצון==
+
 
−
*נניח שיש לי פונקצייה, כמו logx. ידוע שהיא מוגדרת רק עבור x>0, אז האם אי-הרציפות ב-x=0 נחשבת לרציפות מסוג שני? (מפני שהגבול השמאלי לא קיים)
+
===תשובה===
−
*אם יש לי פונקצייה כמו f(x)=\frac{1}{|x|} (כלומר, יש לה 'אסימפטוטה' ב-x=0 ששואפת לפלוס-אינסוף משני הצדדים), האם מדובר באי-רציפות מסוג שני? (הגבול השמאלי והימני לא סופיים, ולכן כביכול לא קיימים?) או שאולי באי-רציפות סליקה (מה שממש לא נראה לי - למרות ששני הגבולות שווים)
+
כמובן שהיא מוגדרת באפס. לא עושים שום צעדים קדימה או אחורה. זה כמו שx/x אינה מוגדרת באפס.
−
*אם בשאלה השנייה שלי התשובה הנכונה היא הראשונה, אז האם אפשר להסיק שבכל מקרה בו אומרים "אם קיים הגבול", בלי לומר מילה על 'גבול במובן הרחב', בכל הקשור לפונקציות\גבולות\רציפות\רבמ"ש, מתכוונים לגבול סופי?
+
 
 +
לא, תקרא את הדוגמאות האחרות (כמעט זהות) בנושא. בונים 2 סדרות ששואפות ל1 אבל הפונקציה עליהן הולכת לפלוס אחד או מינוס אחד ולכן אין גבול לפי היינה.
 +
 
 +
==שאלה==
 +
האם זהו משפט נכון? M = SUP A אם"ם לכל e>0 קיים a ששייך לA כך ש M-e<a
  
  
 
===תשובה===
 
===תשובה===
−
יש תשובה בדיוק על השאלות האלה בדף הזה.
 
  
−
*לא יודע
+
לא מדוייק
−
*הגבולות חייבים להיות קיימים וסופיים.
+
−
*תלוי בהקשר ובניסוח ובכוונת המשורר
+
  
−
== הלצה ==
+
M=supA אם"ם '''M חסם עליון''' וגם e>0 קיים a ששייך לA כך ש M-e<a
−
חשבתי שכולנו גם זקוקים לקצת צחוק בכל הלחץ מההתכוננות לאינפי. סרטון מאוד מצחיק ומומלץ :)
+
−
[http://www.youtube.com/watch#playnext=1&playnext_from=TL&videos=OWkvcRg0vkI&v=uqwC41RDPyg לחץ כאן]
+
−
:מצחיק מאוד, אהבתי את הביצוע D: !
+
  
−
==גבול של פונקצייה==
+
M חסם עליון אומר M גדול מכל האיברים בקבוצה, והתנאי עם האפסילון נותן את המינימליות של M. אם הוא לא היה מתקיים, אז M-e היה חסם עליון קטן יותר.
−
כדי להוכיח גבול של פונקצייה בנקודה, לא מספיק להראות ש''קיימת'' סדרה <math>a_n</math> ששואפת לאותה נק' וקיים גבול לסדרה המוגדרת ע"י <math>f(a_n)</math>, נכון? בעיקרון המשפט אומר ש''לכל'' סדרה התנאי צריך להתקיים. מה שכן, זה עוזר להפריך, ובדיוק בשביל זה יש לי את השאלה הבאה:
+
  
−
*תהי <math>f(x)=(cos(2x))^{\frac{1}{x^2}}</math> . האם קיים גבול ב-x שואף ל-0, ומהו?
+
==שאלה==
−
*ד"א, אם אני רוצה להפריך קיום של גבול, האם אני יכול לעשות זאת לא באמצעות סדרות?  
+
האם הפו' 1 חלקי n רציפה בקטע [0,1) ? ורבמ"ש?
−
*נניח שיש לי פונקצייה כמו <math>xsin\frac{1}{x}</math>, שאמנם מבצעת אינסוף מחזורים בסביבת אפס, אבל כולם שואפים ל-0 - ניתן לומר שהגבול הוא 0, נכון? (באופן כללי חייב להיות גבול, כי רציפות בנק' גוררת קיום של גבול בה)
+
  
 +
===תשובה===
 +
רציפה שם, ברור, זה פונקציה רציפה חלקי רציפה, כאשר הפונקצה במכנה שונה מאפס.
  
−
ניתן גם להוכיח באמצעות סדרות, ואני אוכיח מיד:
+
היא אינה רציפה שם במ"ש כי היא אינה חסומה שם. ופונקציה שרציפה במ"ש על קטע <s>סגור</s> חסומה בו.
 +
:אבל זה לא קטע סגור, הוא חצי פתוח O:
 +
::שגיאה שלי, הכוונה הייתה לקטע '''חסום''' ולא סגור. פונקציה רציפה במ"ש על קטע '''חסום''' חסומה בו.
 +
:::זאת אומרת שהפעם היחידה שאנחנו צריכים ממש להפריך את הרבמ"ש שלא ע"י משפט, זה כשהיא רציפה והגבול באינסוף או מינוס אינסוף אינו קיים?
 +
::::לא. לפני שנייה הייתה דוגמא של coslogx
  
−
* מאיפה השאלה? אחד התלמידים שלי פתר משהו דומה בשיטות פשוטות, אבל אני רואה את השאלה וישר חושב לפתור אותה באמצעות כלל לופיטל (אני לא חושב שלמדתם). לכן השאלה היא אם זה בכלל בחומר שלכם או לא.
+
תודה רבה :)
  
−
*כן, אפשר לפריך לפי קושי, פשוט זה נראה לי יותר מסובך. למצוא סדרות ששואפות למספרים שונים, או סדרה שואפת לאינסוף הרבה יותר קל.
+
==הוכחת משפט ערך הביניים==
 +
במייזלר יש הוכחה שמשתמשת בטענת עזר שקשורה בחיתוך עם ציר ה-x של הפונקצייה. למה לא לפשט את זה להוכחה כזו (האם היא תקינה?):
 +
תהי f רציפה ב-[a,b], אזי אם <math>f(a)<y<f(b)</math> נבנה סדרת קטעים <math>I_n=[a_n,b_n]</math> כך ש- <math>f(a_n) \le y \le f(b_n)</math> , כאשר <math>I_1=[a,b], I_n=[a_n,b_n]</math>, ו-<math>c_n</math> מוגדרת: <math>c_n=0.5(a_n+b_n)</math>, כך שאם <math>f(c_n)\le y</math> נגדיר <math>I_{n+1}=[c_n,b_n]</math>, ואחרת <math>I_{n+1}=[a_n,c_n]</math> . לפי קנטור קיימת נק' יחידה <math>x_0</math> באמצע כך ש- <math>lim(a_n)=lim(b_n)=x_0</math> , ובגלל הרציפות של f נקבל ש- <math>f(a_n)</math> ו- <math>f(b_n)</math> שואפים להיות y.
  
−
* אבל '''אין''' רציפות באפס, אז בוודאי זה לא גורר קיום גבול! אבל, הגבול אכן קיים. קח סדרה ששואפת לאפס <math>x_n \rightarrow 0</math>. אזי <math>x_n \cdot sin\frac{1}{x_n}</math> הינה סדרה המורכבת מסדרה השואפת לאפס כפול חסומה! ולפי משפט מסדרות זה אומר שהגבול הינו אפס ללא תלות בסדרה (רק בעזרת העובדה שהיא שואפת לאפס) וזו הוכחה לפי היינה שהגבול הינו אפס.
+
===תשובה===
 +
זו הוכחה נכונה, אמנם חסרת כמה פרטים, אבל נכונה.
 +
 
 +
==שאלה==
 +
ארז באחת השאלות למעלה אמרת:
 +
"אפשר להוכיח שאם הגבול אינו קיים בצד הסופי, אזי הפונקציה לא רציפה שם במ"ש."
  
−
==תת-סדרה של תת סדרה==
+
אבל כפי שמישהו מעלייך אמר, אז sin רציפה במידה שווה בכל R ואין לה גבול באין-סוף
−
*תהי <math>a_n</math> סדרה. הוכח שהיא שואפת לאפס <==> לכל תת סדרה  <math>a_{n_k}</math> קיימת תת סדרה <math>a_{n_{k_j}}</math> כך שהטור <math>\sum{a_{n_{k_j}}}</math> מתכנס בהחלט.
+
  
−
*הוכח או הפרך : הסדרה <math>x_n</math> מתכנסת ל-<math>x_0</math> <==> לכל תת סדרה <math>x_{n_k}</math> יש תת סדרה <math>x_{n_{k_j}}</math> שמתכנסת ל-<math>x_0</math>.
+
:באיזה מובן אינסוף הינו "צד סופי"??
  
 +
::אופס, הלחץ מהמבחן עושה את שלו..
  
−
אני אפילו לא יודע איך לגשת לתרגילים מהסוג הזה - באילו כלים אני צריך להשתמש כאן?
+
:: אם כבר הגענו לנושא הזה:
 +
:: א) אין אריתמטיקה בין פונקציות רבמ"ש נכון?, לדוגמא כפל פונ' שהן רבמ"ש (נגיד בקטע [a,b]) לא יהיה בהכרח רבמ"ש נכון?
 +
:: ב) איך מוכיחים ש-sin רבמ"ש ע"פ הגדרה (בלשון דלתא ואפסילון)? (מה הטריק השם, איזה איקסים לוקחים?)
  
  
 
===תשובה===
 
===תשובה===
−
נתחיל מהראשון. הכיוון הפשוט יותר הינו שאם לכל תת סדרה יש תת סדרה שעבורה הטור מתכנס, לכן לכל תת סדרה יש תת סדרה ששואפת לאפס (טור מתכנס -> סדרה שואפת לאפס). אבל מזה נובע שכל הגבולות החלקיים הם אפס, אחרת יש גבול חלקי שונה מאפס, יש תת סדרה ששואפת אליו, וכל תת סדרה שלה גם תשאף אליו בסתירה לכך שאחת מהן שואפת לאפס. ומכיוון שכל הגבולות החלקיים הינם אפס, גבול הסדרה הינו בהכרח אפס (limsup=liminf).
+
א. יש חצי אריתמטיקה. כפל אין (x כפול x) אבל חיבור יש כמובן. בנוסף יש הרכבה, הרכבה של רציפות במ"ש הינה רציפה במ"ש
  
 +
ב. תרגיל כללי הוא להוכיח שכל פונקציה שרציפה על כל הממשיים ומחזורית הינה רציפה במ"ש. סינוס זה מקרה פרטי של המשפט הגדול הזה. בצורה דומה <math>e^{(sinx)^2}</math> הינה רציפה במ"ש למשל..
  
 +
:: ב-ב' זה בגלל ש-sin רציפה בקטע סגור, ואז היא רבמ"ש בו, ובעצם בגלל שהיא מחזורית אז זה מעיין איחוד אין סופי של אותו הקטע נכון?
  
−
בכיוון השני, מספיק להוכיח את המשפט הבא: אם סדרה שואפת לאפס, יש לה תת סדרה שהטור שלה מתכנס (קל לראות לוגית שהמשפט הזה מספיק). ומה הטריק פה? לדלל את הסדרה המקורית... נניח הסדרה המקורית הינה <math>\frac{1}{n}</math> ברור ש<math>\frac{1}{n^2}</math> הינה תת סדרה שלה.
+
ובדוגמא שנתת - איך מוכיחים שהפונ' הזאת מחזורית?
−
האלגוריתם המדויק הוא כזה. ניקח את הסדרה <math>\epsilon_n</math> כך ש <math>0<\epsilon_n < \frac{1}{n^2}</math>. כעת, לכל <math>\epsilon_n</math> קיים <math>n_{\epsilon_n}</math> כך שהחל ממנו והלאה הסדרה קטנה מ<math>\epsilon_n</math>. ניקח את האיברים המתאימים לאפסילונים לפי הסדר (לכל אפסילון נבחר את האיבר הראשון שקטן ממנו) וקל לראות לפי מבחן ההשוואה שהטור של תת הסדרה הנ"ל יתכנס.
+
  
  
−
מתוך הדברים שאמרתי, קל להוכיח את התרגיל השני.
+
:::לכל פונקציה מחזורית זה נכון. צ"ל להוכיח את זה במדויק, אבל מה שציינת זו אכן הדרך.
 +
::: פשוט מציבים <math>x+2\pi k</math> ורואים מיידים שזה שווה לערך של x לכל x
  
 +
::::אוקי, תודה :)
 
==שאלה==
 
==שאלה==
−
אני נתקל בבעיה הזו הרבה פעמים: איך אומים שהסדרה לוג איקס חלקי איקס היא מונוטונית יורדת? ואיך אומרים שלוג איקס חלקי איקס שואפת לאפס?? תודה..
+
שני דברים:
−
:עבור סדרות (n טבעי) זה טרוויאלי - אפשר להראות את זה באינדוקציה. באופן כללי, בגלל ש-e^x שואפת לכל גבול מהר יותר מכל פולינום, אז ln(x) שהוא הפעולה ההפוכה שואף לכל גבול לאט יותר מכל פולינום.
+
א) צריך להוכיח במבחן שפונקציה רציפה ומחזורית היא רבמ"ש בכל פעם שמסתמכים על זה? אפשר לתת כאן הוכחה ליתר ביטחון?
 +
ב) ארז, אתה יכול להעלות פתרונות לשאלות אתגר? מחר (חמישי) המבחן ומעניין אותי לדעת איך לפתור את השאלה שקשורה לקורסים אחרים...
  
−
מה אני אומר במבחן? שלוג איקס חלקי איקס מונוטונית ושואפת לאפס כי...? אני יודע שזה נכון אבל כל הקורס הזה בנוי על פורמליות- אני יכול להגיד להם שהיא שואפת מהר יותר מכל פולינום? יקבלו את זה? אתה יכול לרשום בבקשה הוכחה פורמלית? תודה.:-)
 
  
−
::כמו שכותב התשובה אמר, באינדוקציה. אתה מעלה הכל בחזקת e (ידוע שe מונוטונית, ולכן אם מעלים בחזקת e המונוטוניות נשמרת). נותר להוכיח ש<math>e^{\frac{logn}{n} }= \frac{n}{e^n} \rightarrow 0</math>. מוכיחים באינדוקציה ש<math>\frac{n}{e^n} < \frac{1}{n}</math> כלומר <math>\frac{n^2}{e^n}<1</math> וזו לא אינדוקציה מסובכת מידי... ואז נובעת השאיפה לאפס לפי מבחן הסנדביץ, או כפי שהורוביץ מכנה אותו "כריך פריך"
+
===תשובה===
 +
אני לא יודע על מה מותר או אסור לכם להסתמך. אבל ההוכחה הולכת ככה: אתה מחלק את כל הממשיים לקטעים באורך המחזוריות, על כל קטע סגור וחסום הפונקציה רציפה במ"ש. עכשיו, כל שתי נקודות מספיק קרובות יכולות להיות במצב אחד מבין שניים: או ששתיהן באותו קטע, או שהן בקטעים חופפים. לכן נחלק גם את הממשיים לקטעים באורך פעמיים המחזוריות, וגם שם הפונקציה רציפה במ"ש. ולכן ניקח את הדלתא המינימלי בין זה של פעמים הקטע וזה של הקטע, וכל שתי נקודות שקרובות עד כדי הדלתא הזה, יהיה קרובות עד כדי האפסילון.
  
−
מצטער שאני משגע- הבנתי למה אן חלקי אי בחזקת אן שואף לאפס. אבל איך זה אומר לי שלוג איקס חלקי איקס מונוטונית יורדת ושואפת לאפס לאיקס טבעי בפרט ולאיקס חיובי בכלל. תודה...
+
אני אשתדל להעלות פתרונות, לא בטוח שאני אספיק מלאים, אבל לפחות אני אתן את העיקר
  
−
:זה לא אומר את זה. זה רק אומר שזה שואף לאפס. לגבי מספר טבעי את המונוטוניות צריך להוכיח באינדוקציה מאד דומה, אני משאיר לך לחשוב על זה. לגבי איקס חיובי כללי זה לא עונה על זה.
+
== שאלה ==
  
−
==שאלה - רציפות במידה שווה==
+
ארז איך מוכיחים ש <math>\frac{x}{e^x+1}</math> רבמ"ש?
−
נניח שיש לי פונקצייה כמו arctan(x) (ההופכית ל-tan) - האם היא מוגדרת כאשר x שואף לאינסוף? למשל, בשאלה: האם arctan(e^x) רבמ"ש בתחום (0, אינסוף), רציתי לומר שכן, כי יש לה גבולות סופיים (רבע פאי ב-0, חצי פאי באינסוף), אבל מצד שני tan של חצי פאי לא מוגדר.
+
:היא לא רבמ"ש, אמנם כשהיא שואפת לאינסוף יש לה גבול והוא 0, אבל כשתשאיף אותה למינוס אינסוף היא תשאף למינוס אינסוף.
 +
::המשפט בבדיקת אינסוף ומינוס אינסוף הוא לא אם"ם, אלא רק כיוון אחד. היא אפילו כן רבמ"ש, כי היא רבמ"ש בצד החיובי של ציר הx, ובצד השלילי הוא מתנהג כמו x שהוא לינארי ולכן רבמ"ש. (לא הוכחה פורמלית)
 +
:::אפשר בבקשה הוכחה פורמלית
 +
::::צודק ברעיון של הבדיקה של האינסוף, אבל לא הבנתי למה אתה אומר שבצד השלילי הוא מתנהג כמו x לינארי - הוא הרי שואף למינוס אינסוף בצורה קיצונית, יותר מהר מכל פונקצייה אחרת (אם לא הייתי יודע שזה מוגדר הייתי בטוח שזו אסימפטוטה).
 +
:::::לא, כי במינוס אינסוף המכנה שואף ל1 והמונה הוא x. כלומר ככל שהוא מתקרב למינוס אינסוף, הוא מתקרב (שואף) לx.
 +
:::::בנוסף, ההוכחה הפורמלית רק אפשרית ישירות מההגדרה עם אפסילון ודלטא.
 +
:::::: רגע, אז אפשר לחלק את זה לשני קטעים אפס עד איןסוף ומינוס אינסוף עד אפס ולהגיד שבראשון היא רציפה במ"ש בגלל גבולות בקצוות, ובשני היא מתנהגת כמו הגרף של X, ואז רק נותר להראות מה קורה אם לוקחים X1 מקטע אחד ו-X2 מהקטע השני?
 +
:::::::בעקרון כן, אבל זה לא כל כך פורמלי. הכל מסתמך על זה שאם פונקציה רבמ"ש בשתי קטעים אז היא רבמ"ש באיחוד שלהם. זה נראה נכון הגיונית, אבל אני לא בטוח שמותר להשתמש בזה במבחן.
 +
::::::::אבל בגלל זה אמרתי שרק צריך לבדוק מה קורה אם X1 מהקע הראשון וX2 מהקטע השני -זאת הבדיקה של האיחוד. אבל האם יש "מבחן השוואה" לרציפות במ"ש? כי אם לא אז איך אני יכול להגיד שמתחת ל-0 הפונ' מתנהגת כמו X? הרי היא מתנהגת בין X/2 ל-X (אמנם שתיהן רציפות, אבל בגלל זה שאלתי על מבחן ההשוואה)...
  
−
:(arctan(e^x היא אכן רציפה במ"ש כי היא רציפה על כל R ויש לה גבולות סופיים בקצוות. למי אכפת מה קורה לtan? שכן arctan הינה פונקציה רציפה על כל R לתוך הקבוצה <math>(-\pi/2,\pi/2)</math>. השאלה עצמה מוטעית "האם היא מוגדרת כאשר איקס שואף לאינסוף" ההגדרה לשאיפת גבול לאינסוף הינה אחת לפי קושי (או היינה, אבל הן שקולות). קל מאד לראות שכאשר איקס גדול, arctanx מתקרב לחצי פאי. בעזרת זה ניתן להוכיח שהגבול הינו חצי פאי.
+
::::::::: (מישהו אחר) ארז קראתי את מה שנכתב פה, אתה יכול להגיד בקצרה מהי הדרך לומר שזה אכן רבמ"ש (או להפריך את זה..)?
 +
:::::::::: אני לא ארז, אבל שוב: אפשר להוכיח ישירות לפי הגדרה עם אפסילון ודלטא.
  
−
::(עוד שאלה, לא משואל השאלה הקודמת..)ונניח שיש לי שאלה לגבי רציפות במ"ש עם tan. היא לא תהיה רציפה במ"ש בכל תחום שכולל את פאי חלקי 2, נכון? כי בפרט היא לא רציפה שם (כי אין לה גבול), ולכן היא בוודאי לא רציפה במ"ש..? (תנאי הכרחי אבל לא מספיק של רציפות במ"ש הוא רציפות)
 
  
−
::: תלוי בשאלה הספציפית. זה נכון למשל לגבי <math>tg(\frac{10}{1+x^2})</math> שאינה רציפה במ"ש אבל הפונקציה <math>tg(\frac{1}{1+x^2})</math> כן רציפה במ"ש
+
::::::::::: אני שוב לא בטוח איך הכוונה לפתור את השאלה, כי יש דרכים בעזרת נגזרות (כמו ששאלו באתר, אם הנגזרת חסומה הפונקציה רציפה במ"ש) אבל לא למדנו את המשפטים האלה, לכן אני לא יודע מאיפה השאלה ובאיזה שיטה צריך לפתור...
  
−
==שאלה==
+
== תודה! ==
−
לגבי רבמ"ש, יש משפט שאומר שפונקציה רבמ"ש ב(a,b) אם היא רציפה בו ויש לה גבולות בצדדים. הכוונה היא לגבולות חד צדדים נכון? כלומר צ"ל שיש גבול בa+ וb-?
+
ארז, אמרנו את זה כבר בלינארית, אבל אתה ממש בן אדם מדהים! לא הייתי מצפה מהמתרגל הכי טוב שיעזור לקבוצה בקורס שהוא לא מלמד, ובטח ובטח לא בכל כך מסירות! תודה רבה על כל העזרה והתמיכה (והאתגרים :P) והלימוד המצויין! בבקשה תתרגל אותנו אינפי 2! אין לי (ולכולנו) מילים להודות לך!
  
−
===תשובה===
+
איך להגיד את זה שיינר, אם היית וקטור, לא היה אפשר לנרמל אותך כי אתה פשוט לא נורמלי!
−
ראה שאלה 4.11 (זהה) ושאלות דומות בדף... לפי ההוכחה שם אפשר אכן להסיק שאם זה צד סופי אז זה גבול חד צדדי, למשל הפונקציה שורש x שאין לה גבול שמאלי כלל באפס.
+
אם היית פונקציה, היית שואף לאינסוף בכל סביבה של כל נקודה
 +
אם היית קטע, היית כל הישר.
  
−
===שאלה===
+
אם היית מצחיק אחי אולי ההיתי צוחק
−
תהי an סדרה כך שקיים אפסילון>0 עבורו קיים n0 כל שאם m,n>n0 אזי <am-an> גדול שווה אפסילון. (הסימן הזה מייצג ערך מוחלט).
+
*ואם לא היה לך כזה קטן אולי לא היית צריך לרדת על אחרים בשביל לצאת גבר, אחי ;)
−
צ"ל כל תת סדרה של an מתבדרת.
+
בוא בוא תסביר את עצמך כי וואלה לא הבנתי ..
−
זה לא בדיוק קריטריון קושי להתכנסות (בצורת השלילה)- כאילו- לפי הנתון ולפי קריטריון קושי an מתבדרת, ולכן כל תת סדרה שלה שואפת לאותו גבול ולכן גם מתבדרת. אבל זה נראה לי קל מידי. איפה הקאצ'?
+
*עזוב, עזוב, אי הבנה, זה הכל
  
−
===תשובה===
+
:: ארז כל הכבוד! אבסורד שאתה המתרגל שהכי עזר לנו בקורס הזה
−
שאין אף משפט שאומר שאם סדרה מתבדרת כל תת סדרה שלה "שואפת לאותו גבול". הרי זה דבר והיפוכו... אם היה נתון מתכנסת במובן הרחב זה היה סיפור אחר, אבל זה לא נתון.
+
:: אני גם מעדיף שתתרגל אותנו באינפי 2
 +
:: בסופו של דבר הוא כן מתרגל (של קבוצה א') :)
  
−
בוודאי סדרות שיש להן גבולות חלקיים שונים מתבדרות ואילו יש להן תתי סדרות מתכנסות ממש מההגדרה של גבול חלקי.
+
== הכרזה ==
 +
יש ציונים!!!
  
−
דבר נוסף, השלילה של קושי אומרת קיים אפסילון, כך ש'''לכל''' n0 קיימים זוג m,n>n0 כך השמרחק בינהם גדול שווה אפסילון. הניסוח למעלה הוא שונה, ויש להתייחס לכך בהתאם.
 
  
−
==רציפות במ"ש==
 
−
*אני יודע ש- <math>xsin\frac{1}{x}</math> אינה רציפה במ"ש (כי היא אינה רציפה - היא לא מוגדרת ב-x=0), אבל אם למשל הייתי מגדיר את אותה פונקצייה עבור x שונה מאפס, וכאשר x=0 ערך הפונקצייה יהיה 0 - היא כן הייתה במ"ש, נכון? כי גבול הפונק' מימין ומשמאל ב-x שואף ל-0 הוא אפס, וכן הגבולות שלה באינסוף ובמינוס אינסוף קיימים וסופיים - f=1.
 
  
−
*איך מוכיחים / מפריכים רציפות במידה שווה של : <math>f(x)=x^\frac{1}{3}</math>
+
== שאלה ברציפות במידה שווה ==
 +
שלום, רציתי הוכחה בבקשה לתרגיל ברציפות במידה שווה.
  
−
===תשובה===
+
האם איקס כפול סינוס איקס, רציפה במ"ש בקטע בין מינוס אינסוף לאינסוף..
−
נכון, זו אי רציפות סליקה ולכן ניתן להפוך אותה לנקודת רציפות ע"י החלפת הערך בנקודה לגבול שלה בנקודה (במקרה זה אפס). ואז המחליפה הינה פונקציה רציפה על כל הממשיים, עם גבולות בפלוס מינוס אינסוף ולכן היא רציפה במ"ש.
+
  
−
:ארז, הפונקציה הנ"ל רציפה במ"ש בקטע הפתוח (0,אינסוף) נכון?.. כי קיים גבול מימין ב0.. (אם מדובר בקטע סגור כמובן שלא כי לא ניתן לדבר על רציפות כשהפונק' לא מוגדרת..)
+
תודה רבה!!
  
−
זו פונקציה רציפה במ"ש. ניתן להוכיח את זה באמצעות הנוסחא <math>a^3-b^3 = (a-b)(a^2+2ab+b^2)</math> תחשבו לבד איך.
+
===תשובה===
−
:תודה רבה :)!
+
קח 2 סדרות
 +
<math>x_n = 2\pi n</math> ו <math>y_n = \frac{1}{n} + 2\pi n</math>. ברור שההפרש בינהן שואף לאפס, אבל <math>f(y_n) - f(x_n) = (\frac{1}{n} + 2\pi n)sin(\frac{1}{n})</math> אבל הביטוי הזה שואף ל<math>2\pi</math> ולכן בוודאי גדול מקבוע שגדול מאפס (למשל אחד) החל משלב מסויים...
  
−
==שאלה==
+
::תודה רבה ארז! אתה תותח!
−
תהי f פונק' מונוטונית ב-(a,b), ו-<math>x_0</math> נק' אי רציפות של f בתחום זה. הוכח ש- <math>x_0</math> היא נק' אי רציפות מהסוג הראשון.
+
 
−
הרעיון הוא שפתרתי את התרגיל (עבור מונוטוניות חלשה, הנחתי בה"כ שהיא מונוטונית עולה), וקבלתי שהיא נקודת אי רציפות סליקה, כלומר שהגבול הימני שווה לשמאלי. (הראיתי את זה לפי זה שלקחתי סדרה שואפת לאפס <math>x_n</math>, והראיתי שאם לכל <math>x_1>x_2</math> מתקיים <math>f(x_1)</math> גדול או שווה ל- <math>f(x_2(</math>, ולכן לכל x גדול מאפס בתחום ההגדרה של הפונק' מתקיים: <math>f(x_0+x)</math> גדול או שווה ל- <math>f(x_0-x)</math>, בפרט עבור סדרה מונוטונית יורדת וחיובית השואפת לאפס שנציב במקום x. קבלנו ש:
+
== שאלה בקשר למשפט על רציפות במידה שווה ==
−
<math>f(x_0-x_n)\le f(x_0-x_{n+1})\le f(x_0+x_{n+1})\le f(x_0+x_n)</math>, ולכן לפי הלמה של קנטור קיימת נק' יחידה ביניהם ששניהם שואפים אליה (הכוונה ל- <math>f(x_0-x_n), f(x_0+x_n)</math>), ולכן קיים גבול מימין וגבול משמאל לפי היינה שהוא c, וזו נק' אי רציפות סליקה.
+
קראתי כאן וגם בהרצאה משפט שמדבר על:
 +
פונקציה שרציפה בקטע (a,b) (כאשר a ,b או שניהם הם אינסוף או מינוס אינסוף), אז אם הגבולות בהם קיימים וסופיים, הפונקציה רציפה במידה שווה.
 +
אם יש לי קטע פתוח בין 0 לאינסוף, ופונקציה של (סינוס של איקס) חלקי איקס בריבוע, ראיתי שהוא בודק את הגבולות באינסוף וב0 מימין, אבל בדוגמא אחרת, של סינוס של אחד חלקי איקס, בין אחד לאינסוף, הוא בדק רק את הגבול כשאיקס שואף לאינסוף.
 +
למה הוא לא בדק את הגבול כשאיקס שואף לאחד מימין? כי הפונקציה מוגדרת באחד ולכן לא צריך לבדוק את זה? (ולעומת זאת בדוגמא הראשונה, כשאיקס שווה לאפס אז זה תחום ההגדרה ולכן צריך כן לבדוק?).
 +
ושאלה אחרונה בקשר למשפט שאמרתי, בהרצאה הוא לא ציין שa או b חייבים להיות אינסוף, האם זה נכון גם כשהם מספרים ממשיים?
 +
תודה רבה!!
  
−
מה לא נכון בהוכחה שלי? דרך אגב, האם השתמשתי נכון בלמה של קנטור?
 
  
 
===תשובה===
 
===תשובה===
−
מה שלא נכון, והוא נקודה קריטית כמובן בלמה של קנטור, מדובר על סדרה של קטעים סגורים מוכלים זה בזה ש'''אורכם שואף לאפס'''. אחרת, לפי ההוכחה שלך, גם 3=4 כי 3 קטן שווה ל4, אזי לפי הלמה של קנטור הם שווים (תסתכל על ההוכחה שלך ותראה שזה אותו דבר...).
+
<math>sin(1/x)</math> רציפה באחד ולכן ברור שהגבול שם קיים ואין צורך בבדיקה נוספת. כאשר היא לא רציפה (מסיבה של תחום הגדרה או כל סיבה אחרת, אז יש לבדוק מה הגבול.
  
−
אי הרציפות '''יכולה''' להיות סליקה, למשל קח את הפונקציה x^2/x היא מונוטונית עם נקודת אי רציפות סליקה. אבל היא בהחלט יכולה להיות מהמין השני, לדוגמא <math>\frac{x}{|x|}</math>.  
+
כן, כי אם f רציפה בקטע הפתוח (a,b) ויש לה גבולות חד צדדים בקצות הקטע, אזי '''לפי הגדרה''' f רציפה בקטע הסגור [a,b]. ואז '''לפי משפט''' f רציפה בו במ"ש.
  
 +
* הבנתי לגמרי עכשיו, תודה ענקית!! :]
  
−
רמז להוכחה הנכונה: סדרה מונוטונית וחסומה, מה ניתן לומר עליה?
+
== שאלה בנושא רציפות במידה שווה ==
 +
רציתי לדעת בבקשה איך מוכיחים שהפונקציה קוסינוס של שורש של ערך מוחלט של X רציפה במידה שווה בR. אולי להפריד ל2 מקרים כשX>0 וכשX<0.. תודה רבה!!!!
  
−
:אני מכיר את הגרסא הזו של הלמה של קנטור (הגרסא לקטעים סגורים), אבל יש גם גרסא לסדרות, שעליה הסתמכתי: אם a_n, b_n סדרות מונוטוניות המקיימות:
+
===תשובה===
−
<math>a_n \le a_{n+1} \le b_{n+1} \le b_n</math> וכן הגבול של <math>a_n-b_n</math> שווה לאפס, אזי קיים מספר יחיד בין שתי הסדרות ששתיהן שואפות אליו.
+
כן להפריד למקרים, ואז זו הרכבה של רציפות במ"ש. את שורש איקס אפשר להוכיח לפי ההגדרה באמצעת כפל בצמוד.
  
−
הבנתי את רעיון ההוכחה של התרגיל, הרעיון הוא להראות שקיים גבול מימין, וקיים גבול משמאל, וברור שהגבול מימין גדול או שווה לגבול משמאל (לפי הרעיון שלסדרה מונוטונית וחסומה יש גבול). עכשיו אני מבין שזו אי רציפות סליקה או אי רציפות ממין ראשון (תלוי אם הגבולות שווים או לא), אבל עכשיו רק מעניין אותי לדעת איפה הטעות שלי בהבנת הלמה של קנטור לסדרות.  
+
* הבנתי, תודה שוב ושיהיה לך לילה טוב..
−
תודה!!!
+
  
−
:ציטוט שלך '''"וכן הגבול של <math>a_n-b_n</math> שווה לאפס"''' זה מה שאתה לא מוכיח ב"הוכחה" שלך למעלה.
+
== משפט הערך הממוצע ==
 +
שלום, רציתי לדעת בבקשה אם נלמד משפט הערך הממוצע בכיתה..? תודה רבה :]
  
−
==שאלה==
+
===תשובה===
−
סדרה חיובית שהגבול שלה הוא 0 היא לאו דווקא מונוטונית, נכון?
+
בהתחשב בעובדה שאינפי 2 כבר התחיל ובמסגרתו למדנו המשפט הזה, השאלה הזו קצת מפתיעה.
−
נכון. תסתכל על גרף שהוא כמו המכשיר שבודק דופק בבית חולים, רק תעשה שהקווים ישאפו לאפס...
+
−
:קח סדרה כזו: <math>a_n=\frac{1}{n}</math> עבור n שלא מתחלק ב-3, ו- <math>a_n=\frac{2}{n}</math> עבור n שכן מתחלק ב-3.
+
  
−
==שאלה==
+
משפט הערך הממוצע הינו משפט לגרנז' ולמדנו אותו בתחילת סימסטר ב' (ולא כחלק מסמיסטר א'...)
−
יש לי שאלה על גבול שאני מנסה למצוא אבל משום מה יש שלב אחד שלכאורה נראה לי נכון אבל הוא לא.
+
−
נתונה הפונקציה:
+
−
<math>(p*sin(x)-sin(p*x))/x(cos(x)-cos(p*x))</math>
+
  
−
כאשר X שואף ל-0
+
* לא הסברתי טוב, אני יודע שהוא נלמד, השאלה אם הוא יכול להיות במבחן מועד ב' באינפי 1 אבל הבנתי שלא.. תודה על התשובה..
  
−
כאשר p הוא פאי, פשוט לא ידעתי איך לכתוב את זה.
 
  
−
פירקתי את השבר לשני שברים בצורה הבאה: כל מחובר של המונה לבדו עם המכנה (חיבור שברים עם אותו מכנה הוא שבר עם אותו מכנה כמו של השניים המקוריים כאשר מחברים את המונים שלהם, אם עדיין לא הבנת את כוונתי)
+
== תרגיל ברציפות במידה שווה ==
 +
שלום ארז, יש לי תרגיל שלא הצלחתי לפתור ואני ישמח אם תעזור לי
 +
לבדוק רציפות במידה שווה של (x*cos(1/x^2 בקטע שבין (אינסוף, 0).
 +
לעניות דעתי צריך להפריך.
 +
ועוד שאלה קטנה בקשר להפרכה: צריך לקחת שתי סדרות כך שאחד התנאים הוא שהחיסור ביניהן כשמשאיפים לאינסוף ישאף ל-0. אם הוא שווה ל-0 ולא שואף ל-0, האם התנאי הזה התקיים? (כמובן שצריך לבדוק מה קורה כשמציבים את הסדרות בפונקציה אך אני מדבר רק על התנאי הראשון).
 +
אודה לך על תשובתך!
  
−
ואז בצד אחד היה לי sinx חלקי X וזה שווה 1.
 
−
בצד שני היה לי sinpx חלקי X אז פשוט כפלתי וחילקתי ב-P ואז בגלל ש-X שואף ל-0, גם PX שואף לאפס מה שאומר שגם sinPX חלקי PX שואף ל-1.
 
  
−
ואז כביכול היה יוצא 0 כי שני השברים מצמצמים אחד את השני.
+
===תשובה===
 +
אם החיסור בינהן שווה אפס אז זה אותה סדרה, ואז בוודאי שהתנאי על כך שההפרש בין הפונקציות מופעלות על הסדרות צריך להיות גדול מקבוע, לא יתקיים.
  
−
הבעיה היא במה שאמרתי על sinpx ו-PX כי בדקתי במחשבון ושם זה נתן תוצאה אחרת.
+
ודווקא נראה לי שצריך להוכיח, כי הנגזרת חסומה. אני אנסה לפתור את זה מחר.
 +
= תודה מקרב לב
  
−
לכן רציתי לדעת איך לפתור את זה באמת.  
+
==2 הגדרות ו2 שאלות ברבמ"ש==
 +
היי ארז מה נשמע? יש לי בבקשה כמה שאלות..
  
−
תודה
+
1) בהגדרת היינה בורל במבחן, מספיק לרשום: "S קומפקטית אם ורק אם היא חסומה וסגורה", זה מספיק או שצריך להסביר גם מה זה קומפקטית..?
  
−
==שאלה==
+
2) אם יש שאלה לנסח את משפט בולצ'אנו ויירשטראס, איזה מהם? עבור סדרות, קבוצות או פונקציות? או מה שאני בוחר?
−
רציתי לבדוק אם אני צודק:
+
−
דורשים למצוא נקודות אי רציפות וסיווגן בפונקציות הבאות:
+
  
−
1) <math>cos(x)/|cos(x)|</math>
+
3) רבמ"ש: איקס כפול קוסינוס של איקס בין מינוס אינסוף לאינסוף..  (בטח להפריך)
  
−
2) <math>e^(-1/x^2) / 2+sin(2/x)</math>
+
4) רבמ"ש: איקס כפול לוג של איקס בין אפס לאינסוף (לפי דעתי צריך להפריך כי מבחינת אינטואיציה, לוג איקס שואף ממינוס אינסוף ואם נכפיל באיקס אז זה עוד יותר מינוס אינסוף..)
  
−
בשתיהן יצא לי שאפס היא אי רציפות סליקה.
+
אלה השאלות האחרונות שאני אשאל.. מקווה שיהיה לך זמן.. תודה רבה רבה רבה, אם נצליח זה רק בזכותך תאמין לי.. ואם להגיד את האמת אז חבל שלא הבנתי את זה בתחילת סמסטר א', העיקר שעכשיו אני מבין.. תודה שוב :]
−
זה נכון?
+
  
−
===תשובה===  
+
===תשובה===
−
בראשון אפס '''אינה''' נקודת אי רציפות בכלל... יש כמובן נקודות אי רציפות אחרות, והן תמיד ממין ראשון. שים לב שהפונקציה הזו היא פשוט אחד, מינוס אחד או לא מוגדרת.
+
1,2 אלה שאלות למרצה.  
  
 +
3. זה בדיוק כמו xsinx שעניתי עליו
 +
 +
4. זה להפריך, אפשר עם שתי הסדרות <math>n + \frac{1}{n}</math> ו <math>n</math>. צריך לשחק קצת עם הlog ובעיקר לשים לב שזו הפונקציה <math>xlogx = log(x^x)</math> וההפרש בין שני לוגים הוא לוג של החלוקה.
 +
* * תודה רבה!! אני אנסה את מה שאמרת.. שיהיה בהצלחה לכל מי שניגש.. וארז, תודה על הכל!!
 +
 +
 +
==שאלה==
 +
במועד ב' באינפי 1, ניתן להשתמש בכלל לופיטל?
  
−
בשני זה נכון, וזו אכן נקודת אי הרציפות היחידה.
+
לא בטוח באיזה קורס, אבל אם לא למדתם את זה באינפי 1 לא ניתן להשתמש בזה במבחן

גרסה אחרונה מ־11:06, 22 בספטמבר 2016

אינפי' 1 לתיכוניסטים

כאן יהיה המקום שלנו להיעזר אחד בשני בקורס חשבון אינפיניטסימלי 1. אתם מוזמנים לשאול שאלות ולדון בבעיות הנוגעות לקורס אינפי' 1 - סטודנטים הלומדים בשתי הקבוצות מוזמנים להגיב כאן.

ארכיון

ארכיון 1

ארכיון 2

תרגילי אתגר באינפי'

  • מצא סדרה כך שקבוצת הגבולות החלקיים שלה היא כל הממשיים
  • מצא פונקציה רציפה בקטע (0,1] שאינה חסומה בו מלעיל ואינה חסומה בו מלרע
  • מצא פונקציה מונוטונית שאינה רציפה באף סביבה של 0
  • מצא פונקציה שאם תגזור אותה תקבל \tan
  • הוכח/הפרך: הגבול של הסדרה \sin(n) אינו קיים

תרגיל אתגר מאתגר במיוחד

תרגילי האתגר הנ"ל מאתגרים וטריקיים אך ניתן לפתור אותם בעזרה הידע שלכם מקורס אינפי' בלבד. את האתגר הבא צריך לפתור בעזרת ידע מקורסים אחרים שלמדתם בנוסף: (קרדיט ללואי שפתרה את זה)

  • האם קיימת פונקציה מונוטונית שאינה רציפה באף נקודה בקטע [0,1] ? אם כן מצא אותה, אם לא הוכח שלא.

(שוב, זה תרגיל מאד קשה, אל תרגישו רע אם אתם לא מצליחים לפתור אותו)

פתרונות לאתגרים

פתרונות

שאלות

מהבוחן

מישהו זוכר איך מראים שגבול הסדרה \sqrt[n]{\sqrt[n]{n}-1} הוא 1? כאשר (\sqrt[n]{x} זהו השורש ה- n-י של x . ובלינארית (מתוך מבחן של רון עדין), איך מראים שלמטריצות מתחלפות A,B (ז"א ש- AB=BA) קיים ו"ע משותף...?

שאלה

יש לי שאלה על גבול שאני מנסה למצוא אבל משום מה יש שלב אחד שלכאורה נראה לי נכון אבל הוא לא. נתונה הפונקציה:

\frac{p\sin(x)-\sin(px)}{x(\cos(x)-\cos(px))}

כאשר x שואף ל-0

כאשר p=\pi .

פירקתי את השבר לשני שברים בצורה הבאה: כל מחובר של המונה לבדו עם המכנה (חיבור שברים עם אותו מכנה הוא שבר עם אותו מכנה כמו של השניים המקוריים כאשר מחברים את המונים שלהם, אם עדיין לא הבנת את כוונתי)

ואז בצד אחד היה לי \frac{\sin(x)}{x} וזה שואף ל-1. בצד שני היה לי \frac{\sin(px)}{x} אז פשוט כפלתי וחילקתי ב- p ואז בגלל ש- x שואף ל-0, גם px שואף ל-0 מה שאומר שגם \frac{\sin(px)}{px} שואף ל-1.

ואז כביכול היה יוצא 0 כי שני השברים מצמצמים אחד את השני.

הבעיה היא במה שאמרתי על \sin(px) ו- px כי בדקתי במחשבון ושם זה נתן תוצאה אחרת.

לכן רציתי לדעת איך לפתור את זה באמת.

תודה

תשובה

\frac{\sin(px)}{px}\xrightarrow[x\to0]{}1 . קל לראות את זה לפי היינה. אם x_n סדרה ששואפת ל-0 אזי גם \frac{x_n}{p} סדרה ששואפת ל-0, פשוט תציב בפונקציה ותקבל שבזכות ש- \frac{\sin(x)}{x} שואף ל-1, שגם הפונקציה הזו על הסדרה הנ"ל שואפת ל-1. (לא ניסחתי מדויק, אני אשאיר לך לתקן את הפערים).


מצטער אבל לא ממש הבנתי איך התשובה שלך קשורה לשאלה שלי.

במחשבון יוצא שהפונ' שואפת ל-1.047 (וממש המספר הזה, לא 1)

אני אכתוב לך את מה שעשיתי ואני מקווה שתצליח להסביר לי מה היה לא נכון:

\lim\limits_{x\to0}\left[\frac{\pi\sin(x)-\sin(\pi x)}{x(\cos(x)-\cos(\pi x))}\right]

זה שווה ל:

\lim_{x\to0}\left[\frac{\pi\sin(x)}{x(\cos(x)-\cos(\pi x))}-\frac{\sin(\pi x)}{x(\cos(x)-\cos(\pi x))}\right]

ששווה ל:

\lim_{x\to0}\left[\frac{\pi}{\cos(x)-\cos(\pi x)}-\frac{\pi\sin(\pi x)}{\pi x(\cos(x)-\cos(\pi x))}\right]

ששווה ל:

\lim_{x\to0}\left[\frac{\pi}{\cos(x)-\cos(\pi x)}-\frac{\pi}{(\cos(x)-\cos(\pi x))}\right]=0

וזה אמור להיות 0 זהותית (כלומר ממש 0, לא שואף ל-0...)

תשובה

דבר ראשון, אסור בתכלית האיסור, להחליף באמצע התרגיל את חלק מהגבולות למספר אליו הם שואפים. אחרת 1^\infty תמיד שווה 1 למרות שאנחנו יודעים שהוא יכול להיות e. ושוב, הייתי פותר את זה באמצעות כלל לופיטל, ולא בטוח איך אפשר אחרת.

אוקי, אז נניח שהייתי מכניס את ה- \lim גם לשבר השני..

אני עדיין לא מבין למה זה לא היה עובד

(ותודה שאתה ממשיך לענות לי למרות החפירה..)

מה הכוונה מכניס \lim לשבר השני? אסור לך להחליף במספר, אתה נשאר עם אינסוף פחות אינסוף ולא מצליח לחשב. לא יהיה לך זהותית 0. אסור לך למחוק את \frac{\sin(x)}{x}

אז זה מה שאני לא מבין, למה אסור למחוק את \frac{\sin(x)}{x} הרי זה אמור להיות 1 כש- x\to0

כמו שאמרתי, לפי ההגיון הזה, גם \left(1+\frac{1}{n}\right)^n=1 כי 1+\frac{1}{n}\to1 . במקרה זה, יש לך 1\cdot\infty-\infty אסור להשתמש באריתמטיקה של גבולות במקרה זה. דוגמא נגדית פשוטה יותר: \frac{n+1}{n}\cdot n-\frac{n-1}{n}\cdot n בשיטה שלך זה 0 זהותית. במציאות, זה שווה בדיוק 2.

הבנתי. תודה רבה! (וסליחה על החפירה הארוכה, שוב)

שאלה

רציתי לבדוק אם אני צודק: דורשים למצוא נקודות אי-רציפות וסיווגן בפונקציות הבאות:

1) \frac{\cos(x)}{|\cos(x)|}

2) \frac{e^{-\frac{1}{x^2}}}{2+\sin\left(\tfrac{2}{x}\right)}

בשתיהן יצא לי 0 אי-רציפות סליקה. זה נכון?

תשובה

בראשון 0 אינה נקודת אי-רציפות בכלל... יש כמובן נקודות אי-רציפות אחרות, והן תמיד ממין ראשון. שים לב שהפונקציה הזו היא פשוט 1, 1- או לא מוגדרת.


בשני זה נכון, וזו אכן נקודת אי-הרציפות היחידה.

כן, בראשון התבלבלתי.. תודה רבה!

שאלה

אפשר בבקשה עזרה בתרגיל? צריך לבדוק האם y=\cos\big(\log(x)\big) רבמ"ש בקטע הפתוח (0,-\infty) . אני לא ממש רואה את זה... (אין גבול בשאיפה ל- 0^+ , אז ניסיתי להראות ע"י שתי סדרות שואפות ל-0 שאין רבמ"ש, לא ממש הולך לי...)


תשובה

מה לא הולך? x_n=e^{\pi-2\pi n}\ ,\ y_n=e^{-2\pi n} . שתי הסדרות שואפות ל-0, ולכן המרחק ביניהן שואף ל-0. אבל הפונקציה עליהן שווה 1 או 1-.


(זה לא כותב השאלה) אפשר פשוט לומר שהגבול באפס לא קיים, לכן הפונקציה לא רבמ"ש ב- (0,1) וכמובן שהיא לא רבמ"ש ב- (0,\infty) , לא?

(זה לא ארז) אני חושב שאסור, כי אז לפי מה שאתה אומר בגלל שלא קיים לsin x גבול באינסוף אז היא לא רבמ"ש...
בכל מקרה, הדרך היחידה להוכיח שהגבול אינה קיים היא באמצעות הסדרות, כך שלא חסכת עבודה. באופן כללי, אפשר להוכיח שאם הגבול אינו קיים בצד הסופי, אזי הפונקציה לא רציפה שם במ"ש. זה נכון כי יש 2 אופציות: או שיש 2 סדרות ששואפות לצד הסופי (נגיד a) והפונקציה שואפת עליהן לגבולות שונים (וזה אוטומטית יוצר סתירה לרציפות במ"ש), או שיש סדרה ששואפת לאינסוף ואז הפונקציה אינה חסומה על קטע חסום, ולכן אינה רציפה במ"ש. אבל כמו שאמרתי, כך או כך זה דורש את בניית הסדרות.
לאדע, לא עולה לי כל כך מהר הדוגמאות להפרכה. תודה בכל מקרה! יש לי עוד שאלה ממש קטנה, אני מנסה להוכיח שכשX שואף ל0, אז ln sin x / ln x שואף ל1.
האם מותר לי להגיע לזה באמצעות המשפט של sin x / x =1 ? כי אז אני מכפיל בX, מפעיל LN על שני האגפים, מחלק בLN X ומקבל את הדרוש... תודה לעונה!

אסור. אין משפט שsinx/x=1 יש משפט שאומר שזה שואף לאחד... אבל לכפול בx זה כמו לכפול באפס וזה בוודאי אסור (אריתמטיקה של גבולות לא עוזרת פה). אפשר לפתור באמצעות כלל לופיטל, כמו שאמרתי אני לא יודע אם זה בחומר או לא.

זה לא בחומר, תודה בכל מקרה.!

שאלה

יש משהו שנורא מבלבל אותי. נניח שיש לי את הפונקציה: f(x)=e^{lnx}

מצד אחד הנגזרת שלה היא 1, כי היא שווה ל-X

מצד שני, אם אני מתעלם מהעובדה שהדבר הזה הוא X ואני גוזר רגיל אני מקבל שהגזרת היא 1 חלקי X. מה עושים???

דרך אגב, ארז כתבתי לך בחזרה משהו בשאלה של ה- \lim_{x\rightarrow 0}\frac{sin(\pi x)}{\pi x} אז בבקשה תענה לי.

תשובה

לומדים לגזור! [e^{lnx}]' =e^{lnx} \cdot \frac{1}{x}=\frac{x}{x}=1

חח אופס, סליחה.

שאלה - רבמ"ש

נכון, חפרנו על הנושא למרות שתהיה מקסימום שאלה אחת על זה במבחן, ובכל זאת: נניח שאני רוצה להוכיח ש- f(x)=xsinx רבמ"ש. האם מותר לי לקחת x,y שמקיימים |x-y|<d ולומר : |xsinx-ysiny| \le |2x-2y| < 2d (מהסיבה שפונק' הסינוס חסומה ע"י 1 ו-1-) ?

תשובה

בוודאי שלא. למשל x=2000\pi, y=2000\pi + \pi/2, d = \pi/2 אז יוצא ש|xsinx-ysiny|= 2000\pi + \pi/2


הטריק הוא בגדול לקחת x_1=x,x_2=x+h ולפתח לפי נוסחאות טריגונומטריות.

שאלה - טורים

ישבתי על זה הרבה ולא הצלחתי X:

נתון שיש טור המוגדר ע"י סכום הסדרה an ובדומה סכום המוגדר ע"י סכום הסדרה bn
ידוע שסיגמא AN זה A וסיגמא BN זה B
מגדירים סדרה חדשה, CN שבמקומות האי זוגיים היא מקבלת את b1,b3,b5.... ובמקומות הזוגיים היא מקבלת את a1,a2,a3,...
האם סיגמא CN מתכנס?

תשובה

לא של ארז: מקווה שזה נכון: סכום האי זוגיים של הסדרה b מתכנס לפי קריטריון ההשוואה, הסכום של a כמובן מתכנס לפני הנתון ולכן סכום טורים מתכנסים הוא מתכנס.


מבחן ההשוואה נכון לטורים חיוביים בלבד. והתשובה היא בוודאי לא, אם לא נתון שהטורים חיוביים. לוקחים את הטור הקלאסי להתכנסות בתנאי b_n=(-1)^n/n ולוקחים כל טור מתכנס אחר להיות a_n...

שאלה

שאלה מהמבחן של ראובן שנה שעברה שלא הצלחתי:

תהי an סדרה מתכנסת כך ש: s={an: n - belong - to - N} כאשר N זה המספרים הטבעיים. ואומרים ש-s היא קבוצה סופית. צריך להוכיח שהחל מ-N מסויים, לכל n,m שגדולים ממנו, an=am.

זה נראה לי נכון אבל אני לא יודע איך לכתוב את זה בצורה מתמטית.

תשובה

S הינה קבוצת כל האיברים בסדרה, והיא סופית. כלומר איבר בסדרה יכול להיות אחד מתוך מספר סופי של איברים (איבר מתוך S).

כעת, נגדיר את קבוצת ההפרשים D=\{|s_1-s_2| : s_1,s_2 \in S, s_1\neq s_2\} מכיוון שS סופית גם D סופית ולכן יש לה מינימום. נגדיר \epsilon = Min(D)/2>0. כעת, לפי תנאי קושי, קיים n_0 כך שלכל n,m>n_0 מתקיים |a_m-a_n| < \epsilon אבל אם a_n \neq a_m אזי |a_m-a_n| \in D אבל

|a_n-a_m|<\epsilon < Min(d) וזו סתירה.

סבבה תודה!


מבחן של ראובן

איפה יש את המבחן שלו משנה שעברה?

באתר של גיל

איפה זה, אפשר קישור?

http://math.ipnet.co.il

תודה

שאלה

באחת משאלות האתגר שנתתם (זאת עם הגבולות החלקיים שכוללים את כל הממשיים), מותר לי פשוט להגיד ש-an היא הספירה של Q? אנחנו יודעים שאפשר לספור את Q אבל האם זה מספיק להסתמך על זה שקיימת ספירה כזאת ואז לרשום שנק' ההצטברות של Q הן כל R ולכן אלו הם הג"חים?

תשובה

השאלה היא האם משם אתה יכול להוכיח שכל מספר ממשי הוא גבול חלקי של הסדרה הנ"ל. אין משפט על הקשר שבין נקודת הצטברות של קבוצה, לבין הגבולות החלקיים של סדרה המכילה את איברי הקבוצה. האם הסדר לפי תבנה את הסדרה משנה?

אוקיי.. יש לי סדרה אחרת שנראה לי שהיא תעבוד. את כל שאר תרגילי האתגר הצלחתי לפתור (חוץ מזה שדורש שימוש בקורס אחר שאין לי מושג מה לעשות שם חוץ מזה שאני בטוח כמעט לגמרי שזו הפרכה..)
תשלח לי למייל בקצרה, אני אגיד לך אם צדקת. אגב, מתי המבחן שלכם?
המבחן שלנו מחר :S
הא, בהצלחה.. יכול להיות שאני אהיה מחר באוניברסיטה.. אבל זה כבר לא יעזור לאף אחד :)

שאלה

הוכח שאם f גזירה ב-(a,b), ונגזרתה חסומה בקטע, אזי f רבמ"ש שם. (WTF?!)

תשובה

נניח בשלילה שהיא אינה רציפה במ"ש, לכן קיים אפסילון, כך שלכל דלתא קיים זוג x,y כך שהמרחק בינהם קטן מדלתא, אבל המרחק בין f(x) לf(y) גדול מאפסילון. ולכן \frac{f(x)-f(y)}{x-y} > \frac{\epsilon}{\delta}. ניקח \delta_n = \frac{1}{n} וניקח את הזוגות המתאימים x_n,y_n. אלה סדרות חסומות ולכן ניתן לקחת תת סדרה של x_n שמתכנסת, ואז תת-תת סדרה של y_n שמתכנסת וביחד נקבל שתי סדרות מתכנסות x_{n_k},y_{n_k} ומכיוון שהמרחק ביניהן הולך וקטן הן מתכנסות לאותו הגבול, נקרא לו L. אבל אז \frac{f(x_{n_k})-f(y_{n_k})}{|x_{n_k}-y_{n_k}|} > \frac{\epsilon}{\delta_{n_k}} כלומר שואף לאינסוף, אבל זה חסום על ידי קבוע כפול הנגזרת (לפי תרגיל אחר שנתנו לכם) וזו סתירה.

אתה יכול בבקשה להסביר למה הכוונה ב"זוגות המתאימים Xn Yn" - הכוונה היא לאותן סדרות שעזרו לך להוכיח או להפריך משהו בהרבה תרגילים אחרים בעמוד זה?
ועוד משהו, למה הכוונה חסום ע"י קבוע כפול הנגזרת?


"... כך שלכל דלתא קיים זוג x,y..." הזוג הזה.

חסום ע"י הכוונה "קטן מ.."

שאלה

נניח שאנחנו מקבלים פונקצייה כמו: cos\frac{1}{ln(x^2)} . האם מצפים מאתנו להתייחס אליה כמוגדרת גם ב-x<0 (כפי שהיא כתובה), או ללכת צעד אחד קדימה ולהפוך את זה ל: cos\frac{1}{2lnx} ?

שאלה נוספת - כדי להוכיח שלא קיים גבול בנק' x=1, במקרה זה, האם מותר לי להשתמש בנימוק המילולי הבא (?): הפונקצייה מבצעת אינסוף מחזורים בכל סביבה של x=1, לכן הגבול לא קיים. אם לא, איך אחרת אפשר לנמק את אי-קיום הגבול בנק', בלי פשוט לומר שהפונק' שבתוך ה-cos שואפת לאינסוף?


תשובה

כמובן שהיא מוגדרת באפס. לא עושים שום צעדים קדימה או אחורה. זה כמו שx/x אינה מוגדרת באפס.

לא, תקרא את הדוגמאות האחרות (כמעט זהות) בנושא. בונים 2 סדרות ששואפות ל1 אבל הפונקציה עליהן הולכת לפלוס אחד או מינוס אחד ולכן אין גבול לפי היינה.

שאלה

האם זהו משפט נכון? M = SUP A אם"ם לכל e>0 קיים a ששייך לA כך ש M-e<a


תשובה

לא מדוייק

M=supA אם"ם M חסם עליון וגם e>0 קיים a ששייך לA כך ש M-e<a

M חסם עליון אומר M גדול מכל האיברים בקבוצה, והתנאי עם האפסילון נותן את המינימליות של M. אם הוא לא היה מתקיים, אז M-e היה חסם עליון קטן יותר.

שאלה

האם הפו' 1 חלקי n רציפה בקטע [0,1) ? ורבמ"ש?

תשובה

רציפה שם, ברור, זה פונקציה רציפה חלקי רציפה, כאשר הפונקצה במכנה שונה מאפס.

היא אינה רציפה שם במ"ש כי היא אינה חסומה שם. ופונקציה שרציפה במ"ש על קטע סגור חסומה בו.

אבל זה לא קטע סגור, הוא חצי פתוח O:
שגיאה שלי, הכוונה הייתה לקטע חסום ולא סגור. פונקציה רציפה במ"ש על קטע חסום חסומה בו.
זאת אומרת שהפעם היחידה שאנחנו צריכים ממש להפריך את הרבמ"ש שלא ע"י משפט, זה כשהיא רציפה והגבול באינסוף או מינוס אינסוף אינו קיים?
לא. לפני שנייה הייתה דוגמא של coslogx

תודה רבה :)

הוכחת משפט ערך הביניים

במייזלר יש הוכחה שמשתמשת בטענת עזר שקשורה בחיתוך עם ציר ה-x של הפונקצייה. למה לא לפשט את זה להוכחה כזו (האם היא תקינה?): תהי f רציפה ב-[a,b], אזי אם f(a)<y<f(b) נבנה סדרת קטעים I_n=[a_n,b_n] כך ש- f(a_n) \le y \le f(b_n) , כאשר I_1=[a,b], I_n=[a_n,b_n], ו-c_n מוגדרת: c_n=0.5(a_n+b_n), כך שאם f(c_n)\le y נגדיר I_{n+1}=[c_n,b_n], ואחרת I_{n+1}=[a_n,c_n] . לפי קנטור קיימת נק' יחידה x_0 באמצע כך ש- lim(a_n)=lim(b_n)=x_0 , ובגלל הרציפות של f נקבל ש- f(a_n) ו- f(b_n) שואפים להיות y.

תשובה

זו הוכחה נכונה, אמנם חסרת כמה פרטים, אבל נכונה.

שאלה

ארז באחת השאלות למעלה אמרת: "אפשר להוכיח שאם הגבול אינו קיים בצד הסופי, אזי הפונקציה לא רציפה שם במ"ש."

אבל כפי שמישהו מעלייך אמר, אז sin רציפה במידה שווה בכל R ואין לה גבול באין-סוף

באיזה מובן אינסוף הינו "צד סופי"??
אופס, הלחץ מהמבחן עושה את שלו..
אם כבר הגענו לנושא הזה:
א) אין אריתמטיקה בין פונקציות רבמ"ש נכון?, לדוגמא כפל פונ' שהן רבמ"ש (נגיד בקטע [a,b]) לא יהיה בהכרח רבמ"ש נכון?
ב) איך מוכיחים ש-sin רבמ"ש ע"פ הגדרה (בלשון דלתא ואפסילון)? (מה הטריק השם, איזה איקסים לוקחים?)


תשובה

א. יש חצי אריתמטיקה. כפל אין (x כפול x) אבל חיבור יש כמובן. בנוסף יש הרכבה, הרכבה של רציפות במ"ש הינה רציפה במ"ש

ב. תרגיל כללי הוא להוכיח שכל פונקציה שרציפה על כל הממשיים ומחזורית הינה רציפה במ"ש. סינוס זה מקרה פרטי של המשפט הגדול הזה. בצורה דומה e^{(sinx)^2} הינה רציפה במ"ש למשל..

ב-ב' זה בגלל ש-sin רציפה בקטע סגור, ואז היא רבמ"ש בו, ובעצם בגלל שהיא מחזורית אז זה מעיין איחוד אין סופי של אותו הקטע נכון?

ובדוגמא שנתת - איך מוכיחים שהפונ' הזאת מחזורית?


לכל פונקציה מחזורית זה נכון. צ"ל להוכיח את זה במדויק, אבל מה שציינת זו אכן הדרך.
פשוט מציבים x+2\pi k ורואים מיידים שזה שווה לערך של x לכל x
אוקי, תודה :)

שאלה

שני דברים: א) צריך להוכיח במבחן שפונקציה רציפה ומחזורית היא רבמ"ש בכל פעם שמסתמכים על זה? אפשר לתת כאן הוכחה ליתר ביטחון? ב) ארז, אתה יכול להעלות פתרונות לשאלות אתגר? מחר (חמישי) המבחן ומעניין אותי לדעת איך לפתור את השאלה שקשורה לקורסים אחרים...


תשובה

אני לא יודע על מה מותר או אסור לכם להסתמך. אבל ההוכחה הולכת ככה: אתה מחלק את כל הממשיים לקטעים באורך המחזוריות, על כל קטע סגור וחסום הפונקציה רציפה במ"ש. עכשיו, כל שתי נקודות מספיק קרובות יכולות להיות במצב אחד מבין שניים: או ששתיהן באותו קטע, או שהן בקטעים חופפים. לכן נחלק גם את הממשיים לקטעים באורך פעמיים המחזוריות, וגם שם הפונקציה רציפה במ"ש. ולכן ניקח את הדלתא המינימלי בין זה של פעמים הקטע וזה של הקטע, וכל שתי נקודות שקרובות עד כדי הדלתא הזה, יהיה קרובות עד כדי האפסילון.

אני אשתדל להעלות פתרונות, לא בטוח שאני אספיק מלאים, אבל לפחות אני אתן את העיקר

שאלה

ארז איך מוכיחים ש \frac{x}{e^x+1} רבמ"ש?

היא לא רבמ"ש, אמנם כשהיא שואפת לאינסוף יש לה גבול והוא 0, אבל כשתשאיף אותה למינוס אינסוף היא תשאף למינוס אינסוף.
המשפט בבדיקת אינסוף ומינוס אינסוף הוא לא אם"ם, אלא רק כיוון אחד. היא אפילו כן רבמ"ש, כי היא רבמ"ש בצד החיובי של ציר הx, ובצד השלילי הוא מתנהג כמו x שהוא לינארי ולכן רבמ"ש. (לא הוכחה פורמלית)
אפשר בבקשה הוכחה פורמלית
צודק ברעיון של הבדיקה של האינסוף, אבל לא הבנתי למה אתה אומר שבצד השלילי הוא מתנהג כמו x לינארי - הוא הרי שואף למינוס אינסוף בצורה קיצונית, יותר מהר מכל פונקצייה אחרת (אם לא הייתי יודע שזה מוגדר הייתי בטוח שזו אסימפטוטה).
לא, כי במינוס אינסוף המכנה שואף ל1 והמונה הוא x. כלומר ככל שהוא מתקרב למינוס אינסוף, הוא מתקרב (שואף) לx.
בנוסף, ההוכחה הפורמלית רק אפשרית ישירות מההגדרה עם אפסילון ודלטא.
רגע, אז אפשר לחלק את זה לשני קטעים אפס עד איןסוף ומינוס אינסוף עד אפס ולהגיד שבראשון היא רציפה במ"ש בגלל גבולות בקצוות, ובשני היא מתנהגת כמו הגרף של X, ואז רק נותר להראות מה קורה אם לוקחים X1 מקטע אחד ו-X2 מהקטע השני?
בעקרון כן, אבל זה לא כל כך פורמלי. הכל מסתמך על זה שאם פונקציה רבמ"ש בשתי קטעים אז היא רבמ"ש באיחוד שלהם. זה נראה נכון הגיונית, אבל אני לא בטוח שמותר להשתמש בזה במבחן.
אבל בגלל זה אמרתי שרק צריך לבדוק מה קורה אם X1 מהקע הראשון וX2 מהקטע השני -זאת הבדיקה של האיחוד. אבל האם יש "מבחן השוואה" לרציפות במ"ש? כי אם לא אז איך אני יכול להגיד שמתחת ל-0 הפונ' מתנהגת כמו X? הרי היא מתנהגת בין X/2 ל-X (אמנם שתיהן רציפות, אבל בגלל זה שאלתי על מבחן ההשוואה)...
(מישהו אחר) ארז קראתי את מה שנכתב פה, אתה יכול להגיד בקצרה מהי הדרך לומר שזה אכן רבמ"ש (או להפריך את זה..)?
אני לא ארז, אבל שוב: אפשר להוכיח ישירות לפי הגדרה עם אפסילון ודלטא.


אני שוב לא בטוח איך הכוונה לפתור את השאלה, כי יש דרכים בעזרת נגזרות (כמו ששאלו באתר, אם הנגזרת חסומה הפונקציה רציפה במ"ש) אבל לא למדנו את המשפטים האלה, לכן אני לא יודע מאיפה השאלה ובאיזה שיטה צריך לפתור...

תודה!

ארז, אמרנו את זה כבר בלינארית, אבל אתה ממש בן אדם מדהים! לא הייתי מצפה מהמתרגל הכי טוב שיעזור לקבוצה בקורס שהוא לא מלמד, ובטח ובטח לא בכל כך מסירות! תודה רבה על כל העזרה והתמיכה (והאתגרים :P) והלימוד המצויין! בבקשה תתרגל אותנו אינפי 2! אין לי (ולכולנו) מילים להודות לך!

איך להגיד את זה שיינר, אם היית וקטור, לא היה אפשר לנרמל אותך כי אתה פשוט לא נורמלי! אם היית פונקציה, היית שואף לאינסוף בכל סביבה של כל נקודה אם היית קטע, היית כל הישר.

אם היית מצחיק אחי אולי ההיתי צוחק

  • ואם לא היה לך כזה קטן אולי לא היית צריך לרדת על אחרים בשביל לצאת גבר, אחי ;)

בוא בוא תסביר את עצמך כי וואלה לא הבנתי ..

  • עזוב, עזוב, אי הבנה, זה הכל
ארז כל הכבוד! אבסורד שאתה המתרגל שהכי עזר לנו בקורס הזה
אני גם מעדיף שתתרגל אותנו באינפי 2
בסופו של דבר הוא כן מתרגל (של קבוצה א') :)

הכרזה

יש ציונים!!!


שאלה ברציפות במידה שווה

שלום, רציתי הוכחה בבקשה לתרגיל ברציפות במידה שווה.

האם איקס כפול סינוס איקס, רציפה במ"ש בקטע בין מינוס אינסוף לאינסוף..

תודה רבה!!

תשובה

קח 2 סדרות x_n = 2\pi n ו y_n = \frac{1}{n} + 2\pi n. ברור שההפרש בינהן שואף לאפס, אבל f(y_n) - f(x_n) = (\frac{1}{n} + 2\pi n)sin(\frac{1}{n}) אבל הביטוי הזה שואף ל2\pi ולכן בוודאי גדול מקבוע שגדול מאפס (למשל אחד) החל משלב מסויים...

תודה רבה ארז! אתה תותח!

שאלה בקשר למשפט על רציפות במידה שווה

קראתי כאן וגם בהרצאה משפט שמדבר על: פונקציה שרציפה בקטע (a,b) (כאשר a ,b או שניהם הם אינסוף או מינוס אינסוף), אז אם הגבולות בהם קיימים וסופיים, הפונקציה רציפה במידה שווה. אם יש לי קטע פתוח בין 0 לאינסוף, ופונקציה של (סינוס של איקס) חלקי איקס בריבוע, ראיתי שהוא בודק את הגבולות באינסוף וב0 מימין, אבל בדוגמא אחרת, של סינוס של אחד חלקי איקס, בין אחד לאינסוף, הוא בדק רק את הגבול כשאיקס שואף לאינסוף. למה הוא לא בדק את הגבול כשאיקס שואף לאחד מימין? כי הפונקציה מוגדרת באחד ולכן לא צריך לבדוק את זה? (ולעומת זאת בדוגמא הראשונה, כשאיקס שווה לאפס אז זה תחום ההגדרה ולכן צריך כן לבדוק?). ושאלה אחרונה בקשר למשפט שאמרתי, בהרצאה הוא לא ציין שa או b חייבים להיות אינסוף, האם זה נכון גם כשהם מספרים ממשיים? תודה רבה!!


תשובה

sin(1/x) רציפה באחד ולכן ברור שהגבול שם קיים ואין צורך בבדיקה נוספת. כאשר היא לא רציפה (מסיבה של תחום הגדרה או כל סיבה אחרת, אז יש לבדוק מה הגבול.

כן, כי אם f רציפה בקטע הפתוח (a,b) ויש לה גבולות חד צדדים בקצות הקטע, אזי לפי הגדרה f רציפה בקטע הסגור [a,b]. ואז לפי משפט f רציפה בו במ"ש.

  • הבנתי לגמרי עכשיו, תודה ענקית!! :]

שאלה בנושא רציפות במידה שווה

רציתי לדעת בבקשה איך מוכיחים שהפונקציה קוסינוס של שורש של ערך מוחלט של X רציפה במידה שווה בR. אולי להפריד ל2 מקרים כשX>0 וכשX<0.. תודה רבה!!!!

תשובה

כן להפריד למקרים, ואז זו הרכבה של רציפות במ"ש. את שורש איקס אפשר להוכיח לפי ההגדרה באמצעת כפל בצמוד.

  • הבנתי, תודה שוב ושיהיה לך לילה טוב..

משפט הערך הממוצע

שלום, רציתי לדעת בבקשה אם נלמד משפט הערך הממוצע בכיתה..? תודה רבה :]

תשובה

בהתחשב בעובדה שאינפי 2 כבר התחיל ובמסגרתו למדנו המשפט הזה, השאלה הזו קצת מפתיעה.

משפט הערך הממוצע הינו משפט לגרנז' ולמדנו אותו בתחילת סימסטר ב' (ולא כחלק מסמיסטר א'...)

  • לא הסברתי טוב, אני יודע שהוא נלמד, השאלה אם הוא יכול להיות במבחן מועד ב' באינפי 1 אבל הבנתי שלא.. תודה על התשובה..


תרגיל ברציפות במידה שווה

שלום ארז, יש לי תרגיל שלא הצלחתי לפתור ואני ישמח אם תעזור לי לבדוק רציפות במידה שווה של (x*cos(1/x^2 בקטע שבין (אינסוף, 0). לעניות דעתי צריך להפריך. ועוד שאלה קטנה בקשר להפרכה: צריך לקחת שתי סדרות כך שאחד התנאים הוא שהחיסור ביניהן כשמשאיפים לאינסוף ישאף ל-0. אם הוא שווה ל-0 ולא שואף ל-0, האם התנאי הזה התקיים? (כמובן שצריך לבדוק מה קורה כשמציבים את הסדרות בפונקציה אך אני מדבר רק על התנאי הראשון). אודה לך על תשובתך!


תשובה

אם החיסור בינהן שווה אפס אז זה אותה סדרה, ואז בוודאי שהתנאי על כך שההפרש בין הפונקציות מופעלות על הסדרות צריך להיות גדול מקבוע, לא יתקיים.

ודווקא נראה לי שצריך להוכיח, כי הנגזרת חסומה. אני אנסה לפתור את זה מחר. = תודה מקרב לב

2 הגדרות ו2 שאלות ברבמ"ש

היי ארז מה נשמע? יש לי בבקשה כמה שאלות..

1) בהגדרת היינה בורל במבחן, מספיק לרשום: "S קומפקטית אם ורק אם היא חסומה וסגורה", זה מספיק או שצריך להסביר גם מה זה קומפקטית..?

2) אם יש שאלה לנסח את משפט בולצ'אנו ויירשטראס, איזה מהם? עבור סדרות, קבוצות או פונקציות? או מה שאני בוחר?

3) רבמ"ש: איקס כפול קוסינוס של איקס בין מינוס אינסוף לאינסוף.. (בטח להפריך)

4) רבמ"ש: איקס כפול לוג של איקס בין אפס לאינסוף (לפי דעתי צריך להפריך כי מבחינת אינטואיציה, לוג איקס שואף ממינוס אינסוף ואם נכפיל באיקס אז זה עוד יותר מינוס אינסוף..)

אלה השאלות האחרונות שאני אשאל.. מקווה שיהיה לך זמן.. תודה רבה רבה רבה, אם נצליח זה רק בזכותך תאמין לי.. ואם להגיד את האמת אז חבל שלא הבנתי את זה בתחילת סמסטר א', העיקר שעכשיו אני מבין.. תודה שוב :]

תשובה

1,2 אלה שאלות למרצה.

3. זה בדיוק כמו xsinx שעניתי עליו

4. זה להפריך, אפשר עם שתי הסדרות n + \frac{1}{n} ו n. צריך לשחק קצת עם הlog ובעיקר לשים לב שזו הפונקציה xlogx = log(x^x) וההפרש בין שני לוגים הוא לוג של החלוקה.

  • * תודה רבה!! אני אנסה את מה שאמרת.. שיהיה בהצלחה לכל מי שניגש.. וארז, תודה על הכל!!


שאלה

במועד ב' באינפי 1, ניתן להשתמש בכלל לופיטל?

לא בטוח באיזה קורס, אבל אם לא למדתם את זה באינפי 1 לא ניתן להשתמש בזה במבחן

מקור: https://math-wiki.com/index.php?title=אינפי_1_לתיכוניסטים_תש%22ע&oldid=67986