שינויים

מלך כוזר מחליט לדבר עם המלך הזמין את היהודי, ומנהל איתו (החבר) והם ניהלו ביניהם דיאלוג לגבי הדתאחרי שדיבר עם המוסלמי. היהודי מסביר הדיאלוג התחיל בדברים שהמלך לא אהב. הוא ציפה שהיהודי יאמר לו שאנו מאמינים במלך שהוציא את בני ישראל ממצריים- אלוהי אברהםשהוא מאמין באל אחד, והוא אמר לו שהוא מאמין באלוהי אברהם יצחק ויעקב. המלך היה מאוכזב כי מלך כוזר ענה לו שהוא חשב שעל החבר (שיענה "היהודי) לומר שהוא כי אתה מאמין באלוהי העולם שברא אותו , מסדיר אותו בבורא עולם מסדרו ומנהיגו". הוא התאכזב מדברי החבר עונה לו שאין זה אלוהיוכי הוא דיבר על עם ישראל, זהו אלוהי הפילוסוף, ואם באלוהי הפילוסוף הינך חפץ לך לפילוסווף ולא אלינו היהודיםוהוא בכלל אדם פרטי.

כוזרי - אולי אין להם בכלל החבר אומר לו שעליו לכבד את מלך והם צדיקים מעצמםהודו מכיוון שאנשי הודו נוהגים כשורה. הכוזרי עונה לו שאין זה מחייב שיש בהודו מלך ראוי לכבוד. "תשורות" = מתנות. היהודי אומר לו שיש מתנות ויש מכתב שהם רק מהמלך וייחודיים למלך. מה שמיוחד במכתב הוא שהוא מהמלך, והמתנות הן מהמלך ומיטיבות איתו. החבר אומר לו שהוא קיבל מתנות מועילות ואופייניות להודו. הכוזרי עונה לו "הייתי מאמין והייתי מכבד". ברור לנו שיש משל, הנמשלים הם: מלך הודו = האל, אנשי הודו שנוהגים בצדק = סדרי הטבע העולם, המתנות = מה שבני ישראל קיבלו. החבר לא תיאר את המלך כמסדר ומנהיג, אלא הוא מעדיף את התיאור של קבלת מתנות ולא של רק לכבד את מלך הודו. יש מתנות שגורמות לעבודת האל, יש מעין הכרת תודה.

נמשלהחבר עונה לכוזרי ואומר לו - אולי הסדר בטבע אלוהים נהג בדיוק כמוני, הוא מאלוהים אבל זה לא בהכרח! או שהטבע הסתדר מעצמו או שאלוהים סידר אותותיאר את עצמו כאלוהי עם ישראל ולא כאלוהי השמיים. אנשי הודו= טבעהחבר אומר לו שהוא אמר לו מקודם את מה שהוא חייב לעשות לגביו בלבד, באופן אישי, ומה כל עם ישראל חייב.רבי יהודה הלוי מביא פה השקפת עולם חברתית והוא טוען שטבע האדם טוב מנעוריו וחברה יכולה ליצור לה חוקים וסדר גם בלי מנהיג! הוא אומר שהוא חייב בזה כי מעמד הר סיני היה מול האנשים, הם ראו את הטענה הזו הרמבזה "כראות עינייהם"ם יתנגד אליה נחרצות. בספרו, הוא מניח שאנשים מטבעם אינם טובים. יש צורך בכוח. לרמבמוחשות – ראיית העין והקולות במעמד הר סיני, ואח"ם אין כ"כ אמון בחברה כמו לריה"ליש קבלה נמשכת הכוונה היא למסורת מתמשכת בלי הפסקות, שהיא אמינה. ההתגלות נחשבת אצלו כאמינה כי הבסיס שלה הוא הוכח והיא עברה בדרך של מסורת.

המתנות הטובות החבר אומר שהעם היהודי נקראים הסגולה מבני האדם. הכוזרי לא מתפעל מזה- תורה"שמן" = טוב, ניסים"רזה" = לא טוב. החבר ענה לו – הוא מונה תחילה את הדומם - אדמה, אבנים, מחצבים, יסודות. מעליהם יש את הצומח העניין הטבעי (צמחים). במה שונה הצומח מהדוממים? תזונה, גדילה, התרבות – כלומר הצמח נמצא מעל הדומם. לאחר מכן החבר אמר שמעל הצומח יש חיות (עניין נפשי) - תנועות, חפצים (רצונות), תכונות, חושים. מעל החיות יש אדם (עניין שכלי) – הוגדר כבעל חיים מדבר. לאדם יש את כל מה שיש ברמות מתחתיו, וגם יש לו משהו נוסף - העניין השכלי. במה מתבטא העניין השכלי אצל האדם? במה מאופיין העניין השכלי פה? החבר אומר שזה מתבטא בפילוסופיה חברתית/פוליטית. אין פה מעבר לזה. העניין השכלי הוא חוכמה פוליטית. הכוזרי אמר "גם זה אמת". החבר שאל אותו איזו מדרגה נמצאת מעל האדם? הכוזרי ענה לו "מעלת החכמים הגדולים", הוא מציע להעמיד את החכמים הגדולים (הפילוסופים) מעל האדם. מה הרציונל של זה? במה יעסקו הפילוסופים? בחוכמה העיונית. אם החבר תיאר את האדם מדבר כמי שעוסק בחוכמה פוליטית יש מקום שמישהו יעסוק בחוכמה עיונית שנמצאת מעל האדם הרגיל, מן במדבר וכו'הפילוסוף.

הכוזרי למעשה לדעת המלך לפילוסוף יש דרגה על אנושית. החבר היהודי לא מסכים לזה. החבר אומר לו שהוא מחפש משהו אחר, הוא מחפש משהו שהיחס בין החי והצומח יהיה שווה ליחס בין האדם והחיה, שיהיה שווה ליחס בין האדם ל- x.החבר אומר שהוא לא רוצה לשים שם את הפילוסוף, כי אז הוא היה אומר שאותה קפיצת מדרגה בין צומח וחי וחי לאדם היא גם בין האדם לפילוסוף. הכוזרי ענה לו שמלאכים הם קפיצת מדרגה כי הם לא מוחשיים, , אם אתה לא נותן לי להכניס לשם את הפילוסוף, אז האדם הוא פסגת העולם המוחשי. החבר מציע לו לא לזהות את האובייקט אלא לתאר את מה שאנו יודעים עליו – למשל אם יימצא בעל חיים חושב היינו יודעים שזה אדם ואם היינו מוצאים דומם שנושם זה שאנשי הודו צדיקיםהיה צמח. ואז הוא מתאר אדם, אחלההוא מדבר על נביא, האם בגלל כנראה זה אני צריך לציית ולהעריץ משה רבנו בכל התיאורים שלו. הוא לא אכל ולא שתה, אדם שידע את מלך הודו?העבר ואת העתיד – מעלה זו היא על אנושית. הכוזרי אמר שהמעלה הזו היא על אנושית מלאכותית – כמו מלאך, משה הופך למעין מלאך אם היא לא פיקטיבית. יש לנו מעל האדם – את הנביא, עניין אלוהי. החבר ענה לו שהדבר האלוהי מתחבא בנביא ובישראל.לסיכום, אנו רואים שיש לנו טיפוס שהוא על אדם.

החבר אומר - העניין האלוהי חל על המון עם ישראל. זה נראה באופן בולט במעמד הר סיני. הוא אומר שישראל נמצאת בין האדם לנביא. הוא מספר על האדם הראשון – העניין האלוהי פותר לו את הבעיה של איך האל מתקשר ל"חלאה של המין האנושי". זו גם הייתה הבעיה אצל הכוזרי כאשר ענה למוסלמי – במתנות שנתן ושראיתי בעין וכוסעיף ח'. וזה מה שיעזור לי לברר יש למין האנושי תכונה מיוחדת שמאפשרת את מה שהיה לי הקשר הזה. תכונה מיוחדת ראשונה הייתה לאדם הראשון. האדם הראשון היה מושלם וכשהוא נולד הוא לא נולד תינוק, אלא מבוגר. הוא נולד עם התורשה והסביבה הכי טובה, התכונות הכי טובות, הגיע מושלם בלי ללמוד. לא היו לאדם הראשון מגבלות. לאדם הראשון הייתה אפשרות ליצור תקשורת עם אלוהים כי הוא היה הכי טוב מכל בני האדם האפשריים. הוא מוסיף עוד תכונה שהייתה לו - אינטואיציה, הגיע למסקנות מהר. כעת החבר נותן פרשנות - "בן אלוהים" - הוא אומר שאלו שהיו דומים לאדם הראשון וירשו את תכונותיו הם נקראים בתנ"ך בני האלוהים – אותם האנשים שהיו דומים לאדם. אך, יש כאלו שאומרים שזוכרים רק אחד מכל דור, ואותו אחד הוא מי שקיבל את התכונה המיוחדת מהאדם הראשון. הוא נותן אח"כ הסבר מדוע קין רצח את הבל –להבל הייתה התכונה שהוא יכול לתקשר עם אלוהים, קין קינא בו ספקוהרג אותו. אחרי שהבל מת, התוכנה נכנסה לקין והוא מת, ואז זה נכנס ל-שת. אומרים ששת היה דומה לאדם הראשון כי היה לו את צלם האלוהים. "וזולתו בקליפה" - יש משהו שהוא העיקר – הלב הסגולה, ויש משהו שהוא חיצוני, הקליפה. אחרי שת ועוד כמה אנשים, מגיע נוח. מי שחי הרבה שנים הם אלו שיש להם את התכונה של אלוהים.

עד כאן התזכורתעכשיו החבר מספר את סיפור ארץ ישראל - לנוח יש שלושה בנים - חם שם ויפת. == תחילת השיעור שם הוא הבן המועדף, והוא קיבל את העניין האלוהי מנוח והעביר את זה הלאה ל- ההבדל בין היהודי והגוי == אמר הכוזריעבר. תאוריה של ימי הביניים - לפי מה שאני רואה הדת הזו ארץ ישראל היא רק לכם. כל תורתכם רק לכם באמצע כדור הארץ, ולכן היאהארץ הנבחרת - לא חם מדי ולא קר מדי. אמר החברישראל מתאימה לאנשים הנעלים ביותר. אברהם יצחק ויעקב ירשו את ישראל. המהפך חל ב-12 בני יעקב. מאז, התחיל עם ישראל והוא יורש את העניין האלוהי. עד עכשיו הטוב היה ביחידים, ועכשיו זה כולם ביחד.