הבדלים בין גרסאות בדף "המשפט היסודי של החדוא"

מתוך Math-Wiki
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מ
שורה 5: שורה 5:
 
הניסוח:
 
הניסוח:
  
תהי <math>f</math> פונקציה אינטגרבילית על הקטע <math>[a,b]</math>, ונגדיר <math>F(x):=\int\limits_a^x {f(t)dt}</math>. אזי:
+
תהי <math>f</math> פונקציה אינטגרבילית על הקטע <math>[a,b]</math> , ונגדיר <math>F(x):=\int\limits_a^xf(t)dt</math> . אזי:
 
*הפונקציה <math>F</math> רציפה.
 
*הפונקציה <math>F</math> רציפה.
*בכל נקודה <math>x_0</math> שבה <math>f</math> רציפה, <math>F</math> גזירה, וכן <math>F'(x_0)=f(x_0)</math>.
+
*בכל נקודה <math>x_0</math> שבה <math>f</math> רציפה, <math>F</math> גזירה, וכן <math>F'(x_0)=f(x_0)</math> .
  
 
מסקנה מהמשפט היא שאם <math>f</math> רציפה, הפונקציה <math>F</math> שהגדרנו היא פונקציה קדומה שלה (ובפרט, יש ל- <math>f</math> פונקציה קדומה).
 
מסקנה מהמשפט היא שאם <math>f</math> רציפה, הפונקציה <math>F</math> שהגדרנו היא פונקציה קדומה שלה (ובפרט, יש ל- <math>f</math> פונקציה קדומה).
  
 
אם הפונקציה <math>f</math> רציפה, מקבלים את '''נוסחת ניוטון-לייבניץ''': אם <math>F</math> פונקציה קדומה של <math>f</math>, אזי <math>\displaystyle\int\limits_a^b f(x)dx=F(b)-F(a)</math> .
 
אם הפונקציה <math>f</math> רציפה, מקבלים את '''נוסחת ניוטון-לייבניץ''': אם <math>F</math> פונקציה קדומה של <math>f</math>, אזי <math>\displaystyle\int\limits_a^b f(x)dx=F(b)-F(a)</math> .

גרסה מ־22:08, 7 בפברואר 2017

המשפט היסודי של החדו"א

המשפט היסודי של החדו"א, או משפט ניוטון-לייבניץ, נותן דרך לחישוב האינטגרל המסוים, ולמעשה, מראה את הקשר ההדוק הקיים בין האינטגרל המסוים לבין האינטגרל הלא-מסוים.

הניסוח:

תהי f פונקציה אינטגרבילית על הקטע [a,b] , ונגדיר F(x):=\int\limits_a^xf(t)dt . אזי:

  • הפונקציה F רציפה.
  • בכל נקודה x_0 שבה f רציפה, F גזירה, וכן F'(x_0)=f(x_0) .

מסקנה מהמשפט היא שאם f רציפה, הפונקציה F שהגדרנו היא פונקציה קדומה שלה (ובפרט, יש ל- f פונקציה קדומה).

אם הפונקציה f רציפה, מקבלים את נוסחת ניוטון-לייבניץ: אם F פונקציה קדומה של f, אזי \displaystyle\int\limits_a^b f(x)dx=F(b)-F(a) .