שינויים
[[מדיה : infi2FuncInvestigationAddional1.pdf | הסברים ותרגילים על חקירת פונקציות]]
== תרגילים =====דוגמא מספר 1 - : <math>f(x)=x^{2}-6x+5</math> === ====תחום הגדרה====הגדרה: תהי <math>f(x)</math> פונקציה. תחום הגדרתה היא <math>A</math> - אוסף כל הנקודות בהם <math>f(x)</math> מוגדרת.
דוגמא: תחום הגדרהההגדרה של <math>f(x)</math> הוא כל הישר <math>\R</math> .
====זוגיות/אי-זוגיות====הגדרה: <math>תהא f(x)</math>פונקציה. תחום ההגדרה של תקרא '''זוגית''' אם <math>f(-x)</math>היא A- אוסף כל הנקודות בהם <math>=f(x)</math> מוגדרת.
====חיתוך עם הצירים====
החיתוך עם ציר <math>x </math> הן הנקודות <math>(1,0).\ ,\ (5.,0)</math>
החיתוך עם ציר <math>y </math> היא הנקודה <math>(0,5)</math>.
====נקודות קיצון ותחומי עליה/ירידה====
הגדרה: תהא <math>f(x)</math> פונקציה. נאמר כי <math>f(x)</math> עולה (יורדת) בתחום <math>U</math> אם
הגדרה: תהא תהי <math>f(x)</math>פונקציה. <math>x_{0}x_0</math>תקרא נקודת קיצון- מקס' (או מינ') אם קיימת לה סביבה <math>U</math>כך ש <math>\forall x\in U:f(x)\leq f(x_{0})</math>(או <math>\forall x\in U:f(x)\geq f(x_{0})</math> )-
<math>\forall x\in U:f(x)\le f(x_0)</math> או <math>\forall x\in U:f(x)\ge f(x_0)</math> . משפט: אם <math>f(x)</math>גזירה בנקודת קיצון <math>x_{0}x_0</math>אזי <math>f'(x_{0}x_0)=0</math>.
מסקנה: כדי למצוא נקודות קיצון של <math>f(x)</math> מספיק לבדוק מתי <math>f'(x)=0</math> או מתי הנגזרת אינה קיימת כלל.
====מקס' או מיני'====
איך יודעים אם מדובר בנקודות קיצון ואם מדובר בקיצון מקס' או בקיצון מיני'?
*בדיקת הפונצקיה הפונקציה עצמה- הנקודות החשודות מחלקות את הישר לקטעים. נציב בכל קטע נקודה ונבדוק מה מתקבל:למשל נציב <math>f(0)=5\,,\ f(3)=-4\ ,\ f(6)=5</math>ולכן 3 נקודת מיני הערה: אכן מספיק לבדוק נקו' אלו - כי אם הפונצקיה היתה מחליפה מיקום )ביחס לנקודות החשודות( איפה שהוא אזי היתה נוצרת נקו' קיצון ואז היינו מגלים אותה בשלב הקודם. *בדיקת ערכי הנגזרת- נבדוק את סימן הנגזרת מימין ומשמאל לנקודות (מסתמך על העובדה כי : אם <math>f'(x)\leq0</math> בקטע Iאזי הפונקציה יורדת שם. אם <math>f'(x)\geq0</math> אז הפונקציה עולה שם): <math>f'(0)<0\,,f'(4)>0</math>ולכן משמאל ל 3הפונקציה יורדת ומימין ל 3היא עולה ולכן 3נקודות מיני'הערה: בשלב זה מצב כי תחום העליה של <math>f</math>הוא <math>[3.\infty)</math>ותחום הירידה <math>(-\infty,3]</math>
הערה: אכן מספיק לבדוק נקו' נקודות אלו - כי אם הנגזרת הפונקציה היתה מחליפה איפה מיקום (ביחס לנקודות החשודות) היכן שהוא את סימנה אזי היתה נוצרת נקו' נקודת קיצון ואז היינו והיינו מגלים אותה בשלב הקודם.
*מבחן בדיקת ערכי הנגזרת השניה- נבדוק את סימן הנגזרת מימין ומשמאל לנקודות (מסתמך על העובדה כי: אם <math>f'(x_{0}x)=0\le0</math>ומתקיים בקטע <math>I</math> אזי הפונקציה יורדת שם. אם <math>f"'(x_{0}x)>0\ge0</math>(או אז הפונקציה עולה שם): <math>f"'(x0)<0\ ,\ f'(4)>0</math> )אז ולכן משמאל ל-3 הפונקציה יורדת ומימין ל-3 היא עולה, כלומר <math>x_{0}x=3</math> נקודות נקודת מיני' (או מקס'):.
הערה: אכן מספיק לבדוק נקו' אלו - כי אם הנגזרת היתה מחליפה היכן שהוא את סימנה אזי היתה נוצרת נקודת קיצון והיינו מגלים אותה בשלב הקודם.
*מבחן הנגזרת השניה - אם <math>f'(x_0)====תחומי קעירות0</קמירות ונקודות פיתול====math> ומתקיים <math>f''(x_0)>0</math> (או <math>f''(x)<0</math>) אז <math>x_0</math> נקודות מיני' (או מקס'):
====תחומי קעירות/קמירות ונקודות פיתול====תהא <math>f(x)\geq f'(x_{0})(x</math> גזירה בנקודה <math>x_0</math> אזי נאמר שהפונקציה קעורה כלפי מעלה/מטה ב-x_{0})+f(x_{0})<math>x_0</math> אם קיימת סביבה <math>U</math> של <math>x_0</math> כך שלכל <math>x\in U</math>מתקיים:
נאמר כי <math>x_0</math> נקודת פיתול אם קיימת סביבה <math>U</math> ימנית בה <math>f(x)\ge f'(x_0)(x-x_0)+f(x_0)</math> וסביבה שמאלית <math>V</math> בה <math>f(x)\le f'(x_0)(x-x_0)+f(x_0)</math> או להפך.
משפט: הנקודות החשודות לפיתול הם הנקודות בהם <math>f"''(x_{0}x)>0</math><math>(f"(x_{0})<0)</math>אז אינה קיימת או ש- <math>f''(x)</math>קעורה כלפי מעלה (כלפי מטה) ב-<math>x_{=0}</math>.
====אסימטוטות אסימפטוטות====הגדרה: אסימפטוטה אנכית ל- <math>f(x)</math> היא קו מהצורה <math>x=a</math> כך שמתקיים <math>\lim\limits_{x\to a}|f(x)|=\infty</math> . אצלנו אין אסימפטוטה אנכית.
הגדרה: אסימטוטה אנכית ל אסימפטוטה אופקית היא ישר <math>fl(x)=ax+b</math>היא קו מהצורה המקיים <math>\lim\limits_{x\to\infty}\Big|f(x)-l(x)\Big|=a0</math>כך שמתקיים או <math>lim_\lim\limits_{x\to a-\infty}\Big|f(x)-l(x)\Big|=\infty0</math>אצלנו אין אסימטוטה אנכית.
<math>\displaystyle a=\lim_{x\to\infty}\frac{f(x)}{x}=\lim_{x\to\infty}\frac{x^2-6x+5}{x}=\infty</math>
===דוגמא 2: <math>f(x)=\dfrac{\ln(x)}{x}</math>===
====תחום הגדרה====
<math>x>0</math> כי <math>\ln(x)</math> לא-מוגדרת עבור <math>x</math>-ים שליליים.
לא שייך בגלל תחום ההגדרה.
====חיתוך עם הצירים====
החיתוך עם ציר <math>x</math> הוא <math>(1,0)</math> .
החיתוך עם ציר <math>xy</math>הוא <math>(1,0)</math> החיתוך עם ציר y לא קיים בגלל תחום ההגדרה.
====נקודות קיצון ותחומי עליה/ירידה====
<math>f'(x)=\dfrac{1-\ln(x)}{x^2}</math> לכן יש לה נקודה חשודה ב- <math>x=e</math>
הסימן של <math>f'('</math> נקבע ע"י <math>-x)=-2x\frac{big(1-\ln(x)}{\big)=-x^{\big(3-2}}</math>לכן יש לה נקודה חשודה ב <math>\ln(x=e)\big)</math> .
תחומי העלייה העליה של הפונקציה <math>\left(0,e\right)</math> .
תחומי ירידה הירידה <math>\left(e,\infty\right)</math> .
====תחומי קעירות/קמירות ונקודות פיתול====
הסימן של <math>f''</math> נקבע ע"י <math>-x\big(3-2\ln(x)\big)</math> ולכן נקודות חשודות לפיתול הם <math>e\sqrt{e}</math> .
הפונקציה קעורה כלפי מטה ב- <math>f"(e)<0,f"(e^\sqrt{4e})>0</math>ולכן <math>e^{3/2}\approx10</math>נקודת פיתול.
הפונקציה קעורה כלפי מטה מעלה ב - <math>\left(0,e^\sqrt{3/2e},\rightinfty)</math> .
====התנהגות הפונקציה באינסוף====עבור הדוגמא שלנו <math>b=lim_\lim\limits_{x\to\infty}(f(x)-ax)=lim_{x\to}\frac{\ln(x)}{x}=0</math>
===דוגמא 3: <math>f(x)=\dfrac{x^3}{12-x^2}</math>===
====תחום הגדרה====
<math>x\ne\pm2\sqrt3</math>
===נקודות קיצון===
<math>f'(x)=\dfrac{3x^2(12-x^2)+2x^4}{(12-x^2)^2}=\dfrac{x^2(36-x^2)}{(12-x^2)^{2}}</math> ולכן הנקודות החשודות הן <math>x_0=0,\pm6,\pm2\sqrt3</math>
=====מקס' או מיני'=====
נשים לב שסימן הנגזרת נקבע לפי החלק של <math>36-x^2</math> :
ולכן משמאל ל-'''6 נקודת מקס-''' הפונקציה יורדת ומימין ל-'''6-''' היא עולה, כלומר '''6-''' נקודות מיני'.
6 נקודת מקס'. 0 אינה נקודת קיצון כי הפונקציה עולה גם מימין ל-0 לה וגם משמאל.
====תחומי קעירות/קמירות ונקודות פיתול====
דוגמא:
בקטע <math>(-\sqrt{12}infty,0-2\sqrt3)</math>הפונצקיה הפונקציה קעורה כלפי מטה מעלה,
בקטע <math>(0,-2\sqrt{12}sqrt3,0)</math>הפונצקיה הפונקציה קעורה כלפי מעלה מטה,
בקטע <math>(\sqrt{12}0,2\inftysqrt3)</math>הפונצקיה הפונקציה קעורה כלפי מטהמעלה,
====אסימפטוטות====ל- <math>f(x)=\frac{x^{3}}{12-x^{2}}</math>יש 2 אסימטוטות אסימפטוטות אנכיות ב - <math>x=\pmpm2\sqrt{12}</math> כי <math>lim_{x\to-\sqrt{12}^{+}}f(x)=lim_{x\to\sqrt{12}^{+}}f(x)=-\inftysqrt3</math>
כי <math>lim_\lim\limits_{x\to{-2\sqrt{12sqrt3}^{-}+}f(x)=lim_\lim\limits_{x\to\sqrt{122\sqrt3}^{-}+}f(x)=-\infty</math>
<math>b\displaystyle\begin{align}a=\lim_{x\to\infty}\frac{f(x)}{x}=\lim_{x\to\infty}\frac{x^{3}}{x(12-x^{2)}=-1\\b=\lim_{x\to\infty}\left[\frac{x^3}{12-x^2}+x)\right]=\lim_{x\to\infty}(\frac{12x}{12-x^{2}})=0\end{align}</math>
באותו אופן גם אסימטוטה אסימפטוטה לכיוון <math>x\to-\infty</math>תצא אותו דבר.
ולכן <math>l(x)=-x</math> אסימטוטה אסימפטוטה אופקית לשני הצדדים.
====התנהגות הפונצקיה הפונקציה באינסוף==== עבור הדוגמא שלנו <math>\displaystyle\lim_{x\to\infty}\frac{x^{3}}{12-x^{2}}=-\infty\ ,\ \lim_{x\to-\infty}\frac{x^{3}}{12-x^{2}}=-\infty</math>
====ציור הפונקציה====
[[קובץ:Examp3e2CStirgul2.gif]]
משפטים לסיכום:
'''4)''' אם <math>.3f''(x_0)>0</math> אם אזי <math>f'(x)\leq0</math>בקטע קעורה כלפי מעלה ב- <math>Ix_0</math>אזי הפונקציה יורדת שם. אם <math>f'(x)\geq0</math>אז הפונקציה עולה שם