הבדלים בין גרסאות בדף "פתרון אינפי 1, תשס"ב, מועד א,"

מתוך Math-Wiki
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מ
שורה 3: שורה 3:
  
 
==חלק א'==
 
==חלק א'==
 +
1) התשובה היא ב'. שלא כמו בלמה של קנטור, חסרה ההנחה של שאיפת גודל ההפרש ל- <math>0</math> .
 +
<math>a_n</math> היא סדרה עולה החסומה מלעיל ע"י <math>b_1</math> (באינדוקציה - <math>b_1</math> גדולה יותר מכל שאר איברי <math>b</math> שגדולים יותר מכל איברי <math>a</math>) ולכן מתכנסת. בצורה דומה, <math>b_n</math> היא סדרה יורדת החסומה מלרע ע"י <math>a_1</math> ולכן מתכנסת. פוסל את ג', ד'. נותר להראות באמצעות דוגמא את ב':
  
 
+
דוגמא: <math>a_n=2(1+\frac1{n})</math> , <math>b_n=-2(1+\frac1{n})</math> .
1) התשובה היא ב'. שלא כמו בלמה של קנטור, חסרה ההנחה של שאיפת גודל ההפרש לאפס.
+
<math>a_n</math> היא סדרה עולה החסומה מלעיל ע"י <math>b_1</math> (באינדוקציה - <math>b_1</math> גדולה יותר מכל שאר איברי <math>b</math> שגדולים יותר מכל איברי <math>a</math>) ולכן מתכנסת. בצורה דומה, <math>b_n</math> היא סדרה יורדת החסומה מלרע ע"י <math>a_1</math> ולכן מתכנסת. פוסל את ג', ד'. נותר להראות באמצעות דוגמה את ב':
+
 
+
דוגמה:
+
<math>a_n=2(1+\frac{1}{n})</math>, <math>b_n=-2(1+\frac{1}{n})</math>.
+
  
  
 
2) התשובה היא ב'.
 
2) התשובה היא ב'.
הפרכה לג', ד': <math>a_n=1/n</math>. ברור <math>a_n \to 0 </math> אבל <math>\lim_{n \to \infty }{\sqrt[n]{a_n}}=1</math>.
+
הפרכה לג', ד': <math>a_n=\frac1{n}</math> . ברור <math>a_n\to 0</math> אבל <math>\lim\limits_{n\to\infty}{\sqrt[n]{a_n}}=1</math> .
אותה סדרה היא גם הפרכה טריוויאלית לסעיף א'.
+
אותה סדרה היא גם הפרכה טריוויאלית לסעיף א'. ב' נכון שכן <math>\frac1{|a_n|}\to\infty</math> .
ב' נכון שכן <math>\frac{1}{|a_n|} \to \infty </math>.
+
  
(נובע ישירות מההגדרות, שכן אם <math>|a_n|<\epsilon</math> אז <math>\frac{1}{|a_n|}>\frac{1}{\epsilon} </math>.)
+
(נובע ישירות מההגדרות, שכן אם <math>|a_n|<\epsilon</math> אז <math>\frac1{|a_n|}>\frac1{\epsilon}</math> .)
פורמלית: יהי <math> \epsilon>0</math>. מתקיים <math>a_n \to \infty </math> ולכן לכל <math>\frac{1}{\epsilon }</math> קיים <math>N</math> כך ש<math>\forall n<N: |a_n|<\frac{1}{\epsilon }</math>, כלומר כך ש<math>\frac{1}{|a_n|}>\epsilon </math>. מש"ל.  
+
פורמלית: יהי <math>\epsilon>0</math> . מתקיים <math>a_n\to\infty</math> ולכן לכל <math>\frac1{\epsilon}</math> קיים <math>N</math> כך ש- <math>\forall n<N: |a_n|<\frac1{\epsilon}</math>, כלומר כך ש- <math>\frac1{|a_n|}>\epsilon</math> . מש"ל.  
  
  
  
3) ד'. <math>\infty </math> או 0 נק'. שתי דוגמאות:  
+
3) ד'. <math>\infty</math> או <math>0</math> נק'. שתי דוגמאות:  
<math>a_n=n</math>, <math>a_n=1+1/n</math>. באחת יש אינסוף נקודות  
+
<math>a_n=n</math> , <math>a_n=1+\frac1{n}</math> . באחת יש אינסוף נקודות  
(סדרה מתכנסת ולכן חסומה, ולכן כל מה שגדול מהחסם העליון שלה), בשנייה נניח בשלילה שיש נקודה <math>x=c</math> בחיתוך ונתבונן במקום <math>n=c+1</math>, כלומר בקטע <math>[c+1, \infty)</math> שלא מכיל את c כלל, בסתירה.
+
(סדרה מתכנסת ולכן חסומה, ולכן כל מה שגדול מהחסם העליון שלה), בשניה נניח בשלילה שיש נקודה <math>x=c</math> בחיתוך ונתבונן במקום <math>n=c+1</math>, כלומר בקטע <math>[c+1,\infty)</math> שלא מכיל את <math>c</math> כלל, בסתירה.
  
  
  
4) התשובה היא ד'. הפרכה לא', ב', ג': נגדיר <math>f(x)=\left\{\begin{matrix}
+
4) התשובה היא ד'. הפרכה לא', ב', ג': נגדיר  
x+2 &x\neq 9 \\  
+
<math>f(x)=\left\{\begin{matrix}
 +
x+2 &x\ne 9 \\  
 
x+3 & x=9
 
x+3 & x=9
 
\end{matrix}\right.</math>, <math>g(x)=\left\{\begin{matrix}
 
\end{matrix}\right.</math>, <math>g(x)=\left\{\begin{matrix}
x+3 &x\neq 9 \\  
+
x+3 &x\ne 9 \\  
 
x+2 & x=9
 
x+2 & x=9
 
\end{matrix}\right.</math>
 
\end{matrix}\right.</math>
  
אז ברור שההרכבה רציפה, שכן <math>f(g(x))=\left\{\begin{matrix}
+
אז ברור שההרכבה רציפה, שכן  
x+5 &x\neq 9 \\  
+
<math>f\bigl(g(x)\bigr)=\left\{\begin{matrix}
 +
x+5 &x\ne 9 \\  
 
x+5 & x=9
 
x+5 & x=9
\end{matrix}\right.=x+5</math> והוכחנו רציפות כל הפונקציות הליניאריות.
+
\end{matrix}\right.=x+5</math> והוכחנו רציפות כל הפונקציות הלינאריות.
  
גם f וגם g אינן רציפות ב-9, ולכן זאת הפרכה לג' והוכחה לד'.
+
גם <math>f</math> וגם <math>g</math> אינן רציפות ב- <math>9</math> , ולכן זאת הפרכה ל-ג' והוכחה ל-ד'.
  
  
5) עבור r=1 מקבלים טור מתכנס לפי לייבניץ, מה שפוסל את ג',ד'. עבור r=0 הטור מתכנס (ל0) מה שפוסל את ב'. עבור r=-1 מקבלים <math>\frac{1}{n^{\frac{1}{2}}}</math>, שמתבדר לפי העיבוי כי 1/2<1. פוסל את א', לכן נותרנו רק עם ה', שהיא התשובה הנכונה.
+
5) עבור <math>r=1</math> מקבלים טור מתכנס לפי לייבניץ, מה שפוסל את ג',ד'. עבור <math>r=0</math> הטור מתכנס (ל- <math>0</math>) מה שפוסל את ב'. עבור <math>r=-1</math> מקבלים <math>\frac1{n^{\frac12}}</math>, שמתבדר לפי העיבוי כי <math>\frac12<1</math> . פוסל את א', לכן נותרנו רק עם ה', שהיא התשובה הנכונה. (ישירות, נראה שהטור מתכנס בהחלט עבור <math>-1<r<1</math> , ובפרט מתכנס, ואז נבדוק את המקרים הנותרים.)
(ישירות, נראה שהטור מתכנס בהחלט עבור <math>-1<r<1</math>, ובפרט מתכנס, ואז נבדוק את המקרים הנותרים.)
+
  
  
6 הורוביץ) ברור שב'. הפרכה לא',ג': <math>f(x)=\left\{\begin{matrix}
+
6 הורוביץ) ברור שב'. הפרכה לא',ג':  
 +
<math>f(x)=\left\{\begin{matrix} \frac{x}{2} & x\le4 \\ 4x & \mbox{else}\end{matrix}\right.</math>
  
\frac{x}{2} & x\leq4 \\
 
4x & else
 
\end{matrix}\right.</math> עולה ממש ואינה רציפה בקטע <math>(-152.3,17)</math>.
 
  
 +
עולה ממש ואינה רציפה בקטע <math>(-152.3,17)</math> .
  
הוכחת ב': בשלילה, <math>\exists x_1,x_2 \in \mathbb{R}:x1 \neq x_2  \wedge  f(x_1) = f(x_2)</math>.
 
  
בסתירה לכך ש <math>f </math> עולה ממש, שהרי בה"כ <math>x_1<x_2</math> ולכן <math> f(x_1) < f(x_2)</math> בסתירה להיותם שווים.
+
הוכחת ב': בשלילה, <math>\exists x_1,x_2\in\R:x1\ne x_2 \wedge f(x_1)=f(x_2)</math>.
 +
 
 +
בסתירה לכך ש- <math>f</math> עולה ממש, שהרי בה"כ <math>x_1<x_2</math> ולכן <math>f(x_1)<f(x_2)</math> בסתירה להיותם שווים.
  
  
 
6 זלצמן וקליין) ג'. ד"ר שיין הוכיח טענה כמעט זהה - 7.8.  
 
6 זלצמן וקליין) ג'. ד"ר שיין הוכיח טענה כמעט זהה - 7.8.  
הוכחה: f עולה ממש ולכן לפי ההשאלה הקודמת היא חח"ע. f גזירה ב<math>x_0</math> ובפרט רציפה בסביבתה. לכן הפונ' ההפוכה מוגדרת ורציפה בסביבת <math>y_0</math>. כעת, לפי ההנחה <math>f</math> גזירה ב<math>x_0</math> ולכן <math>\lim_{x\rightarrow x_0}{\frac{f(x)-f(x_0)}{x-x_0}}=f'(x_0)</math>.
+
הוכחה: <math>f</math> עולה ממש ולכן לפי ההשאלה הקודמת היא חח"ע. <math>f</math> גזירה ב<math>x_0</math> ובפרט רציפה בסביבתה. לכן הפונ' ההפוכה מוגדרת ורציפה בסביבת <math>y_0</math> . כעת, לפי ההנחה <math>f</math> גזירה ב- <math>x_0</math> ולכן <math>\lim\limits_{x\to x_0}{\frac{f(x)-f(x_0)}{x-x_0}}=f'(x_0)</math> .
  
מכאן נקבל <math>\lim_{x\rightarrow x_0}{\frac{x-x_0}{f(x)-f(x_0)}}=\frac{1}{f'(x_0)}</math>, בהנחה שהנגזרת שונה מ-0. לכן <math>\lim_{y\rightarrow y_0}{\frac{f^{-1}(y)-f^{-1}(y_0)}{y-y_0}}=\frac{1}{f'(x_0)}</math> ובפרט קיים. לכן הפונ' ההפוכה גזירה בנקודה <math>x_0</math>. בכיוון ההפוך, נראה את הcontrapositive: אם הפונ' ההפוכה גזירה אז הנגזרת שווה להופכי של הנגזרת של f, ולכן הנגזרת שונה מ-0 (זה לא נימוק לגמרי פורמלי).
+
מכאן נקבל <math>\lim\limits_{x\to x_0}{\frac{x-x_0}{f(x)-f(x_0)}}=\frac1{f'(x_0)}</math> , בהנחה שהנגזרת שונה מ- <math>0</math> . לכן <math>\lim\limits_{y\to y_0}{\frac{f^{-1}(y)-f^{-1}(y_0)}{y-y_0}}=\frac1{f'(x_0)}</math> ובפרט קיים. לכן הפונ' ההפוכה גזירה בנקודה <math>x_0</math> . בכיוון ההפוך, נראה את ה- contrapositive: אם הפונ' ההפוכה גזירה אז הנגזרת שווה להופכי של הנגזרת של <math>f</math> , ולכן הנגזרת שונה מ- <math>0</math> (זה לא נימוק לגמרי פורמלי).
  
  
== חלק ב' ==
+
==חלק ב'==
  
7) <math>f(x)=\frac{1+xcosx}{x+2}</math>.
+
7) <math>f(x)=\frac{1+x\cdot\cos(x)}{x+2}</math> .
  
<math>f'(x)=\frac{(1+xcosx)'(x+2)-(1+xcosx)(x+2)'}{(x+2)^2}=</math>
+
<math>f'(x)=\frac{\bigl(1+x\cdot\cos(x)\bigr)'(x+2)-\bigl(1+x\cdot\cos(x)\bigr)(x+2)'}{(x+2)^2}=</math>
<math>=\frac{(cosx-xsinx)(x+2)-(1+xcosx)}{(x+2)^2}=\frac{
+
<math>=\frac{\bigl(\cos(x)-x\cdot\sin(x)\bigr)(x+2)-\bigl(1+x\cdot\cos(x)\bigr)}{(x+2)^2}=\frac{x\cdot\cos(x)-x^2\cdot\sin(x)+2\cos(x)-2x\cdot\sin(x)-1-x\cdot\cos(x)}{(x+2)^2}</math>
  
xcosx-x^2sinx+2cosx-2xsinx-1-xcosx}{(x+2)^2}</math>
+
<math>f'(0)=\frac{-0^2\cdot\sin(0)+2\cos(0)-0\sin(0)-1}{(0+2)^2}=\frac{2-1}{2^2}=\frac14</math>
 
+
<math>f'(0)=\frac{-0^2sin0+2cos0-0sin0-1}{(0+2)^2} = \frac{2-1}{2^2}=\frac{1}{4}</math>
+
  
 
זהו שיפוע המשיק.
 
זהו שיפוע המשיק.
  
כעת, נציב במש' ישר עם הנקודה <math>(0,\frac{1}{2})</math>, ונקבל:
+
כעת, נציב במש' ישר עם הנקודה <math>(0,\frac12)</math> , ונקבל:
<math>y=\frac{1}{2}+\frac{1}{4}x</math>.
+
<math>y=\frac12+\frac14x</math> .
  
  
 
8) היה במערכי התרגול [[http://math-wiki.com/index.php?title=88-132_%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%A4%D7%99_1_%D7%A1%D7%9E%D7%A1%D7%98%D7%A8_%D7%90%27_%D7%AA%D7%A9%D7%A2%D7%91/%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%9A_%D7%AA%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9C/%D7%A1%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%98%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%AA]] עבור סכום עד <math>3n</math>. הפתרון כמעט זהה. נראה שהיא מונוטונית וחסומה:  
 
8) היה במערכי התרגול [[http://math-wiki.com/index.php?title=88-132_%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%A4%D7%99_1_%D7%A1%D7%9E%D7%A1%D7%98%D7%A8_%D7%90%27_%D7%AA%D7%A9%D7%A2%D7%91/%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%9A_%D7%AA%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9C/%D7%A1%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%98%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%AA]] עבור סכום עד <math>3n</math>. הפתרון כמעט זהה. נראה שהיא מונוטונית וחסומה:  
  
<math>a_{n+1}-a_n=\frac{1}{2n+1}+\frac{1}{2n+2}-\frac{1}{n}\leq \frac{1}{2n}+\frac{1}{2n}-\frac{1}{n}=\frac{2}{2n}-\frac{1}{n}=0</math>
+
<math>a_{n+1}-a_n=\frac1{2n+1}+\frac1{2n+2}-\frac1{n}\le\frac1{2n}+\frac1{2n}-\frac1{n}=\frac2{2n}-\frac1{n}=0</math>
ולכן הסדרה היא מונוטונית יורדת. באינדוקצייה הסדרה חסומה מלרע ע"י 0 (כי סכום חיוביים הוא חיובי). לכן הסדרה מתכנסת.
+
ולכן הסדרה היא מונוטונית יורדת. באינדוקציה הסדרה חסומה מלרע ע"י <math>0</math> (כי סכום חיוביים הוא חיובי). לכן הסדרה מתכנסת.
  
  
9)<s> הטור מתבדר, שכן התנאי הההכרחי אינו מתקיים; הסדרה אינה שואפת ל-0 כאשר n שואף לאינסוף, אלא שואפת לאינסוף. </s>
+
9)<s> הטור מתבדר, שכן התנאי הההכרחי אינו מתקיים; הסדרה אינה שואפת ל- <math>0</math> כאשר <math>n</math> שואף לאינסוף, אלא שואפת לאינסוף. </s>
 
(המשפט הקודם נכון, אבל זוועתי להוכחה, ויש דרך קלה:)
 
(המשפט הקודם נכון, אבל זוועתי להוכחה, ויש דרך קלה:)
  
בשביל לבדוק התכנסות בהחלט, נשתמש במבחן קושי: נחפש את הגבול העליון של <math>8(\frac{n}{n+2})^n</math>.
+
בשביל לבדוק התכנסות בהחלט, נשתמש במבחן קושי: נחפש את הגבול העליון של <math>8\Big(\frac{n}{n+2}\Big)^n</math> .
  
<math>8(\frac{n}{n+2})^n=8(1-\frac{2}{n+2})^n=8(1-\frac{1}{\frac{n+2}{2}})^{\frac{(n+2)}{2}\cdot 2-2}=8((1-\frac{1}{\frac{n+2}{2}})^{\frac{(n+2)}{2}})^2\cdot (1-\frac{1}{\frac{n+2}{2}})^{-2}</math>
+
<math>8\Big(\frac{n}{n+2}\Big)^n=8\Big(1-\frac2{n+2}\Big)^n=8\bigg(1-\frac1{\frac{n+2}{2}}\bigg)^{\frac{(n+2)}{2}\cdot 2-2}=8\Bigg(\bigg(1-\frac1{\frac{n+2}{2}}\bigg)^{\frac{(n+2)}{2}}\Bigg)^2\cdot\bigg(1-\frac1{\frac{n+2}{2}}\bigg)^{-2}</math>
  
קיבלנו גורם 8, גורם <math>(e^{-1})^2</math>, וגורם 1. לכן הגבול, ובפרט הגבול העליון, הוא <math>\frac{8}{e^2}>1</math>, (מסכן מי ששכח להביא מחשבון - זה יוצא די קרוב ל-1) ולכן הטור הנתון אינו מתכנס בהחלט. יתרה מכך, עפ"י המשפט שהוכחנו (משפט קושי המעודן, לתלמידי ד"ר שיין) נובע מכך שהטור המקורי מתבדר.
+
קיבלנו גורם 8, גורם <math>(e^{-1})^2</math> , וגורם 1. לכן הגבול, ובפרט הגבול העליון, הוא <math>\frac{8}{e^2}>1</math> , (מסכן מי ששכח להביא מחשבון - זה יוצא די קרוב ל-1) ולכן הטור הנתון אינו מתכנס בהחלט. יתרה מכך, עפ"י המשפט שהוכחנו (משפט קושי המעודן, לתלמידי ד"ר שיין) נובע מכך שהטור המקורי מתבדר.
  
== חלק ג' ==
+
==חלק ג'==
 
+
10) '''הפרכה:''' ניקח <math>a_n=\frac{(-1)^n}{n}</math> , <math>b_n=\frac{(-1)^n}{\log(n)}</math> .
 
+
לפי לייבניץ הטור <math>\sum a_n</math> מתכנס, וברור ש- <math>b_n</math> שואפת ל- <math>0</math> שכן <math>\log(n)\to\infty</math> , אבל המכפלה <math>\sum a_n\cdot b_n=\sum\frac1{n\cdot\ln(n)}</math> מתבדרת לפי מבחן העיבוי, שיעורי הבית, הבוחן ומבחן האינטגרל:)
10) '''הפרכה:''' ניקח <math>a_n=\frac{(-1)^n}{n}</math>, <math>b_n=\frac{(-1)^n}{logn}</math>.
+
לפי לייבניץ הטור <math>\sum a_n</math> מתכנס, וברור ש<math>b_n </math> שואפת ל0 שכן <math>logn \to \infty</math>, אבל המכפלה <math>\sum a_nb_n=\sum \frac{1}{n\cdot ln(n)}</math> מתבדרת לפי מבחן העיבוי, שיעורי הבית, הבוחן ומבחן האינטגרל :)
+
  
 
(נגדיר <math>b_1=0</math> בשביל ענייני תחום-הגדרה, ברור שזה לא משנה)
 
(נגדיר <math>b_1=0</math> בשביל ענייני תחום-הגדרה, ברור שזה לא משנה)
  
11) נגדיר פונקצייה h על ידי <math>\forall x \in [-1,1]: h(x)=f(x)-x^2</math>. כעת, נתבונן ב<math>h(1),h(2),h(3)</math>:  
+
11) נגדיר פונקצייה <math>h</math> על-ידי <math>\forall x\in [-1,1]: h(x)=f(x)-x^2</math> . כעת, נתבונן ב- <math>h(1),h(2),h(3)</math> :  
  
<math>h(1)=f(1)-1^2=f(1)-1<0
+
<math>h(1)=f(1)-1^2=f(1)-1<0</math> ואילו <math>h(0)=f(0)-0^2=f(0)-0>0</math> , ולכן לפי משפט ערך הביניים ל- <math>h</math> יש שורש (כלומר היא מתאפסת) בנקודה כלשהי בקטע <math>(0,1)</math> .
</math>
+
ואילו <math>h(0)=f(0)-0^2=f(0)-0>0
+
</math>, ולכן לפי משפט ערך הביניים ל-<math>h</math> יש שורש (כלומר היא מתאפסת) בנקודה כלשהי בקטע <math>(0,1)</math>.  
+
  
באותו האופן, <math>h(-1)=f(-1)-(-1)^2=f(-1)-1<0</math> ולכן יש ל-<math>h </math> שורש בקטע <math>(-1,0)</math>. כל שורש של h הוא נקודה בה הפונ' שוות, ומצאנו שיש לפחות 2 כאלה.
+
באותו האופן, <math>h(-1)=f(-1)-(-1)^2=f(-1)-1<0</math> ולכן יש ל- <math>h</math> שורש בקטע <math>(-1,0)</math> . כל שורש של <math>h</math> הוא נקודה בה הפונ' שוות, ומצאנו שיש לפחות 2 כאלה.
  
  
 
12 זלצמן) הוכחה:
 
12 זלצמן) הוכחה:
מכיון ש <math>sin(2\cdot 0)=0</math> אז ניתן להגדיר את <math>f</math> "מחדש" כפונקציה מפוצלת באופן הבא (מבלי לשנות בעצם את הגדרת <math>f</math>).
+
מכיון ש- <math>\sin(2\cdot 0)=0</math> אז ניתן להגדיר את <math>f</math> "מחדש" כפונקציה מפוצלת באופן הבא (מבלי לשנות בעצם את הגדרת <math>f</math>). <math>f(x)=\sin(2x) \ \forall x\ge 0</math>.
<math>f(x)= sin(2x) \ \forall x\geq 0 </math>.
+
 
+
<math>f(x)= x\ \forall x\leq 0 </math>.
+
 
+
<math>sin2x</math> רציפה ובעלת מחזור <math>p=\pi</math> ולכן רציפה במ"ש ב<math>\mathbb{R}</math> ולכן רציפה במ"ש גם בכל קטע חלקי ל- <math>\mathbb{R}</math>, ובפרט בקרן החיובית הסגורה <math>[0,\infty)</math>.  
+
  
ידוע ש- <math>x</math> רציפה במ"ש ב<math>\mathbb{R}</math> ולכן רציפה במ"ש גם בכל קטע חלקי ל- <math>\mathbb{R}</math>, ובפרט בקרן השלילית הסגורה <math>(-\infty,0]</math>.  
+
<math>f(x)=x\ \forall x\le 0</math>.
  
לכן  f רציפה במ"ש ב<math>[0,\infty)</math> וכמו כן ב<math>(-\infty,0]</math>. לקרנות הנ"ל יש נקודה משותפת (אפס) ולכן   (לפי משפט ממערכי התרגול) <math>f</math> רציפה  באיחוד הקרנות, שהוא הישר הממשי כולו.
+
<math>\sin(2x)</math> רציפה ובעלת מחזור <math>p=\pi</math> ולכן רציפה במ"ש ב- <math>\R</math> ולכן רציפה במ"ש גם בכל קטע חלקי ל- <math>\R</math> , ובפרט בקרן החיובית הסגורה <math>[0,\infty)</math> .  
  
 +
ידוע ש- <math>x</math> רציפה במ"ש ב- <math>\R</math> ולכן רציפה במ"ש גם בכל קטע חלקי ל- <math>\R</math> , ובפרט בקרן השלילית הסגורה <math>(-\infty,0]</math> .
  
12 קליין) נגדיר פונקצייה h על ידי <math>\forall x \in I: h(x)=f(x)-x</math>.  
+
לכן <math>f</math> רציפה במ"ש ב- <math>[0,\infty)</math> וכמו כן ב- <math>(-\infty,0]</math> . לקרנות הנ"ל יש נקודה משותפת (<math>0</math>) ולכן (לפי משפט ממערכי התרגול) <math>f</math> רציפה  באיחוד הקרנות, שהוא הישר הממשי כולו.
  
<math>
 
h</math> מתאפסת בשתי נקודות שונות בקטע <math>I</math> ולכן לפי משפט רול קיימת נקודה בפנים הקטע בה נגזרתה מתאפסת. כלומר <math>\exists c \in I: h'(c)=0</math>.
 
לכן <math>h'(c)=(f(x)-x)'=f'(x)-1=0 </math>, ומכאן ש- <math>f'(x)=1</math>. מש"ל.
 
  
 +
12 קליין) נגדיר פונקציה <math>h</math> על-ידי <math>\forall x\in I: h(x)=f(x)-x</math> .
  
12 הורוביץ) פונ' רציפה בקטע סגור מקבלת בו מקסימום ומינימום (ויירשטראס II). בשלילה, נניח שהאינפימום אינו חיובי, ומייד נקבל סתירה שכן הפונ' צריכה לקבל את האינפימום שלה, ובנקודה זאת הפונ' תהיה אי-חיובית, בסתירה.
+
<math>h</math> מתאפסת בשתי נקודות שונות בקטע <math>I</math> ולכן לפי משפט רול קיימת נקודה בפנים הקטע בה נגזרתה מתאפסת. כלומר <math>\exists c\in I: h'(c)=0</math> . לכן <math>h'(c)=(f(x)-x)'=f'(x)-1=0 </math>, ומכאן ש- <math>f'(x)=1</math> . מש"ל.
  
  
<math>\blacksquare</math>
+
12 הורוביץ) פונ' רציפה בקטע סגור מקבלת בו מקסימום ומינימום (ויירשטראס II). בשלילה, נניח שהאינפימום אינו חיובי, ומייד נקבל סתירה שכן הפונ' צריכה לקבל את האינפימום שלה, ובנקודה זאת הפונ' תהיה אי-חיובית, בסתירה. <math>\blacksquare</math>

גרסה מ־10:56, 8 בפברואר 2016

(המבחן )

חלק א'

1) התשובה היא ב'. שלא כמו בלמה של קנטור, חסרה ההנחה של שאיפת גודל ההפרש ל- 0 . a_n היא סדרה עולה החסומה מלעיל ע"י b_1 (באינדוקציה - b_1 גדולה יותר מכל שאר איברי b שגדולים יותר מכל איברי a) ולכן מתכנסת. בצורה דומה, b_n היא סדרה יורדת החסומה מלרע ע"י a_1 ולכן מתכנסת. פוסל את ג', ד'. נותר להראות באמצעות דוגמא את ב':

דוגמא: a_n=2(1+\frac1{n}) , b_n=-2(1+\frac1{n}) .


2) התשובה היא ב'. הפרכה לג', ד': a_n=\frac1{n} . ברור a_n\to 0 אבל \lim\limits_{n\to\infty}{\sqrt[n]{a_n}}=1 . אותה סדרה היא גם הפרכה טריוויאלית לסעיף א'. ב' נכון שכן \frac1{|a_n|}\to\infty .

(נובע ישירות מההגדרות, שכן אם |a_n|<\epsilon אז \frac1{|a_n|}>\frac1{\epsilon} .) פורמלית: יהי \epsilon>0 . מתקיים a_n\to\infty ולכן לכל \frac1{\epsilon} קיים N כך ש- \forall n<N: |a_n|<\frac1{\epsilon}, כלומר כך ש- \frac1{|a_n|}>\epsilon . מש"ל.


3) ד'. \infty או 0 נק'. שתי דוגמאות: a_n=n , a_n=1+\frac1{n} . באחת יש אינסוף נקודות (סדרה מתכנסת ולכן חסומה, ולכן כל מה שגדול מהחסם העליון שלה), בשניה נניח בשלילה שיש נקודה x=c בחיתוך ונתבונן במקום n=c+1, כלומר בקטע [c+1,\infty) שלא מכיל את c כלל, בסתירה.


4) התשובה היא ד'. הפרכה לא', ב', ג': נגדיר f(x)=\left\{\begin{matrix}
x+2 &x\ne 9 \\ 
x+3 & x=9
\end{matrix}\right., g(x)=\left\{\begin{matrix}
x+3 &x\ne 9 \\ 
x+2 & x=9
\end{matrix}\right.

אז ברור שההרכבה רציפה, שכן f\bigl(g(x)\bigr)=\left\{\begin{matrix}
x+5 &x\ne 9 \\ 
x+5 & x=9
\end{matrix}\right.=x+5 והוכחנו רציפות כל הפונקציות הלינאריות.

גם f וגם g אינן רציפות ב- 9 , ולכן זאת הפרכה ל-ג' והוכחה ל-ד'.


5) עבור r=1 מקבלים טור מתכנס לפי לייבניץ, מה שפוסל את ג',ד'. עבור r=0 הטור מתכנס (ל- 0) מה שפוסל את ב'. עבור r=-1 מקבלים \frac1{n^{\frac12}}, שמתבדר לפי העיבוי כי \frac12<1 . פוסל את א', לכן נותרנו רק עם ה', שהיא התשובה הנכונה. (ישירות, נראה שהטור מתכנס בהחלט עבור -1<r<1 , ובפרט מתכנס, ואז נבדוק את המקרים הנותרים.)


6 הורוביץ) ברור שב'. הפרכה לא',ג': f(x)=\left\{\begin{matrix} \frac{x}{2} & x\le4 \\ 4x & \mbox{else}\end{matrix}\right.


עולה ממש ואינה רציפה בקטע (-152.3,17) .


הוכחת ב': בשלילה, \exists x_1,x_2\in\R:x1\ne x_2 \wedge f(x_1)=f(x_2).

בסתירה לכך ש- f עולה ממש, שהרי בה"כ x_1<x_2 ולכן f(x_1)<f(x_2) בסתירה להיותם שווים.


6 זלצמן וקליין) ג'. ד"ר שיין הוכיח טענה כמעט זהה - 7.8. הוכחה: f עולה ממש ולכן לפי ההשאלה הקודמת היא חח"ע. f גזירה בx_0 ובפרט רציפה בסביבתה. לכן הפונ' ההפוכה מוגדרת ורציפה בסביבת y_0 . כעת, לפי ההנחה f גזירה ב- x_0 ולכן \lim\limits_{x\to x_0}{\frac{f(x)-f(x_0)}{x-x_0}}=f'(x_0) .

מכאן נקבל \lim\limits_{x\to x_0}{\frac{x-x_0}{f(x)-f(x_0)}}=\frac1{f'(x_0)} , בהנחה שהנגזרת שונה מ- 0 . לכן \lim\limits_{y\to y_0}{\frac{f^{-1}(y)-f^{-1}(y_0)}{y-y_0}}=\frac1{f'(x_0)} ובפרט קיים. לכן הפונ' ההפוכה גזירה בנקודה x_0 . בכיוון ההפוך, נראה את ה- contrapositive: אם הפונ' ההפוכה גזירה אז הנגזרת שווה להופכי של הנגזרת של f , ולכן הנגזרת שונה מ- 0 (זה לא נימוק לגמרי פורמלי).


חלק ב'

7) f(x)=\frac{1+x\cdot\cos(x)}{x+2} .

f'(x)=\frac{\bigl(1+x\cdot\cos(x)\bigr)'(x+2)-\bigl(1+x\cdot\cos(x)\bigr)(x+2)'}{(x+2)^2}= =\frac{\bigl(\cos(x)-x\cdot\sin(x)\bigr)(x+2)-\bigl(1+x\cdot\cos(x)\bigr)}{(x+2)^2}=\frac{x\cdot\cos(x)-x^2\cdot\sin(x)+2\cos(x)-2x\cdot\sin(x)-1-x\cdot\cos(x)}{(x+2)^2}

f'(0)=\frac{-0^2\cdot\sin(0)+2\cos(0)-0\sin(0)-1}{(0+2)^2}=\frac{2-1}{2^2}=\frac14

זהו שיפוע המשיק.

כעת, נציב במש' ישר עם הנקודה (0,\frac12) , ונקבל: y=\frac12+\frac14x .


8) היה במערכי התרגול [[1]] עבור סכום עד 3n. הפתרון כמעט זהה. נראה שהיא מונוטונית וחסומה:

a_{n+1}-a_n=\frac1{2n+1}+\frac1{2n+2}-\frac1{n}\le\frac1{2n}+\frac1{2n}-\frac1{n}=\frac2{2n}-\frac1{n}=0 ולכן הסדרה היא מונוטונית יורדת. באינדוקציה הסדרה חסומה מלרע ע"י 0 (כי סכום חיוביים הוא חיובי). לכן הסדרה מתכנסת.


9) הטור מתבדר, שכן התנאי הההכרחי אינו מתקיים; הסדרה אינה שואפת ל- 0 כאשר n שואף לאינסוף, אלא שואפת לאינסוף. (המשפט הקודם נכון, אבל זוועתי להוכחה, ויש דרך קלה:)

בשביל לבדוק התכנסות בהחלט, נשתמש במבחן קושי: נחפש את הגבול העליון של 8\Big(\frac{n}{n+2}\Big)^n .

8\Big(\frac{n}{n+2}\Big)^n=8\Big(1-\frac2{n+2}\Big)^n=8\bigg(1-\frac1{\frac{n+2}{2}}\bigg)^{\frac{(n+2)}{2}\cdot 2-2}=8\Bigg(\bigg(1-\frac1{\frac{n+2}{2}}\bigg)^{\frac{(n+2)}{2}}\Bigg)^2\cdot\bigg(1-\frac1{\frac{n+2}{2}}\bigg)^{-2}

קיבלנו גורם 8, גורם (e^{-1})^2 , וגורם 1. לכן הגבול, ובפרט הגבול העליון, הוא \frac{8}{e^2}>1 , (מסכן מי ששכח להביא מחשבון - זה יוצא די קרוב ל-1) ולכן הטור הנתון אינו מתכנס בהחלט. יתרה מכך, עפ"י המשפט שהוכחנו (משפט קושי המעודן, לתלמידי ד"ר שיין) נובע מכך שהטור המקורי מתבדר.

חלק ג'

10) הפרכה: ניקח a_n=\frac{(-1)^n}{n} , b_n=\frac{(-1)^n}{\log(n)} . לפי לייבניץ הטור \sum a_n מתכנס, וברור ש- b_n שואפת ל- 0 שכן \log(n)\to\infty , אבל המכפלה \sum a_n\cdot b_n=\sum\frac1{n\cdot\ln(n)} מתבדרת לפי מבחן העיבוי, שיעורי הבית, הבוחן ומבחן האינטגרל:)

(נגדיר b_1=0 בשביל ענייני תחום-הגדרה, ברור שזה לא משנה)

11) נגדיר פונקצייה h על-ידי \forall x\in [-1,1]: h(x)=f(x)-x^2 . כעת, נתבונן ב- h(1),h(2),h(3) :

h(1)=f(1)-1^2=f(1)-1<0 ואילו h(0)=f(0)-0^2=f(0)-0>0 , ולכן לפי משפט ערך הביניים ל- h יש שורש (כלומר היא מתאפסת) בנקודה כלשהי בקטע (0,1) .

באותו האופן, h(-1)=f(-1)-(-1)^2=f(-1)-1<0 ולכן יש ל- h שורש בקטע (-1,0) . כל שורש של h הוא נקודה בה הפונ' שוות, ומצאנו שיש לפחות 2 כאלה.


12 זלצמן) הוכחה: מכיון ש- \sin(2\cdot 0)=0 אז ניתן להגדיר את f "מחדש" כפונקציה מפוצלת באופן הבא (מבלי לשנות בעצם את הגדרת f). f(x)=\sin(2x) \ \forall x\ge 0.

f(x)=x\ \forall x\le 0.

\sin(2x) רציפה ובעלת מחזור p=\pi ולכן רציפה במ"ש ב- \R ולכן רציפה במ"ש גם בכל קטע חלקי ל- \R , ובפרט בקרן החיובית הסגורה [0,\infty) .

ידוע ש- x רציפה במ"ש ב- \R ולכן רציפה במ"ש גם בכל קטע חלקי ל- \R , ובפרט בקרן השלילית הסגורה (-\infty,0] .

לכן f רציפה במ"ש ב- [0,\infty) וכמו כן ב- (-\infty,0] . לקרנות הנ"ל יש נקודה משותפת (0) ולכן (לפי משפט ממערכי התרגול) f רציפה באיחוד הקרנות, שהוא הישר הממשי כולו.


12 קליין) נגדיר פונקציה h על-ידי \forall x\in I: h(x)=f(x)-x .

h מתאפסת בשתי נקודות שונות בקטע I ולכן לפי משפט רול קיימת נקודה בפנים הקטע בה נגזרתה מתאפסת. כלומר \exists c\in I: h'(c)=0 . לכן h'(c)=(f(x)-x)'=f'(x)-1=0 , ומכאן ש- f'(x)=1 . מש"ל.


12 הורוביץ) פונ' רציפה בקטע סגור מקבלת בו מקסימום ומינימום (ויירשטראס II). בשלילה, נניח שהאינפימום אינו חיובי, ומייד נקבל סתירה שכן הפונ' צריכה לקבל את האינפימום שלה, ובנקודה זאת הפונ' תהיה אי-חיובית, בסתירה. \blacksquare