שינויים
([http://u.cs.biu.ac.il/~sheinee/tests/math/88132/4ef19bf37da8b.pdf המבחן] )
== חלק א' ==
1) נכון. זאת ההגדרה.
2) נכון. נתבונן בסדרת הסכומים החלקיים: כיון שהטור חיובי היא עולה במובן החלש (אינדוקציה טריויאלית - מוסיפים אברים אי-שליליים). נתון שהיא חסומה. סדרה זאת היא חסומה ומונוטונית ולכן מתכנסת, ולכן הטור מתכנס על-פי הגדרה.
3);הוכחהיהי <math>\lim_{n \to \infty }{}a_n+b_n=a+b\Rightarrow \exists N_1 \in \mathbb{N}:\forall n \in \mathbb{N}: (n\geq N\rightarrow |a_n+b_n-(a+b)|<\epsilon varepsilon>0</math>.
<math>\begin{align}\lim_{n \to \infty }{}\Big[a_n-+b_n\Big]=a-+b\ \Rightarrow \ \exists N_1 \in \mathbb{N}:\forall n >N_1\in to\mathbbBig|a_n+b_n-(a+b)\Big|<\varepsilon\\\lim_{Nn\to\infty}\Big[a_n-b_n\Big]=a-b\ \Rightarrow\ \exists N_2\in\N: (\forall n>N_2\geq Nto\rightarrow Big|a_n-b_n-(a-b)\Big|<\epsilon )varepsilon\end{align}</math>
נגדיר:<math>N=\overset{\underset{\mathrm{def}}{}}{=}max\left \{ N_1,N_2 \right \}</math>.
אז לכל <math>n>N</math> מתקיים
נחבר את שני האיאי-שוויוניםהשוויונות: <math> \Big|(a_n-a)+(b_n-b)\Big|+\Big|(a_n-a)-(b_n-b)\Big|<2\epsilon varepsilon</math>
אבל לפי אי-שוויון המשולש <math>\begin{align}2|a_n-a|=\big|2(a_n-a)\big|&=\Big|(a_n-a)+(b_n-b)+(a_n-a)-(b_n-b)\Big| \leq \&\le\Big|a_n-a+(b_n-b)\Big|+\Big|a_n-a-(b_n-b)\Big|<2\epsilon varepsilon\end{align}</math>. נצמצם ב2 ב-2 ונקבל ש<math>\lim_lim\limits_{n \to \infty }{a_n}=a</math>. כעת נחסר את המשוואות במקום לחבר, ונקבל באותו האופן עבור <math>b</math> .
מש"ל! (התרגיל הזה והתרגיל הבא די יפים :))
4);הוכחההטור מתכנס לפי הנתון ל-0. ע"י שינוי סדר אברים ניתן לשנות את הסכום, ולכן הטור מתכנס בתנאי (הוכחנו שלטורים מתכנסים בהחלט שינוי לא משפיע על הסכום). לפי משפט רימאן אכן קיים טור כדרוש. 5) הטענה נכונה. הוכחה: יהי <math> \epsilon>0</math> (התחלה מקורית).
מהנתון על f נובע ש <math>\exists M \in \mathbb{R}:\forall x \in (a,b): |f(x)|<M </math>.
6) הוכחה: רוצים להראות שהפונקצייה שהפונקציה <math>f|_{\R^+}</math> היא על. (זה שילוב סימנים מאינפי, בדידה ולינארית... XD)
יהי <math>y>0</math>. נגדיר <math>h(x)=\frac{x^5-x}{x^2+1}-y</math>. <math>h(0)=-y<0</math>, ואילו מכיוון ש <math>\lim_{x \to \infty }f(x)=\lim_{x \to \infty }{}\frac{x^5-x}{x^2+1}-y=+\infty </math>, קיימת נקודה d עבורה <math>h(d)>0</math>. לפי משפט ערך הביניים, יש נקודה <math>x</math> בקטע <math>(0,d)</math> שבה <math>h(x)=0</math>, כלומר <math>f(x)=y</math>!
<math>h(0)=-y<0</math> , ואילו מכיון ש- <math>\lim_{x\to\infty}f(x)=\lim_{x\to\infty}\frac{x^5-x}{x^2+1}-y=+\infty</math> , קיימת נקודה <math>d</math> עבורה <math>h(d)>0</math> . לפי משפט ערך הביניים קיימת נקודה <math>x\in(0,d)</math> עבורה <math>h(x)=0</math> , כלומר <math>f(x)=y</math> !
==חלק ב'==9) <math>f(x)=x^{3x}</math>. נגזור:
<math>\begin{align}f(x)&=x^{3x}\\f'(x)&=\frac{d}{dx}(x^{3x})'=\frac{d}{dx}\big(e^{3xlnx3x\ln(x)}\big)'=e^{3xlnx3x\ln(x)}\cdot \frac{d}{dx}\big(3xlnx3x\ln(x)\big)'=x3x^{3x}\cdot \big(3lnx\ln(x)+31\big)\end{align}</math>.
נציב את הנקודה הנתונה למציאת השיפוע: <math>f'(2)=23\cdot2^{6}\cdot big(3ln2\ln(2)+31\big)=192\big(1+\ln(2)\big)</math>.
<math>f(2)=2^{6}64</math>. נציב בנוסחה למשוואת ישר עפ"י נקודה ושיפוע, ונקבל:
<math>y=2^{6}64+2^{6}192\cdot big(3ln21+3\ln(2)\big)(x-2)= 192(x-2)\big(1+\ln(2)\big)x+64-384\big(\ln(2)+1\big)</math>.
10) נראה שהטור מתבדר. ברור שהטור הנתון שווה ל- <math>\sum displaystyle\fracsum_{(-n=1)}^n\infty\left(-\frac{3+\frac{1}{n})^nfrac1n}{\left(1+\frac{1}{frac1n\right)^n}\right)^{n^2}}</math>.
נבדוק התכנסות בהחלט: לפי מבחן קושי - צריך לבדוק את הגבול העליון של <math>\fracdfrac{(3+\frac{1}{n})frac1n}{\left(1+\frac{1}{n}frac1n\right)^{n}}</math>.
מתקיים <math>\lim_lim\limits_{n \to \infty }\fracdfrac{(3+\frac{1}{n})frac1n}{\left(1+\frac{1}{n}frac1n\right)^{n}}=\frac{3}{e}frac3e>1</math>, ולכן הטור אינו מתכנס בהחלט. יתרה מזאת, הטור המקורי מתבדר לפי התוצאה שהוכחנו על מבחן קושי (ראה פתרון מבחן קודם).
11) השאלה אמנם נראית מפחידה, אבל זה בסך הכל כלל השרשרת: ניזכר בנוסחה - <math> (f\circ g)'(c) = f'\big(g(c)\big)\cdot g'(c). </math>
לכן הנגזרת המבוקשת היא <math>(f(f(f(x))))'=(f\circ f(f(x)))'=(f\circ g(x))'=f'(g(x))\cdot g'(x)=f'(f(f(x)))\cdot (f(f(x)))'=f'(f(f(x)))\cdot f'(f(x))\cdot f'(x)</math>.
דוגמא פשוטה היא <math>2x</math> .
==חלק ג'==12) לפי משפט בולצאנו-ויירשטראס יש ל- <math>x_n</math> תת -סדרה מתכנסת <math>\left \{ x_{n_k} \right \}</math>. נסמן את גבולה ב-<math>L</math>. היא מקיימת את הדרוש, שכן
<math>\lim_{k\to\infty}x_{n_k}=\lim_{k \to \infty } x_{n_{k+1}}-x_{n_k}=L-L=0</math> כנדרש.
ולכן לפי אריתמטיקת גבולות מתקיים
<math>\lim_{k\to\infty}\Big[x_{n_{k+1}}-x_{n_k}\Big]=L-L=0</math> כנדרש.
14 אגרנובסקי, דונין והורוביץזלצמן וינץ) נתבונן בפונקציות <math>g(x)=\frac{f(x)}{x}, h(x)=\frac{1}{x}</math>;הוכחהידוע שהרכבת פונקציות רבמ"ש בקטע היא רבמ"ש באותו קטע.
מתקיים: <math>g'(x)=\dfrac{d}{dx}\left(\dfrac{f(x)}{x}\right)=\dfrac{x\cdot f'(x)-f(x)}{x^2}</math> וגם <math>h'(x)=-\dfrac1{x^2}</math> .
כעת, נפעיל את משפט הערך הממוצע המוכלל: קיימת נקודה <math>c \in (x_1,x_2)</math> שבה עבורה מתקיים:<math>\fracdfrac{g'(c)}{h'(c)} =\fracdfrac{g(x_2)-g(x_1)}{h(x_2)-h(x_1)}</math>.
נפשט את שני אגפי השוויון הקודם: <math>\fracdfrac{g(x_2)-g(x_1)}{h(x_2)-h(x_1)}=\fracdfrac{\fracdfrac{f(x_2)}{x_2}-\fracdfrac{f(x_1)}{x_1}}{\frac{1}dfrac1{x_2}-\frac{1}dfrac1{x_1}}=\fracdfrac{\fracdfrac{x_1f(x_2)-fx_2f(x_1)x_2}{x_1x_2}}{\fracdfrac{x_1-x_2}{x_1x_2}}=\fracdfrac{x_1f(x_2)-fx_2f(x_1)x_2}{x_1-x_2}</math>
ובאגף השני - <math>\fracdfrac{g'(c)}{h'(c)} =\fracdfrac{\fracdfrac{cfc\cdot f'(c)-f(c)}{c^2}}{-\frac{1}dfrac1{c^2}}=-(cf'f(c)-c\cdot f'(c))</math>
ובסך הכל קיבלנו את הדרוש:
<math>-(cf'f(c)-f(c))=\frac{x_1f(x_2)-cdot f(x_1)x_2}{x_1-x_2}\Rightarrow f(c)-cf'(c)=\frac{x_1f(x_2)-x_2f(x_1)}{x_1-x_2}</math>
<math>\blacksquare </math>