שינויים

== כמה שאלות עם החומר שנלמד לאחרונה חובת הגשה ==

שלוםכמה תרגילים עוד יהיו? כמה מהם חובה להגיש? כמה אחוז הבוחן? תודה.:אני מניח שכמספר השבועות שנותרו עד לסוף הסמסטר (אולי מינוס שבוע אחד). חובת הגשת התרגילים היא של n-2 תרגילים,כלומר אם יהיו בסופו של דבר 13 תרגילים חובת ההגשה היא של 11 וכו'. [[משתמש:דורון פרלמן|דורון פרלמן]] 01:26, 20 בדצמבר 2010 (IST)החומר שנלמד לאחרונה::ואם מגישים יותר אז לוקחים את הציונים הגבוהים? '''כן. לגבי אחוז הבוחן טרם החלטנו  == תרגיל 9 - שאלה 2.4 א', ב' == מה צריך להוכיח? שקיימת הצגה? שהיא יחידה? A,B צל"ע? הכל?:צריך להוכיח מה שרשום בשאלה. שקיימת הצגה כזו ושהיא יחידה. [[משתמש:דורון פרלמן|דורון פרלמן]] 01:26, 20 בדצמבר 2010 (IST)+שאלה על סעיף ב' - מדובר על מכפלה פנימיתאותם T, בסיסים אורתונורמליים וכדומה B,A, נכון? כלומר A,B, '''עדיין צל"ע'''?:נכון. [[משתמש:דורון פרלמן|דורון פרלמן]] 01:26, 20 בדצמבר 2010 (IST) == שוב LCM ועוד שאלה קטנה == 1. חלק מהגדרת lcm היא שהוא מתוקן? אם לא יושב אצלי טוב, איך מוכיחים שהוא מתוקן? רמז? תודה. 2. גיליתי שמאוד עוזר אם מבינים מה המקבילים כתוב f|g זה אומר ש-f מחלק את g או ש-g מחלק את f ? תודה.:1. כן, זה חלק מההגדרה. 2. זה אומר ש-f מחלק את g. [[משתמש:דורון פרלמן|דורון פרלמן]] 19:52, 20 בדצמבר 2010 (IST)::תודה! == חיוביות בשדה המרוכבים == איך מוגדר מספר חיובי בשדה המרוכבים?:לא מוגדר. אין במרוכבים יחס סדר, אי אפשר להגיד על שני מספרים a>b, בפרט אי אפשר לאמר a>0 לכן אין כזה דבר "מספר חיובי" או "מספר שלילי". [[משתמש:דורון פרלמן|דורון פרלמן]] 11:26, 23 בדצמבר 2010 (IST)::אבל בשאלה האחרונה בדף תרגילים אומרים שיש מטריצה A מעל המרוכבים שהדט' שלה חיובית והעיקבה שלילית, וצריך להראות על איזה תכונה שמתייחסת לחיוביות שלה. אבל אם אין סדר מעל המרוכבים, למה התכוון המשורר?:::כשאומרים z>0 עבור z מספר מרוכב הכוונה "z ממשי וגדול מאפס". [[משתמש:דורון פרלמן|דורון פרלמן]] 11:06, 28 בדצמבר 2010 (IST) == גרעין של המושגים שלמדנו במרחב מטריצה == שלום רב, בלינארית 1 הגדרנו מהו הגרעין של ההעתקה אבל לא הגרעין של המטריצה, בו אנו נדרשים לעשות שימוש בתרגיל 10. האם תוכלו להסביר מה זה? תודה מראש! '''עדי: <math>ker(A)=\{v\in V:Av=0\}</math> == שאלה 3.30א == לאחר התייעצות עם מחבר השאלה, כנראה שקיימת שגיאה. נא להתייחס לצד שמאל כ- למדא קטן/שווה 1 ולא גודלו. עדי :את סעיף ב' של השאלה הנ"ל להשאיר כמו ניצבותשהוא או לשנות את התנאי בהתאם ל <math>\lambda \le 1</math>? [[משתמש:לידור.א.|-לידור.א.-]] 18:33, מכפלה פנימית25 בדצמבר 2010 (IST):גם ב-ב' זה ככה או לא?::כן, לשנות גם את סעיף ב'. [[משתמש:דורון פרלמן|דורון פרלמן]] 11:08, 28 בדצמבר 2010 (IST) =מכפלה סקלרית וכו= תרגיל 10 - שאלה 3.23א'== בסעיף א', מבקשים להוכיח כי אופרטור נורמלי צמוד לעצמו אם"ם קבוצת הערכים העצמיים שלו ממשית. את הכיוון =>, כלומר, T צמוד לעצמו גורר שקבוצת הערכים העצמיים שלו היא ממשית, קל להוכיחואף עברנו עליו בהרצאה ובתרגול. לעומת זאת, הכיוון השני אינו טריוויאלי כל כך. האם אפשר כיוון כלשהו ע"מ להוכיח את הכיוון השני?:כל סעיף 3 הוא בעצם על ליכסון ושילוש אוניטריים. תנסה למצוא שימוש בזה :):: האמת שבסוף הצלחתי לבד לחשוב על איך לפתור את כל 3. אך לכמה 23 בעזרת שימוש בלכסון/שילוש אוניטרי, הבעיה היא עכשיו התרגילים האחרים^^, אני אנסה לחשוב איך עוד לכסון אוניטרי יכול להיכנס. תודה;) == תרגיל 10 - השאלה האחרונה- הבונוס שאינו בונוס == מדובר על מ"פ סטנדרטית? V הוא כל מ"ו?:זו המ"פ הסטנדרטית, ו-<math>V=\mathbb{C}^{n}</math>. [[משתמש:דורון פרלמן|דורון פרלמן]] 11:11, 28 בדצמבר 2010 (IST) == משפט או לא מצאתי מקבילים ולכן קשה לי להבין בדיוק ? == שאלה: אם T ניתן לליכסון אוניטרי אז T צל"ע? (אם לא, אז האם יש עוד תנאי שיהפוך את T לצל"ע?)(צל"ע=צמוד לעצמו):מעל הממשיים או המרוכבים? מעל המרובים יש לך את משפט הליכסון האוניטרי: T נורמלי אם ורק אם יש בסיס אורתונורמלי כך ש-<math>[T]_{B}</math> אלכסונית. ומעל הממשיים יש את משפט הליכסון האורתוגונלי: T ניתן ללכסון אורתוגונלי אם ורק אם T צמוד לעצמו. בנוגע לתנאים נוספים שאת/ה מחפש/ת, על איזה תרגיל מדובר? אני מניח שיש תנאים נוספים שנתונים. [[משתמש:דורון פרלמן|דורון פרלמן]] 11:31, 28 בדצמבר 2010 (IST) ::התרגיל הראשון בשיעורי בית 10. נתון שהע"ע שלו ממשיים, ושהוא נורמלי. (אבל מעל למרוכבים) אז מזה שהוא נורמלי אני יודעת שהוא ניתן ללכיסון אוניטרי (משפט הליכסון האוניטרי), ועכשיו בזכות המשפט שנתת, משפט הליכסון האורתוגונלי (לא ידעתי שזה אם ורק אם), אפשר להגיד שהוא צל"ע ומ.ש.ל. אבל עוד לא הבנתי מה הם אומרים ההבדל בין ליכסון אורתוגונלי לאוניטרי, אז.. אני מחכה לתשובה למטה. תודה! == 3.27 == אפשר רמז? '''עדי: היזכר בתצוגה של מספר מרוכב ע"י המספר e == ליכסון אוניטרי ואורתוגונלי == מה ההגדרה של "מטריצה A ניתנת לליכסון אורתוגונלי"? ומה ההגדרה של "מטריצה A ניתנת לליכסון אוניטרי"?  ומה ההגדרה של "אופרטור T ניתן לליכסון אורתוגונלי"? ומה ההגדרה של "אופרטור T ניתן ליכסון אוניטרי"? ובמיוחד, מה ההבדל בין ליכסון אוניטרי לאורתוגונלי באופרטורים?  '''עדי: מטריצה ניתנת לליכסון אם היא דומה לאלכסונית. '''אופרטור ניתן לליכסון אם קיים בסיס ו"ע (כלומר בסיס כך שהמייצגת אלכסונית) '''ליכסון אוניטרי הוא מיקרה פרטי בו הבסיס (או למה המט' המלכסנת) אוניטרי '''אורתוגונליות היא אוניטריות מעל הממשיים :תודה! == בילבול קטן == צילמתי איזה דף מההרצאה וכתוב בו ש-<math>[T^*]^E_F=([T]^F_E)^*</math>. זה לא אמור להיות <math>[T^*]^E_F=([T]^E_F)^*</math>?:לא, כתוב נכון. הרי אם T העתקה מ-V ל-W אז ההעתקה הצמודה היא מ-W ל-V. [[משתמש:דורון פרלמן|דורון פרלמן]] 01:26, 5 בינואר 2011 (IST)::אה לא חשבתי על זה ככה, תודה! == בקשר לסקר ההוראה == כתוב לי: מרצה- "אוהד נבון" (שהוא היה מתרגל בכלל. המרצה שלי הוא ד"ר צבאן).:גם מתרגלים נכללים בסקר ההוראה ורשומים כמרצים (תחשוב על זה כאילו הם משמשיםמרצים את התרגול). דבר ראשוןכדי להצביע לד"ר צבאן לחץ בתפריט שבצד שמאל על שמו. אגב, שמו של אוהד לא התעדכן לשמו של דורון... [[משתמש:Gordo6|גל א.]] == תרגיל 11 == אני יודע שנזכרתי קצת מאוחר אבל אין תרגיל מספר 11?? להגשה היום 4.1.11 ??:תרגיל 11 הועלה היום (04.01) והוא להגשה ליום שלישי הבא (11.01). [[משתמש:דורון פרלמן|דורון פרלמן]] 01:26, 5 בינואר 2011 (IST) == תרגיל 11 שאלה 7 == אנא שימו לב כי שאלה 7 בתרגיל 11 שונתה (ראו הודעה בעמוד הראשי). [[משתמש:דורון פרלמן|דורון פרלמן]] 01:37, 5 בינואר 2011 (IST) == תרגיל 11 שאלה 1 == כמה שאלות:האם A נילפוטנטית?אנחנו יודעים את הסדר (גודל) של A?ואפשר אולי קצת עזרה לגבי איך פותרים, כי לא נראה לי שהבנתי? תודה רבה מראש:א. לא נתון כי A נילפוטנטית (ואכן לפי הסתכלות על הפולינום האופייני את/ה יכול/ה לראות שהיא בהכרח לא נילפוטנטית - למטריצה נילפוטנטית יש מקביל לבסיס אורתוגונלי או אורתונורמלי במרחברק ע"ע אחד והוא 0). :ב. לא נתון הסדר של A, ואם כן למה צריך אבל אפשר להסיק אותו? ודבר בקלות מהפולינום האופייני: הדרגה של הפולינום האופייני הוא הסדר של המטריצה, למשל ב-א' המטריצה היא 5 על 5, ב-ג' 7 על 7 וכו'. :ג. עשינו המון דוגמאות מאוד דומות גם בתרגול האחרון וגם בזה שלפניו, אני ממליץ לעבור על החומר של שניהתרגולים האחרונים, למהבמיוחד השאלות שבהן נתון הפולינום האופייני והפולינום המינימאלי ומהם צריך להסיק את צורת ג'ורדן (או צורות ג'ורדן האפשריות). ממש בקצרה: צריך לעבוד עבור כל ע"ע בנפרד. הריבוי האלגברי שלו יהיה הגודל של המטריצה המתאימה לו. החזקה המתאימה בפולינום המינימאלי תהיה הגודל של הבלוק ג'ורדן המקסימלי (עבור ע"ע זה), וכל שאר הבלוקים יהיו מגדלים קטנים או האם שווים לגודל של הבלוק הזה.:[[משתמש:דורון פרלמן|דורון פרלמן]] 03:18, 6 בינואר 2011 (IST)::תודה רבה!!; אבל התכוונת שב-א' המטריצה היא מגודל 4 על 4 (כי הפ"א הוא (x-2)^2*(x-3)^2 )?::ועוד שאלה קטנה: מה זה אומר "הר"א שלו (של הע"ע) יהיה הגודל של המטריצה המתאימה לו"? תודה!:::קודם כל כן, התבלבלתי, המטריצה היא באמת 4 על 4. בנוגע לריבוי האלגברי: מטריצת ג'ורדן מורכבת מבלוקי ג'ורדן. לערך עצמי מסוים יכול להתאים יותר מבלוק ג'ורדן אחד. סה"כ הסדר של המטריצה שהיא הסכום הישר של כל בלוקי הג'ורדן עבור ערך עצמי מסוים, שווה לריבוי האלגברי של אותו הערך העצמי. למשל אם יש מקביל במרחבערך עצמי 7 עם ריבוי אלגברי 11, לכך שההיטל זה אומר שבצורת ג'ורדן יש (בין היתר) מטריצה 11 על 11 שמורכבת מבלוקי ג'ורדן שיש לכולם 7 על האלכסון הראשי. [[משתמש:דורון פרלמן|דורון פרלמן]] 23:01, 6 בינואר 2011 (IST)== תרגיל 11 - שאלה 5 == אני לא כ"כ מבין איך אפשר לפתור את השאלה, הרי הבסיס הציקלי v, Tv הוא מגודל 2 והמט' P אמורה להיות מגודל 3 על 3.:נכון, כי עכשיו צריך להשלים אותו לבסיס של KerA ומשם לקבל את הוקטור השלישי (כמו שעשינו בדוגמא האחרונה או הלפני אחרונה בתרגול האחרון). [[משתמש:דורון פרלמן|דורון פרלמן]] 03:18, 6 בינואר 2011 (IST)::הבהרה: רק את הבסיס של ImA (כלומר רק וקטור אחד) משלימים לבסיס של KerA (כלומר את/ה לוקח/ת את Av ומשלימ/ה אותו לבסיס של KerA שצריך להכיל שני וקטורים. נניח קיבלת וקטור נוסף w שהוא בבסיס של KerA - אז סה"כ עמודות המטריצה P הן הוקטורים v, Av, w). כאמור אני ממליץ להסתכל בדוגמא האחרונה שעשינו בתרגול האחרון, היא מדגימה בדיוק את התהליך הזה. [[משתמש:דורון פרלמן|דורון פרלמן]] 06:05, 6 בינואר 2011 (IST) == תרגיל 11 - שאלה 2 ==מזאת אומרת שצורת ג'ורדן נקבעת באופן יחיד ע"י הפ"א והפ"מ ?:(לא מתרגל)- מוזר, למדנו בדיוק ההפך- שצורת ג'ורדן לא נקבעת באופן יחיד, אלא אפשר לקבל כמה צורות ג'ורדן ע"י שינוי סדר האיברים! (לא מתרגל)- נכון שלמדנו את זה, לכן השאלה מדברת על תת מרחבמקרה פרטי שבו זה מתקיים. לכן גם השאלה לאחר מכן היא דוג' לכך שזה לא תמיד נקבע באופן יחיד. "נקבעת באופן יחיד" אומר שבהינתן (/או לאחר מציאת) פ"א ופ"מ יש רק אפשרות אחת לצורת ג'ורדן עבור המטריצה.:מה שענה ה"(לא מתרגל)" השני מדויק. תודה. [[משתמש:דורון פרלמן|דורון פרלמן]] 23:01, ביחס לבסיס אורתונורמלי B6 בינואר 2011 (IST) ::וברור שאפשר לשנות את סדר הבלוקים, אבל זה עדיין נחשב שהיא נקבעת באופן יחיד (עד כדי סדר). ={w1= תרגיל 11 שאלה 1 (ואולי קשור לעוד שאלות) == האם אפשר ישר לכתוב את צורת הג'ורדן של המטריצות או שצריך לפרט בכל סעיף איך הגעתי לצורה? תודה!:חייבים לפרט. כמובן בגבול הסביר,כלומר רק מה שרלוונטי לחומר של צורת ג'ורדן.למשל אם צריך למצוא מטריצה הפכית של מטריצה נתונה, לא צריך להראות את החישובים.אפשר פשוט לרשום מה ההפכית (מבחינתי אפשר להשתמש ב-Matlab למצוא את ההפכית). אבל כן צריך לפרט מה שרלוונטי לחומר של התרגיל הזה: צורת ג'ורדן היא כזו כי בפולינום המינימאלי יש .. וכו'. [[משתמש:דורון פרלמן|דורון פרלמן]] 23:01,wk} 6 בינואר 2011 (IST) הוא  == תרגול 11 == שלום רב,  בתרגול 11 '''שאלה 4''' נכתב ש-<math>\Pi _BJ=J_{14}(vx):=<v/math>,w1לאחר מכן נתונים על <math>w1+J-xI</math> ואז אנחנו נשאלים כמה בלוקי ג'ורדן מכל סדר יש '''ב-<math>J</math>'''..+אבל <v,wkmath>wkJ</math>היא לא מטריצת ג'ורדן ולכן צורת הג'ורדן שלה היא עצמה (ולכן יש בה בלוק אחד מסדר 14)? למה הנתונים על <math>J-xI</math>?  תודה מראש, [[משתמש:Gordo6|גל א.]] :אני מניח שהכוונה בשאלה היא שהמטריצה J היא צורת ג'ורדן, כלומר סכום ישר של בלוקי ג'ורדן, עבור הע"ע למדה. ואנו צריכים למצוא כמה בלוקי ג'ורדן מכל סדר מרכיבים את J. בכל זאת אשמח אם אחד המתרגלים יאשר או יתקן. [[משתמש:לידור.א.|-לידור.א.-]] 20:15, 7 בינואר 2011 (IST)::כן, זו הכוונה. [[משתמש:דורון פרלמן|דורון פרלמן]] 21:30, 8 בינואר 2011 (IST)== תרגיל 11 == דורון, אמרת שתעלה את התרגיל שלא הספקת לעשות בשיעור, וגם את התרגיל שלפניו לאתר. נשמח אם תעלה כי זה יעזור לנו לפתור את שיעורי בית.דבר שני, כשצריך למצוא צורת ג'ורדן ומטריצה הפיכה P כך ש (...) כמו בשאלה 5- אני רוצה לוודא- אפשר פשוט לקחת את V להיות וקטור כלשהו, נגיד (1,0,0), לחשב את Av, ו A^2v, וכך הלאה, לשים את הוקטורים האלה בעמודות P ואז המכפלה של P הופכית, A,P אמורה לתת את צורת הג'ורדן?ומה קורה אם יצא לי ש A^2v שווה וקטור האפס?

'''אני לא בטוחה למה אתה מתכוון מקביל במרחב אבל בסיס אורתוגונלי במרחב יושב על הצירים או על כל הזזה שלהם בו ללא הזזה שלהם אחד ביחס לשני.''''''"צריך" אורתוג' כי יותר נוח לעבוד איתו מבחינה של זוית ואורתונ' כי יותר נוח לעבוד איתו מבחינה של אורך (בשניהם "יותר נוח" הכוונה במכפלה הפנימית).''''''לגבי החלק השני : כי אתה יוצר צרוף לנארי שלו מההטלה שלו לכל תת מרחב שכל וקטור בסיס יוצר. ראה אילוסטרציה מאת דר' צבאן בעמוד הראשי.'''===עוד שאלה6 ===תודה רבה, אבל לא הבנתי את התשובה לחלק השני, אשמח להסבר. וגם יש לי עוד שאלה: במרחב (R^3), ישר ומישור הם תתי מרחבים? אם כן, איך מציגים אותם בצורת תת מרחב? (כלומר למישור בצורה <math>U={u\in U| u...}</math>? אפשר ככה <math>U={(x,y,z)|x+y+z=2}</math> לדוגמה? ואיך לישר?) אם כן, אז המרחב הניצב לישר/מישור הוא ישר, מישור, או משהו אחר? תודה!!

למה כדי להוכיח ש V== האם צריך U(+)W (סכום ישר), מספיק להוכיח שהחיתוך בין U לW הוא 0, וש dimV=dim(U+W)? ברור שצריך להוכיח שהחיתוך הוא אפס, אבל איך זה שבשביל להוכיח את הסכום מספיק להוכיח שוויון בין המימדים? תודה:מתישהו בלינארית 1 הוכחתם שאם B תת-מרחב של A כך שהמימד של B שווה למימד של A אז A=B. במקרה זה אם המימד של U+W שווה למימד של V אז U+W שווה ל-V. אם בנוסף החיתוך שלהם הוא 0, אז הסכום הוא ישר. [[משתמש:דורון פרלמן|דורון פרלמן]] 21:37, 8 בינואר 2011 (IST)::תודה רבה!

לבקשתכם, העלתי את התרגיל האחרון שפתרנו בכיתה בתרגול האחרון בנוגע לצורת ג'ורדן של מטריצה לא נילפוטנטית בעלת ערך עצמי יחיד. הוא נמצא בעמוד הראשי בהודעות של התאריך 04.01.2011. לחילופין קישור ישיר [[מדיה:Linear2-Hashlama-Targil.pdf|כאן]]. [[משתמש:דורון פרלמן|דורון פרלמן]] 19:19, 9 בינואר 2011 (IST):תודה! יש לי שאלה על זה: כתבת בהערה שיש דרך הרבה יותר קלה למצוא את צורת ג'ורדן. האם יש דרך קלה יותר למצוא את צורת ג'איפהורדן, וגם למצוא את P המג'רדנת? אם זה חלק מהוכחה כללית יותר ניתן להשתמשכי עד כמה שאני יודע השיטה עם הפ"א והפ"מ עוזרת רק למצוא את צורת הג'ורדן...:שאלה אחרת,חכמה יותר: אם זה מהות כל השאלה (כמו בדף 8יש לי 2 מטריצות דומות, 4.16אהאם יש אלגוריתם קל, ואם כן מהו, לגלות מטריצה P המדמה ביניהן (AP=PB) אז צריך להוכיח.?:גם :לשאלה הראשונה: יש דרכים שמקצרות את העובדה שלכל מרחב סופי מציאת P המג'רדנת, אבל (לפי מיטב הבנתי) בכולן יש בסיס?? זה ממש מסובךעבודה לעשות, כשחיפשתי כלומר הן לא מקצרות יותר מדי. ובנוגע לשאלה השניה: אם היה אלגוריתם קל כזה, אז בהינתן צורת הג'ורדן J היית יכול/ה למצוא באמצעותו את זה מצאתי שכדי להוכיח המטריצה המג'רדנת P, ואז היתה לך תשובה גם לשאלה הראשונה. התשובה שלי היא שאני לא באמת יודע, אבל הניחוש שלי הוא שאין שיטות מאוד טובות, כלומר שמשפרות משמעותית את זה צריך להסתמך על הלמה של צורן.השיטה ה"רגילה" שלמדנו.[[משתמש:דורון פרלמן|דורון פרלמן]] 22:03, 10 בינואר 2011 (IST)== תרגיל 11-ז'ירדון מטריצות ==

'''אני חוזרת לאותה תשובה: איפהאיך יודעים באיזה סדר לשים את הוקטורים שקיבלנו במטריצה P?:בשאלה 4.16

::אבל השאלה אם צריך להוכיח את תהליך גראם שמידט מחדש בשביל 4כבר בכמה תרגילים הצלחתי רק כאשר הוקטורים היו בסדר מסוים (לעומת סדר אחר עם אותם הוקטורים..). והנסייונות די מייגעים למען האמת...16, אי אפשר להגיד ש"נפעיל את התהיך על הבסיס"?

== שאלה קטנה :::הסדר משמאל לימין הוא כמו הסדר בשרשרת <math>ImT^{k-1} \subset ImT^{k-2} \cap KerT \subset \ldots \subset \ldots \subset KerT</math> משמאל לימין. ובכל מרחב בפני עצמו, שמים קודם כל (שנתקלתי בה בזמן הוכחה תהליך ג"משמאל לימין) את הוקטורים מהצורה T^nv וכו' ואז את הוקטורים ש"מושכים" אחורה: קודם T^2v ואז Tv ואז v וכו'. [[משתמש:דורון פרלמן|דורון פרלמן]] 21:52, 10 בינואר 2011 (IST) ==

האם אני תמיד יכול להגיד ש <math><v,v>=||= שאלה על ג'רדון ==למה שמים גם את v||^2</math>, הוקטור שאיתו חישבנו בסיס ל imA, במטריצה P (כאשר בהוכחת המשפט השרשרת מכילה רק im וker? :גם בהוכחה זה נכון ממהגדרה כשהנורמה היא נורמה שמושרית מהמככה. בכל שלב "פ, אבל יכול להיות שכשהנורמה לא מושרית אז זה לא נכון? (אני חייב שזה יהיה נכון כדי להוכיח את נכונות תהליך גמושכים אחורה"ש).את כל הוקטורים.מה שעשינו בתרגול זה בעצם הדגמה של ההוכחה.[[משתמש:דורון פרלמן|דורון פרלמן]] 21:54, 10 בינואר 2011 (IST)

:לעניות דעתי בתהליך גראם== בקשה -שמידט מדובר בנורמה המושרית [[משתמש:לידור.א.|-לידור.א.-]] 23:25, 5 בדצמבר 2010 (IST)שיעור שלא העתקתי ==

== עוד שאלה קטנהשלום, על מ"פ ==לא הספקתי להעתיק או לצלם את שני השיעורים האחרונים באלגברה לינארית 2 עם בוריס. בבקשה, אם מישהו יכול לסרוק את השיעורים של ה-9.1.11 וה-11.1.11, זה יעזור לי מאוד!

אם ידוע ש <math><vאני יכולה לסרוק כל שיעור אחר שתבקשו,u>=0</math>, ו-u שונה מוקטור האפס, אזי בטוח v שווה לוקטור האפס מאינפי 1 עם שיין והתרגול של אדוארד או לא בהכרח? תודה!אלגברה לינארית 2 עם בוריס והתרגול של עדי.

:בטח שלאמקווה שמישהו יענה לבקשה, המכפלה הפנימית של כל שני וקטורים מאונכים היא אפסתודה מראש.::אה נכון התבלבלתי לגמרי. תודה

בעבודת ההגשה תרגיל 1 סעיף ב:אני מהקבוצה של צבאן, אבל אם תסתכלי בדף הראשי של הקורס, ד"ר צבאן העלה סיכום לגבי כל הנושא של בלוקי ג' מה ורדן, עם כל המשפטים + ההוכחה להם.::תודה, ובכל זאת, אם למישהו יש את ההרצאות במלואן זה lcm יעזור לי מאוד! בבקשה..?

האם ידוע מבנה המבחן? אפשר להגיד פרטים חשובים להתכוננות למבחן- כמו האם יהיה במבחן שאלות על הוכחות של משפטים? יהיו דברים חישוביים או רק מופשטים? וכדומה? תודה:לגבי מבנה המבחן: תסתכל בדף הראשי של הקורס, שם מופיע "הדף הראשון של המבחן" ובו הסבר על מבנה הבחינה (אופיר רקישור: [http://math-wiki.com/images/7/7a/LA.pdf דף ראשון מועד א])הלינק מפנה לדף ריק . לגבי הוכחת משפטים - אני לא יודע. [[משתמש:Gordo6|גל א.]]

בהרבה הוכחות, למשל בהוכחה לאי שוויון קושי שוורץ ואי שוויון בסל, צבאן כתב:(לא מתרגל) הכפולה המשותפת המינימלית של פולינומים הוא הפולינום מהמעלה הנמוכה ביותר אשר כולם מחלקים אותו. [[משתמש" ממשפט פיתגורס:לידור.א.<math>||v||-לידור.א.-]] 20:29^2=|<v, 7 בדצמבר 2010 u/||u||>|^2+|<v,v'>|^2</math> " (IST):lcm זה קיצור של כאשר במקרה הזה u/||u||, v' בא"least common multiple" או בעברית "כפולה משותפת מינימאלית". הכפולה המשותפת המינימאלית של קבוצת מספרים הוא מספר שהוא 1) כפולה של כל המספרים 2) הוא המינימאלי (כלומר כל כפולה אחרת של כל המספרים היא כפולה שלונ). באופן דומה מגדירים כפולה משותפת מינימאלית עבור פולינומים: ממש לא הבנתי איך אפשר להסיק את זה פולינום שהוא כפולה של כל הפולינומים והוא מינימאלי, או אפשר להשתמש באפיון שלידור רשם למעלה (שהוא בהכרח מהמעלה הנמוכה ביותר)ממשפט פיתגורס. [[משתמש:דורון פרלמן|דורון פרלמן]] 23:03, 7 בדצמבר 2010 (IST)תודה!

'''אם u/||u||,v א"נ אז <math><v,u/||u||>== מימד של חיתוך0</איחוד ==math>:אה, הLATEX יצר טעות, בחלק מהמקרים יש V עם גל למעלה, שיניתי אותם עכשיו ל 'V כדי שיהיה אפשר לראות אותם.

האם ידועים המימדים של חיתוך ו/או איחוד של תתי מרחבים (כלומר האם המימד של חיתוך של 2 תתי מרחבים שווה למינימלי מבין המימדים של 2 המרחבים''' אז מי זה v, כתבתם זאת לכל v? או פונקציה כלשהי אחרת של 2 המימדים של 2 תתי המרחבים וכנש <math>v=v'+u/||u||</math>תרשום את כל המשפט.:אוקי. כל מה שנתון הוא ההנחה למקרה הזה שבו u,v בת"ל באיחוד)? תודה!. מתחילים מהקבוצה <math>{u/||u||}</math> שהיא א"נ, משלימים אותה לבא"נ של sp{u,v}, <math>B={u/||u||,v'}</math>. ואז "ממשפט פיתגורס"- המשוואה שרשמתי, וממנה ההוכחה לאי"ש קושי שוורץ.

==משפטים/טענות למבחן =תשובה===לגבי איחוד - לא כל איחוד של שני תתי מרחבים ייתן תת מרחב, לגבי מה יהיה המימד במידה ונקבל תת מרחב - אינני יודע.לגבי חיתוך - בוודאי שזה לא המינימלי - דוגמה נגדית: <math>V=Sp(1,0)\ \ \ U=Sp(0,1)</math>. המימד של כל אחד מהם הוא אחד, אבל החיתוך ביניהם הוא מרחב האפס ומימדו הוא אפס.

== :'''זו שאלה על האתגר ==למרצים:{{הערה|(סטודנט אחר):}} אתה מתכוון כמו במיקוד?::אכן

מה אומר ה-ker של T-kI בחזקת n? זה העתקה בחזקת n == {{הערה|(אם כן, הכוונה היא להעתקה Tמתוך [[88-ki אן פעמים?113 סמסטר א' תשעא|דף הקורס]]) או ker בחזקת n :}} התרגילים יהוו %___ (ואז הכוונה היא n-יה סדורה של איברים מהker?יוחלט בקרוב) תודה!מהציון הסופי. קיום בוחן ומישקלו יקבעו בהמשך ע"י המרצה. ==

:מדובר בגרעין של ההעתקה <math>כבר הוחלט משקל התרגילים מהציון הסופי (T - \lambda Iזה לא כתוב בדף הקורס)^n</math>, כלומר מרחב הפתרונות של <math>{(T - \lambda I)^n}v = 0</math> [[משתמש:לידור? תודה.א.|-לידור.א.-]] 16:22, 6 בדצמבר 2010 (IST)

האם אפשר להגדיר על כל מרחב וקטורי ממימד סופי מכפלה פנימית? ואם כן צריך להוכיח '''אני אפתור מבחן המייצג את זה?:כל מרחב וקטורי ממימד סופי איזומורפי ל-<math>\mathbb{R}^n</math>, ושם יש לנו למשל את המכפלה הפנימית הסטנדרטית. [[משתמש:דורון פרלמן|דורון פרלמן]] 23:58, 7 בדצמבר 2010 (IST)החומר הנלמד אצלכם וששאלותיו הופיעו בקבוצת הדיון במהלך הזמן

== שאלה ממבחן (דחוף לבוחן) לכסון אורתוגונלי ==

במבחן 2003 מועד א' (http://u.cs.biu.ac.il/~tsaban/Pdf/lin2a63.pdf)אני זוכר שבתחילת הקורס היה בדף הראשי של האתר אלגוריתם עם דוגמה ללכסון אורתוגונלי, חלק אמריקאי שאלה 4, על מכפלות פנימיות- בתשובות כתבו שהתשובה הנכונה היא 1, שתי ה'מ"פ' הנתונות הן לא מ"פ. אבל לדעתי התשובה הנכונה היא 4, שA היא מ"פ וB לא- כי שתי הפונקציות מקיימות לינארית ברכיב הראשון, הפונקציה B לא מקיימת סימטריה (מעל R ולא C) ולא אי שליליות, אבל A כן מקיימת את הכל, כי היא גם סימטרית, בקלות לפי חילופיות הכפל, והיא אי שלילית, מכיוון ש <math><x,x>=<(x1,x2),(x1,x2)=x1^2+2x1x2+x2^2=(x1+x2)^2>=0</math> (ו0 כשx=0 כמובן). איפה ועכשיו אני טועה? תודה!:: (לא מתרגל) - אל תשכח שמכפלה פנימית צריכה לקיים גם כי <v,v> הינו אפס אם"ם v = 0. האם מכפלה זו מקיימת זאת?:::התכונה שהמ"פ <v,v> צריכה להיות 0 אם"ם V=0 נובעת מהתכונות האחרות, הרמיטיות ואי שליליות נדמה לי, כך שאם הוכחתי את האחרות לא חובה להוכיח את התכונה הזאת. אז הייתי צריך לטעות בהוכחת תכונה אחרת אם זה לא נכון.::::דווקא לא. אי שליליות אומר במפוש שלכל <math>v</math> צריך שיתקיים <math><v,v> >= 0</math>, ושוויון יתקבל רק עבור וקטור האפס. אמנם זה שמתקבל שוויון עבור וקטור האפס נובע מלינאריות ברכיב ראשון, אבל הטענה באי שליליות היא חמורה יותר - שהרי נאמר בה ששוויון יתקיים אך ורק עבור וקטור האפס. זה כמובן לא קורה במקרה הזה. חוץ מזה, שאם תסתכל על הטענה שבתרגיל 1.7 מוצא אותו (זה שנעזרנו בו לצורך פתרון שאלה 1.6 בתרגול 7) תוכל להראות גם בעזרתה שזו לא מ"פ. [[משתמש:Gordo6|גל א.]]:::::תודה (אבל הטענה שאמרת לא קשורה (חשוב כי בה יש 3x1y2 ולא x1y2)):::::: (הלא מתרגל מקודם) - גל, אני חושב שקצת סיבכת. הדוגמא הכי פשוטה שאני יכול להביא היא הוקטור (5, 5-). הוקטור הזה שונה מאפס, זה ברור, אך לפי ההגדרת המכפלה הפנימית, המכפלה תצא אפס. כמו שציינתי קודם, האם"ם :::::: באי-השליליות הוא דבר חשוב. צריך גם שוקטור האפס מאפס את המכפלה, וגם שרק וקטור האפס מאפס את המכפלה. עפ"י הדוגמא שהראתי לעיל, ברור שזה לא קורה, מה שדוחה מבין בכלל את היותה מכפלה פנימיתהנושא).:::::::זה בדיוק מה שאמרתי, איפה הסיבוך שבפה. אני מצטט את מה שכתבתי "אי שליליות אומר במפורש שלכל <math>v</math> צריך שיתקיים <math><v,v> \ >= 0</math>, ושוויון יתקבל רק עבור וקטור האפס", זה לא אפשר אולי להעלות אותו הדבר כמו שאתה כתבתשוב? ולגבי שילוב המטריצה (מי שאמר שזה לא קשור) - אז במקום 3 מציבים 1, המטריצה משתנה בהתאם ודווקא זו הנקודה בעזרתה אתה יכול להוכיח שזו לא מ"פ.:::::::אגב, דוגמה פשוטה עוד יותר היא <math>(-1,1)</math> ודוגמה חמורה יותר היא <math>(-x,x)</math>. [[משתמש:Gordo6|גל א.]]תודה!

האם הכוונה בשאלה זו היא שאני צריך למצוא ממש דוגמא למ"פ? לדוגמא[http: כמו מכפלה סטנדרטית וכו'//www.math-wiki.com/index.מה הכוונה ב- <math>Vphp?title=Rn[x%D7%9C%D7%9B%D7%A1%D7%95%D7%9F_%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%AA%D7%95%D7%92%D7%95%D7%A0%D7%9C%D7%99 לכסון אורתוגונלי]</math> ?? האם ה - X-ים הם סקלרים או וקטורים? הרי הגדרנו ממ"פ ואורתונורמליות על וקטורים

== אפשר עזרה בפתרון שאלה בקשר לבוחן =מהחוברת- שאלה 3.26 בפרק של אופרטורים מיוחדים: T צל"ע, x1,..xn ע"ע של T. הוכח: א. לכל v מתקיים <Tv,v> > אפס אם ורק אם xi>0 לכל i (גדול שווה ב2 המקרים לא גדול). ב. אגף ימין כנ"ל גורר שקיים S צל"ע כך ש S^2=T. תודה!

== שילוש מטריצה מט' נילפוטנטית ==

יש דבר שאני לא בטוח לגביו בשילוש מטריצה, שלא הצלחתי למצוא אף מקום שבו למה אם מט' שהע"ע היחיד שלה הוא נמצא בצורה מסודרת. שאני לא הבנתי, הוא מה צריך לעשות אחרי השילוש הראשון. כלומר, ניסינו לשלש, קיבלנו וקטור, השלמנו אותו לבסיס, הכפלנו B=p-1AP ועכשיו צריך לשלש את הבלוק הימני תחתון של B, נכון? אבל אחרי שניסינו לשלש את הבלוק הימני תחתון של B, ויצא לנו משולשית, איפה שמים אותו עכשיו ואיפה שמים את המשלשות, כלומר איך נראית המכפלה<math>D=??A??</math> כאשר D משולשית? מהן הסימני שאלה? ומהי המטריצה המשולשית0 היא נילפוטנטית?

'''אנחנו נפתור את זה היום. שים לב שזה נכון למט' מעל המרוכבים, מה שמעיד כי הפ"א שלה ממ"פ ולכן שלישה:תודה (כבר לא מתרגלצריך תשובה כי עשינו בתרגול) לאחר השלב הראשון בשילוש נקבל  == מה זה "דרגה דטרמיננטית"? == יש לי את ההגדרה במחברת, אבל לא ממש הבנתי אותה ואת המשפט הקשור וההוכחה שלו (אותיות קטנות יהיו סקלרים ואותיות גדולות מטריצותשהדרגה הדטרמיננטית שווה לדרגה של המטריצה) .:לא משנה, הבנתי. == שאלה למתרגלים == האם תפרסמו את פתרונות תרגילים 11 ו-12 עוד לפני המבחן?בתודה רבה! == דימיון בין מטריצות מייצגות == למה המטריצה המייצגת של T לפי בסיס B1 דומה למטריצה המייצגת של T לפי בסיס B2? מהי מטריצת הדימיון? ולמה עיבוד הנוסחה נכשל כשאני מנסה לכתוב את זה מתמטית? == למה מכפלת הערכים העצמיים שווה לדטרמיננטה? == לא הבנתי את ההוכחה שכתובה לי, אשמח להסבר או הוכחה ברורה.:{{לא מתרגל}} הוכחה אפשרית: תהא <math>A\left( {in\beginmathbb F^{arrayn\times n}{*{20}{c}}a&*</math> ויהיו <math>\lambda_1,\\dots,\ \lambda_n</math> הערכים העצמיים שלה. אזי <math>\lambda_1\cdot\dots\cdot\lambda_n=(-1)^n(0&B-\end{array}} lambda_1)\rightcdot\dots\cdot(0-\lambda_n) = {P(-1)^{ n p_a(0)=(- 1}}AP)^n |0I-A|=|A|</math>, עכשיו נבצע . (בגלל תקלה זמנית אי אפשר לראות את אותו תהליך על B ונקבל Q כך ש הנוסחאות כמו שצריך. חכה לתיקון או העתק אותן לוויקיפדיה (מבלי לשמור)). ::הוכחה מאוד יפה! תודה.::רגע, אבל אם הפולינום האופייני לא מתפרק לגורמים לינאריים, אז <math>\leftP_A( 0)</math> הוא לא מה שכתבת שהוא... לא?:::{\begin{arrayלא מתרגל}{*{20}לא בדיוק, כי המשפט מדבר מלתחלחילה על מטריצה שכל הע"ע שלה ב-<math>\mathbb F</math>. למשל ל-<math>\begin{cpmatrix}}b1&*2\\0-1&C-1\end{arraypmatrix}} \right) = {Q^{ </math> אין ע"ע ב- 1}}BQ<math>\mathbb R</math>(ולכן בוודאי שמכפלתם אינה הדטרמיננטה), נסמן אבל בסגור האלגברי שלו (<math>Q' = \left( {mathbb C</math>) הע"ע הם <math>\beginpm i</math>, ומכפלתם שווה לדטרמיננטה. == למה אם אופרטור T על V לכסין אז קיים בסיס של V המורכב מהו"ע של T? == ניסיתי וניסיתי ואני פשוט לא מבינה את ההוכחה:"נניח ש-T לכסין. ז"א קיים בסיס {arrayv_1,v_2,...,v_n}כך שמטריצה A של T ביחס לבסיס זה לכסינה, ז"א: C^{*-1}AC=D, כאשר D מטריצה אלכסונית. נעבור מבסיס {20v_1,v_2,...v_n}לבסיס {cv'_1,v'_2,...,v'_n}(בעזרת מטריצת המעבר C). מטריצה D של T ביחס לבסיס {v'_1,v'_2,...,v'_n}היא אלכסונית: T(v'_1)=Dv'_1=z_1v'_1 , ... , T(v'_n)=Dv'_n=z_nv'_n. לכן D היא מטריצה אלכסונית עם z_1,...,z_n על האלכסון.1&0\\0&Q\endאת כל החלק מאז שעוברים מבסיס אחד לאחר (כולל) - לא הבנתי. בבקשה עזרה!! :יהי אופרטור T על V, נניח כי T לכסין, כלומר קיים בסיס B של V כך ש <math>{array}} \left[ T \right)]_B}</math>מטריצה אלכסונית. נסמן{B={v1,....,vn , אזי מתקיים כיוון ש <math>{(Q')^{ - 1\left[ T \right]_B}} = </math> אלכסונית:<math>{\left( {\begin{array}{*\left[ {20}T{cv_1}}1&0\\0&right]}_B},...,{{Q^\left[ { - 1T{v_1}}}\end{arrayright]}_B}} \right)</math>, וכן מתקיים: <math>= {\left[ T \right]_B} = \left( {\begin{array}{*{20}{c}}a{{\lambda _1}}&*0&*0\\0&b\ddots &*0\\0&0&C{{\lambda _n}}\end{array}} \right) = {\left(Q')^{ - 1{\lambda _1}{e_1},...,{P^\lambda _n}{ - 1e_n}}APQ'\right)}</math>. זהו השלב השני בשילוש. את השלבים הבאים נבצע באופן דומה ונרכיב את המטריצה המשלשת באופן דומה גם כן(אני רואה שזה לא עובד אז אני אנסה להסביר: כל עמודה ב<math>{\left[ T \right]_B}</math> היא מהצורה Tv_i]B] וכיוון שהיא אלכסונית היא שווה לעמודה מהצורה , עד שנגיע למטריצה משולשית הדומה למטריצה המקוריתae_i ולכן Tv_i=av_i , משמע v_i וקטור עצמי של T, הדבר נכון לכל איברי הבסיס B לכן B הינו בסיס המורכב מו"ע של T. [[משתמש:לידור.א.|-לידור.א.-]] 0014:1231, 9 בדצמבר 2010 בפברואר 2011 (IST) == פתרונות של התרגילים == אתם יכולים בבקשה להעלות לפני את המבחן את הפתרונות של תרגילים 11 ו-12?זה ממש יעזור... == פתרונות 11 ו 12 !!! == מה עם פתרונות של תרגילים 11 ו 12 ?? חיכיתי עד לרגע האחרון אבל אני רואה שלא העלתם את הפתרונות אני לא יכולתי להגיע לשיעור חזרה ויש לי כמה אי ודאויות לגבי תרגילים אלה... == עזרה בשאלה ממבחן- 2002 A תשס"ב מועד א' שאלה 1 ג' == נתון שהערך המוחלט של המ"פ של v ו w שווה למכפלת הנורמות שלהם ולא שווה 0. צ"ל dim Span{w,v}.ברור שבגלל שמכפלת הנורמות לא שווה אפס, היא גדולה מאפס ולכן w וv לא שווים אפס ולכן המימד הוא 1 או 2, תלוי אם הוקטורים ת"ל או בת"ל. אבל זה מה שלא הצלחתי למצוא, ניסיתי להניח את שני המקרים ולא הגעתי לסתירה באף אחד מהם. תשובה (לא מתרגלת..):תודה רבה רבה הוקטורים תלויים לינארית ולכן המימד הוא 1.מניחים בשלילה שהם בת"ל ונתון כי מתקיים שיוויון קושי שוורץ. ומגיעים לסתירה כשמחשבים דטרמיננטה של מטריצת גראם של {v,w}(של הsp כמובן..). נגיע לדטרמיננטה השווה ל-0 בסתירה לעובדה שדטרמיננטה של מטריצת גראם תמיד גדולה ממש מ-0. זהו, מקווה שלא שחכתי פרטים...:לא הבנתי. דבר ראשון, הקבוצה שלי (צבאן) לא למדה אף משפט על ההשקעהזה שהדט' של מט' גראם תמיד גדולה מאפס.דבר שני, אני מניח שהתכוונת לחשב את הדט' של מט' גראם של v ו w (ולא הספאן שלהם, מט' גראם היא על קבוצת וקטורים) אבל אז הדט' של יוצאת<math><u,u><v,v>-<u,v><v,u></math>, ולא הצלחתי להגיע מהעובדה שהוקטורים בת"ל לזה שהביטוי הנ"ל שווה לאפס.::{{הערה|לא מתרגל אחר}} אני חושב שהפתרון הזה שגוי, כי הדטרמיננטה של מטריצת גראם '''יכולה''' להיות 0 (אם"ם הוקטורים ת"ל), למשל <math>\left|G_{\{\vec0,(1,0)\}}\right|=\begin{vmatrix}0&0\\0&\langle(1,0),(1,0)\rangle\end{vmatrix}=0</math>

== בקשה עזרה בשאלה ממבחן- 2002 A תשס"ב מועד א' שאלה 2 ג' ==

אני לא מצליח למצוא דוגמה למט' לא לכסינה מעל C, הרי כל מט' שאני לוקח, אם היא מעל C, הפ"א מל"ל (אפילו עם בלוק ג'ורדן, למשוואה (x-lamda)^n יש סיכוי להעלות n שורשים מעל C) ואז המט' לכסינה!:{{לא מתרגל}} אם הפ"א מל"ל אז המטריצה ניתנת לשילוש (כדי שתהיה לכסינה צריך להתקיים גם שלכל ע"ע ר"ג=ר"א). אתה יכול לקחת את הפתרון של תרגיל 7 לפני הבוחן?<i dir="ltr">J₂(מספר כלשהו)</i>, ולפי משפט בלוק ז'ורדן לכסין אם"ם הוא בגודל אחד או אפס, לכן הוא לא לכסין. {{משל}}:אוקי, תודה רבה מראש!.

== לכסינות העתקה עזרה בשאלה ממבחן ==

למדנו השאלה: יהיו A וB מטריצות 2 על מתי מטריצה היא לכסינה, למשל כאשר יש לה "מספיק" ו"ע בת"2 מעל R. הוכח שקיימת C כך ש C לא שווה לf(A)+g(B) לכל זוג פולינומים f,g. אך האם יש גם משפט על לכסינות של העתקה? תנאי מספיק בשביל שהעתקה תהיה לכסינהשאלה מוזרה ואין לי מושג מאיפה להתחיל. עזרה? :{{תשובה מתחכמת}} קח מטריצה Cשהיא לא מגודל 2 על 2, אלא מגודל שלוש על שלוש. ברור שגם לאחר ההצבה בפולינומים לא יתקיים שוויון כי f(A)+g(B) מגודל 2 על 2 בעוד ש-<C מגודל שלוש על שלוש.:אם זה חשובבשאלה כתוב (דבר שאתה לא כתבת) ש-C צריכה להיות מגודל 2 על 2, אני צריך ונניח שהכוונה בשאלה היא ש-C היא מעל R (עוד דבר שלא כתבת) אזי נקח את הפולינומים f(x)=g(x)=i ולכן f(A)+g(B)=2i*Id ולכן לא קיימת C מעל הממשיים ששווה לסכום זה בשביל שאלה ממבחן שמבקשת להוכיח שהעתקה כלשהי ניתנת ללכסון; .:אם גם הפולינומים צריכים להיות מעל <math>\R</math> אז אני יכול אולי להצליח להראות שיש בסיס שבשבילו לא יודע... [T[משתמש:Gordo6|גל א.]B אלכסונית, אבל אולי יש דרך יותר קלה?)]::ברור שגם C היא 2 על 2 מעל R..

נגדיר V מרחב הפולינומים מעל RV מרחב וקטורינתבונן ב-VxV שגם זהו מרחב וקטורי.נבנה העתקה T:הקריטריון המפורט לליכסון מטריצה תקף גם לגבי העתקות VxV->M2(באנלוגיהR), וניתן להוכיח את הקריטריון להעתקות על פי הקריטריון למטריצות, ע"י zz כך שתיקח עבור העתקה ש-T מטריצת ייצוג כלשהי שלה <math>{\left[ T \right]_B}</math>(f, ותפעיל עליה את הקריטריון עבור מטריצות. [[משתמש:לידור.א.|g)=f(A)+g(B)zzברור שאם f=pA ו-לידורg=pB אז ההעתקה שולחת אותם לאפס (הכוונה לפולינומי האופיינים).א.-]] 00:24כלומר dimKerT הוא לא 0 ולפי משפט הדרגה dimImT הוא לא 4 ולכן ההעתקה לא על, 9 בדצמבר 2010 כלומר קיימת C כך שאין זוג פולינומים f,g כך ש-f(ISTA)+g(B)=C(בהנחה שנתונה דרגת הפולינומים, אחרת אנחנו מדברים על מרחב ממימד אינסופי ואני לא בטוח שמשפט הדרגה תקף)

== עזרה בפתרון שאלה (תשסנתון A,B נורמליות ויש להן אותם ו"גע. צ"ל AB=BA. למישהו יש רעיונות?:עריכה: אני חושב שהצלחתי, סמסטר ב'A, מועד אB נורמליות ולכן ניתנות לליכסון אוניטרי (כך שהמט', חלק אהמלכסנות P-1=P*) אבל יש להן אותן ו"ע לכן בליכסון מתקבלים אותן מט'מלכסנות P, שאלה 3 סעיף ב') P-1 לכן A=P*DP, B=P*EP ואז בודקים והכפל בין A לB הפיך.

מישהו יכול לעזור בפתרון?== שאלה בקשר למבחן ==בשאלה 3 סעיף ב אמרו:לא הבנתי איזה מבחן (מה זה אומר סמסטר ב'?)'''אל תתייחס לסמסטר ב'הגדר מכפלה פנימית כך שהבסיס {x, התכוונתי למבחן תשס"ג (זה היה בסמסטר ב'1,x^2, אבל אין סמסטר א'x^3...)''': אני חושב שאתה יכול להניח שהיא לא נילפוטנטית, ואז תגיע לכך שהערך העצמי לא רק 0::השאלה היא x^n} הוא בא"נ, האם צריך להוכיח שמט' משולשית עם אפסים על האלכסון שהמכפלה הפנימית שהגדרנו היא נילפוטנטית? אפשר פשוט בחישוב ישיר של כפל המטריצה עם עצמה ולהראות שכל פעם יש עוד אכן מכפלה פנימית, רק ביקשו להגדיר מכפלה כזאת ושהבסיס הנתון יהיה בא"אלכסון אפסים" עד שהמט' הופכת למט' האפס. זה אולי ההוכחה הכי לא אלגנטית, אבל היא עובדת..נ.

אבל אז מה עם סעיף ג'? אם נניח בשלילה שA כן חייב להוכיח שהמכפלה שהגדרנו היא מ"פ כמה נקודות מהסעיף ירדו אם לא נילפוטנטית הוכחתי את זה עדיין לא אומר בהכרח ש:<math>A^{k}\cdot v\neq 0</math> !:אז אתה יכול לומר שאם למטריצה יש רק ע"ע אפס, אז כי הסיבה היחידה שלא הוכחתי את זה היא משולשית עם אפסים על האלכסוןשלא חשבתי שצריך, או דומה למשולשית עם אפסים על האלכסון (משהו כזה, אני לא כותב בדיוק הוכחה פורמלית אלא רק כדי שתבין את הרעיון), ולכן עכתבו הגדר מ"פ ב' כך שהבסיס יהיה בא"נ והוכח שהמכפלה היא נילפוטנטית!אכן מ"פ.

עוד שאלה, ב1 סעיף א, הצלחתי להוכיח שאיברי האלכסון הראש שלי הכפל בין A ל adj A הם הדט'של A, ולא הספקתי להוכיח ששאר האיברים הם 0 כך שיבצר שיוויון בין הכפל בין A וadj A לבין הכפל בין הדט''של A לבין מטריצת היחידה.מישהו מהמרצים או מהמתרגלים יכול להגיד לי כמה נקודות ירדו לי על זה. תודה רבה!'''~~חח גם אני לא הראתי שזה 0, כתבתי שזה " קל לראות עי פיתוח במינורים" או משהו כזה. בטח נקודות ספורות אני מערך לא יותר מ3.

== עזרה בשאלה הסקה על ערכים עצמיים של מטריצה ==

מבחן מהתשס"א, מועד ב', חלק א', שאלה אם נוסיף 1 ב'לאלכסון של המטריצה A- צכאילו נבצע את הפעולה A+I. נקבל מטריצה לא הפיכה (מטריצה עם שתי שורות זהות..)בתשובה שראיתי נאמר "ל הוכחה לכן ניתן להסיק מכך שאחד הערכים העצמיים של אם ורק אם. מישהו הצליח את הכיוון משמאל לימין? והאם ההוכחה שלי לכיוון מימין לשמאל נכונה? הבסיס הנתון מטריצה A הוא בסיס ל T[u] ולכן Tu1,.1-.Tuk בת"ל ולכן T חחאתה יכול להסביר איך הגיעו למסקנה הנ"ע ולכן kerT=ל?אני מבין את ההתחלה- המטריצה A+I לא הפיכה לכן 0 U ולכן הדרוש נכוןהוא ערך עצמי שלה.. עכשיו ההיסק בין ערכים עצמיים של מטריצות שונות איך הוא נעשה?הבנתי- זה דיי טרוייאלי מאיך שאנחנו מוצאים ערכים עצמיים.. תודה!! :)