שינויים

קפיצה אל: ניווט, חיפוש

88-112 לינארית 1 תיכוניסטים קיץ תשעא/מערך תרגול/11

נוספו 14,273 בתים, 18:01, 15 באוגוסט 2020
/* תרגיל */
* הדטרמיננטה של מטריצה מסדר 1 <math>A=(\alpha)\in F^{1\times 1}</math> היא הערך היחיד במטריצה <math>det(A)=\alpha</math>.
*הדטרמיננטה של מטריצה <math>A=\pmatrix{a&b\\ c&d} \in F^{2\times 2}</math> היא <math>det(A)=ad-bc</math>.
למשל: <math>det\pmatrix{1&2\\ 3&4} = 1\cdot 4-2\cdot 3=-2 </math>.
3. <math>|A^t|=|A|</math>.
4. אם המטריצה משולשית אז הדטרמיננטה= מכפלת אברי האלכסון (להדגים?).~כן בבקשה~
5. אם <math>A</math> הפיכה אז <math>|A^{-1}|=|A|^{-1}</math>.
===תרגיל===
תהי <math>B\in F^{3\times 3}</math> עם דטרמיננטה <math>|B|=-1</math>. מצא את <math>|2B|</math>.
'''פתרון'''
'''בהכללה:''' <math>|\alpha A|=\alpha^n |A|</math>.
 
===תרגיל===
1. תהי <math>A</math>מטריצה ממשית והפיכה מסדר <math>n</math>המקיימת <math>A^4+2A=0</math>. חשבו את <math>|A|</math>.
 
2. נניח <math>A</math>מקיימת <math>A^n+a_{n-1}A^{n-1}+\dots +a_1A+I=0</math>, הוכיחו כי היא הפיכה.
 
3.תהיינה <math>A,B</math> ריבועיות מסדר <math>n</math> ''אי-זוגי'' מעל שדה ממאפיין שונה מ2. נתון ש<math>AB+BA=0</math>, הוכיחו כי אחת מהמטריצות איננה הפיכה.
 
פתרון:
 
1. נעביר אגפים ונקבל <math>A^4=-2A</math>, נקח דטרמיננטה <math>|A|^4 =(-2)^n|A|</math> ולכן <math>|A|=(-2)^{\frac{n}{3}}</math>.
 
2. נעביר אגפים ונסדר <math>A \left( A^{n-1}+a_{n-1}A^{n-2}+\dots +a_2A+a_1I \right) =-I</math>, ומכפלת הפיכות היא הפיכה. (ומי שרוצה להפוך לתרגיל על דטרמיננטות - נקח דטרמיננטה <math>|A||something|=|-I|=(-1)^n</math>. בפרט, <math>|A|\neq 0</math>ולכן <math>A</math>הפיכה).
 
3. נעביר אגפים <math>AB=-BA</math> ונקח דטרמיננטה <math>|A||B|=(-1)^n|B||A|</math>. נתון ש<math>n</math> אי-זוגי ולכן <math>|A||B|=-|A||B|</math>.
זה מכריח ש<math>|A||B|=0</math> ולכן או ש <math>|A|=0</math>ואז <math>A</math>לא הפיכה, או ש<math>|B|=0</math> ואז <math>B</math>לא הפיכה.
 
===תרגיל===
תהי <math>A</math>מטריצה ממשית אנטי-סימטרית מסדר אי-זוגי. הוכיחו כי היא איננה הפיכה.
 
'''פתרון'''
לפי הנתון <math>A^t=-A</math> ולכן <math>|A|=|A^t|=|-A|=(-1)^n|A|</math> מה שגורר <math>|A|=0</math>.
==שיטת הדירוג==
 
כזכור, לבצע פעולות שורה על מטריצה זה כמו לכפול במטריצה אלמנטרית מתאימה. מכיוון ודטרמיננטה היא כפלית, והחישוב הדטרמיננטה של מטריצות אלמנטריות הוא פשוט, נקבל את הכללים הבאים:
'''טענה''' תהי <math>B</math>מטריצה המתקבלת ממטריצה <math>A</math> ע" פעולת שורה, אזי:
3. אם <math>B</math> התקבלה ע"י הוספת כפולה של שורה אחת לשורה אחרת אזי <math>|A|=|B|</math>.
אם כן, נוכל לחשב דטרמיננטה ע"י דירוג המטריצה עד לצורה משולשית עליונה(צורה שבה קל מאוד לחשב דטרמיננטה), ולעקוב אחר השינויים בדטרמיננטה.
'''דוגמא'''
'''דוגמא'''
 חשב את <math>|A|=\vmatrixbegin{vmatrix}a&1&1&\alpha dots&1\\1&a&1&\dots&1\\1&1&a&\alpha dots &1\\ \vdots & \vdots & \vdots &\dots &\vdots \\ 1 &1&1& \dots & a\ end{vmatrix} </math> פתרוןראשית נסכום את כל השורות לשורה הראשונה ונקבל <math>|A|= \begin{vmatrix}a+n-1&a+n-1&\alpha dots &a+n-1\\ 1&a&\dots &1\\1&1&\dots &1\\ \vdots & \vdots & \dots & \vdots \\ 1&1& \dots & a \end{vmatrix}</math>נחלק את השורה הראשונה ב<math>a+n-1</math> ונקבל:<math>|A|=(a+n-1)\begin{vmatrix}1&1&\dots &1\\1&a&\dots &1\\1&1&\ddots&1\\ \vdots &\vdots &{}& \vdots \\ 1&1&\dots & a\end{vmatrix}</math> כעת נחסר מכל שורה את השורה הראשונה ונקבל<math>|A|=(a+n-1)\begin{vmatrix}1&1& \dots & 1\alpha\0&a-1&\dots &0\\0&0&\ddots &0\\0&0&\dots &a-1\end{vmatrix}=(a+n-1)1(a-1)^{n-1}</math>  ===תרגיל===יהא <math>V</math> מ"ו ויהיו <math>v_{1},v_{2},\dots,v_{n}</math> וקטורים. הוכיחו/הפריכו: אם <math>v_{1},\dots,v_{n}</math> בת"ל אזי הוקטורים <math>v_{1}+v_{2},v_{2}+v_{3},v_{3}+v_{4},\dots,v_{n-1}+v_{n},v_{n}+v_{1}</math> בת"ל.  === תרגיל ===הוכיחו שלכל מטריצה <math>A\in\R^{n\times n}</math> שכל כניסה שווה ל <math>\pm 1</math> מתקיים כי <math>2^{n-1}|\det A</math> פתרון: פתרון לתרגיל נמצא בדפים ישנים - כך נכתב שם:<math>\left|\left(\begin{array}{ccccc}\pm1 & \pm1 & \pm1 & \cdots & \pm1\\\pm1 & \pm1 & \pm1 & \cdots & \pm1\\\pm1 & \pm1 & \pm1 & \cdots & \pm1\\\vdots & \vdots & & \vdots\\\pm1 & \pm1 & \pm1 & \cdots & \pm1\end{array}\right)\right|=\left|\left(\begin{array}{ccccc}\pm1 & \pm1 & \pm1 & \cdots & \pm1\\0 & \pm2,0 & \pm2,0 & \cdots & \pm2,0\\0 & \pm2,0 & \pm2,0 & \cdots & \pm2,0\\\vdots & \vdots & & \vdots\\0 & \pm2,0 & \pm2,0 & \cdots & \pm2,0\end{array}\right)\right|=</math> <math>\left|\left(\begin{array}{ccccc}\pm1 & \pm1 & \pm1 & \cdots & \pm1\\0 & \pm2,0 & \pm2,0 & \cdots & \pm2,0\\0 & 0 & \pm4,0 & \cdots & \pm4,0\\\vdots & \vdots & & \vdots\\0 & 0 & \pm4,0 & \cdots & \pm4,0\end{array}\right)\right|=\cdots=\left|\left(\begin{array}{ccccc}\pm1 & \pm1 & \pm1 & \cdots & \pm1\\0 & \pm2,0 & \pm2,0 & \cdots & \pm2,0\\0 & 0 & \pm4,0 & \cdots & \pm4,0\\\vdots & \vdots & & \vdots\\0 & 0 & 0 & \cdots & \pm2^{n-1},0\end{array}\right)\right|</math>  מה דעתכם על הפתרון? האם יש פתרון נוסף? האם ניתן לחזק את הטענה ל <math>2^{n}|\det A</math>? ===תרגיל===נתונה מטריצה ריבועית <math>A\in F^{5\times 5}</math>, משנים את סדר השורות של <math>A</math>באופן הבא: את השורה הראשונה שמים במקום השנייהאת השורה השנייה שמים במקום החמישיתאת השורה החמישית שמים במקום הרביעיתאת השורה הרביעית שמים במקום הראשונה כלומר <math>A=\pmatrix{--R_1--\\ --R_2--\\ --R_3--\\ --R_4--\\ --R_5--} \rightarrow \pmatrix{--R_4--\\ --R_1--\\ --R_3--\\--R_5--\\--R_2--}=B</math> חשבו את הדטרמיננטה של המטריצה המתקבלת,<math>B</math>, בעזרת <math>|A|</math>. פתרון:את המטריצה החדשה אפשר לקבל ע"י רצף החלפות שורה: <math>R_1\leftrightarrow R_2, R_1\leftrightarrow R_4,R_4\leftrightarrow R_5</math>. ולכן <math>|B|=(-1)(-1)(-1)|A|=-|A|</math>. '''הערה''' מכיוון ו<math>|A|=|A^t|</math> מותר בחישוב הדטרמיננטה לעשות גם פעולות ''עמודה'' אלמנטריות, השינוי בדטרמיננטה הוא דומה. ==תרגיל==נתון ש<math>\begin{vmatrix}a&b&c\\d&e&f\\g&h&i\end{vmatrix}=2</math>. חשבו את <math>\begin{vmatrix} i-4c&f&2i+f\\g-4a&d&2g+d\\h-4b&e&2h+e \end{vmatrix}</math>. '''פתרון:'''נשתמש בפעולות שורה ועמודה ונעקוב אחר השינויים בדטרמיננטה: <math>|A|=^{C_3-C_2} \begin{vmatrix}i-4c&f&2i\\g-4a&d&2g\\h-4b&e&2h\end{vmatrix}=^{\frac{1}{2}C_3}2\begin{vmatrix}i-4c&f&i\\g-4a&d&g\\h-4b&e&h\end{vmatrix}=^{C_1-C_2}2\begin{vmatrix}-4c&f&i\\-4a&d&g\\-4b&e&h\end{vmatrix}=^{\frac{1}{-4}C_1}2(-4)\begin{vmatrix}c&f&i\\a&d&g\\b&e&h\end{vmatrix}=\dots =-16</math> ==== תרגיל מטריצת ונדרמונד====הגדרה: יהיו <math>a_1,\dots a_n\in \mathbb{F}</math> סקלארים. מטריצת ונדרמונד <math>V=V(a_1,\dots,a_n)\in \mathbb{F}^{n\times n}</math> מוגדרת להיות <math>V=\begin{vmatrix} 1&a_1&a_{1}^{2}& \cdots& a_{1}^{n-1}\\1&a_2&a_{2}^{2}& \cdots& a_{2}^{n-1}\\\vdots & & & & \\1&a_n&a_{n}^{2}& \cdots& a_{n}^{n-1} \end{vmatrix}</math> הוכיחו כי <math>|V(a_1,\dots ,a_n)|=\prod_{1\leq i<j\leq n}(a_j-a_i)</math> פתרון:באינדקוציה על <math>n</math>. בסיס: מוזמנים לבדוק עבור <math>n=2</math> צעד: נבצע* <math>C_n\leftarrow C_n-a_1C_{n-1}</math>* <math>C_{n-1}\leftarrow C_{n-1}-a_1C_{n-2}</math>וכו' עד * <math>C_{2}\leftarrow C_2-a_1C_{1}</math> לאחר מכן נוכל *להוציא גורם משותף <math>a_2-a_1</math> מהשורה השניה*להוציא גורם משותף <math>a_3-a_1</math> מהשורה השלישיתוכו עד*להוציא גורם משותף <math>a_n-a_1</math> מהשורה האחרונה נמשיך לפתח לפי שורה ראשונה ונקבל כי <math>|V(a_1,\dots,a_n)|=\prod_{j=2}^n(a_j-a_1)\cdot |V(a_2,\dots ,a_n)|=</math>לפי הנחת האינדוקציה, נוכל להמשיך <math>=\prod_{j=2}^n(a_j-a_1)\cdot \prod_{2\leq i<j\leq n}^n(a_j-a_i)=\prod_{1\leq i<j\leq n}^n(a_j-a_i)</math> מסקנה: מטריצת ונדרמונט הפיכה אמ"מ <math>a_1,\dots ,a_n</math> שונים זה מזה. =המטריצה הנילוות (המצורפת)= '''הגדרה''' תהי <math>A\in F^{n\times n}</math>, המטריצה נילווית שלה היא המטריצה <math>adj(A)_{i,j}=\left( (-1)^{i+j}|M_{ji}| \right)_{ij}</math>. (שימו לב להחלפה בין <math>i</math> ו<math>j</math>!)  דוגמא? ===המשפט המרכזי===<math>A(adjA)=(adjA)A=|A|I</math> תוצאה: אם <math>A</math> הפיכה אז <math>A^{-1}=\frac{adjA}{|A|}</math>. ===תרגיל===תהי <math>A\in F^{n\times n}</math> מטריצה. 1. הוכח כי <math>|adjA|=|A|^{n-1}</math>. 2. נניח כי המטריצה הפיכה, חשבו את <math>adj \left( adjA \right)</math>. 3. מצאו את <math>adj \left( adjA \right)</math> גם במקרה שהמטריצה אינה הפיכה. פתרון 1. ראשית נניח כי <math>|A|\neq 0</math>, אזי נפעיל דטרמיננטה על שני האגפים: <math>|AadjA|=||A|I|</math> ונקבל <math>|A||adjA|=|A|^n</math> נחלק בדטרמיננטה ואז <math>|adjA|=|A|^{n-1}</math> כדרוש. כעת נניח <math>|A|=0</math> וצריך להוכיח כי <math>|adjA|=0</math>.לפי המשפט <math>(adjA)A=|A|I=0</math>  אם <math>A=0</math> אז ברור ש <math>adjA=0</math> לפי ההגדרה.אחרת, יש איזשהי עמודה של <math>A</math>שהיא לא אפס, <math>C_k(A)</math>. ואז <math>adjA\cdot C_k(A)=0</math> מה שאומר ש<math>adjA</math> לא הפיכה ואז <math>|adjA|=0</math>. 2. נשתמש במשפט עבור המטריצה <math>B=adjA</math>, אזי <math>(adjA)\cdot (adj(adjA)=|adjA|I</math>. ולפי הסעיף הקודם נקבל ש<math>adj(adjA)=adjA^{-1}|A|^{n-1}</math>. ומכיוון ו<math>adjA^{-1}=\frac{A}{|A|}</math> אז <math>adj(adjA)=A|A|^{n-2}</math>. 3. רמז: לתשובה של סעיף זה ולסעיף הקודם יש קשר הדוק. ===תרגיל===תהי <math>A\in \mathbb{R}^{n\times n}</math>המקיימת <math>(A+I)^2=0</math>. א. הוכיחו כי <math>A</math>הפיכה. ב. הביעו את <math>adjA</math>באמצעות <math>A,I,|A|</math> בלבד. ''פתרון:'' א. נפתח ונקבל <math>(A+I)^2 =A^2+AI+IA+I^2=A^2+2A+I</math> נעביר אגפים ונקבל <math>A(-1)(A+2I)=I</math> ולכן <math>A</math>הפיכה. ב.לפי המשפט <math>adjA=|A| A^{-1}</math> ולכן בעצם נשאר למצוא ביטוי ל<math>A^{-1}</math>.לפי הסעיף הקודם <math>A^{-1}=-A-2I</math> ולכן <math>adjA=(-A-2I)|A|</math>.===תרגיל===יהיו A,B ריבועיות (מגודל <math>n\times n</math>ׂ. הוכיחו כי <math>adj(AB)=adj(B)adj(A)</math> פתרון: מקרה 1: גם A וגם B הפיכות: מקרה פשוט - מוזמנים להוכיח בעזרת המשפט <math>A\cdot adj(A)=det(A)\cdot I</math> מקרה 2: A או B מדרגה קטנה שווה ל <math>n-2</math>: גם מקרה פשוט לאור העובדה שעבור מטריצה A שדרגתה קטנה שווה ל <math>n-2</math> מתקיים כי <math>adj(A)=0</math> ובנוסף <math>rank(AB)\leq rank(A),rank(B)</math> מקרה 3 - אחרת: יהיו i,j נתונים. השתכנעו כי ניתן להגדיר מטריצה <math>A'</math> כך שהיא זהה ל A פרט אולי לשורה i ומטריצה <math>B'</math> שזהה למטריצה B פרט אולי לעמודה j המקיימות כי: או ש <math>A'</math> וגם <math>B'</math> הפיכות או ש <math>A'</math> או<math>B'</math> מדרגה קטנה שווה ל <math>n-2</math>. בכל מקרה לפי מקרה1 ומקרה 2 נסיק כי <math>adj(A'B')=adj(B')adj(A')</math>. סיום ההוכחה נובע מכך ש:*<math>M_{i,j}(A'B')=M_{i,j}(AB)</math>*<math>R_{j}(adj(B'))C_i(adj(A'))=R_{j}(adj(B))C_i(adj(A))</math>ולכן המיקום <math>j,i</math> שווה בשני האגפים. ===תרגיל===תהי <math>A\in \mathbb{Q}^{n\times n}</math> ונתון שהיא הפיכה ב<math>\mathbb{R}^{n\times n}</math> (כלומר שיש מטריצה ''ממשית'' <math>B</math> כך ש <math>AB=BA=I</math>). הוכיחו כי היא הפיכה ב<math>\mathbb{Q}^{n\times n}</math>. '''פתרון:'''מכיוון שמטריצה הפיכה היא יחידה, לא יתכן שב<math>\mathbb{Q}^{n\times n}</math> יש מטריצה הופכית אחרת. כך שבעצם יש להראות ש<math>A^{-1}</math> הממשית היא בעצם עם איברים ב<math>\mathbb{Q}</math>. לפי המשפט <math>A^{-1}=\frac{adjA}{|A|}</math>.<math>|A|\in \mathbb{Q}</math> כי הדטרמיננטה זה סכומים של מכפלות של איברי <math>A</math> שהם רציונליים.<math>adjA\in \mathbb{Q}^{n\times n}</math> כי האיברים הם <math>(-1)^{i+j}|M_{ji}|</math> שהם גם רציונלים (כמו קודם).סה"כ קיבלנו <math>A^{-1}\in \mathbb{Q}^{n\times n}</math>. '''פתרון בלי לערב adj סתם:''' נתון ש- <math>|A|\neq 0</math> וכיון ש- <math>|A|\in \mathbb{Q}</math> (דטרמיננטה מתקבלת ממכפלות של איברי המטריצה (עד כדי מינוס אחד) שהינם רציונאליים) אז היא הפיכה גם מעל הרציונאליים. ==דטרמיננטות של העתקות לינאריות==[[צריך???]] '''טענה''' אם <math>A</math>מטריצה ריבועית ו<math>P</math>מטריצה הפיכה, אזי <math>|A|=|PAP^{-1}|</math>. (הוכחה: <math>|PAP^{-1}|=|P||A||P|^{-1}=|A||P||P|^{-1}=|A|</math>). ראינו בעבר שאם <math>A,B</math> הן מטריצות מייצגות של אותה העתקה לינארית <math>T \colon V \rightarrow V</math>אזי יש מטריצה הפיכה <math>P</math>(למעשה מטריצת מעבר בסיסים) כך ש<math>B=PAP^{-1}</math>. לאור הטענה הקודמת רואים שלא משנה איך נחשב את המטריצה המייצגת, הדטרמיננטה תישאר אותו דבר. ולכן אפשר להגדיר... '''הגדרה''' הדטרמיננטה של העתקה לינארית <math>T\colon V\rightarrow V</math>היא הדטרמיננטה של מטריצה מייצגת (כלשהי). '''טענה שימושית''' העתקה <math>T\colon V\rightarrow V</math>היא הפיכה אם"ם הדטרמיננטה שלה שונה מאפס. '''עוד טענה שימושית''' תהיינה <math>T,S \colon V \rightarrow V</math> הע"ל. אזי <math>|T\circ S|=|T||S|</math>.
2,232
עריכות