הבדלים בין גרסאות בדף "88-132 אינפי 1 סמסטר א' תשעב/מערך תרגול/פונקציות/גזירות"

מתוך Math-Wiki
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
(←‏אריתמטיקה של נגזרות)
 
(2 גרסאות ביניים של משתמש אחר אחד אינן מוצגות)
שורה 2: שורה 2:
  
 
==הגדרת הנגזרת==
 
==הגדרת הנגזרת==
 +
נגזרת, באופן אינטואיטיבי, מודדת את השיפוע של הפונקציה בנקודה. בדומה למושגים קודמים כמו גבול וסכום טור, אנו נותנים הגדרה מדויקת ל'שיפוע' התואמת את ההגיון ובודקים אילו מן הפונקציות מקיימות הגדרה זו.
  
−
נגזרת, באופן אינטואיטיבי, מודדת את השיפוע של הפונקציה בנקודה. בדומה למושגים קודמים כמו גבול וסכום טור, אנו נותנים הגדרה מדוייקת ל'שיפוע' התואמת את ההגיון ובודקים אילו מן הפונקציות מקיימות הגדרה זו.
+
שיפוע של קו ישר מוגדר על-ידי המרחק בציר <math>y</math> חלקי המרחק בציר <math>x</math> . נביט בקו <math>y(x)=mx+b</math> , אזי השיפוע שלו הוא:
 +
:<math>\frac{y(x_1)-y(x_2)}{x_1-x_2}=\frac{mx_1+b-(mx_2+b)}{x_1-x_2}=m</math>
  
−
שיפוע של קו ישר מוגדר על ידי המרחק בציר y חלקי המרחק בציר x. נביט בקו <math>y(x)=mx+b</math>, אזי השיפוע שלו הוא:
+
אם כך, נגדיר שיפוע של פונקציה כללית, לפי '''גבול''' שיפועים של קוים ישרים. לכל נקודה בסביבת <math>x_0</math> נמדוד את השיפוע של הקו הישר בין שתי תמונות הפונקציה מעל הנקודה שבחרנו ומעל <math>x_0</math> . הנגזרת, או השיפוע, ב- <math>x_0</math> מוגדרת להיות גבול השיפועים לעיל כאשר הנקודות מתקרבות ל- <math>x_0</math> .
  
−
::<math>\frac{y(x_1)-y(x_2)}{x_1-x_2}=\frac{mx_1+b-(mx_2+b)}{x_1-x_2}=m</math>
+
<font size=4 color=#3c498e>'''הגדרה.'''</font>
−
 
+
−
 
+
−
אם כך, נגדיר שיפוע של פונקציה כללית, לפי '''גבול''' שיפועים של קוים ישרים. לכל נקודה בסביבת <math>x_0</math> נמדוד את השיפוע של הקו הישר בין שתי תמונות הפונקציה מעל הנקודה שבחרנו ומעל <math>x_0</math>. הנגזרת, או השיפוע, ב<math>x_0</math> מוגדר להיות גבול השיפועים לעיל כאשר הנקודות מתקרבות ל<math>x_0</math>.
+
−
 
+
−
 
+
−
<font size=4 color=#3c498e>
+
−
'''הגדרה.'''  
+
−
</font>
+
−
 
+
−
תהי f פונקציה המוגדרת בסביבה של נקודה <math>x_0</math>. אזי הפונקציה '''גזירה''' בנקודה <math>x_0</math> אם הגבול הבא קיים וסופי:
+
−
 
+
−
::<math>f'(x_0)=\lim_{x\rightarrow x_0}\frac{f(x)-f(x_0)}{x-x_0}</math>
+
  
 +
תהי <math>f</math> פונקציה המוגדרת בסביבה של נקודה <math>x_0</math> . אזי הפונקציה '''גזירה''' בנקודה <math>x_0</math> אם הגבול הבא קיים וסופי:
 +
:<math>f'(x_0)=\lim_{x\to x_0}\frac{f(x)-f(x_0)}{x-x_0}</math>
  
 
שימו לב, קל להוכיח שהגדרת הנגזרת שקולה ושווה לגבול הבא:
 
שימו לב, קל להוכיח שהגדרת הנגזרת שקולה ושווה לגבול הבא:
 +
:<math>f'(x_0)=\lim_{\Delta x\to 0}\frac{f(x_0+\Delta x)-f(x_0)}{\Delta x}</math>
  
 +
'''הערה חשובה:''' התייחסו אל <math>\Delta x</math> כאל משתנה יחיד, ולא כפונקציה את <math>x</math> .
  
−
::<math>f'(x_0)=\lim_{\Delta x\rightarrow 0}\frac{f(x_0+\Delta x)-f(x_0)}{\Delta x}</math>
+
<font size=4 color=#a7adcd>'''דוגמא.'''</font>
−
 
+
−
'''הערה חשובה:''' התייחסו אל <math>\Delta x</math> כאל משתנה יחיד, ולא כפונקציה את x.
+
−
 
+
−
 
+
−
<font size=4 color=#a7adcd>
+
−
'''דוגמא.'''  
+
−
</font>
+
−
 
+
−
נגזור את הפונקציה <math>f(x)=\sqrt{x}</math> בנקודה כללית <math>x>0</math>.
+
−
 
+
−
::<math>f'(x)=\lim_{\Delta x\rightarrow 0}\frac{\sqrt{x+\Delta x}-\sqrt{x}}{\Delta x}
+
−
=\lim_{\Delta x\rightarrow 0}\frac{x+\Delta x-x}{\Delta x (\sqrt{x+\Delta x}+\sqrt{x})}
+
−
=\lim_{\Delta x\rightarrow 0}\frac{1}{(\sqrt{x+\Delta x}+\sqrt{x})}
+
−
=\frac{1}{2\sqrt{x}}
+
−
</math>
+
  
 +
נגזור את הפונקציה <math>f(x)=\sqrt{x}</math> בנקודה כללית <math>x>0</math> .
  
 +
:<math>f'(x)=\lim_{\Delta x\to 0}\frac{\sqrt{x+\Delta x}-\sqrt{x}}{\Delta x}=\lim_{\Delta x\to 0}\frac{x+\Delta x-x}{\Delta x(\sqrt{x+\Delta x}+\sqrt{x})}=\lim_{\Delta x\to 0}\frac{1}{(\sqrt{x+\Delta x}+\sqrt{x})}=\frac{1}{2\sqrt{x}}</math>
  
 
==אריתמטיקה של נגזרות ושאר נוסחאות==
 
==אריתמטיקה של נגזרות ושאר נוסחאות==
 +
:<math>(c\cdot f)'=c\cdot f'</math>
  
−
::<math>(cf)'=c\cdot f'</math>
+
:<math>(f+g)'=f'+g'</math>
−
 
+
−
 
+
−
::<math>(f+g)'=f'+g'</math>
+
−
 
+
 
שימו לב: משני תנאים אלה ניתן לראות כי 'נגזרת' היא אופרטור לינארי על מרחב הפונקציות (שהוא אכן מרחב וקטורי).
 
שימו לב: משני תנאים אלה ניתן לראות כי 'נגזרת' היא אופרטור לינארי על מרחב הפונקציות (שהוא אכן מרחב וקטורי).
 +
:<math>(f\cdot g)'=f'g+g'f</math>
  
 +
:<math>\left(\frac{f}{g}\right)'=\frac{f'g-g'f}{g^2}</math>
  
−
::<math>(f\cdot g)'=f'g+g'f</math>
+
:<math>\Big(f(g)\Big)'=f'(g)\cdot g'</math>
  
 +
:<math>(f^g)'=f^g\Big[g'\ln(f)+\frac{gf'}{f}\Big]</math>
  
−
::<math>\Big(\frac{f}{g}\Big)'=\frac{f'g-g'f}{g^2}</math>
+
שימו לב: זו בעצם נגזרת ההרכבה <math>f^g=e^{\ln(f^g)}=e^{g\ln(f)}</math>
 +
:<math>\Big(f^{-1}\Big)'(x)=\frac{1}{f'\Big(f^{-1}(x)\Big)}</math>
  
−
 
+
==נגזרות של פונקציות נפוצות==
−
::<math>\Big(f(g)\Big)'=f'(g)\cdot g'</math>
+
*[[מדיה:09Infi2Derivatives.jpg|דף נוסחאות של נגזרות]]
−
 
+
−
 
+
−
::<math>\Big(f^g\Big)'=f^g\Big[g'ln(f)+\frac{gf'}{f}\Big]</math>
+
−
 
+
−
שימו לב: זו בעצם נגזרת ההרכבה <math>f^g = e^{ln\Big(f^g\Big)}=e^{gln(f)}</math>
+
−
 
+
−
 
+
−
::<math>\Big( f^{-1}\Big)'(x)=\frac{1}{f'\Big(f^{-1}(x)\Big)}</math>
+
  
 
==רציפות הנגזרת==
 
==רציפות הנגזרת==
שורה 74: שורה 48:
  
 
נחקור לצורך מענה על השאלה את הפונקציה הבאה:
 
נחקור לצורך מענה על השאלה את הפונקציה הבאה:
 +
:<math>f(x)=x^2\sin\left(\tfrac{1}{x^2}\right)</math>
 +
כיון שזו הרכבה וחלוקה של פונקציות גזירות, זו פונקציה רציפה וגזירה לכל <math>x\ne 0</math>. בנקודה אפס הפונקציה אינה מוגדרת ולכן אינה רציפה ואינה גזירה.
  
−
::<math>f(x)=x^2sin\Big(\frac{1}{x^2}\Big)</math>
+
אולם, נוכיח כי אי-הרציפות ב- <math>0</math> הנה סליקה, ונתקן את הפונקציה לקבל פונקציה רציפה על כל הממשיים:
 +
:<math>g(x)=\begin{cases}f(x) & x\ne 0\\0 & x=0\end{cases}</math>
 +
(קל לבדוק כי <math>\lim_{x\to 0}g(x)=0</math> ולכן הפונקציה רציפה על כל הממשיים).
  
 +
האם <math>g</math> גזירה ב- <math>0</math> ? יש לבדוק ישירות מתוך ההגדרה (כיון שהיא לא מוגדרת על-ידי פונקציות אלמנטריות בנקודה זו).
 +
:<math>g'(0):=\lim_{x\to 0}\frac{g(x)-g(0)}{x-0}=\lim_{x\to 0}\frac{x^2\sin\left(\tfrac{1}{x^2}\right)}{x}=0</math>
 +
על כן <math>g</math> גזירה ב- <math>0</math> , וביחד היא גזירה על כל הממשיים.
 +
:<math>g'(x)=2x\sin\left(\tfrac{1}{x^2}\right)-x^2\sin\left(\tfrac{1}{x^2}\right)\cdot\left(-\tfrac{2}{x^3}\right)</math>
  
−
כיוון שזו הרכבה וחלוקה של פונקציות גזירות, זו פונקציה רציפה וגזירה לכל <math>x\neq 0</math>. בנקודה אפס הפונקציה אינה מוגדרת ולכן אינה רציפה ואינה גזירה.
+
וקל לראות שפונקציה זו אינה חסומה באף סביבה של <math>0</math> ולכן אינה רציפה שם.
  
−
אולם, נוכיח כי אי הרציפות בנקודה אפס הינה סליקה, ונתקן את הפונקציה לקבל פונקציה רציפה על כל הממשיים:
+
==מונוטוניות==
 +
'''משפט.''' אם הנגזרת של <math>f</math> אי שלילית בקטע מסוים, אזי <math>f</math> מונוטונית לא יורדת בו. באופן דומה, אם הנגזרת אי חיובית, אזי הפונקציה מונוטונית לא עולה.
  
−
::<math>g(x)=f(x)</math> כאשר <math>x\neq 0</math> ו <math>g(0)=0</math>
+
==פרמה, רול ולגראנז'==
 +
[[משפט פרמה (אינפי)|משפט פרמה]]
  
−
(קל לבדוק כי <math>\lim_{x\rightarrow 0}g(x)=0</math> ולכן הפונקציה רציפה על כל הממשיים).
+
[[משפט רול]]
  
−
 
+
[[משפט לגראנז' (אינפי)|משפט לגראנז']]
−
האם g גזירה באפס? יש לבדוק ישירות מתוך ההגדרה (כיוון שהיא לא מוגדרת על ידי פונקציות אלמנטריות בנקודה זו).
+
−
 
+
−
::<math>g'(0):=\lim_{x\rightarrow 0}\frac{g(x)-g(0)}{x-0}=
+
−
\lim_{x\rightarrow 0}\frac{x^2sin\Big(\frac{1}{x^2}\Big))}{x}=0
+
−
</math>
+
−
 
+
−
על כן g גזירה באפס, וביחד היא גזירה על כל הממשיים.
+
−
 
+
−
::<math>g'(x)=2xsin\Big(\frac{1}{x^2}\Big)-x^2sin\Big(\frac{1}{x^2}\Big)\cdot\Big(-\frac{2}{x^3}\Big)</math>
+
−
 
+
−
 
+
−
וקל לראות שפונקציה זו אינה חסומה באף סביבה של אפס ולכן אינה רציפה שם.
+
−
 
+
−
==פרמה, רול ולגראנז'==
+

גרסה אחרונה מ־11:38, 7 ביוני 2016

חזרה לפונקציות

הגדרת הנגזרת

נגזרת, באופן אינטואיטיבי, מודדת את השיפוע של הפונקציה בנקודה. בדומה למושגים קודמים כמו גבול וסכום טור, אנו נותנים הגדרה מדויקת ל'שיפוע' התואמת את ההגיון ובודקים אילו מן הפונקציות מקיימות הגדרה זו.

שיפוע של קו ישר מוגדר על-ידי המרחק בציר y חלקי המרחק בציר x . נביט בקו y(x)=mx+b , אזי השיפוע שלו הוא:

\frac{y(x_1)-y(x_2)}{x_1-x_2}=\frac{mx_1+b-(mx_2+b)}{x_1-x_2}=m

אם כך, נגדיר שיפוע של פונקציה כללית, לפי גבול שיפועים של קוים ישרים. לכל נקודה בסביבת x_0 נמדוד את השיפוע של הקו הישר בין שתי תמונות הפונקציה מעל הנקודה שבחרנו ומעל x_0 . הנגזרת, או השיפוע, ב- x_0 מוגדרת להיות גבול השיפועים לעיל כאשר הנקודות מתקרבות ל- x_0 .

הגדרה.

תהי f פונקציה המוגדרת בסביבה של נקודה x_0 . אזי הפונקציה גזירה בנקודה x_0 אם הגבול הבא קיים וסופי:

f'(x_0)=\lim_{x\to x_0}\frac{f(x)-f(x_0)}{x-x_0}

שימו לב, קל להוכיח שהגדרת הנגזרת שקולה ושווה לגבול הבא:

f'(x_0)=\lim_{\Delta x\to 0}\frac{f(x_0+\Delta x)-f(x_0)}{\Delta x}

הערה חשובה: התייחסו אל \Delta x כאל משתנה יחיד, ולא כפונקציה את x .

דוגמא.

נגזור את הפונקציה f(x)=\sqrt{x} בנקודה כללית x>0 .

f'(x)=\lim_{\Delta x\to 0}\frac{\sqrt{x+\Delta x}-\sqrt{x}}{\Delta x}=\lim_{\Delta x\to 0}\frac{x+\Delta x-x}{\Delta x(\sqrt{x+\Delta x}+\sqrt{x})}=\lim_{\Delta x\to 0}\frac{1}{(\sqrt{x+\Delta x}+\sqrt{x})}=\frac{1}{2\sqrt{x}}

אריתמטיקה של נגזרות ושאר נוסחאות

(c\cdot f)'=c\cdot f'
(f+g)'=f'+g'

שימו לב: משני תנאים אלה ניתן לראות כי 'נגזרת' היא אופרטור לינארי על מרחב הפונקציות (שהוא אכן מרחב וקטורי).

(f\cdot g)'=f'g+g'f
\left(\frac{f}{g}\right)'=\frac{f'g-g'f}{g^2}
\Big(f(g)\Big)'=f'(g)\cdot g'
(f^g)'=f^g\Big[g'\ln(f)+\frac{gf'}{f}\Big]

שימו לב: זו בעצם נגזרת ההרכבה f^g=e^{\ln(f^g)}=e^{g\ln(f)}

\Big(f^{-1}\Big)'(x)=\frac{1}{f'\Big(f^{-1}(x)\Big)}

נגזרות של פונקציות נפוצות

רציפות הנגזרת

שאלה, האם קיימת פונקציה הגזירה בקטע פתוח שנגזרתה אינה רציפה בקטע זה?

נחקור לצורך מענה על השאלה את הפונקציה הבאה:

f(x)=x^2\sin\left(\tfrac{1}{x^2}\right)

כיון שזו הרכבה וחלוקה של פונקציות גזירות, זו פונקציה רציפה וגזירה לכל x\ne 0. בנקודה אפס הפונקציה אינה מוגדרת ולכן אינה רציפה ואינה גזירה.

אולם, נוכיח כי אי-הרציפות ב- 0 הנה סליקה, ונתקן את הפונקציה לקבל פונקציה רציפה על כל הממשיים:

g(x)=\begin{cases}f(x) & x\ne 0\\0 & x=0\end{cases}

(קל לבדוק כי \lim_{x\to 0}g(x)=0 ולכן הפונקציה רציפה על כל הממשיים).

האם g גזירה ב- 0 ? יש לבדוק ישירות מתוך ההגדרה (כיון שהיא לא מוגדרת על-ידי פונקציות אלמנטריות בנקודה זו).

g'(0):=\lim_{x\to 0}\frac{g(x)-g(0)}{x-0}=\lim_{x\to 0}\frac{x^2\sin\left(\tfrac{1}{x^2}\right)}{x}=0

על כן g גזירה ב- 0 , וביחד היא גזירה על כל הממשיים.

g'(x)=2x\sin\left(\tfrac{1}{x^2}\right)-x^2\sin\left(\tfrac{1}{x^2}\right)\cdot\left(-\tfrac{2}{x^3}\right)

וקל לראות שפונקציה זו אינה חסומה באף סביבה של 0 ולכן אינה רציפה שם.

מונוטוניות

משפט. אם הנגזרת של f אי שלילית בקטע מסוים, אזי f מונוטונית לא יורדת בו. באופן דומה, אם הנגזרת אי חיובית, אזי הפונקציה מונוטונית לא עולה.

פרמה, רול ולגראנז'

משפט פרמה

משפט רול

משפט לגראנז'

מקור: https://math-wiki.com/index.php?title=88-132_אינפי_1_סמסטר_א%27_תשעב/מערך_תרגול/פונקציות/גזירות&oldid=66854