הבדלים בין גרסאות בדף "88-132 אינפי 1 סמסטר א' תשעב/פתרון מועד א מדמח"

מתוך Math-Wiki
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
(שאלה 3)
(שאלה 5)
 
(11 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
==שאלה 1 ==
+
[[קטגוריה:פתרון מבחנים]][[קטגוריה:אינפי]]
 +
==שאלה 1==
 +
א. הוכח כי כל סדרה מתכנסת חסומה.
  
א. הוכח כי כל סדרה מתכנסת חסומה
+
ב. הוכח/הפרך: אם <math>\lim\limits_{n\to\infty}\sqrt[n]{a_n}=L</math> אזי <math>\lim\limits_{n\to\infty}\frac{a_{n+1}}{a_n}=L</math> .
 
+
ב. הוכח/הפרך: אם <math>\lim\sqrt[n]{a_n}=L</math> אזי <math>\lim\frac{a_{n+1}}{a_n}=L</math>
+
  
 
===פתרון===
 
===פתרון===
 +
א. כיון שהסדרה מתכנסת, קיים מקום בסדרה <math>n_1</math> כך שלכל <math>n>n_1</math> מתקיים <math>|a_n-L|<1</math> ולכן <math>L-1<a_n<L+1</math> . סה"כ:
 +
:<math>\forall\ n:\min\{a_1,\ldots,a_{n_1},L-1\}<a_n<\max\{a_1,\ldots,a_{n_1},L+1\}</math>
  
א. כיוון שהסדרה מתכנסת, קיים מקום בסדרה <math>n_1</math>כך שלכל <math>n>n_1</math> מתקיים <math>|a_n-L|<1</math> ולכן <math>L-1<a_n<L+1</math>. סה"כ:
 
 
::<math>\forall n:\min\{a_1,...,a_{n_1},L-1\}<a_n<\max\{a_1,...,a_{n_1},L+1\}</math>
 
  
 +
ב. '''הפרכה''': ניקח סדרה אשר במקומות הזוגיים שלה שווה <math>n</math> , ובמקומות האי-זוגיים <math>n^2</math> :
 +
:<math>a_n=1,1,2,4,3,9,4,16,\ldots</math>
  
ב. '''הפרכה''': ניקח סדרה אשר במקומות הזוגיים שלה שווה <math>n</math>, ובמקומות האי-זוגיים <math>n^2</math>:
+
קל לראות כי <math>\lim\limits_{n\to\infty}\sqrt[n]{a_n}=1</math> , אבל לא קיים הגבול <math>\lim\limits_{n\to\infty}\frac{a_{n+1}}{a_n}</math> .
  
::<math>a_n=1,1,2,4,3,9,4,16,...</math>
+
'''הפרכה נוספת''': ניקח את הסדרה הבאה
 +
:<math>a_n=1,3,1,3,1,3,\ldots</math>
 +
מתקיים
 +
:<math>\frac{a_{n+1}}{a_n}=\frac13,3,\frac13,3,\frac13,3,\ldots</math>
  
קל לראות כי <math>\lim\sqrt[n]{a_n}=1</math>, אבל לא קיים הגבול <math>\lim\frac{a_{n+1}}{a_n}</math>
+
ולכן לא מתכנס. אבל <math>\sqrt[n]3\to1</math> וכמובן גם <math>\sqrt[n]1\to1</math> ולכן סה"כ <math>\sqrt[n]{a_n}\to1</math> .
  
 
==שאלה 2==
 
==שאלה 2==
נניח כי f פונקציה רציפה ב- <math>[0,\infty)</math>, גזירה ב- <math>(0,\infty)</math>. בנוסף נתון כי <math>f(0)=0</math> והנגזרת <math>f'</math>מונוטונית עולה ב- <math>(0,\infty)</math>.
+
נניח כי <math>f</math> פונקציה רציפה ב- <math>[0,\infty)</math> , גזירה ב- <math>(0,\infty)</math> . בנוסף נתון כי <math>f(0)=0</math> והנגזרת <math>f'</math> מונוטונית עולה ב- <math>(0,\infty)</math> .
  
א. הוכיחו כי <math>f'(x)\geq \frac{f(x)}{x}</math> ב- <math>(0,\infty)</math>.
+
א. הוכיחו כי <math>f'(x)\ge\frac{f(x)}{x}</math> ב- <math>(0,\infty)</math> .
  
ב. הוכיחו כי הפונקציה <math>g(x)=\frac{f(x)}{x}</math> מונוטונית עולה ב- <math>(0,\infty)</math>.
+
ב. הוכיחו כי הפונקציה <math>g(x)=\frac{f(x)}{x}</math> מונוטונית עולה ב- <math>(0,\infty)</math> .
  
 
===פתרון===
 
===פתרון===
א. יהי <math>x>0</math>. נפעיל את משפט לגראנג' על הפונקציה f בקטע <math>[0,x]</math>. לכן קיימת נקודה <math>0<c<x</math> כך ש:
+
א. יהי <math>x>0</math>. נפעיל את משפט לגראנז' על הפונקציה <math>f</math> בקטע <math>[0,x]</math> . לכן קיימת נקודה <math>0<c<x</math> כך ש:
 
+
:<math>f'(c)=\frac{f(x)-f(0)}{x-0}=\frac{f(x)}{x}</math>
::<math>f'(c)=\frac{f(x)-f(0)}{x-0}=\frac{f(x)}{x}</math>
+
 
+
 
אבל מתוך מונוטוניות הנגזרת, אנו מקבלים:
 
אבל מתוך מונוטוניות הנגזרת, אנו מקבלים:
 
+
:<math>f'(x)\ge f'(c)=\dfrac{f(x)}{x}</math>
::<math>f'(x)\geq f'(c) = \frac{f(x)}{x}</math>
+
כפי שרצינו. <math>\blacksquare</math>
 
+
כפי שרצינו.
+
  
  
 
ב. נוכיח כי הנגזרת חיובית ולכן הפונקציה מונוטונית עולה
 
ב. נוכיח כי הנגזרת חיובית ולכן הפונקציה מונוטונית עולה
 +
:<math>g'(x)=\dfrac{x\cdot f'(x)-f(x)}{x^2}</math>
  
::<math>g'(x)=\frac{xf'(x)-f(x)}{x^2}</math>
+
כיון שהמכנה חיובי תמיד, סימן הנגזרת נקבע על-ידי המונה. אבל לפי סעיף א':
 +
:<math>x\cdot f'(x)-f(x)\ge x\cdot\dfrac{f(x)}{x}-f(x)=0</math>
  
כיוון שהמכנה חיובי תמיד, סימן הנגזרת נקבע על ידי המונה. אבל לפי סעיף א':
+
==שאלה 3==
 +
קבעו האם קיים הגבול ואם כן מצאו אותו:
  
 +
א. <math>\lim\limits_{n\to\infty}\sqrt[n]{1^n+2^n+\cdots+2012^n}</math>
  
::<math>xf'(x)-f(x)\geq x\frac{f(x)}{x}-f(x)=0</math>
+
ב. <math>\lim\limits_{n\to\infty}a_n</math> , כאשר <math>a_1=1\ ,\ a_{n+1}=\sin(a_n)</math>
  
 +
ג. <math>\lim\limits_{x\to\infty}\Big[\sin\big(\sqrt{x-a}\big)-\sin\big(\sqrt{x}\big)\Big]</math>
  
==שאלה 3==
+
ד. <math>\lim\limits_{x\to1}\left[\dfrac1{x-1}-\dfrac1{\ln(x)}\right]</math>
קבעו האם קיים הגבול ואם כן מצאו אותו:
+
  
 +
===פתרון===
 +
א. נפעיל את משפט הסנדוויץ':
 +
:<math>2012=\sqrt[n]{2012^n}\le\sqrt[n]{1^n+2^n+\cdots+2012^n}\le\sqrt[n]{2012^n+2012^n+\cdots+2012^n}=\sqrt[n]{2012\cdot2012^n}\to2012</math>
  
א. <math>\lim_{n\rightarrow\infty}\sqrt[n]{1^n+2^n+...+2012^n}</math>
+
ב. ידוע כי עבור ערכים חיוביים <math>\sin(x)<x</math> ולכן קל להוכיח באינדוקציה כי זו סדרה מונוטונית יורדת וחסומה מלרע על-ידי <math>0</math> , ולכן מתכנסת.
  
 +
<math>L=\sin(L)</math> ולכן <math>L=0</math> .
  
ב. <math>\lim_{n\rightarrow\infty}a_n</math>, כאשר <math>a_1=1</math>, ו- <math>a_{n+1}=sin(a_n)</math>
+
אכן, אם היה פתרון אחר למשוואה <math>x-\sin(x)=0</math> הקטן מ- <math>1</math> , אזי הנגזרת הייתה צריכה להתאפס בין <math>0</math> ל- <math>1</math> (לפי רול) וקל לוודא כי זה לא קורה.
  
  
ג. <math>\lim_{x\rightarrow\infty}(sin\sqrt{x-a}-sin\sqrt{x})</math>
+
ג. כפי שראינו בכיתה, ניתן להוכיח בעזרת לגראנז' כי <math>\Big|\sin(x)-\sin(y)\Big|\le|x-y|</math> לכן,
  
 +
:<math>\bigg|\sin\big(\sqrt{x-a}\big)-\sin\big(\sqrt{x}\big)\bigg|\le\Big|\sqrt{x-a}-\sqrt{x}\Big|=\left|\dfrac{-a}{\sqrt{x-a}+\sqrt{x}}\right|\to 0</math>
  
ד. <math>\lim_{x\rightarrow 1}\Big(\frac{1}{x-1}-\frac{1}{lnx}\Big)</math>
 
  
 +
ד.
 +
:<math>\dfrac1{x-1}-\dfrac1{\ln(x)}=\dfrac{\ln(x)-x+1}{(x-1)\ln(x)}</math>
 +
נגזור את המונה ואת המכנה לקבלת:
 +
:<math>\dfrac{\frac1x-1}{\ln(x)+\frac{x-1}{x}}=\dfrac{1-x}{x\ln(x)+x-1}</math>
 +
שוב נגזור את המונה ואת המכנה לקבלת:
 +
:<math>-\dfrac1{\ln(x)+1+1}\to-\frac12</math>
 +
ולכן לפי כלל לופיטל, זה גם הגבול המקורי.
  
===פתרון===
+
==שאלה 4==
 +
תהי <math>f(x)=x^2\sin\left(\frac1x\right)</math>
  
א.
+
א. האם <math>f</math> רציפה במ"ש בתחום <math>(0,\infty)</math>?
  
נפעיל את משפט הסנדביץ':
+
ב. האם <math>f'</math> רציפה במ"ש בתחום <math>(0,\infty)</math>?
  
 +
ג. הוכח/הפרך: אם <math>g</math> גזירה ורציפה במ"ש ב- <math>(0,\infty)</math> אזי נגזרתה <math>g'</math> חסומה ב- <math>(0,\infty)</math>
  
::<math>2012=\sqrt[n]{2012^n}\leq \sqrt[n]{1^n+2^n+...+2012^n}\leq \sqrt[n]{2012^n+2012^n+...+2012^n}=\sqrt[n]{2012\cdot 2012^n}\rightarrow 2012</math>
+
===פתרון===
 +
א.<br>
 +
נבחן את הנגזרת בקטע:
  
 +
<math>f'(x)=2x\cdot\sin\left(\frac1x\right)-\cos\left(\frac1x\right)</math> . כיון שגבולה באינסוף סופי והיא רציפה בכל נקודה בקטע, היא חסומה בקטע <math>[1,\infty)</math>.
  
ב.
+
כמו כן קל לראות כי היא חסומה בקטע <math>(0,1)</math> (אף על פי שאין לה גבול בנקודה אפס).  
  
ידוע כי עבור ערכים חיוביים <math>sin(x)<x</math> ולכן קל להוכיח באינדוקציה כי זו סדרה מונוטונית יורדת וחסומה מלרע על ידי אפס, ולכן מתכנס.
+
בסה"כ הנגזרת חסומה ולכן לפי משפט הפונקציה <math>f</math> רציפה במ"ש בקטע.
  
<math>L=sin(L)</math> ולכן <math>L=0</math>.
 
  
אכן, אם היה פתרון אחר למשוואה <math>x-sin(x)=0</math> הקטן מאחד, אזי הנגזרת הייתה צריכה להתאפס בין אפס לאחד (לפי רול) וקל לוודא כי זה לא קורה.
+
ב.<br>
 +
ניקח את שתי הסדרות <math>x_n=\dfrac1{2\pi n}</math>, ו- <math>y_n=\dfrac1{\frac{\pi}{2}+2\pi n}</math> . קל לוודא כי:
  
 +
:<math>|x_n-y_n|\to0</math>
  
ג.
+
:<math>\Big|f'(x_n)-f'(y_n)\Big|\to1</math>
  
כפי שראינו בכיתה, ניתן להוכיח בעזרת לגראנג' כי <math>|sin(x)-sin(y)|\leq |x-y|</math> לכן,
+
ולכן <math>f'</math> אינה רציפה במ"ש בקטע.
  
::<math>|sin\sqrt{x-a}-sin\sqrt{x}|\leq |\sqrt{x-a}-\sqrt{x}|=|\frac{-a}{\sqrt{x-a}+\sqrt{x}}|\rightarrow 0</math>
 
  
 +
ג.<br>
 +
;הפרכה
 +
<math>f(x)=\sqrt{x}</math> רציפה במ"ש בקטע כיון שב-0 יש לה גבול סופי ובאינסופי נגזרתה חסומה. אולם הנגזרת שלה <math>f'(x)=\dfrac1{2\sqrt{x}}</math> אינה חסומה בסביבת <math>0</math>.
  
ד.
+
הפרכה נוספת:
  
::<math>\frac{1}{x-1}-\frac{1}{lnx}=\frac{lnx-x+1}{(x-1)lnx}</math>
+
<math>x\cdot\sin\left(\tfrac1x\right)</math> בעלת גבולות סופיים בשני קצוות הקטע, ולכן רציפה שם במ"ש. קל לוודא כי נגזרתה אינה חסומה בקטע.
  
נגזור את המונה ואת המכנה לקבל:
+
==שאלה 5==
 +
עבור כל אחד מהטורים הבאים קבעו: מתבדר/ מתכנס בהחלט/ מתכנס בתנאי:
  
::<math>\frac{\frac{1}{x}-1}{lnx+\frac{x-1}{x}}=\frac{1-x}{xlnx+x-1}</math>
+
א. <math>\displaystyle\sum_{n=1}^\infty(-1)^n\cdot\sin\Big(\sqrt{n+1}-\sqrt{n}\Big)</math>
  
שוב נגזור את המונה ואת המכנה לקבל:
+
ב. <math>\displaystyle\sum_{n=1}^\infty(-1)^n\dfrac{n+1}{n^\sqrt{n}}</math>
  
::<math>\frac{-1}{lnx + 1 +1}\rightarrow -\frac{1}{2}</math>
+
ג. <math>\displaystyle\sum_{n=1}^\infty\dfrac{\cos^2\left(\frac{n\pi}{2}\right)}{n}</math>
  
 +
ד. <math>\displaystyle\sum_{n=1}^\infty\frac{n^n}{(n!)^2}</math>
  
ולכן לפי כלל לופיטל, זה גם הגבול המקורי.
+
===פתרון===
 +
א.
  
==שאלה 4==
+
<math>\sqrt{n+1}-\sqrt{n}=\dfrac1{\sqrt{n+1}+\sqrt{n}}</math>
  
תהי <math>f(x)=x^2sin\Big(\frac{1}{x}\Big)</math>
+
לכן קל לוודא לפי מבחן ההשוואה הגבולי כי הטורים
 +
:<math>\displaystyle\sum_{n=1}^\infty\sin\Big(\sqrt{n+1}-\sqrt{n}\Big)\ ,\ \sum_{n=1}^\infty\dfrac1{\sqrt{n}}</math>
 +
חברים, ולכן הטור אינו מתכנס בהחלט.
  
 +
כיון שסינוס רציפה, מונוטונית באזור <math>0</math>, ושואפת שמה ל- <math>0</math>, מקבלים כי הטור כולו מתכנס בתנאי לפי מבחן לייבניץ.
  
א. האם f רציפה במ"ש בתחום <math>(0,\infty)</math>?
 
  
 +
ב.<br>
 +
ברור שהחל מ- <math>n=9</math> מתקיים <math>\sqrt{n}\ge3</math> ולכן
 +
:<math>\displaystyle\sum_{n=1}^\infty\dfrac{n+1}{n^\sqrt{n}}\le\sum_{n=1}^\infty\dfrac{n+1}{n^3}=\sum_{n=1}^\infty\left[\dfrac1{n^2}+\dfrac1{n^3}\right]</math>
 +
ולכן הטור מתכנס בהחלט.
  
ב. האם 'f רציפה במ"ש בתחום <math>(0,\infty)</math>?
 
  
 +
ג.<br>
 +
בכל מקום זוגי <math>\cos^2\left(\frac{n\pi}{2}\right)=1</math> ובכל מקום אי-זוגי זה שווה 0 לכן הטור הוא בעצם הטור המתבדר
 +
:<math>\displaystyle\sum_{n=1}^\infty\frac1{2n}</math> .
  
ג. הוכח/הפרך: אם g גזירה ורציפה במ"ש ב-<math>(0,\infty)</math> אזי נגזרתה 'g חסומה ב-<math>(0,\infty)</math>
 
  
 
+
ד.<br>
===פתרון===
+
נפעיל את מבחן המנה לקבלת:
 +
:<math>\dfrac{a_{n+1}}{a_n}=\dfrac{(n+1)^{n+1}(n!)^2}{n^n\big((n+1)!\big)^2}=\left(\dfrac{n+1}{n}\right)^n\cdot\dfrac1{n+1}\to e\cdot0=0</math>
 +
ולכן הטור מתכנס בהחלט.

גרסה אחרונה מ־08:18, 15 בינואר 2021

שאלה 1

א. הוכח כי כל סדרה מתכנסת חסומה.

ב. הוכח/הפרך: אם \lim\limits_{n\to\infty}\sqrt[n]{a_n}=L אזי \lim\limits_{n\to\infty}\frac{a_{n+1}}{a_n}=L .

פתרון

א. כיון שהסדרה מתכנסת, קיים מקום בסדרה n_1 כך שלכל n>n_1 מתקיים |a_n-L|<1 ולכן L-1<a_n<L+1 . סה"כ:

\forall\ n:\min\{a_1,\ldots,a_{n_1},L-1\}<a_n<\max\{a_1,\ldots,a_{n_1},L+1\}


ב. הפרכה: ניקח סדרה אשר במקומות הזוגיים שלה שווה n , ובמקומות האי-זוגיים n^2 :

a_n=1,1,2,4,3,9,4,16,\ldots

קל לראות כי \lim\limits_{n\to\infty}\sqrt[n]{a_n}=1 , אבל לא קיים הגבול \lim\limits_{n\to\infty}\frac{a_{n+1}}{a_n} .

הפרכה נוספת: ניקח את הסדרה הבאה

a_n=1,3,1,3,1,3,\ldots

מתקיים

\frac{a_{n+1}}{a_n}=\frac13,3,\frac13,3,\frac13,3,\ldots

ולכן לא מתכנס. אבל \sqrt[n]3\to1 וכמובן גם \sqrt[n]1\to1 ולכן סה"כ \sqrt[n]{a_n}\to1 .

שאלה 2

נניח כי f פונקציה רציפה ב- [0,\infty) , גזירה ב- (0,\infty) . בנוסף נתון כי f(0)=0 והנגזרת f' מונוטונית עולה ב- (0,\infty) .

א. הוכיחו כי f'(x)\ge\frac{f(x)}{x} ב- (0,\infty) .

ב. הוכיחו כי הפונקציה g(x)=\frac{f(x)}{x} מונוטונית עולה ב- (0,\infty) .

פתרון

א. יהי x>0. נפעיל את משפט לגראנז' על הפונקציה f בקטע [0,x] . לכן קיימת נקודה 0<c<x כך ש:

f'(c)=\frac{f(x)-f(0)}{x-0}=\frac{f(x)}{x}

אבל מתוך מונוטוניות הנגזרת, אנו מקבלים:

f'(x)\ge f'(c)=\dfrac{f(x)}{x}

כפי שרצינו. \blacksquare


ב. נוכיח כי הנגזרת חיובית ולכן הפונקציה מונוטונית עולה

g'(x)=\dfrac{x\cdot f'(x)-f(x)}{x^2}

כיון שהמכנה חיובי תמיד, סימן הנגזרת נקבע על-ידי המונה. אבל לפי סעיף א':

x\cdot f'(x)-f(x)\ge x\cdot\dfrac{f(x)}{x}-f(x)=0

שאלה 3

קבעו האם קיים הגבול ואם כן מצאו אותו:

א. \lim\limits_{n\to\infty}\sqrt[n]{1^n+2^n+\cdots+2012^n}

ב. \lim\limits_{n\to\infty}a_n , כאשר a_1=1\ ,\ a_{n+1}=\sin(a_n)

ג. \lim\limits_{x\to\infty}\Big[\sin\big(\sqrt{x-a}\big)-\sin\big(\sqrt{x}\big)\Big]

ד. \lim\limits_{x\to1}\left[\dfrac1{x-1}-\dfrac1{\ln(x)}\right]

פתרון

א. נפעיל את משפט הסנדוויץ':

2012=\sqrt[n]{2012^n}\le\sqrt[n]{1^n+2^n+\cdots+2012^n}\le\sqrt[n]{2012^n+2012^n+\cdots+2012^n}=\sqrt[n]{2012\cdot2012^n}\to2012

ב. ידוע כי עבור ערכים חיוביים \sin(x)<x ולכן קל להוכיח באינדוקציה כי זו סדרה מונוטונית יורדת וחסומה מלרע על-ידי 0 , ולכן מתכנסת.

L=\sin(L) ולכן L=0 .

אכן, אם היה פתרון אחר למשוואה x-\sin(x)=0 הקטן מ- 1 , אזי הנגזרת הייתה צריכה להתאפס בין 0 ל- 1 (לפי רול) וקל לוודא כי זה לא קורה.


ג. כפי שראינו בכיתה, ניתן להוכיח בעזרת לגראנז' כי \Big|\sin(x)-\sin(y)\Big|\le|x-y| לכן,

\bigg|\sin\big(\sqrt{x-a}\big)-\sin\big(\sqrt{x}\big)\bigg|\le\Big|\sqrt{x-a}-\sqrt{x}\Big|=\left|\dfrac{-a}{\sqrt{x-a}+\sqrt{x}}\right|\to 0


ד.

\dfrac1{x-1}-\dfrac1{\ln(x)}=\dfrac{\ln(x)-x+1}{(x-1)\ln(x)}

נגזור את המונה ואת המכנה לקבלת:

\dfrac{\frac1x-1}{\ln(x)+\frac{x-1}{x}}=\dfrac{1-x}{x\ln(x)+x-1}

שוב נגזור את המונה ואת המכנה לקבלת:

-\dfrac1{\ln(x)+1+1}\to-\frac12

ולכן לפי כלל לופיטל, זה גם הגבול המקורי.

שאלה 4

תהי f(x)=x^2\sin\left(\frac1x\right)

א. האם f רציפה במ"ש בתחום (0,\infty)?

ב. האם f' רציפה במ"ש בתחום (0,\infty)?

ג. הוכח/הפרך: אם g גזירה ורציפה במ"ש ב- (0,\infty) אזי נגזרתה g' חסומה ב- (0,\infty)

פתרון

א.
נבחן את הנגזרת בקטע:

f'(x)=2x\cdot\sin\left(\frac1x\right)-\cos\left(\frac1x\right) . כיון שגבולה באינסוף סופי והיא רציפה בכל נקודה בקטע, היא חסומה בקטע [1,\infty).

כמו כן קל לראות כי היא חסומה בקטע (0,1) (אף על פי שאין לה גבול בנקודה אפס).

בסה"כ הנגזרת חסומה ולכן לפי משפט הפונקציה f רציפה במ"ש בקטע.


ב.
ניקח את שתי הסדרות x_n=\dfrac1{2\pi n}, ו- y_n=\dfrac1{\frac{\pi}{2}+2\pi n} . קל לוודא כי:

|x_n-y_n|\to0
\Big|f'(x_n)-f'(y_n)\Big|\to1

ולכן f' אינה רציפה במ"ש בקטע.


ג.

הפרכה

f(x)=\sqrt{x} רציפה במ"ש בקטע כיון שב-0 יש לה גבול סופי ובאינסופי נגזרתה חסומה. אולם הנגזרת שלה f'(x)=\dfrac1{2\sqrt{x}} אינה חסומה בסביבת 0.

הפרכה נוספת:

x\cdot\sin\left(\tfrac1x\right) בעלת גבולות סופיים בשני קצוות הקטע, ולכן רציפה שם במ"ש. קל לוודא כי נגזרתה אינה חסומה בקטע.

שאלה 5

עבור כל אחד מהטורים הבאים קבעו: מתבדר/ מתכנס בהחלט/ מתכנס בתנאי:

א. \displaystyle\sum_{n=1}^\infty(-1)^n\cdot\sin\Big(\sqrt{n+1}-\sqrt{n}\Big)

ב. \displaystyle\sum_{n=1}^\infty(-1)^n\dfrac{n+1}{n^\sqrt{n}}

ג. \displaystyle\sum_{n=1}^\infty\dfrac{\cos^2\left(\frac{n\pi}{2}\right)}{n}

ד. \displaystyle\sum_{n=1}^\infty\frac{n^n}{(n!)^2}

פתרון

א.

\sqrt{n+1}-\sqrt{n}=\dfrac1{\sqrt{n+1}+\sqrt{n}}

לכן קל לוודא לפי מבחן ההשוואה הגבולי כי הטורים

\displaystyle\sum_{n=1}^\infty\sin\Big(\sqrt{n+1}-\sqrt{n}\Big)\ ,\ \sum_{n=1}^\infty\dfrac1{\sqrt{n}}

חברים, ולכן הטור אינו מתכנס בהחלט.

כיון שסינוס רציפה, מונוטונית באזור 0, ושואפת שמה ל- 0, מקבלים כי הטור כולו מתכנס בתנאי לפי מבחן לייבניץ.


ב.
ברור שהחל מ- n=9 מתקיים \sqrt{n}\ge3 ולכן

\displaystyle\sum_{n=1}^\infty\dfrac{n+1}{n^\sqrt{n}}\le\sum_{n=1}^\infty\dfrac{n+1}{n^3}=\sum_{n=1}^\infty\left[\dfrac1{n^2}+\dfrac1{n^3}\right]

ולכן הטור מתכנס בהחלט.


ג.
בכל מקום זוגי \cos^2\left(\frac{n\pi}{2}\right)=1 ובכל מקום אי-זוגי זה שווה 0 לכן הטור הוא בעצם הטור המתבדר

\displaystyle\sum_{n=1}^\infty\frac1{2n} .


ד.
נפעיל את מבחן המנה לקבלת:

\dfrac{a_{n+1}}{a_n}=\dfrac{(n+1)^{n+1}(n!)^2}{n^n\big((n+1)!\big)^2}=\left(\dfrac{n+1}{n}\right)^n\cdot\dfrac1{n+1}\to e\cdot0=0

ולכן הטור מתכנס בהחלט.