88-132 סמסטר א' תשעא/ פתרון מועד ב'

מתוך Math-Wiki
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

המבחן של פרופ' זלצמן

שאלה 1

תהי סדרה a_n, ותהי E קבוצות הגבולות החלקיים שלה. הוכח/הפרך: E סגורה

הוכחה

על-מנת להוכיח ש- E סגורה, יש להוכיח שהיא מכילה את כל נקודות ההצטברות שלה. כלומר, אם r היא נקודת הצטברות של E אזי היא גם גבול חלקי של E .

נניח r נקודת הצטברות של E , לכן לכל \epsilon>0 קיים גבול חלקי הקרוב ל- r עד כדי \epsilon , ולכל גבול חלקי כזה קיימת תת-סדרה המתכנסת אליו.

לכן, עבור \frac1{n} קיימת תת-סדרה המתכנסת למספר הקרוב ל- r עד כדי \frac1{n} . לכן קיים בסדרה הזו מקום אשר החל ממנו והלאה כל האיברים קרובים ל r עד כדי \frac2{n} (המרחק בין גבול תת-הסדרה לבין r ועוד מרחק בין איברי תת-הסדרה לגבול תת-הסדרה). נבחר איברים כאלה מתתי-הסדרות, ובלבד שכל איבר יהיה אחרי האיבר הקודם. כך בנינו סדרה שאיבריה קרובים מרחק \frac2{n} מ- r ולכן היא ודאי מתכנסת ל- r כפי שרצינו. \blacksquare

שאלה 2

בדוק התכנסות של הטורים הבאים:

א

\sum (-1)^n\tan\left(\frac1{n}\right)

נבדוק התכנסות בהחלט, נוכיח שהטור חבר של הטור ההרמוני:

\lim\frac{\tan\left(\frac1{n}\right)}{\frac1{n}}=\lim\frac{\sin\left(\frac1{n}\right)}{\frac1{n}\cdot\cos\left(\frac1{n}\right)}=1

ולכן הוא אינו מתכנס בהחלט.

קל לראות ש- \tan מונוטונית באזור 0 (נגזרתה חיובית בלבד), וכמו כן \tan(0)=0 והיא רציפה שם ולכן סה"כ יש לנו סדרה המתכנסת מונוטונית ל- 0 ולפי משפט לייבניץ הטור כולו מתכנס בתנאי.

ב

\sum (-1)^n\cdot e^\frac1{\log(n)}

קל לראות ש- e^\frac1{\log(n)}\to 1 ולכן הטור מתבדר.

ג

\sum (-1)^n{\frac{\cos\big(\log(n)\big)}{n\cdot \log^3(n)}}

בערך מוחלט זה קטן מ- \sum\frac1{n\cdot log^3(n)} . זו סדרה מונוטונית יורדת ולכן ניתן להפעיל את מבחן העיבוי לקבל את הטור \sum\frac{2^n}{2^n(\log(2^n))^3}=\sum\frac1{n^3\cdot (\log^3(2)} שהוא כמובן מתכנס, ולכן כל הטור מתכנס בהחלט.

שאלה 3

ציטוט משפטים - תשובות במחברת ההרצאה

שאלה 4

זהה וסווג נקודות אי-רציפות:

א

(x^2-1)\cdot\sin\left(\frac1{x^3-x^2}\right)

נקודות אי-הרציפות הן כאשר המכנה מתאפס, כלומר 0 ו- 1. ב- 0^+ , \frac1{x^3-x^2}\to -\infty. מכיון שזו פונקציה רציפה ששואפת לאינסוף, הסינוס מקבל עליה אינסוף מחזורים ולכן אין לו גבול. x^2-1\to -1 ולכן סה"כ יש לנו פונקציה עם גבול סופי שונה מ- 0 גבול פונקציה ללא גבול ולכן לא קיים הגבול החד-צדדי ולכן נקודת האי-רציפות 0 הנה ממין שני.

בנקודה 1 אנחנו מקבלים פונקציה ששואפת ל- 0 כפול חסומה' ולכן סה"כ יש שאיפה ל- 0 וזו נקודת אי-רציפות סליקה.

ב

f(x)=\big\lfloor|x|\big\rfloor

נניח ש[x] הוא המספר השלם הגדול ביותר שקטן או שווה ל- x . אזי עבור |x|<1 מתקיים f(x)=0 ולכן שם הפונקציה רציפה. עבור 1<|x|<2 מתקיים f(x)=1 ולכן x=\pm 1 הנן נקודות אי-רציפות ממין ראשון (הגבול הוא 1 מצד אחד ו- 0 מהצד השני). באופן דומה לכל n טבעי מתקיים ש\pm n הן נקודות אי-רציפות ממין ראשון.

ג

\tan\left(\frac1{\log(x^2)}\right)

ב- 0 , ה- \log הולך ל- -\infty ולכן \frac1{\log(x^2)}\to 0 ולכן הגבול כולו הוא 0 וזו נקודת אי-רציפות סליקה.

ב- \pm 1 הלוג הולך ל- 0 ולכן מצד אחד \frac1{\log} שואף לאינסוף באופן רציף, ולכן ה- \tan עושה אינסוף מחזורים ולכן לא קיים הגבול החד-צדדי ולכן אלה נקודות אי-רציפות ממין שני.

במקומות בהם \frac1{\log(x^2)}=\frac{\pi}{2}+\pi k הtan לא מוגדר ושואף לאינסוף ולכן אלו נקודות אי-רציפות ממין שני. נקודות אלה הן מהצורה \sqrt{e^\frac1{\frac{\pi}{2}+\pi k}}

שאלה 5

האם הפונקציות הבאות רציפות במ"ש בקטעים הנתונים?

א

e^{-|\tan(x)|} בקטע \left(-\frac{\pi}{2},\frac{\pi}{2}\right)

הפונקציה רציפה בכל הקטע ובקצות הקטע |\tan(x)|\to\infty ולכן סה"כ הגבולות הם 0 כלומר סופיים ולכן הפונקציה רציפה במ"ש.

ב

\log\big(2+\cos(x)\big) בכל הממשיים.

2+\cos(x) רציפה במ"ש בכל הממשיים, ומקבלת ערכים בקטע [1,3]. בקטע הזו \log רציפה במ"ש ולכן סה"כ יש לנו הרכבה של רציפות במ"ש ולכן הפונקציה רציפה במ"ש.

ג

\cos\big(\log(x)\big) בקטע (0,\infty)

ניקח שתי סדרות ששואפות ל- 0, אבל הפונקציה עליהן תהיה קבועה. על האחת 1 ועל השניה -1, וזה יסתור רציפות במ"ש. y_n=e^{-2\pi n-\pi}, x_n=e^{-2\pi n}

שאלה 6

נגזרות

שאלה 7

תהי f גזירה בקטע (a,b) ותהי נקודה x_0\in (a,b)

א

הוכח שאם קיים הגבול \lim\limits_{x\to x_0}f'(x)=L אזי מתקיים f'(x_0)=L .

לפי הגדרה f'(x_0)=\lim\limits_{x\to x_0}\frac{f(x)-f(x_0)}{x-x_0} . ברור ש\lim\limits_{x\to x_0}(x-x_0)=0 ומכיון ש- f רציפה אזי גם \lim\limits_{x\to x_0}\big[f(x)-f(x_0)\big]=0 . לכן אם יש גבול לנגזרת של המונה חלקי הנגזרת של המכנה אז הוא שווה לגבול המקורי לפי לופיטל.

נגזור את המונה והמכנה לקבל \frac{f'(x)}{1}\to L ולכן קיבלנו את מה שרצינו.

ב

מצא פונקציה כנ"ל כך שלא קיים הגבול \lim\limits_{x\to x_0}f'(x)

כפי שראינו בכיתה, נשתמש בפונקציה f(x)=x^2\cdot\sin\left(\frac1{x}\right), כאשר אנחנו מגדירים f(0)=0 . ברור שהיא גזירה בכל מקום פרט ל- 0, נוכיח שהיא גם גזירה ב- 0 . f'(0)=\lim\limits_{x\to 0}\frac{f(x)-f(0)}{x-0}=\lim\limits_{x\to 0}x\cdot\sin\left(\frac1{x}\right)=0.

לכן ערך הנגזרת ב- 0 הוא 0 . מהו גבול הנגזרת בx_0=0?

הנגזרת בנקודות השונות מאפס שווה ל2x\cdot\sin\left(\frac1{x}\right)-\cos\left(\frac1{x}\right). לכן גבולה ב- 0 לא קיים (0 ועוד משהו לא קיים) כפי שרצינו.

שאלה 8

תהי פונקציה גזירה ורציפה במ"ש ב- (-1,1), הוכח/הפרך: f' חסומה על כל תת-קטע סגור של (-1,1) .

הפרכה

למעשה אנו חייבים נגזרת שאינה רציפה כמו בשאלה 7 סעיף ב', אחרת פונקציה רציפה על קטע סגור חסומה בו. נביט בפונקציה f(x)=x^2\cdot\sin\left(\frac1{x^2}\right), f(0)=0. היא גזירה כמו שראינו בשאלה קודמת. הנגזרת הנה 2x\cdot\sin\left(\frac1{x^2}\right)-2\frac1{x}\cos\left(\frac1{x^2}\right). נביט בסדרה השואפת לאפס x_n=\frac1{\sqrt{2\pi n}} עליה מקבלים f'(x_n)=-2\sqrt{2\pi n}\to -\infty ולכן הנגזרת אינה חסומה בקטע הסגור [-0.5,0.5] .