שינויים

קפיצה אל: ניווט, חיפוש
/* תרגיל */
::<math>\mathbb{C}=\{a+bi : a,b\in \mathbb{R}, i^2 =-1\}</math> המספרים המרוכבים
==== תרגיל(חשוב!)====
מצאו קבוצות A,B כך ש:
*<math>A\in B, A\subseteq B</math>
*<math>A\not\in B, A\subseteq B</math>
*<math>A\not\in B, A\not\subseteq B</math>
 ====תרגיל(חשוב)====
נתון <math>A=\{\phi\}</math> ונתון <math>B=\{\phi,\{\phi\}\}</math>. סמן את הביטויים הנכונים:
#<math>\phi\subseteq B</math> (כן)
פתרון
נוכיח הכלה דו כיוונית. נניח <math>x\in A</math> לכן קיים מספר שלם m כך ש <math>x=2m+1</math>. קל לראות שמתקיים <math>x=2(m-1)+3</math> אבל אז מכיוון ש m-1 הינו מספר שלם מתקיים <math>x\in B</math> כפי כמו שרצינו.
ההכלה בכיוון ההפוך דומה.
====תרגיל ====
הוכיחו כי <math>\{n^2\mid n\in \mathbb{N}\}=\{n\in \mathbb{N}\mid \sqrt{n}\in \mathbb{N}\}</math>
==== תרגיל ====
הוכיחו כי <math>\left\{ 8x+6y\,\mid x,y\in\mathbb{Z}\right\} =\left\{ n\in\mathbb{Z}\,\mid\exists k\in\mathbb{Z}:\,n=2k\right\}</math>
=== פעולות על קבוצות ===
*קבוצות הן שוות אם הן מכילות את אותם האיברים. הדרך הנפוצה להוכיח שיוויון הינה '''הכלה דו כיוונית''': A=B אם ורק אם <math>(A\subseteq B) \and (B \subseteq A) </math>.
*A '''הפרש''' B הינה הקבוצה המכילה את כל האיברים בA שאינם בB (מסומן A\B). מתקיים ש <math>x\in A/\setminus B \iff (x\in A) \and (x\notin B)</math>.
*'''ההפרש הסימטרי''' בין שתי קבוצות A וB הוא אוסף האיברים הנמצאים באחת הקבוצות אך לא בחיתוך (מסומן <math>A\Delta B</math>). מתקיים ש <math>x\in A\Delta B \iff ((x\in A)\and (x\notin B)) \or ((x\in B)\and (x\notin A)) \iff x\in (A\cup B) / \smallsetminus (A\cap B)</math>
דוגמא:
<math> B \cap C = \emptyset</math>
<math>C \backslash smallsetminus A =\{\{1,2\}\}</math>
<math> B \Delta C = B \cup C</math>
ג. קיימת A כך ש <math>A\cap P(A)\neq \emptyset</math>
ד. קיימת A סופית כך ש <math>A\cap P(A)=P(A)</math>. לגבי אינסופית תראו בבעתיד.
פתרון:
ד. לא, כי אז <math>P(A)\subseteq A</math> שלא ייתכן משיקולי עוצמה (בקבוצה סופית: ב <math>P(A)</math> יש יותר איברים מ Aׂׂ)
 
 
====תרגיל====
הוכיחו או הפריכו:
 
א. <math>P(A)\cap P(B)=P(A\cap B)</math>
 
ב. <math>P(A)\cup P(B)=P(A\cup B)</math>
 
פתרון:
 
א. הוכחה: <math>X\in P(A)\cap P(B) \iff X\subseteq A\land X\subseteq B\iff</math>
 
<math>X\subseteq A\cap B\iff X\in P(A\cap B)</math>
 
ב. הפרכה: ניקח <math>A=\{1\},B=\{2\}</math>. אז <math>\{1,2\} \in P(A\cup B)</math>, אבל לא ל-<math>P(A)\cup P(B)</math>.
 
למעשה הוכיחו כי <math>P(A)\cup P(B)=P(A\cup B)</math> אם ורק אם <math>A\subseteq B</math> או <math>B\subseteq A</math>.
==== תרגיל ====
דרך נוספת: נגדיר את B להיות הקבוצה האוניברסאלית <math>U:=B</math> ואז צריך להוכיח כי
<math>A\cap cup A^c =U</math> וזה אכן נכון!
ג. נניח בשלילה ש<math>P(A)\cap P(B)\neq \{\phi\}</math>. מכיוון שהקבוצה הריקה שייכת לכל קבוצת חזקה החיתוך אינו ריק. לכן לפי הנחת השלילה קיימת קבוצה לא ריקה <math>\phi \not=C</math> השייכת לחיתוך <math>P(A)\cap P(B)</math>. קבוצות החזקה הן אוסף תתי הקבוצות, ולכן <math>C\subseteq A \and C\subseteq B</math>. מכיוון שC אינה ריקה קיים בה איבר <math>\exists c\in C</math> וקל מאד לראות ש<math>(c\in A)\and (c\in B) </math> ולכן c מוכל בחיתוך בסתירה לכך שהחיתוך ריק.
2
עריכות