שילוש מטריצה

מתוך Math-Wiki
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

הגדרה

מטריצה A נקראת ניתנת לשילוש אם קיימת מטריצה משולשית עליונה הדומה לה

משפט

מטריצה ריבועית ניתנת לשילוש אם ורק אם הפולינום האופייני שלה מתפרק לגורמים לינאריים

אלגוריתם לשילוש מטריצה

  • ניקח את האיחוד של הבסיסים למרחבים העצמיים E ונשלים אותו לבסיס B
  • נשים את וקטורי B בעמודות מטריצה P ונביט במטריצה Q = P^{-1}AP
  • נסמן k=|E|. נסמן בQ_k את המטריצה המתקבלת מ Q על ידי מחיקת k השורות הראשונות וk העמודות הראשונות.
  • ניתן לחזור לתחילת התהליך ולשלש את המטריצה Q_k על ידי המטריצה P_1. כיוון שהמטריצה Q_k קטנה ממש מהמטריצה המקורית, לתהליך הרקורסיבי הזה יהיה סוף (מטריצה 1 על 1 היא כבר משולשית).
  • נסמן P_1'=I_k\oplus P_1, כאשר I_k הינה מטריצה היחידה מגודל k.
  • סה"כ P_1'^{-1}P^{-1}APP_1' הינה מטריצה משולשית

דוגמאות

נשלש את המטריצה

A=\begin{pmatrix}-1 & -3 & -4 & -5 \\ 1 & 1 & -1 & -3 \\ 2 & 5 & 9 & 12 \\ -1 & -2 & -3 & -3 \end{pmatrix}


ראשית נמצא את הפולינום האופייני:

p_A(x)=(x-1)^2(x-2)^2

הוא מתפרק לגורמים לינאריים, לכן המטריצה ניתנת לשילוש. הע"ע הינם 1,2.


לאחר חישוב בסיסים למרחבים העצמיים אנו מקבלים:

V_1=span\{(1,-2,1,0)\}
V_2=span\{(1,0,-2,1)\}


נסמן E = \{(1,-2,1,0),(1,0,-2,1)\}


ונשלים אותו לבסיס

B = \{(1,-2,1,0),(1,0,-2,1),(0,0,1,0),(0,0,0,1)\}


נסמן

P=\begin{pmatrix} 1 & 1 & 0 & 0 \\ -2 & 0 & 0 & 0 \\ 1 & -2 & 1 & 0\\ 0 & 1 & 0 & 1\end{pmatrix}


וכעת נקבל

Q=P^{-1}AP=\begin{pmatrix} 1 & 0 & 0.5 & 1.5 \\ 0 & 2 & -4.5 & -6.5 \\ 0 & 0 &-0.5 &-2.5 \\ 0 & 0 & 1.5 &3.5 \end{pmatrix}


נסמן Q_2=\begin{pmatrix} -0.5 & -2.5 \\ 1.5 & 3.5 \end{pmatrix}

במקרה זה קיבלנו מטריצה לכסינה ועבור

P_1=\begin{pmatrix}1 & 1\\ -1 & -0.6\end{pmatrix}


נקבל

P_1^{-1}Q_2P_1=\begin{pmatrix} 2 & 0 \\ 0 & 1 \end{pmatrix}


לבסוף נסמן

P_1'=I_2\oplus P_1 = \begin{pmatrix} 1 & 0 & 0 & 0 \\ 0 & 1 & 0 & 0 \\ 0 & 0 & 1 & 1\\ 0 & 0 & -1 & -0.6\end{pmatrix}


ונקבל כפי שרצינו:


P_1'^{-1}P^{-1}APP_1'=\begin{pmatrix}1 & 0 & -1 & -0.4 \\ 0 & 2 & 2 & -0.6 \\ 0 & 0 & 2 & 0 \\ 0 & 0 & 0 & 1\end{pmatrix}