הבדלים בין גרסאות בדף "תרגול 6 תשעז"

מתוך Math-Wiki
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שורה 9: שורה 9:
 
דרך גרירות לוגיות:
 
דרך גרירות לוגיות:
  
<math>x\in A\cap (B\setminus C)\iff (x\in A) \and [(x\in B) \and (x\notin C)]\iff [(x\in A) \and (x\in B) \and (x\notin C)] \or [(x\in A) \and (x\in B) \and (x\notin A)] </math>
+
<math>x\in A\cap (B\setminus C) \iff</math>
 +
<math>(x\in A) \and [(x\in B) \and (x\notin C)] \iff</math>
 +
<math>[(x\in A) \and (x\in B) \and (x\notin C)] \or [(x\in A) \and (x\in B) \and (x\notin A)] </math>
  
 +
בשורה האחרונה הוספנו סתירה בעזרת הקשר "או" ולכן נשארנו עם ביטוי שקול. כעת נשתמש בחוק הפילוג של הלוגיקה:
  
בצד הימני הוספנו סתירה בעזרת הקשר "או" ולכן נשארנו עם ביטוי שקול. כעת נשתמש בחוק הפילוג של הלוגיקה:
+
<math>\iff [(x\in A) \and (x\in B)]\and [(x\notin C)\or(x\notin A)]\iff</math>
 
+
<math>[(x\in A) \and (x\in B)]\and \neg [(x\in C)\and(x\in A)]</math>
 
+
<math>\iff [(x\in A) \and (x\in B)]\and [(x\notin C)\or(x\notin A)]\iff [(x\in A) \and (x\in B)]\and \neg [(x\in C)\and(x\in A)] </math>
+
 
+
  
 
וזה בדיוק מה שרצינו.
 
וזה בדיוק מה שרצינו.
  
 
+
הוכחה נוספת בעזרת הכלה דו כיוונית:
הוכחה בעזרת הכלה דו כיוונית:
+
  
 
בכיוון (<math>\subseteq</math>) נניח <math>x\in A\cap(B\backslash C)</math> אזי  
 
בכיוון (<math>\subseteq</math>) נניח <math>x\in A\cap(B\backslash C)</math> אזי  
  
 
<math>x\in A \land x\in B \land x\not\in C \Leftarrow</math>
 
<math>x\in A \land x\in B \land x\not\in C \Leftarrow</math>
 +
 
<math>x\in A\cap B \land x\not\in A\cap C \Leftarrow</math>
 
<math>x\in A\cap B \land x\not\in A\cap C \Leftarrow</math>
 +
 
<math>x\in (A\cap B) \backslash (A\cap C)</math>
 
<math>x\in (A\cap B) \backslash (A\cap C)</math>
  
שורה 32: שורה 33:
  
 
<math>x\in A\cap B \land x\not\in A\cap C \Leftarrow</math>
 
<math>x\in A\cap B \land x\not\in A\cap C \Leftarrow</math>
 +
 
<math>x\in A \land x\in B \land x\not\in C \Leftarrow </math>
 
<math>x\in A \land x\in B \land x\not\in C \Leftarrow </math>
 +
 
(כי אם <math>x\in C</math> אזי <math>x\in A\cap C</math> סתירה)
 
(כי אם <math>x\in C</math> אזי <math>x\in A\cap C</math> סתירה)
 +
 
<math>x\in A\cap(B\backslash  C)\Leftarrow </math>
 
<math>x\in A\cap(B\backslash  C)\Leftarrow </math>
  
=== משלים ===
+
== משלים ==
  
 
'''הגדרה''': תהי קבוצה <math>U</math>, ונביט בתת קבוצה שלה <math>A</math>. ניתן להגדיר את ה'''משלים''' של <math>A</math> כאוסף האיברים ב-<math>U</math> שאינם ב-<math>A</math> (כלומר ההפרש <math>U\setminus A</math>), המסומן <math>A^c</math>. לא ניתן לדבר על משלים אוניברסלי ללא <math>U</math> מכיוון שאין קבוצה המכילה את כל הדברים בעולם (אחרת נגיע לסתירות כמו פרדוקס ראסל).
 
'''הגדרה''': תהי קבוצה <math>U</math>, ונביט בתת קבוצה שלה <math>A</math>. ניתן להגדיר את ה'''משלים''' של <math>A</math> כאוסף האיברים ב-<math>U</math> שאינם ב-<math>A</math> (כלומר ההפרש <math>U\setminus A</math>), המסומן <math>A^c</math>. לא ניתן לדבר על משלים אוניברסלי ללא <math>U</math> מכיוון שאין קבוצה המכילה את כל הדברים בעולם (אחרת נגיע לסתירות כמו פרדוקס ראסל).
שורה 53: שורה 57:
 
* <math>(\bigcup _{i\in I} A_i)^c = \bigcap _{i\in I} A_{i}^c </math>
 
* <math>(\bigcup _{i\in I} A_i)^c = \bigcap _{i\in I} A_{i}^c </math>
  
 +
==קבוצת החזקה==
  
 
'''הגדרה''': תהי קבוצה <math>A</math>. נגדיר את '''קבוצת החזקה''' של <math>A</math> בתור אוסף כל תת הקבוצות של <math>A</math>. נסמן <math>P(A)=\{X:X\subseteq A\}</math>.
 
'''הגדרה''': תהי קבוצה <math>A</math>. נגדיר את '''קבוצת החזקה''' של <math>A</math> בתור אוסף כל תת הקבוצות של <math>A</math>. נסמן <math>P(A)=\{X:X\subseteq A\}</math>.
  
דוגמה:
+
דוגמה: נבחר <math>A=\{1,2\}</math> אזי
 +
<math>P(A)=\{\{\},\{1\},\{2\},\{1,2\}\}</math>.
  
<math>A=\{1,2\}</math> אזי <math>P(A)=\{\{\},\{1\},\{2\},\{1,2\}\}</math>.  
+
האם אתם יכולים למנות כמה איברים יש בקבוצת החזקה? הוכיחו זאת באינדוקציה.
  
האם אתם יכולים למנות כמה איברים יש בקבוצת החזקה?
+
===תרגיל ממבחן===
 
+
תהינה <math>A,B,C</math> קבוצות. הוכיחו או הפריכו:
==תרגיל ממבחן==
+
יהיו A,B,C קבוצות. הוכיחו/הפריכו:
+
  
 
א. אם <math>A \not\subseteq B \cap C</math> אזי <math>(A\setminus B)\cap(A\setminus C)\neq \varnothing</math>
 
א. אם <math>A \not\subseteq B \cap C</math> אזי <math>(A\setminus B)\cap(A\setminus C)\neq \varnothing</math>
שורה 73: שורה 77:
  
 
===פתרון===
 
===פתרון===
א. '''הפרכה''': <math>A=\{1,2\},B=\{1\},C=\{2\}</math>. אזי ברור שA איננה מוכלת בחיתוך של B וC אבל <math>(A\setminus B)\cap(A\setminus C)=\{2\}\cap\{1\}=\varnothing</math>
+
א. '''הפרכה''': <math>A=\{1,2\},B=\{1\},C=\{2\}</math>. אזי ברור ש-<math>A</math> איננה מוכלת בחיתוך <math>B\cap C</math> אבל <math>(A\setminus B)\cap(A\setminus C)=\{2\}\cap\{1\}=\varnothing</math>
 
+
  
ב. נתון שלכל <math>a\in A</math> מתקיים <math>a \in B</math>. אזי <math>x\in [A\cup(B/A)] \iff (x\in A) \or [(x\in B)\and (x\notin A)] \iff [(x\in A) \or (x\in B)] \and [(x \in A)\or (x\notin A)]  </math>
+
ב. נתון שלכל <math>a\in A</math> מתקיים <math>a \in B</math>. אזי
  
 +
<math>x\in [A\cup(B/A)] \iff (x\in A) \or [(x\in B)\and (x\notin A)] \iff [(x\in A) \or (x\in B)] \and [(x \in A)\or (x\notin A)]  </math>
  
 
כעת, הצד הימני הוא טאוטולוגיה וניתן להסיר אותו. מכיוון שנתון <math>(x\in A)\rightarrow (x\in B)</math> ניתן להסיק בקלות ש<math>(x\in A)\or (x\in B) \iff (x\in B)</math> כפי שרצינו.
 
כעת, הצד הימני הוא טאוטולוגיה וניתן להסיר אותו. מכיוון שנתון <math>(x\in A)\rightarrow (x\in B)</math> ניתן להסיק בקלות ש<math>(x\in A)\or (x\in B) \iff (x\in B)</math> כפי שרצינו.

גרסה מ־18:36, 23 בנובמבר 2017

חזרה לדף מערכי התרגול.

המשך קבוצות

תרגיל

הוכיחו כי A\cap (B\setminus C)=(A\cap B) \setminus  (A\cap C).

פתרון

דרך גרירות לוגיות:

x\in A\cap (B\setminus C) \iff (x\in A) \and [(x\in B) \and (x\notin C)] \iff [(x\in A) \and (x\in B) \and (x\notin C)] \or [(x\in A) \and (x\in B) \and (x\notin A)]

בשורה האחרונה הוספנו סתירה בעזרת הקשר "או" ולכן נשארנו עם ביטוי שקול. כעת נשתמש בחוק הפילוג של הלוגיקה:

\iff [(x\in A) \and (x\in B)]\and [(x\notin C)\or(x\notin A)]\iff [(x\in A) \and (x\in B)]\and \neg [(x\in C)\and(x\in A)]

וזה בדיוק מה שרצינו.

הוכחה נוספת בעזרת הכלה דו כיוונית:

בכיוון (\subseteq) נניח x\in A\cap(B\backslash C) אזי

x\in A \land x\in B \land x\not\in C \Leftarrow

x\in A\cap B \land x\not\in A\cap C \Leftarrow

x\in (A\cap B) \backslash (A\cap C)

בכיוון (\supseteq) נניח x\in (A\cap B) \backslash (A\cap C) אזי

x\in A\cap B \land x\not\in A\cap C \Leftarrow

x\in A \land x\in B \land x\not\in C \Leftarrow

(כי אם x\in C אזי x\in A\cap C סתירה)

x\in A\cap(B\backslash  C)\Leftarrow

משלים

הגדרה: תהי קבוצה U, ונביט בתת קבוצה שלה A. ניתן להגדיר את המשלים של A כאוסף האיברים ב-U שאינם ב-A (כלומר ההפרש U\setminus A), המסומן A^c. לא ניתן לדבר על משלים אוניברסלי ללא U מכיוון שאין קבוצה המכילה את כל הדברים בעולם (אחרת נגיע לסתירות כמו פרדוקס ראסל).

תכונות בסיסיות:

  • A\cup A^c = U
  • \varnothing^c = U
  • U^c = \varnothing
  • (A^c)^c = A

על המשלימים מתקיימים חוקי דה מורגן (הנובעים ישירות מחוקי דה מורגן בלוגיקה):

  • (A\cap B)^c = A^c \cup B^c
  • (A\cup B)^c = A^c \cap B^c

הערה: באופן כללי מתקיים

  • (\bigcap _{i\in I} A_i)^c = \bigcup _{i\in I} A_{i}^c
  • (\bigcup _{i\in I} A_i)^c = \bigcap _{i\in I} A_{i}^c

קבוצת החזקה

הגדרה: תהי קבוצה A. נגדיר את קבוצת החזקה של A בתור אוסף כל תת הקבוצות של A. נסמן P(A)=\{X:X\subseteq A\}.

דוגמה: נבחר A=\{1,2\} אזי P(A)=\{\{\},\{1\},\{2\},\{1,2\}\}.

האם אתם יכולים למנות כמה איברים יש בקבוצת החזקה? הוכיחו זאת באינדוקציה.

תרגיל ממבחן

תהינה A,B,C קבוצות. הוכיחו או הפריכו:

א. אם A \not\subseteq B \cap C אזי (A\setminus B)\cap(A\setminus C)\neq \varnothing

ב. אם A\subseteq B אזי A\cup (B\setminus A)=B

ג. אם A\cap B=\varnothing אזי P(A)\cap P(B) = \{\varnothing\}


פתרון

א. הפרכה: A=\{1,2\},B=\{1\},C=\{2\}. אזי ברור ש-A איננה מוכלת בחיתוך B\cap C אבל (A\setminus B)\cap(A\setminus C)=\{2\}\cap\{1\}=\varnothing

ב. נתון שלכל a\in A מתקיים a \in B. אזי

x\in [A\cup(B/A)] \iff (x\in A) \or [(x\in B)\and (x\notin A)] \iff [(x\in A) \or (x\in B)] \and [(x \in A)\or (x\notin A)]

כעת, הצד הימני הוא טאוטולוגיה וניתן להסיר אותו. מכיוון שנתון (x\in A)\rightarrow (x\in B) ניתן להסיק בקלות ש(x\in A)\or (x\in B) \iff (x\in B) כפי שרצינו.

דרך נוספת: נגדיר את B להיות הקבוצה האוניברסאלית U:=B ואז צריך להוכיח כי A\cup A^c =U וזה אכן נכון!


ג. נניח בשלילה שP(A)\cap P(B)\neq \{\varnothing\}. מכיוון שהקבוצה הריקה שייכת לכל קבוצת חזקה החיתוך אינו ריק. לכן לפי הנחת השלילה קיימת קבוצה לא ריקה \varnothing \not=C השייכת לחיתוך P(A)\cap P(B). קבוצות החזקה הן אוסף תת הקבוצות, ולכן C\subseteq A \and C\subseteq B. מכיוון שC אינה ריקה קיים בה איבר \exists c\in C וקל מאד לראות ש(c\in A)\and (c\in B) ולכן c מוכל בחיתוך בסתירה לכך שהחיתוך ריק.