תרגול 6 תשעז

מתוך Math-Wiki
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

חזרה לדף מערכי התרגול.

המשך קבוצות

תרגיל

הוכיחו כי A\cap (B\setminus C)=(A\cap B) \setminus  (A\cap C).

פתרון

דרך גרירות לוגיות:

x\in A\cap (B\setminus C) \iff (x\in A) \and [(x\in B) \and (x\notin C)] \iff [(x\in A) \and (x\in B) \and (x\notin C)] \or [(x\in A) \and (x\in B) \and (x\notin A)]

בשורה האחרונה הוספנו סתירה בעזרת הקשר "או" ולכן נשארנו עם ביטוי שקול. כעת נשתמש בחוק הפילוג של הלוגיקה:

\iff [(x\in A) \and (x\in B)]\and [(x\notin C)\or(x\notin A)]\iff [(x\in A) \and (x\in B)]\and \neg [(x\in C)\and(x\in A)]

וזה בדיוק מה שרצינו.

הוכחה נוספת בעזרת הכלה דו כיוונית:

בכיוון (\subseteq) נניח x\in A\cap(B\backslash C) אזי

x\in A \land x\in B \land x\not\in C \Leftarrow

x\in A\cap B \land x\not\in A\cap C \Leftarrow

x\in (A\cap B) \backslash (A\cap C)

בכיוון (\supseteq) נניח x\in (A\cap B) \backslash (A\cap C) אזי

x\in A\cap B \land x\not\in A\cap C \Leftarrow

x\in A \land x\in B \land x\not\in C \Leftarrow

(כי אם x\in C אזי x\in A\cap C סתירה)

x\in A\cap(B\backslash  C)\Leftarrow

משלים

הגדרה: תהי קבוצה U, ונביט בתת קבוצה שלה A. ניתן להגדיר את המשלים של A כאוסף האיברים ב-U שאינם ב-A (כלומר ההפרש U\setminus A), המסומן A^c. לא ניתן לדבר על משלים אוניברסלי ללא U מכיוון שאין קבוצה המכילה את כל הדברים בעולם (אחרת נגיע לסתירות כמו פרדוקס ראסל).

תכונות בסיסיות:

  • A\cup A^c = U
  • \varnothing^c = U
  • U^c = \varnothing
  • (A^c)^c = A

על המשלימים מתקיימים חוקי דה מורגן (הנובעים ישירות מחוקי דה מורגן בלוגיקה):

  • (A\cap B)^c = A^c \cup B^c
  • (A\cup B)^c = A^c \cap B^c

הערה: באופן כללי מתקיים

  • (\bigcap _{i\in I} A_i)^c = \bigcup _{i\in I} A_{i}^c
  • (\bigcup _{i\in I} A_i)^c = \bigcap _{i\in I} A_{i}^c

קבוצת החזקה

הגדרה: תהי קבוצה A. נגדיר את קבוצת החזקה של A בתור אוסף כל תת הקבוצות של A. נסמן P(A)=\{X:X\subseteq A\}.

דוגמה: נבחר A=\{1,2\} אזי P(A)=\{\{\},\{1\},\{2\},\{1,2\}\}.

האם אתם יכולים למנות כמה איברים יש בקבוצת החזקה? הוכיחו זאת באינדוקציה.

תרגיל ממבחן

תהינה A,B,C קבוצות. הוכיחו או הפריכו:

א. אם A \not\subseteq B \cap C אזי (A\setminus B)\cap(A\setminus C)\neq \varnothing

ב. אם A\subseteq B אזי A\cup (B\setminus A)=B

ג. אם A\cap B=\varnothing אזי P(A)\cap P(B) = \{\varnothing\}


פתרון

א. הפרכה: A=\{1,2\},B=\{1\},C=\{2\}. אזי ברור ש-A איננה מוכלת בחיתוך B\cap C אבל (A\setminus B)\cap(A\setminus C)=\{2\}\cap\{1\}=\varnothing

ב. נתון שלכל a\in A מתקיים a \in B. אזי

x\in [A\cup(B/A)] \iff (x\in A) \or [(x\in B)\and (x\notin A)] \iff [(x\in A) \or (x\in B)] \and [(x \in A)\or (x\notin A)]

כעת, הצד הימני הוא טאוטולוגיה וניתן להסיר אותו. מכיוון שנתון (x\in A)\rightarrow (x\in B) ניתן להסיק בקלות ש(x\in A)\or (x\in B) \iff (x\in B) כפי שרצינו.

דרך נוספת: נגדיר את B להיות הקבוצה האוניברסאלית U:=B ואז צריך להוכיח כי A\cup A^c =U וזה אכן נכון!


ג. נניח בשלילה שP(A)\cap P(B)\neq \{\varnothing\}. מכיוון שהקבוצה הריקה שייכת לכל קבוצת חזקה החיתוך אינו ריק. לכן לפי הנחת השלילה קיימת קבוצה לא ריקה \varnothing \not=C השייכת לחיתוך P(A)\cap P(B). קבוצות החזקה הן אוסף תת הקבוצות, ולכן C\subseteq A \and C\subseteq B. מכיוון שC אינה ריקה קיים בה איבר \exists c\in C וקל מאד לראות ש(c\in A)\and (c\in B) ולכן c מוכל בחיתוך בסתירה לכך שהחיתוך ריק.