הבדלים בין גרסאות בדף "תרגול 9 תשעז"

מתוך Math-Wiki
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
(יצירת דף עם התוכן "===תרגיל=== יהיו <math>A=\{1,2\}, B=\{3,4,5\}</math>. נגדיר את היחס: <math>R=\{(1,3),(2,4)\}</math>. בדוק האם: א. <math>R^{-1}\circ...")
 
שורה 5: שורה 5:
  
 
ב. <math>R\circ R^{-1}=I_B</math>
 
ב. <math>R\circ R^{-1}=I_B</math>
 +
 +
===תרגיל===
 +
תהיינה <math>A,B,C</math> קבוצות, <math>R\subseteq A\times B,T,S\subseteq B\times C</math>. הוכח או הפרך:
 +
 +
א. <math>T\circ R=S\circ R\iff T=S</math>.
 +
 +
ב. <math>T\subseteq S\Rightarrow T\circ R\subseteq S\circ R</math>
 +
 +
'''פיתרון:'''
 +
 +
א. הכיוון <math>\Leftarrow</math> בוודאי נכון. אבל הכיוון השני לא מתקיים. דוגמא נגדית: ניקח:
 +
<math>A=\{ 1,2\} ,R=T=\{ (1,1)\} \subseteq A\times A,S=\{ (1,1),(2,2)\} \subseteq A\times A</math>
 +
 +
ונקבל: <math>T\circ R=S\circ R=\{ (1,1)\}</math> אבל כמובן <math>S\neq T</math>.
 +
 +
ב. הוכחה: יהי <math>(x,z)\in T\circ R</math> אזי לפי הגדרה קיים <math>y\in B</math> כך ש- <math>(x,y)\in R\land (y,z)\in T</math>. כעת, כיון ש-<math>T\subseteq S</math> נובע ש- <math>(y,z)\in S</math>, ולכן לפי הגדרת ההרכבה נקבל <math>(x,z)\in S\circ R</math>.
  
 
==תכונות של יחסים על קבוצה==
 
==תכונות של יחסים על קבוצה==

גרסה מ־19:36, 8 בינואר 2017

תרגיל

יהיו A=\{1,2\}, B=\{3,4,5\}. נגדיר את היחס: R=\{(1,3),(2,4)\}. בדוק האם:

א. R^{-1}\circ R=I_A

ב. R\circ R^{-1}=I_B

תרגיל

תהיינה A,B,C קבוצות, R\subseteq A\times B,T,S\subseteq B\times C. הוכח או הפרך:

א. T\circ R=S\circ R\iff T=S.

ב. T\subseteq S\Rightarrow T\circ R\subseteq S\circ R

פיתרון:

א. הכיוון \Leftarrow בוודאי נכון. אבל הכיוון השני לא מתקיים. דוגמא נגדית: ניקח:

A=\{ 1,2\} ,R=T=\{ (1,1)\} \subseteq A\times A,S=\{ (1,1),(2,2)\} \subseteq A\times A

ונקבל: T\circ R=S\circ R=\{ (1,1)\} אבל כמובן S\neq T.

ב. הוכחה: יהי (x,z)\in T\circ R אזי לפי הגדרה קיים y\in B כך ש- (x,y)\in R\land (y,z)\in T. כעת, כיון ש-T\subseteq S נובע ש- (y,z)\in S, ולכן לפי הגדרת ההרכבה נקבל (x,z)\in S\circ R.

תכונות של יחסים על קבוצה

הגדרה: יחס R על קבוצה A פירושו R\subseteq A\times A

תהי קבוצה A ויחס R עליה אזי

  1. R נקרא רפלקסיבי אם כל איבר מקיים את היחס עם עצמו ( מתקיים \forall a\in A:(a,a)\in R)
  2. R נקרא סימטרי אם aRb גורר שגם bRa (מתקיים \forall a,b\in A:[(a,b)\in R \rightarrow (b,a)\in R])
  3. R נקרא טרנזיטיבי אם יחס בין ראשון לשני, ויחס בין השני לשלישי גורר יחס בין הראשון לשלישי (מתקיים \forall a,b,c\in A:[((a,b)\in R) \and ((b,c)\in R) \rightarrow ((a,c)\in R)])
  4. R נקרא אנטי סימטרי (חלש) אם aRb וגם bRa גורר כי a=b (מתקיים \forall a,b\in A:[(a,b)\in R \and (b,a)\in R \rightarrow a=b] ובאופן שקול: \forall a\neq b\in A: \lnot (aRb\land bRa))

דוגמאות:

  • יחס 'שיוויון' הינו רפלקסיבי, סימטרי וטרנזיטיבי
  • יחס 'קטן שווה' הינו רפלקסיבי, טרנזיטיבי ואנטי סימטרי
  • יחס 'קטן ממש' הינו טרנזיטיבי ואנטי-סימטרי
  • יחס 'שיוויון מודולו n' הינו רפלקסיבי, סימטרי וטרנזיטיבי
  • יחס 'הכלה' הינו רפלקסיבי, טרנזיטיבי ואנטי-סימטרי
  • יחס 'a מחלק את b' הינו רפלקסיבי וטרנזיטיבי
  • יחס 'אדם x שמע על אדם y' הינו רפלקסיבי

הערה: יחס יכול להיות גם סימטרי וגם אנטי סימטרי. וכמו כן הוא יכול להיות לא זה ולא זה! לדוגמא: A=\{ 1,2,3\} , R=\{ (1,1)\} , S=\{ (1,2),(2,1),(3,2)\} ואז R גם וגם, S לא ולא.