88-132 אינפי 1 סמסטר א' תשעב/מערך תרגול/סדרות/מונוטוניות: הבדלים בין גרסאות בדף
יהודה שמחה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
|||
(2 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
שורה 1: | שורה 1: | ||
[[88-132 אינפי 1 סמסטר א' תשעב/מערך תרגול/סדרות|חזרה לסדרות]] | [[88-132 אינפי 1 סמסטר א' תשעב/מערך תרגול/סדרות|חזרה לסדרות]] | ||
==סדרות מונוטוניות== | ==סדרות מונוטוניות== | ||
<font size=4 color=#3c498e> | <font size=4 color=#3c498e>'''הגדרה.'''</font> | ||
'''הגדרה.''' | סדרה נקראת '''מונוטונית עולה''' ('''יורדת''') אם כל אבר בה גדול או שווה לקודמו (קטן או שווה לקודמו) | ||
</font> | |||
סדרה נקראת '''מונוטונית עולה''' ('''יורדת''') אם כל | |||
;דוגמאות | |||
*<math>1,2,3,6,7,8,20,20,20,20.1,30, | *<math>1,2,3,6,7,8,20,20,20,20.1,30,\ldots</math> | ||
*<math>0,0.9,0.99,0.999, | *<math>0,0.9,0.99,0.999,\ldots</math> | ||
*<math>1,\ | *<math>1,\frac12,\frac13,\ldots</math> | ||
;משפט | |||
סדרה '''מונוטונית''' וגם '''חסומה''' מתכנסת. סדרה מונוטונית שאינה חסומה, מתכנסת במובן הרחב. | |||
<font size=4 color=#a7adcd> | <font size=4 color=#a7adcd>'''תרגיל.'''</font> | ||
'''תרגיל.''' | |||
</font> | |||
הוכח שהסדרה הבאה מתכנסת <math>a_n=\ | הוכח שהסדרה הבאה מתכנסת <math>a_n=\dfrac1n+\dfrac1{n+1}+\cdots+\dfrac1{3n}</math> | ||
;פתרון | |||
נוכיח כי הסדרה מונוטונית וחסומה, ואז מתכנסת לפי המשפט. נוכיח כי לכל <math>n</math> מתקיים <math>a_{n+1}-a_n\le0</math> ולכן הסדרה מונוטונית יורדת. | |||
:<math>\displaystyle\begin{align}a_{n+1}=\frac1{n+1}+\frac1{n+2}+\cdots+\frac1{3n+3}\\ | |||
a_{n+1}-a_n=\frac1{3n+1}+\frac1{3n+2}+\frac1{3n+3}-\frac1n\le\frac1{3n}+\frac1{3n}+\frac1{3n}-\frac1n=0\end{align}</math> | |||
לכן הסדרה מונוטונית יורדת, יש לחסום אותה מלמטה על-מנת שתתכנס. אבל קל לראות שכל איברי הסדרה חיוביים ולכן חסומים מלמטה על-ידי <math>0</math> , ולכן הסדרה מתכנסת. | |||
<font size=4 color=#a7adcd>'''תרגיל.'''</font> | |||
יהיו <math>\alpha,\beta>0</math> ונגדיר <math>a_1=\alpha,b_1=\beta</math> . כעת נגדיר סדרות באמצעות '''נוסחת הנסיגה''' (כלומר כל אבר בסדרה יוגדר באמצעות קודמיו): | |||
:<math>\begin{align}a_{n+1}=\frac{a_n+b_n}{2}\\b_{n+1}=\sqrt{a_n\cdot b_n}\end{align}</math> | |||
הוכח כי שתי הסדרות מתכנסות. | |||
< | ;פתרון | ||
''' | אנו נוכיח כי שתי הסדרות מונוטוניות וחסומות. ראשית, נוכיח כי אברי <math>a_n</math> גדולים בהתאמה מאברי <math>b_n</math> (פרט אולי לאבר הראשון שיכול להבחר באופן חופשי). נשים לב כי לפי הגדרת הסדרות והאברים הראשונים, כל אברי הסדרות הנם '''אי-שליליים'''. | ||
:<math>a_{n+1}-b_{n+1}=\dfrac{a_n+b_n}{2}-\sqrt{a_n\cdot b_n}=\dfrac{a_n-2\sqrt{a_n\cdot b_n}+b_n}{2}=\dfrac{\left(\sqrt{a_n}-\sqrt{b_n}\right)^2}{2}\ge0</math> | |||
אם כך, מתקיים כי | |||
:<math>a_{n+1}=\dfrac{a_n+b_n}{2}\le\dfrac{a_n+a_n}{2}=a_n</math> | |||
ולכן <math>a_n</math> מונוטונית יורדת. כמו כן | |||
:<math>b_{n+1}=\sqrt{a_n\cdot b_n}\ge\sqrt{b_n\cdot b_n}=b_n</math> | |||
ולכן <math>b_n</math> מונוטונית עולה. | |||
נותר להראות כי הסדרות חסומות. נשים לב כי מתקיים: | |||
:<math>b_2\le b_n\le a_n\le a_2</math> | |||
ולכן שתי הסדרות מונוטוניות וחסומות ולכן מתכנסות. | |||
<font size=4 color=#a7adcd>'''תרגיל.'''</font> | |||
יהי <math>0<c<1</math> . נגדיר סדרה על-ידי נוסחת הנסיגה | |||
:<math>\begin{cases}a_1=c\\a_{n+1}=\dfrac{c}{2}+\dfrac{a_n^2}{2}\end{cases}</math> | |||
הוכח כי הסדרה מתכנסת ומצא את גבולה. | |||
: | ;פתרון | ||
נבדוק מהו ההפרש בין שני איברים עוקבים על-מנת לבדוק מונוטוניות: | |||
:<math>a_{n+1}-a_n=\dfrac{c}{2}+\dfrac{a_n^2}{2}-\left(\dfrac{c}{2}+\dfrac{a_{n-1}^2}{2}\right)=\dfrac{a_n^2-a_{n-1}^2}{2}</math> | |||
: | נראה כי הפרש בין זוגות שומר על סימן הזוג הקודם. לכן, נוכיח כי הסדרה מונוטונית באמצעות אינדוקציה: | ||
עבור <math>n=1</math> : | |||
:<math>a_2-a_1=\dfrac{c}{2}+\dfrac{c^2}{2}-c=\dfrac{c^2}{2}-\dfrac{c}{2}<0</math> | |||
(זה נכון כיון ש- <math>c^2<c\cdot1=c</math> לפי הנתון <math>c<1</math> .) | |||
נניח, אם כן, כי <math>a_n-a_{n-1}<0</math> ונוכיח כי <math>a_{n+1}-a_n<0</math> . כיון שכל אברי הסדרה חיוביים (כל אבר בסדרה מוגדר על-ידי סכום של קבוע חיובי וריבוע), מותר להעלות את אגפי אי-השוויון בריבוע ולקבל <math>a_n^2<a_{n-1}^2</math> . | |||
לפי החישוב לעיל מתקיים: | |||
:<math>a_{n+1}-a_n=\frac{a_n^2-a_{n-1}^2}{2}<0</math> | |||
כפי שרצינו. | |||
על כן הסדרה מונוטונית יורדת, וחסומה על-ידי 0 (הרי אבריה חיוביים) ולפי המשפט מתכנסת. נותר לנו לחשב את גבולה. | |||
טענה חשובה אך קלה לבדיקה: <math>\lim\limits_{n\to\infty}a_n=\lim\limits_{n\to\infty}a_{n+1}</math> . זה נכון כיון שגבול סדרה נקבע על-פי המקום אליו האברים שואפים באינסוף, ולא על-פי מתי היא מתחילה. | |||
'''שימו לב''' לשיטה הבאה, היא תשמש אותנו פעמים רבות בתרגילים עם נוסחאות נסיגה. כיון שהוכחנו שהסדרה מתכנסת (ורק מסיבה זו) ניתן לומר שקיים גבול ממשי <math>L</math> כך ש- <math>\lim a_n=L</math> . נביט בנוסחת הנסיגה | |||
:<math>a_{n+1}=\dfrac{c}{2}+\dfrac{a_n^2}{2}</math> | |||
נפעיל גבול על שני הצדדים (כיון שזו סדרה מתכנסת, כאמור) | |||
:<math>a_{n+1}=\frac{c}{2}+\frac{a_n^2}{2}</math> | :<math>\displaystyle\lim_{n\to\infty}a_{n+1}=\lim_{n\to\infty}\left[\frac{c}{2}+\frac{a_n^2}{2}\right]</math> | ||
לפי הטענה לעיל וחשבון גבולות ניתן לומר: | |||
:<math>\begin{align}L=\dfrac{c}{2}+\dfrac{L^2}{2}\\L^2-2L+c=0\\L=1\pm\sqrt{1-c}\end{align}</math> | |||
כעת יש לנו שתי אפשרויות לגבול, נפסול אחת מהן והנותרת בהכרח תהא גבול הסדרה. כיון ש- <math>a_1=c<1<1+\sqrt{1-c}</math> ושהסדרה מונוטונית יורדת, לא יתכן כי היא שואפת לגבול זה (קל להראות את קיום שלילת הגבול). | |||
לכן סה"כ, גבול הסדרה הנו <math>L=1-\sqrt{1-c}</math> |
גרסה אחרונה מ־13:01, 10 בפברואר 2017
סדרות מונוטוניות
הגדרה. סדרה נקראת מונוטונית עולה (יורדת) אם כל אבר בה גדול או שווה לקודמו (קטן או שווה לקודמו)
- דוגמאות
- [math]\displaystyle{ 1,2,3,6,7,8,20,20,20,20.1,30,\ldots }[/math]
- [math]\displaystyle{ 0,0.9,0.99,0.999,\ldots }[/math]
- [math]\displaystyle{ 1,\frac12,\frac13,\ldots }[/math]
- משפט
סדרה מונוטונית וגם חסומה מתכנסת. סדרה מונוטונית שאינה חסומה, מתכנסת במובן הרחב.
תרגיל.
הוכח שהסדרה הבאה מתכנסת [math]\displaystyle{ a_n=\dfrac1n+\dfrac1{n+1}+\cdots+\dfrac1{3n} }[/math]
- פתרון
נוכיח כי הסדרה מונוטונית וחסומה, ואז מתכנסת לפי המשפט. נוכיח כי לכל [math]\displaystyle{ n }[/math] מתקיים [math]\displaystyle{ a_{n+1}-a_n\le0 }[/math] ולכן הסדרה מונוטונית יורדת.
- [math]\displaystyle{ \displaystyle\begin{align}a_{n+1}=\frac1{n+1}+\frac1{n+2}+\cdots+\frac1{3n+3}\\ a_{n+1}-a_n=\frac1{3n+1}+\frac1{3n+2}+\frac1{3n+3}-\frac1n\le\frac1{3n}+\frac1{3n}+\frac1{3n}-\frac1n=0\end{align} }[/math]
לכן הסדרה מונוטונית יורדת, יש לחסום אותה מלמטה על-מנת שתתכנס. אבל קל לראות שכל איברי הסדרה חיוביים ולכן חסומים מלמטה על-ידי [math]\displaystyle{ 0 }[/math] , ולכן הסדרה מתכנסת.
תרגיל.
יהיו [math]\displaystyle{ \alpha,\beta\gt 0 }[/math] ונגדיר [math]\displaystyle{ a_1=\alpha,b_1=\beta }[/math] . כעת נגדיר סדרות באמצעות נוסחת הנסיגה (כלומר כל אבר בסדרה יוגדר באמצעות קודמיו):
- [math]\displaystyle{ \begin{align}a_{n+1}=\frac{a_n+b_n}{2}\\b_{n+1}=\sqrt{a_n\cdot b_n}\end{align} }[/math]
הוכח כי שתי הסדרות מתכנסות.
- פתרון
אנו נוכיח כי שתי הסדרות מונוטוניות וחסומות. ראשית, נוכיח כי אברי [math]\displaystyle{ a_n }[/math] גדולים בהתאמה מאברי [math]\displaystyle{ b_n }[/math] (פרט אולי לאבר הראשון שיכול להבחר באופן חופשי). נשים לב כי לפי הגדרת הסדרות והאברים הראשונים, כל אברי הסדרות הנם אי-שליליים.
- [math]\displaystyle{ a_{n+1}-b_{n+1}=\dfrac{a_n+b_n}{2}-\sqrt{a_n\cdot b_n}=\dfrac{a_n-2\sqrt{a_n\cdot b_n}+b_n}{2}=\dfrac{\left(\sqrt{a_n}-\sqrt{b_n}\right)^2}{2}\ge0 }[/math]
אם כך, מתקיים כי
- [math]\displaystyle{ a_{n+1}=\dfrac{a_n+b_n}{2}\le\dfrac{a_n+a_n}{2}=a_n }[/math]
ולכן [math]\displaystyle{ a_n }[/math] מונוטונית יורדת. כמו כן
- [math]\displaystyle{ b_{n+1}=\sqrt{a_n\cdot b_n}\ge\sqrt{b_n\cdot b_n}=b_n }[/math]
ולכן [math]\displaystyle{ b_n }[/math] מונוטונית עולה.
נותר להראות כי הסדרות חסומות. נשים לב כי מתקיים:
- [math]\displaystyle{ b_2\le b_n\le a_n\le a_2 }[/math]
ולכן שתי הסדרות מונוטוניות וחסומות ולכן מתכנסות.
תרגיל.
יהי [math]\displaystyle{ 0\lt c\lt 1 }[/math] . נגדיר סדרה על-ידי נוסחת הנסיגה
- [math]\displaystyle{ \begin{cases}a_1=c\\a_{n+1}=\dfrac{c}{2}+\dfrac{a_n^2}{2}\end{cases} }[/math]
הוכח כי הסדרה מתכנסת ומצא את גבולה.
- פתרון
נבדוק מהו ההפרש בין שני איברים עוקבים על-מנת לבדוק מונוטוניות:
- [math]\displaystyle{ a_{n+1}-a_n=\dfrac{c}{2}+\dfrac{a_n^2}{2}-\left(\dfrac{c}{2}+\dfrac{a_{n-1}^2}{2}\right)=\dfrac{a_n^2-a_{n-1}^2}{2} }[/math]
נראה כי הפרש בין זוגות שומר על סימן הזוג הקודם. לכן, נוכיח כי הסדרה מונוטונית באמצעות אינדוקציה:
עבור [math]\displaystyle{ n=1 }[/math] :
- [math]\displaystyle{ a_2-a_1=\dfrac{c}{2}+\dfrac{c^2}{2}-c=\dfrac{c^2}{2}-\dfrac{c}{2}\lt 0 }[/math]
(זה נכון כיון ש- [math]\displaystyle{ c^2\lt c\cdot1=c }[/math] לפי הנתון [math]\displaystyle{ c\lt 1 }[/math] .)
נניח, אם כן, כי [math]\displaystyle{ a_n-a_{n-1}\lt 0 }[/math] ונוכיח כי [math]\displaystyle{ a_{n+1}-a_n\lt 0 }[/math] . כיון שכל אברי הסדרה חיוביים (כל אבר בסדרה מוגדר על-ידי סכום של קבוע חיובי וריבוע), מותר להעלות את אגפי אי-השוויון בריבוע ולקבל [math]\displaystyle{ a_n^2\lt a_{n-1}^2 }[/math] .
לפי החישוב לעיל מתקיים:
- [math]\displaystyle{ a_{n+1}-a_n=\frac{a_n^2-a_{n-1}^2}{2}\lt 0 }[/math]
כפי שרצינו.
על כן הסדרה מונוטונית יורדת, וחסומה על-ידי 0 (הרי אבריה חיוביים) ולפי המשפט מתכנסת. נותר לנו לחשב את גבולה.
טענה חשובה אך קלה לבדיקה: [math]\displaystyle{ \lim\limits_{n\to\infty}a_n=\lim\limits_{n\to\infty}a_{n+1} }[/math] . זה נכון כיון שגבול סדרה נקבע על-פי המקום אליו האברים שואפים באינסוף, ולא על-פי מתי היא מתחילה.
שימו לב לשיטה הבאה, היא תשמש אותנו פעמים רבות בתרגילים עם נוסחאות נסיגה. כיון שהוכחנו שהסדרה מתכנסת (ורק מסיבה זו) ניתן לומר שקיים גבול ממשי [math]\displaystyle{ L }[/math] כך ש- [math]\displaystyle{ \lim a_n=L }[/math] . נביט בנוסחת הנסיגה
- [math]\displaystyle{ a_{n+1}=\dfrac{c}{2}+\dfrac{a_n^2}{2} }[/math]
נפעיל גבול על שני הצדדים (כיון שזו סדרה מתכנסת, כאמור)
- [math]\displaystyle{ \displaystyle\lim_{n\to\infty}a_{n+1}=\lim_{n\to\infty}\left[\frac{c}{2}+\frac{a_n^2}{2}\right] }[/math]
לפי הטענה לעיל וחשבון גבולות ניתן לומר:
- [math]\displaystyle{ \begin{align}L=\dfrac{c}{2}+\dfrac{L^2}{2}\\L^2-2L+c=0\\L=1\pm\sqrt{1-c}\end{align} }[/math]
כעת יש לנו שתי אפשרויות לגבול, נפסול אחת מהן והנותרת בהכרח תהא גבול הסדרה. כיון ש- [math]\displaystyle{ a_1=c\lt 1\lt 1+\sqrt{1-c} }[/math] ושהסדרה מונוטונית יורדת, לא יתכן כי היא שואפת לגבול זה (קל להראות את קיום שלילת הגבול).
לכן סה"כ, גבול הסדרה הנו [math]\displaystyle{ L=1-\sqrt{1-c} }[/math]