אינטגרציה בחלקים: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך Math-Wiki
(יצירת דף עם התוכן "==הגדרה== '''אינטגרציה בחלקים''' הוא כינוי לנוסחאת האינטגרציה הבאה: ::<math>\int{f'g}=fg-\int{fg'}</math> הנו...")
 
אין תקציר עריכה
 
(4 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[קטגוריה:אינפי]]
==הגדרה==
==הגדרה==
'''אינטגרציה בחלקים''' הוא כינוי לנוסחאת האינטגרציה הבאה:
'''אינטגרציה בחלקים''' הוא כינוי לנוסחת האינטגרציה הבאה:


::<math>\int{f'g}=fg-\int{fg'}</math>
:<math>\int{f'\cdot g}=f\cdot g-\int{f\cdot g'}</math>


הנוסחא נובעת מיידית מנוסחאת גזירת כפל:
הנוסחא נובעת מיידית מנוסחת גזירת כפל:
::<math>(fg)'=f'g+g'f</math>
:<math>(f\cdot g)'=f'\cdot g+g'\cdot f</math>


==דוגמאות==
הנוסחא נכונה במידה והאינטגרלים מוגדרים, ובפרט עבור <math>f,g</math> בעלות נגזרות רציפות.
א. בדוגמא זו ניתן לראות שאפשר להעלים גורם אחד על ידי גזירתו. ייתכן ונדרש בדוגמאות מסוג זה לבצע את הפעולה מספר פעמים, אך בדוגמא זו הסתפקנו בפעם אחת בלבד.


<math>\int{xcos(x)}=?</math>
(אחרת, אמנם יש קדומה ל- <math>f'\cdot g+g'\cdot f</math> , אבל לא בהכרח ל- <math>f'\cdot g</math> ו- <math>g'\cdot f</math> בנפרד.)


נסמן <math>f'=cos(x),g=x</math>
==דוגמאות==
 
א. בדוגמא זו ניתן לראות שאפשר להעלים גורם אחד על-ידי גזירתו. יתכן ונדרש בדוגמאות מסוג זה לבצע את הפעולה מספר פעמים, אך בדוגמא זו הסתפקנו בפעם אחת בלבד.
ולכן <math>f=sin(x),g'=1</math>


ולפי נוסחאת אינטגרציה בחלקים מתקיים
<math>\int x\cos(x)dx=?</math>


::<math>\int{xcos(x)}=xsin(x)-\int{sin(x)}=xsin(x)+cos(x)+C</math>
נסמן <math>f'=\cos(x)\ ,\ g=x</math>


ולכן <math>f=\sin(x)\ ,\ g'=1</math>


לפי נוסחת אינטגרציה בחלקים מתקיים


:<math>\int x\cos(x)dx=x\sin(x)-\int\sin(x)dx=x\sin(x)+\cos(x)+C</math>


ב. בדוגמא הבאה לא ניתן להעלים גורם על ידי גזירה, אולם עדיין ניתן להעזר באינטגרציה בחלקים לפתרון הבעייה.


<math>\int{e^xcos(x)}=?</math>
ב. '''חזרה למקורות''' - בדוגמא הבאה לא ניתן להעלים גורם על-ידי גזירה, אולם חזרה לאינטגרל המקורי פותרת לנו את הבעיה.


נסמן
<math>\int e^x\cos(x)dx=?</math>


::<math>I=\int{e^xcos(x)}</math>
נסמן <math>I=\int e^x\cos(x)dx</math>


לכן
לכן


::<math>I=e^xcos(x)+\int{e^xsin(x)}=e^xcos(x)+e^xsin(x)-\int{e^xcos(x)}=e^x\Big(sin(x)+cos(x)\Big)-I</math>
:<math>I=e^x\cos(x)+\int e^x\sin(x)dx=e^x\cos(x)+e^x\sin(x)-\int e^x\cos(x)dx=e^x\big(\sin(x)+\cos(x)\big)-I</math>


ולכן
ולכן


::<math>2I=e^x\Big(sin(x)+cos(x)\Big)</math>
:<math>2I=e^x\big(\sin(x)+\cos(x)\big)</math>


ומכאן יוצא
ומכאן יוצא


::<math>\int{e^xcos(x)}=I=\frac{e^x\Big(sin(x)+cos(x)\Big)}{2}+C</math>
:<math>\int e^x\cos(x)dx=I=\frac{e^x\big(\sin(x)+\cos(x)\big)}{2}+C</math>
 


ג. בדוגמא הבאה נראה שניתן להתייחס לכפל בקבוע <math>1</math> כנגזרת של הפונקציה <math>x</math> ובכך "להמציא" גורם שיעזור לנו בפתרון הבעיה באמצעות אינטגרציה בחלקים.


ג. בדוגמא הבאה נראה שניתן להתייחס לכפל בקבוע 1 כנגזרת של הפונקציה x ובכך "להמציא" גורם שיעזור לנו בפתרון הבעייה באמצעות אינטגרציה בחלקים.
<math>\int\sqrt{a^2-x^2}dx=?</math>


<math>\int{\sqrt{a^2-x^2}}=?</math>
נסמן <math>f'=1\ ,\ g=\sqrt{a^2-x^2}</math>


נסמן <math>f'=1,g=\sqrt{a^2-x^2}</math>
ולכן <math>f=x\ ,\ g'=-\frac{x}{\sqrt{a^2-x^2}}</math>


ולכן <math>f=x,g'=\frac{-x}{\sqrt{a^2-x^2}}</math>
נפעיל נוסחת אינטגרציה בחלקים:


נפעיל את נוסחאת אינטגרציה בחלקים:
:<math>\int\sqrt{a^2-x^2}dx=x\sqrt{a^2-x^2}+\int\frac{x^2}{\sqrt{a^2-x^2}}dx=</math>


::<math>\int{\sqrt{a^2-x^2}}=x\sqrt{a^2-x^2}+\int{\frac{x^2}{\sqrt{a^2-x^2}}}=</math>
:<math>=x\sqrt{a^2-x^2}+\int\frac{x^2-a^2+a^2}{\sqrt{a^2-x^2}}dx=</math>


::<math>=x\sqrt{a^2-x^2}+\int{\frac{x^2-a^2+a^2}{\sqrt{a^2-x^2}}}=</math>
:<math>=x\sqrt{a^2-x^2}-\int\sqrt{a^2-x^2}dx+a^2\int\frac{dx}{\sqrt{a^2-x^2}}=</math>
 
::<math>=x\sqrt{a^2-x^2}-\int{\sqrt{a^2-x^2}}+a^2\int{\frac{1}{\sqrt{a^2-x^2}}}=</math>




ולכן סה"כ, בדומה לדוגמא הקודמת
ולכן סה"כ, בדומה לדוגמא הקודמת


::<math>2\int{\sqrt{a^2-x^2}}=x\sqrt{a^2-x^2}+a^2\int{\frac{1}{\sqrt{a^2-x^2}}}</math>
:<math>2\int\sqrt{a^2-x^2}dx=x\sqrt{a^2-x^2}+a^2\int\frac{dx}{\sqrt{a^2-x^2}}</math>
 


כאשר את האינטגרל האחרון נלמד ב[[שיטת ההצבה]]
כאשר את האינטגרל האחרון נלמד ב[[שיטת ההצבה]].

גרסה אחרונה מ־11:11, 3 בנובמבר 2016

הגדרה

אינטגרציה בחלקים הוא כינוי לנוסחת האינטגרציה הבאה:

[math]\displaystyle{ \int{f'\cdot g}=f\cdot g-\int{f\cdot g'} }[/math]

הנוסחא נובעת מיידית מנוסחת גזירת כפל:

[math]\displaystyle{ (f\cdot g)'=f'\cdot g+g'\cdot f }[/math]

הנוסחא נכונה במידה והאינטגרלים מוגדרים, ובפרט עבור [math]\displaystyle{ f,g }[/math] בעלות נגזרות רציפות.

(אחרת, אמנם יש קדומה ל- [math]\displaystyle{ f'\cdot g+g'\cdot f }[/math] , אבל לא בהכרח ל- [math]\displaystyle{ f'\cdot g }[/math] ו- [math]\displaystyle{ g'\cdot f }[/math] בנפרד.)

דוגמאות

א. בדוגמא זו ניתן לראות שאפשר להעלים גורם אחד על-ידי גזירתו. יתכן ונדרש בדוגמאות מסוג זה לבצע את הפעולה מספר פעמים, אך בדוגמא זו הסתפקנו בפעם אחת בלבד.

[math]\displaystyle{ \int x\cos(x)dx=? }[/math]

נסמן [math]\displaystyle{ f'=\cos(x)\ ,\ g=x }[/math]

ולכן [math]\displaystyle{ f=\sin(x)\ ,\ g'=1 }[/math]

לפי נוסחת אינטגרציה בחלקים מתקיים

[math]\displaystyle{ \int x\cos(x)dx=x\sin(x)-\int\sin(x)dx=x\sin(x)+\cos(x)+C }[/math]


ב. חזרה למקורות - בדוגמא הבאה לא ניתן להעלים גורם על-ידי גזירה, אולם חזרה לאינטגרל המקורי פותרת לנו את הבעיה.

[math]\displaystyle{ \int e^x\cos(x)dx=? }[/math]

נסמן [math]\displaystyle{ I=\int e^x\cos(x)dx }[/math]

לכן

[math]\displaystyle{ I=e^x\cos(x)+\int e^x\sin(x)dx=e^x\cos(x)+e^x\sin(x)-\int e^x\cos(x)dx=e^x\big(\sin(x)+\cos(x)\big)-I }[/math]

ולכן

[math]\displaystyle{ 2I=e^x\big(\sin(x)+\cos(x)\big) }[/math]

ומכאן יוצא

[math]\displaystyle{ \int e^x\cos(x)dx=I=\frac{e^x\big(\sin(x)+\cos(x)\big)}{2}+C }[/math]

ג. בדוגמא הבאה נראה שניתן להתייחס לכפל בקבוע [math]\displaystyle{ 1 }[/math] כנגזרת של הפונקציה [math]\displaystyle{ x }[/math] ובכך "להמציא" גורם שיעזור לנו בפתרון הבעיה באמצעות אינטגרציה בחלקים.

[math]\displaystyle{ \int\sqrt{a^2-x^2}dx=? }[/math]

נסמן [math]\displaystyle{ f'=1\ ,\ g=\sqrt{a^2-x^2} }[/math]

ולכן [math]\displaystyle{ f=x\ ,\ g'=-\frac{x}{\sqrt{a^2-x^2}} }[/math]

נפעיל נוסחת אינטגרציה בחלקים:

[math]\displaystyle{ \int\sqrt{a^2-x^2}dx=x\sqrt{a^2-x^2}+\int\frac{x^2}{\sqrt{a^2-x^2}}dx= }[/math]
[math]\displaystyle{ =x\sqrt{a^2-x^2}+\int\frac{x^2-a^2+a^2}{\sqrt{a^2-x^2}}dx= }[/math]
[math]\displaystyle{ =x\sqrt{a^2-x^2}-\int\sqrt{a^2-x^2}dx+a^2\int\frac{dx}{\sqrt{a^2-x^2}}= }[/math]


ולכן סה"כ, בדומה לדוגמא הקודמת

[math]\displaystyle{ 2\int\sqrt{a^2-x^2}dx=x\sqrt{a^2-x^2}+a^2\int\frac{dx}{\sqrt{a^2-x^2}} }[/math]

כאשר את האינטגרל האחרון נלמד בשיטת ההצבה.