מכינה למחלקת מתמטיקה/מערכי שיעור/10: הבדלים בין גרסאות בדף
(←פתרון) |
|||
(8 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
שורה 55: | שורה 55: | ||
::ביחד <math>\int\frac{ln(x)}{x}dx=\frac{1}{2}ln^2(x)+C</math> | ::ביחד <math>\int\frac{ln(x)}{x}dx=\frac{1}{2}ln^2(x)+C</math> | ||
===אינטגרציה בהצבה (החלפת משתנים)=== | |||
לעיתים ניתן לפתור את האינטגרל לאחרי שינוי של המשתנה. הנוסחאות להחלפת המשתנים נובעות מכלל הגזירה של פונקציה מורכבת. נלמד על ידי דוגמאות: | |||
*<math>\int sin\Big(e^x\Big)e^xdx</math> | |||
נבצע את החלפת המשתנים | |||
::<math>t=e^x</math> | |||
נגזור את צד שמאל לפי t ואת צד ימין לפי x ונקבל: | |||
::<math>dt = e^xdx</math> | |||
ולכן מתקיים | |||
::<math>\int sin\Big(e^x\Big)e^xdx= \int sin(t)dt = -cos(t) +C = -cos(e^x) + C</math> | |||
*<math>\int sin(\sqrt{x})dx</math> | |||
נבצע את החלפת המשתנים: | |||
::<math>t=\sqrt{x}</math> | |||
נגזור את שני הצדדים לקבל | |||
::<math>dt=\frac{1}{2\sqrt{x}}dx</math> | |||
ולכן | |||
::<math>2tdt=dx</math> | |||
(שימו לב שניתן היה להגיע לכך גם מההחלפה השקולה <math>t^2=x</math>) | |||
ביחד | |||
::<math>\int sin(\sqrt{x})dx=\int 2t\cdot sin(t)dt = -2t\cdot cos(t) +\int 2cos(t) = -2t\cdot cos(t) + 2sin(t) +C=-2\sqrt{x}cos(\sqrt{x})+2sin(\sqrt{x}) +C</math> | |||
*<math>\int\sqrt{1-x^2}dx</math> | |||
נבצע את החלפת המשתנים | |||
::<math>x=sin(t)</math> | |||
נגזור את שני הצדדים | |||
::<math>dx=cos(t)dt</math> | |||
ביחד | |||
::<math>\int\sqrt{1-x^2}dx=\int\sqrt{1-sin^2(t)}cos(t)dt=\int cos^2(t)dt = \int \frac{cos(2t)+1}{2}dt=\frac{1}{4}sin(2t)+\frac{1}{2}t + C = </math> | |||
::<math>=\frac{1}{2}sin(t)cos(t)+\frac{1}{2}t + C=\frac{1}{2}x\sqrt{1-x^2}+\frac{1}{2}arcsin{x} + C</math> | |||
*<math>\int\frac{dx}{1+e^x}=\int\frac{e^{-x}}{1+e^{-x}}dx=-ln(1+e^{-x})+C</math> | |||
*<math>\int\frac{1}{xln(x)}dx</math> | |||
נבצע החלפת משתנים | |||
::<math>t=ln(x)</math> | |||
נגזור את שני הצדדים לקבל | |||
::<math>dt=\frac{1}{x}dx</math> | |||
וביחד | |||
::<math>\int\frac{1}{xln(x)}dx=\int\frac{1}{t}dt = ln(t)+C = ln(ln(x)) + C</math> | |||
*<math>\int tan(x)dx = \int \frac{sin(x)}{cos(x)}dx= -ln(cos(x)) + C </math> | |||
==חישוב שטחים באמצעות אינטגרלים== | |||
===דוגמה 1=== | |||
חשבו את השטח הכלוא ע"י הפרבולה <math>y^2=4x</math> והישר <math>y=2x-4</math>. | |||
===פתרון=== | |||
נצייר את הגרף (1) של הפונקציות ונמצא את 2 נקודות החיתוך: <math>(2x-4)^2=4x\implies x^2-5x+4=0\implies x=1,4</math>. | |||
* '''דרך 1:''' נסובב את מערכת הצירים ב-<math>90^\circ</math> ונקבל גרף (2). עתה נחשב את השטח בין | |||
:<math>y^2=4x\implies x=\frac{y^2}4</math> | |||
וכן | |||
:<math>y=2x-4\implies x=\frac12y+2</math>. | |||
קל לראות שהישר מעל הפרבולה, אבל גם אם לא כך אז הסימן של התוצאה יהא הפוך. לכן ניקח ערך מוחלט. שיעורי ה-y של נקודות החיתוך הם <math>-2,4</math> (לפי שיעורי ה-x) | |||
ולכן השטח הוא <math>\left|\int\limits_{-2}^4\left(\frac y2+2-\frac{y^2}4\right)\mathrm dy\right|=\left|\left[\frac{y^2}4+2y-\frac{y^3}{12}\right]_{y=-2}^4\right|=9</math>. | |||
* '''דרך 2:''' נפרק לשלושה שטחים: השטח <math>S_1</math> בין <math>x=1</math> ל-4 ושני שטחים שווים <math>S_2=S_3</math> בין 0 ל-1, שטח אחד מעל ציר ה-x והשני מתחת. | |||
לפיכך השטח הכולל הוא <math>S_1+2S_2=\left|\int\limits_1^4\left(\sqrt{4x}-2x+4\right)\mathrm dx\right|+2\left|\int\limits_0^1\sqrt{4x}\mathrm dx\right|=9</math> | |||
===דוגמה 2=== | |||
חשבו את השטח הכלוא בין הגרפים של הפונקציות <math>y=e^x,\ y=2-\frac1{e^x},\ y=0,\ x=-1</math>. | |||
===פתרון=== | |||
נקודות חיתוך: | |||
* <math>y=e^x,\ y=2-\frac1{e^x}\implies x=0</math> | |||
* <math>y=2-\frac1{e^x},\ y=0\implies x=-\ln(2)</math> | |||
* ברור כי ל-<math>y=e^x,\ y=0</math> אין נקודת חיתוך. | |||
לכן השטח הוא <math>\left|\int\limits_{-1}^{-\ln(2)} e^x\mathrm dx\right|+\left|\int\limits_{-\ln(2)}^0\left(e^x-2+e^{-x}\right)\mathrm dx\right|=2-\ln(4)-\frac1e</math>. |
גרסה אחרונה מ־11:44, 3 בספטמבר 2014
אינטרגלים
נלמד שני סוגי אינטגרלים - האינטגרל המסויים והאינטגרל הלא מסויים.
האינטגרל המסויים [math]\displaystyle{ \int_a^bf(x)dx }[/math] מוגדר להיות השטח מתחת לגרף הפונקציה f בקטע [math]\displaystyle{ [a,b] }[/math] כאשר אם הפונקציה מתחת לציר האיקס השטח נספר כשלילי.
האינטגרל הלא מסויים [math]\displaystyle{ \int f(x)dx }[/math] הוא פונקציה קדומה [math]\displaystyle{ F(x) }[/math], כלומר פונקציה המקיימת [math]\displaystyle{ F'(x)=f(x) }[/math].
במקרים שמעניינים אותנו (נלמד בעתיד את התנאי המדוייקים) מתקיים [math]\displaystyle{ \int_a^bf(x)dx=F(b)-F(a) }[/math] כאשר F קדומה ל f.
שיטות לחישוב אינטגרלים
אינטגרציה בחלקים
נזכר בנוסחאת לגזירת מכפלה של פונקציות:
- [math]\displaystyle{ (fg)'=f'g+g'f }[/math]
כעת, לפי הגדרת פונקציה קדומה, מתקיים כי
- [math]\displaystyle{ fg= \int (fg)' }[/math]
ביחד נקבל:
- [math]\displaystyle{ fg=\int f'g +\int g'f }[/math]
ומכן אנו מסיקים את הנוסחא של אינטגרציה בחלקים:
- [math]\displaystyle{ \int f'(x) g(x) dx = f(x)\cdot g(x) - \int f(x)g'(x)dx }[/math]
תרגילים:
- [math]\displaystyle{ \int cos(x)\cdot x\cdot dx = sin(x)\cdot x - \int sin(x)dx = sin(x)\cdot x +cos(x) +C }[/math]
- [math]\displaystyle{ \int ln(x)dx = \int 1\cdot ln(x)dx = x\cdot ln(x) - \int x\cdot\frac{1}{x}dx = x\cdot ln(x) - x + C }[/math]
- [math]\displaystyle{ I=\int sin(x)e^xdx=sin(x)e^x - \int cos(x)e^xdx = sin(x)e^x - [cos(x)e^x+\int sin(x)e^xdx] = e^x[sin(x)+cos(x)] - I }[/math]
- לכן ביחד [math]\displaystyle{ I=\frac{e^x}{2}[sin(x)+cos(x)]+C }[/math]
- [math]\displaystyle{ \int\frac{ln(x)}{x}dx=ln^2(x) -\int \frac{ln(x)}{x}dx }[/math]
- ביחד [math]\displaystyle{ \int\frac{ln(x)}{x}dx=\frac{1}{2}ln^2(x)+C }[/math]
אינטגרציה בהצבה (החלפת משתנים)
לעיתים ניתן לפתור את האינטגרל לאחרי שינוי של המשתנה. הנוסחאות להחלפת המשתנים נובעות מכלל הגזירה של פונקציה מורכבת. נלמד על ידי דוגמאות:
- [math]\displaystyle{ \int sin\Big(e^x\Big)e^xdx }[/math]
נבצע את החלפת המשתנים
- [math]\displaystyle{ t=e^x }[/math]
נגזור את צד שמאל לפי t ואת צד ימין לפי x ונקבל:
- [math]\displaystyle{ dt = e^xdx }[/math]
ולכן מתקיים
- [math]\displaystyle{ \int sin\Big(e^x\Big)e^xdx= \int sin(t)dt = -cos(t) +C = -cos(e^x) + C }[/math]
- [math]\displaystyle{ \int sin(\sqrt{x})dx }[/math]
נבצע את החלפת המשתנים:
- [math]\displaystyle{ t=\sqrt{x} }[/math]
נגזור את שני הצדדים לקבל
- [math]\displaystyle{ dt=\frac{1}{2\sqrt{x}}dx }[/math]
ולכן
- [math]\displaystyle{ 2tdt=dx }[/math]
(שימו לב שניתן היה להגיע לכך גם מההחלפה השקולה [math]\displaystyle{ t^2=x }[/math])
ביחד
- [math]\displaystyle{ \int sin(\sqrt{x})dx=\int 2t\cdot sin(t)dt = -2t\cdot cos(t) +\int 2cos(t) = -2t\cdot cos(t) + 2sin(t) +C=-2\sqrt{x}cos(\sqrt{x})+2sin(\sqrt{x}) +C }[/math]
- [math]\displaystyle{ \int\sqrt{1-x^2}dx }[/math]
נבצע את החלפת המשתנים
- [math]\displaystyle{ x=sin(t) }[/math]
נגזור את שני הצדדים
- [math]\displaystyle{ dx=cos(t)dt }[/math]
ביחד
- [math]\displaystyle{ \int\sqrt{1-x^2}dx=\int\sqrt{1-sin^2(t)}cos(t)dt=\int cos^2(t)dt = \int \frac{cos(2t)+1}{2}dt=\frac{1}{4}sin(2t)+\frac{1}{2}t + C = }[/math]
- [math]\displaystyle{ =\frac{1}{2}sin(t)cos(t)+\frac{1}{2}t + C=\frac{1}{2}x\sqrt{1-x^2}+\frac{1}{2}arcsin{x} + C }[/math]
- [math]\displaystyle{ \int\frac{dx}{1+e^x}=\int\frac{e^{-x}}{1+e^{-x}}dx=-ln(1+e^{-x})+C }[/math]
- [math]\displaystyle{ \int\frac{1}{xln(x)}dx }[/math]
נבצע החלפת משתנים
- [math]\displaystyle{ t=ln(x) }[/math]
נגזור את שני הצדדים לקבל
- [math]\displaystyle{ dt=\frac{1}{x}dx }[/math]
וביחד
- [math]\displaystyle{ \int\frac{1}{xln(x)}dx=\int\frac{1}{t}dt = ln(t)+C = ln(ln(x)) + C }[/math]
- [math]\displaystyle{ \int tan(x)dx = \int \frac{sin(x)}{cos(x)}dx= -ln(cos(x)) + C }[/math]
חישוב שטחים באמצעות אינטגרלים
דוגמה 1
חשבו את השטח הכלוא ע"י הפרבולה [math]\displaystyle{ y^2=4x }[/math] והישר [math]\displaystyle{ y=2x-4 }[/math].
פתרון
נצייר את הגרף (1) של הפונקציות ונמצא את 2 נקודות החיתוך: [math]\displaystyle{ (2x-4)^2=4x\implies x^2-5x+4=0\implies x=1,4 }[/math].
- דרך 1: נסובב את מערכת הצירים ב-[math]\displaystyle{ 90^\circ }[/math] ונקבל גרף (2). עתה נחשב את השטח בין
- [math]\displaystyle{ y^2=4x\implies x=\frac{y^2}4 }[/math]
וכן
- [math]\displaystyle{ y=2x-4\implies x=\frac12y+2 }[/math].
קל לראות שהישר מעל הפרבולה, אבל גם אם לא כך אז הסימן של התוצאה יהא הפוך. לכן ניקח ערך מוחלט. שיעורי ה-y של נקודות החיתוך הם [math]\displaystyle{ -2,4 }[/math] (לפי שיעורי ה-x)
ולכן השטח הוא [math]\displaystyle{ \left|\int\limits_{-2}^4\left(\frac y2+2-\frac{y^2}4\right)\mathrm dy\right|=\left|\left[\frac{y^2}4+2y-\frac{y^3}{12}\right]_{y=-2}^4\right|=9 }[/math].
- דרך 2: נפרק לשלושה שטחים: השטח [math]\displaystyle{ S_1 }[/math] בין [math]\displaystyle{ x=1 }[/math] ל-4 ושני שטחים שווים [math]\displaystyle{ S_2=S_3 }[/math] בין 0 ל-1, שטח אחד מעל ציר ה-x והשני מתחת.
לפיכך השטח הכולל הוא [math]\displaystyle{ S_1+2S_2=\left|\int\limits_1^4\left(\sqrt{4x}-2x+4\right)\mathrm dx\right|+2\left|\int\limits_0^1\sqrt{4x}\mathrm dx\right|=9 }[/math]
דוגמה 2
חשבו את השטח הכלוא בין הגרפים של הפונקציות [math]\displaystyle{ y=e^x,\ y=2-\frac1{e^x},\ y=0,\ x=-1 }[/math].
פתרון
נקודות חיתוך:
- [math]\displaystyle{ y=e^x,\ y=2-\frac1{e^x}\implies x=0 }[/math]
- [math]\displaystyle{ y=2-\frac1{e^x},\ y=0\implies x=-\ln(2) }[/math]
- ברור כי ל-[math]\displaystyle{ y=e^x,\ y=0 }[/math] אין נקודת חיתוך.
לכן השטח הוא [math]\displaystyle{ \left|\int\limits_{-1}^{-\ln(2)} e^x\mathrm dx\right|+\left|\int\limits_{-\ln(2)}^0\left(e^x-2+e^{-x}\right)\mathrm dx\right|=2-\ln(4)-\frac1e }[/math].