ערכים עצמיים ווקטורים עצמיים: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך Math-Wiki
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
 
(5 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות)
שורה 14: שורה 14:
'''הגדרה:'''
'''הגדרה:'''


תהי <math>A\in M_n (\mathbb{F})</math>. אומרים ש-<math>\lambda\in\mathbb{F}</math> הוא ערך עצמי של <math>A</math> אם קיים וקטור <math>0\neq v\in\mathbb{F}^n</math> שעבורו <math>Av=\lambda v</math>. הוקטור <math>v</math> נקרא וקטור עצמי של <math>A</math> הקשור ל-<math>\lambda</math>.
תהי <math>A\in M_n (\mathbb{F})</math>. אומרים ש-<math>\lambda\in\mathbb{F}</math> הוא ערך עצמי (ע"ע) של <math>A</math> אם קיים וקטור <math>0\neq v\in\mathbb{F}^n</math> שעבורו <math>Av=\lambda v</math>. הוקטור <math>v</math> נקרא וקטור עצמי (ו"ע) של <math>A</math> הקשור ל-<math>\lambda</math>.




'''הגדרה:'''
'''הגדרה:'''


אוסף כל הערכים העצמיים של <math>A</math> נקרא הספקטרום של <math>A</math>, ומסומן <math>spec(A)</math>.
אוסף כל הע"ע של <math>A</math> נקרא הספקטרום של <math>A</math>, ומסומן <math>spec(A)</math>.


''הערה:''
''הערה:''
שורה 38: שורה 38:




'''דוגמות למציאת ע"ע:'''
'''דוגמה למציאת ע"ע:'''


''1. <math>A=I_n</math>.''
'' <math>A=I_n</math>.''


שיטה ראשונה: <math>I_n v=\lambda v</math> <math>\Leftarrow</math> <math>v=\lambda v</math> <math>\Leftarrow</math> <math>\lambda=1</math> <math>\Leftarrow</math> <math>spec(A)={1}</math>.
שיטה ראשונה: <math>I_n v=\lambda v</math> <math>\Leftarrow</math> <math>v=\lambda v</math> <math>\Leftarrow</math> <math>\lambda=1</math> <math>\Leftarrow</math> <math>spec(A)=\left \{1 \right \}</math>.


שיטה שנייה: לפי המשפט.
שיטה שנייה: לפי המשפט.
שורה 49: שורה 49:
  & \ddots  & \\  
  & \ddots  & \\  
0 &  & \lambda-1
0 &  & \lambda-1
\end{pmatrix}</math>, כלומר <math>det(\lambda I_n-I_n)=(\lambda-1)^n</math>, ומכאן <math>(lambda-1)^n=0</math> <math>Leftrightarrow</math> <math>\lambda=1</math>.
\end{pmatrix}</math>, כלומר <math>det(\lambda I_n-I_n)=(\lambda-1)^n</math>, ומכאן <math>(\lambda-1)^n=0</math> <math>\Leftrightarrow</math> <math>\lambda=1</math>.
 
 
'''הגדרה:'''
 
יהי <math>T:V\rightarrow V</math> אופרטור לינארי. אומרים ש-<math>\lambda\in\mathbb{F}</math> הוא ע"ע של <math>T</math> אם קיים וקטור <math>0\neq v\in\mathbb{F}^n</math> שעבורו <math>Tv=T(v)=\lambda v</math>. הוקטור <math>v</math> נקרא ו"ע של <math>T</math> הקשור ל-<math>\lambda</math>.
 
 
'''משפט:'''
 
יהי <math>T:V\rightarrow V</math> אופרטור לינארי, יהי <math>B</math> בסיס של <math>V</math> ותהי <math>A=[T]_B</math> המטריצה המייצגת של <math>T</math> יחסית לבסיס <math>B</math>. אזי אם <math>\lambda\in\mathbb{F}</math> הוא ע"ע של <math>T</math>, אז <math>\lambda</math> הוא גם ע"ע של <math>A</math>.
 
 
'''אלגוריתם לחיפוש ע"ע של אופרטור לינארי <math>T:V\rightarrow V</math>:'''
 
1. נבחר בסיס <math>B</math> של <math>V</math>.
 
2. נחשב את המטריצה המייצגת <math>A</math>.
 
3. נרכיב את המשוואה <math>det(\lambda I-A)=0</math>. זוהי משוואה ממעלה <math>n</math> עם משתנה יחיד <math>\lambda</math>.
 
4. נחפש פתרונות <math>\lambda_1,...,\lambda_s</math>, שהם הע"ע של <math>T</math>.

גרסה אחרונה מ־10:39, 5 בינואר 2013

חזרה לסיכום הקורס: לינארית 2 (סמסטר א תשעג)


הערה: בסיכום זה, גם אם לא יצויין בכל מקום, [math]\displaystyle{ V }[/math] הוא מרחב וקטורי מעל השדה [math]\displaystyle{ \mathbb{F} }[/math], וכן [math]\displaystyle{ dim V=n }[/math]. בנוסף, [math]\displaystyle{ A\in M_n (\mathbb{F}) }[/math].


הגדרה:

העתקה לינארית [math]\displaystyle{ T:V\rightarrow V }[/math] (ממרחב לעצמו) תיקרא אופרטור לינארי.


הגדרה:

תהי [math]\displaystyle{ A\in M_n (\mathbb{F}) }[/math]. אומרים ש-[math]\displaystyle{ \lambda\in\mathbb{F} }[/math] הוא ערך עצמי (ע"ע) של [math]\displaystyle{ A }[/math] אם קיים וקטור [math]\displaystyle{ 0\neq v\in\mathbb{F}^n }[/math] שעבורו [math]\displaystyle{ Av=\lambda v }[/math]. הוקטור [math]\displaystyle{ v }[/math] נקרא וקטור עצמי (ו"ע) של [math]\displaystyle{ A }[/math] הקשור ל-[math]\displaystyle{ \lambda }[/math].


הגדרה:

אוסף כל הע"ע של [math]\displaystyle{ A }[/math] נקרא הספקטרום של [math]\displaystyle{ A }[/math], ומסומן [math]\displaystyle{ spec(A) }[/math].

הערה: יכול להיות המצב [math]\displaystyle{ spec(A)=\varnothing }[/math].


משפט:

[math]\displaystyle{ \lambda=0 }[/math] הוא ע"ע של [math]\displaystyle{ A }[/math] אם ורק אם [math]\displaystyle{ A }[/math] אינה הפיכה.

הערה: [math]\displaystyle{ A }[/math] אינה הפיכה אם ורק אם [math]\displaystyle{ det(A)=0 }[/math].


משפט:

[math]\displaystyle{ \lambda\in\mathbb{F} }[/math] הוא ע"ע של מטריצה [math]\displaystyle{ A\in M_n (\mathbb{F}) }[/math] אם ורק אם [math]\displaystyle{ det(\lambda I-A)=0 }[/math].


דוגמה למציאת ע"ע:

[math]\displaystyle{ A=I_n }[/math].

שיטה ראשונה: [math]\displaystyle{ I_n v=\lambda v }[/math] [math]\displaystyle{ \Leftarrow }[/math] [math]\displaystyle{ v=\lambda v }[/math] [math]\displaystyle{ \Leftarrow }[/math] [math]\displaystyle{ \lambda=1 }[/math] [math]\displaystyle{ \Leftarrow }[/math] [math]\displaystyle{ spec(A)=\left \{1 \right \} }[/math].

שיטה שנייה: לפי המשפט. [math]\displaystyle{ \lambda I_n-I_n=\begin{pmatrix} \lambda-1 & &0 \\ & \ddots & \\ 0 & & \lambda-1 \end{pmatrix} }[/math], כלומר [math]\displaystyle{ det(\lambda I_n-I_n)=(\lambda-1)^n }[/math], ומכאן [math]\displaystyle{ (\lambda-1)^n=0 }[/math] [math]\displaystyle{ \Leftrightarrow }[/math] [math]\displaystyle{ \lambda=1 }[/math].


הגדרה:

יהי [math]\displaystyle{ T:V\rightarrow V }[/math] אופרטור לינארי. אומרים ש-[math]\displaystyle{ \lambda\in\mathbb{F} }[/math] הוא ע"ע של [math]\displaystyle{ T }[/math] אם קיים וקטור [math]\displaystyle{ 0\neq v\in\mathbb{F}^n }[/math] שעבורו [math]\displaystyle{ Tv=T(v)=\lambda v }[/math]. הוקטור [math]\displaystyle{ v }[/math] נקרא ו"ע של [math]\displaystyle{ T }[/math] הקשור ל-[math]\displaystyle{ \lambda }[/math].


משפט:

יהי [math]\displaystyle{ T:V\rightarrow V }[/math] אופרטור לינארי, יהי [math]\displaystyle{ B }[/math] בסיס של [math]\displaystyle{ V }[/math] ותהי [math]\displaystyle{ A=[T]_B }[/math] המטריצה המייצגת של [math]\displaystyle{ T }[/math] יחסית לבסיס [math]\displaystyle{ B }[/math]. אזי אם [math]\displaystyle{ \lambda\in\mathbb{F} }[/math] הוא ע"ע של [math]\displaystyle{ T }[/math], אז [math]\displaystyle{ \lambda }[/math] הוא גם ע"ע של [math]\displaystyle{ A }[/math].


אלגוריתם לחיפוש ע"ע של אופרטור לינארי [math]\displaystyle{ T:V\rightarrow V }[/math]:

1. נבחר בסיס [math]\displaystyle{ B }[/math] של [math]\displaystyle{ V }[/math].

2. נחשב את המטריצה המייצגת [math]\displaystyle{ A }[/math].

3. נרכיב את המשוואה [math]\displaystyle{ det(\lambda I-A)=0 }[/math]. זוהי משוואה ממעלה [math]\displaystyle{ n }[/math] עם משתנה יחיד [math]\displaystyle{ \lambda }[/math].

4. נחפש פתרונות [math]\displaystyle{ \lambda_1,...,\lambda_s }[/math], שהם הע"ע של [math]\displaystyle{ T }[/math].