חתכי דדקינד: הבדלים בין גרסאות בדף
(←הקדמה) |
|||
(47 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
שורה 1: | שורה 1: | ||
=הקדמה= | |||
*אנחנו מעוניינים שבמערכת המספרים שלנו יהיה פתרון למשוואה <math>x^2=2</math>. | *אנחנו מעוניינים שבמערכת המספרים שלנו יהיה פתרון למשוואה <math>x^2=2</math> (שורש שתיים). | ||
*הרי אחרת, מה המרחק מהנקודה <math>(1,1)</math> לראשית הצירים <math>(0,0)</math>? | *הרי אחרת, מה המרחק מהנקודה <math>(1,1)</math> לראשית הצירים <math>(0,0)</math>? | ||
שורה 18: | שורה 18: | ||
(נבנה באמצעות [https://www.geogebra.org/graphing גאוגברה].) | (נבנה באמצעות [https://www.geogebra.org/graphing גאוגברה].) | ||
*ובכן, ניתן לומר שציר המספרים מתחלק לשניים - לפני שורש שתיים ואחרי שורש שתיים. | |||
*כלומר, אולי אנחנו יכולים לייצג את נקודת החיתוך על ידי אוסף הנקודות שקטנות ממנה <math>\left\{x\in\mathbb{Q}| x<0 \vee x^2 <2\right\}</math>, זו הקרן באיור. | |||
*הרעיון הזה של חיתוך ציר הרציונאליים סביב נקודה בלתי קיימת הוליד את '''חתכי דדקינד'''. | |||
=חתכי דדקינד= | |||
*'''הגדרה''': חתך דדקינד הוא קבוצה <math>A\subseteq\mathbb{Q}</math> המקיימת: | |||
**<math>A\neq\emptyset</math> | |||
**<math>A</math> חסומה מלעיל. | |||
**לכל <math>m\in\mathbb{Q}</math> מתקיים כי <math>m\notin A</math> אם ורק אם <math>m</math> חסם מלעיל של <math>A</math> | |||
*הערות ותזכורות: | |||
**חסם מלעיל של קבוצה הוא מספר שגדול יותר מכל איברי הקבוצה. | |||
**בחתך דדקינד אין מספר גדול ביותר, אחרת זה היה חסם מלעיל ששיך לקבוצה. זה משול לחצי האבוקדו ללא הגרעין. | |||
**בחתך המייצג מספר שאינו רציונאלי, כמו שורש שתיים, גם במשלים של החתך אין מספר קטן ביותר, זה משול לשני חצאי אבוקדו ללא גרעין כלל. | |||
**אם מספר שייך לחתך, בוודאי כל מספר נמוך ממנו שייך לחתך הרי לא ייתכן שמספר נמוך ממנו הוא חסם מלעיל. | |||
*הקרן באיור לעיל היא חתך דדקינד שתפקידו להגדיר את שורש שתיים. | |||
*כיצד ניתן להתייחס לקבוצות כאלה בתור מספרים? | |||
*עלינו להגיד פעולות בין חתכי דדקינד ולהוכיח שמדובר ב[[שדה]]. | |||
*כאשר נגדיר את הפעולות, נזכור שמטרתינו היא להגדיר את הנקודות "החסרות" על הציר. | |||
==חיבור חתכי דדקינד== | |||
*יהיו שתי חתכים <math>A,B</math>, נגדיר את החיבור: | |||
**<math>A+B=\left\{a+b|a\in A,b\in B\right\}</math> | |||
*החיבור הוא חתך דדקינד בעצמו: | |||
**כיוון שA,B אינן ריקות גם A+B אינה ריקה. | |||
**סכום חסמי מלעיל של A וB חוסם את A+B. | |||
**יהי <math>a+b\in A+B</math>, כיוון שאיברי החתכים אינם חסמי מלעיל, קיימים <math>a<c\in A</math> וכן <math>b<d\in B</math> ולכן <math>a+b<c+d\in A+B</math> ו<math>a+b</math> אינו חסם מלעיל של <math>A+B</math> | |||
**יהי <math>m\in\mathbb{Q}</math> שאינו חסם מלעיל של <math>A+B</math>, לכן קיימים <math>m<a+b\in A+B</math>. כעת <math>m-a<b</math> כלומר <math>m-a</math> אינו חסם מלעיל של B ולכן שייך לקבוצה. סה"כ <math>m=a+(m-a)\in A+B</math>. | |||
===חתך האפס=== | |||
*נגדיר את חתך האפס: | |||
**<math>0_D=\left\{x\in\mathbb{Q}|x<0\right\}</math> | |||
*נוכיח כי חתך האפס נייטרלי לחיבור: | |||
**יהי חתך דדקינד <math>A</math> צריך להוכיח כי <math>A+0_D=A</math> | |||
**נבצע הכלה דו כיוונית. בכיוון הראשון: | |||
***יהי <math>x=a+h\in A+0_D</math> צריך להוכיח כי <math>x\in A</math> | |||
***כיוון ש <math>h\in 0_D</math> נובע לפי ההגדרה כי <math>h<0</math> ולכן <math>a+h<a</math> | |||
***לכן <math>x=a+h</math> אינו חסם מלעיל של <math>A</math> ולכן <math>x\in A</math> | |||
**בכיוון השני: | |||
***יהי <math>a\in A</math> צריך להוכיח כי <math>a\in A+0_D</math> | |||
***אמרנו כי בחתך דדקינד אין איבר גדול ביותר, ולכן קיים <math>a<b\in A</math> | |||
***כיוון ש <math>a-b<0</math> נובע כי <math>a-b\in 0_D</math> | |||
***סה"כ <math>a=b+(a-b)\in A+0_D</math> כפי שרצינו. | |||
===נגדי=== | |||
*יהי חתך A, נגדיר את הנגדי: | |||
**<math>-A=\left\{x\in\mathbb{Q}|\exists m\notin A:x<-m\right\}</math> | |||
*לדוגמא <math>-\left\{x\in\mathbb{Q}|x<2\right\}=\left\{x\in\mathbb{Q}|x<-2\right\}</math> | |||
[[קובץ:negDedekind2.png|1000px]] | |||
*הנגדי הוא חתך דדקינד בעצמו: | |||
**הנגדי לא ריק: | |||
***כיוון שA חסומה מלעיל יש לה חסם, וכל המספרים שקטנים ממינוס החסם שייכים לנגדי, ולכן <math>-A\neq\emptyset</math> | |||
**הנגדי חסום מלעיל: | |||
***יהי <math>a\in A</math> לכן לכל <math>m\notin A</math> מתקיים כי <math>a<m</math> ולכן <math>-m<-a</math> | |||
***לכל <math>x\in -A</math> קיים <math>m\notin A</math> כך ש <math>x<-m</math> ולכן <math>x<-a</math> | |||
***בעצם הנגדי של כל איבר בA הוא חסם מלעיל של <math>-A</math>. | |||
**כל איבר בנגדי אינו חסם מלעיל: | |||
***לכל איבר בנגדי <math>x<-m</math> לכן אמצע הקטע בין <math>x,-m</math> גדול מ<math>x</math> וקטן מ<math>-m</math> ולכן שייך לנגדי <math>-A</math> ולכן <math>x</math> אינו חסם מלעיל. | |||
**אם איבר אינו חסם מלעיל, הוא שייך לנגדי: | |||
***נניח <math>y</math> אינו חסם מלעיל של <math>-A</math> לכן קיים <math>y<x\in -A</math> ולכן קיים <math>m\notin A</math> כך ש <math>y<x<-m</math> ולכן <math>y\in -A</math> | |||
====הוכחה שאכן מדובר באיבר נגדי==== | |||
*יהי חתך <math>A</math> צריך להוכיח כי <math>A+(-A)=0_D</math> | |||
*נבצע הכלה דו כיוונית | |||
*בכיוון ראשון: | |||
**יהי <math>x+y\in (A+(-A))</math>. | |||
**כיוון ש<math>y\in (-A)</math> קיים <math>m\not\in A</math> כך ש <math>y<-m</math> | |||
**לכן <math>x+y<m+y<0</math> | |||
**לכן <math>x+y\in 0_D</math> | |||
*בכיוון שני: | |||
**יהי <math>t\in 0_D</math> כלומר <math>t<0</math> | |||
**רוצים למצוא <math>a\in A, b\in (-A)</math> כך ש <math>a+b=t</math> | |||
**נבחר <math>m\not\in A</math> כך ש<math>m+\frac{t}{2}\in A</math> | |||
***מדוע זה אפשרי? כי אם <math>m+\frac{t}{2}\not\in A</math> אז זה חסם, ואפשר להוסיף לו <math>\frac{t}{2}</math> שזה מספר שלילי. אחרי מספיק פעמים נהיה קטנים מאיבר בקבוצה | |||
**כעת <math>-m+\frac{t}{2}<-m</math> ולכן <math>-m+\frac{t}{2}\in (-A)</math>. | |||
**סה"כ <math>t=(m+\frac{t}{2})+(-m+\frac{t}{2})\in A+(-A)</math> | |||
==יחס סדר== | |||
*יחס ההכלה הוא יחס סדר לינארי (מלא) על קבוצת חתכי דדקינד | |||
*הוכחה: | |||
**יהיו שני חתכים A,B. | |||
**אם קיים <math>m\notin A</math> חסם מלעיל של A כך ש<math>m\in B</math> אזי כל איבר של A אינו חסם מלעיל של B ולכן שייך לB, כלומר <math>A\subseteq B</math> | |||
**אחרת, לכל <math>m\notin A</math> מתקיים כי <math>m\notin B</math>. כלומר <math>\overline{A}\subseteq\overline{B}</math> ולכן <math>B\subseteq A</math> | |||
*נגדיר את החתכים החיוביים להיות כל החתכים A כך ש<math>0_D < A</math> ונגדיר את החתכים השליליים על ידי <math>0_D > A</math> | |||
*טענה: <math>A\geq 0_D</math> אם ורק אם <math>-A\leq 0_D</math> | |||
*הוכחה: | |||
** ראשית נניח כי <math>A\geq 0_D</math> | |||
***כלומר בעצם <math>0_D\subseteq A</math> ולכן לכל חסם מלעיל <math>m\notin A</math> מתקיים כי <math>0\leq m</math>. | |||
***לכן לכל <math>x\in -A</math> מתקיים כי <math>x<-m<0</math> | |||
***כלומר כל האיברים ב<math>-A</math> שליליים, ולכן <math>-A\subseteq 0_D</math> כלומר <math>-A\leq 0_D</math> | |||
**בכיוון ההפוך, נניח כי <math>-A\leq 0_D</math> | |||
***לכן כל האיברים ב<math>-A</math> שליליים. | |||
***אם קיים <math>0>m\notin A</math> אזי <math>0<-\frac{m}{2}\in -A</math> בסתירה. | |||
**לכן כל המספרים השליליים שייכים לA, כלומר <math>0_D\subseteq A</math> ולכן <math>A\geq 0_D</math> | |||
==כפל חתכי דדקינד== | |||
*יהיו שני חתכי דדקינד '''אי שליליים''' <math>0_D\leq A,B</math>, נגדיר את הכפל: | |||
**<math>A\cdot B =\left\{x\cdot y|x\in A\setminus 0_D \wedge y\in B\setminus 0_D\right\}\cup 0_D</math> | |||
*אם A שלילי, וB אי שלילי, נגדיר: | |||
**<math>A\cdot B = - ((-A)\cdot B)</math> | |||
*אם A אי שלילי, וB שלילי, נגדיר: | |||
**<math>A\cdot B = - (A\cdot (-B))</math> | |||
*אם A,B שליליים נגדיר: | |||
**<math>A\cdot B = (-A)\cdot (-B)</math> | |||
===הוכחה שהמכפלה נותנת חתך דדקינד=== | |||
*יהיו שני חתכי דדקינד חיוביים <math>0_D< A,B</math> | |||
*ברור שהמכפלה לא ריקה כיוון ש <math>0_D\subseteq A\cdot B</math> | |||
*כיוון שA,B חתכי דדקינד מדובר בקבוצות חסומות, אז קיימים חסמי מלעיל <math>m_A,m_B</math> בהתאמה. | |||
*לכל <math>xy\in AB</math> מתקיים כי <math>x<m_A,y<m_B</math> ולכן <math>xy<m_A\cdot m_B</math>. זה נכון כי החסמים חיוביים, כי מדובר בחתכים חיוביים. | |||
*אם <math>t\in AB</math> צ"ל כי <math>t</math> אינו חסם מלעיל של <math>AB</math>. | |||
*אם <math>t\leq 0</math> ברור שאינו חסם מלעיל של <math>AB</math> כיוון שיש בקבוצה מספרים חיוביים. | |||
*לכן <math>t=xy\in AB</math>. | |||
*כיוון ש<math>x</math> אינו חסם מלעיל של <math>A</math> קיים <math>x<z\in A</math> ולכן <math>xy<zy\in A</math> בסתירה. | |||
*אם <math>t\not\in AB</math> צ"ל כי <math>t</math> חסם מלעיל. | |||
*נב"ש כי <math>t</math> אינו חסם מלעיל, לכן יש בקבוצה איבר גדול ממנו. | |||
*כיוון ש <math>t\not\in AB</math> נובע כי <math>t>0</math>, ולכן האיבר שגדול ממנו הוא מהצורה <math>t<xy</math>. | |||
*לכן <math>\frac{t}{y}<x</math>, נבחר <math>x_1 =\frac{t}{y}<x</math>. | |||
*כיוון ש<math>x_1 <x</math> נובע כי <math>x_1 \in A</math>. | |||
*לכן <math>t=x_1 y\in A\cdot B</math> בסתירה. | |||
*אם אחד החתכים הוא <math>0_D</math> קל להוכיח כי מכפלתם היא <math>0_D</math> ולכן מהווה חתך. | |||
===חתך היחידה=== | |||
*נגדיר את חתך היחידה, בהמשך נוכיח שהוא נייטרלי לכפל. | |||
*<math>1_D=\{x\in\mathbb{Q}|x<1\}</math> | |||
===הופכי=== | |||
*אם A חיובי נגדיר את ההופכי שלו להיות | |||
*<math>A^{-1}=\{x\in\mathbb{Q}|\exists m\not\in A:x<\frac{1}{m}\}</math> | |||
*אם A שלילי נגדיר את ההופכי שלו להיות | |||
*<math>A^{-1}=-(-A)^{-1}</math> | |||
====הוכחה שההופכי הוא חתך דדקינד==== | |||
*נניח A חיובי, ויהי <math>0<a\in A</math>. | |||
*לכל חסם <math>m\not\in A</math> מתקיים כי <math>a<m</math> | |||
*לפיכך <math>\frac{1}{m}<\frac{1}{a}</math> | |||
*לכן <math>\frac{1}{a}</math> הוא חסם מלעיל של <math>A^{-1}</math> | |||
*ברור כי <math>A^{-1}</math> אינו ריק, כי לA יש חסם מלעיל, וכל מספר שקטן ממהופכי שלו שייך ל<math>A^{-1}</math> | |||
*נוכיח כי כל מספר ב<math>A^{-1}</math> אינו חסם מלעיל. | |||
*אם <math>x<\frac{1}{m}\in A^{-1}</math> אז גם אמצע הקטע <math>x<y<\frac{1}{m}\in A^{-1}</math> | |||
*לבסוף, יהי <math>x</math> שאינו חסם מלעיל של <math>A^{-1}</math> | |||
*לכן <math>x<y\in A^{-1}</math> | |||
*והרי קיים חסם של A כך ש <math>y<\frac{1}{m}</math> | |||
*ולכן גם <math>x<\frac{1}{m}</math> ולכן <math>x\in A^{-1}</math> | |||
====הוכחה שאכן מדובר בהופכי==== | |||
*יהי A חיובי, נוכיח כי <math>A^{-1}A=1</math> | |||
*ראשית, נוכיח כי <math>A^{-1}A\leq 1</math> | |||
**יהי <math>0<xa\in A^{-1}A</math> | |||
**<math>x\in A^{-1}</math>, לכן קיים חסם מלעיל <math>m\not\in A</math> כך ש <math>x<\frac{1}{m}</math> | |||
**כמובן ש <math>a<m</math> | |||
**ביחד <math>xa<\frac{1}{m}\cdot m=1</math>. | |||
*כעת נוכיח כי <math>A^{-1}A\geq 1</math> | |||
*צ"ל כי אפשר לבחור איבר <math>xa\in A^{-1}A</math> הקרוב ל1 כרצוננו. | |||
*נבחר <math>0<a\in A, m\not\in A</math> כך ש <math>a,m</math> קרובים כרצוננו (אפשרי כי מכל זוג של מספר וחסם אפשר להחליף אחד מהם באמצע הקטע). | |||
*נבחר <math>x<\frac{1}{m}</math> כך ש<math>x,\frac{1}{m}</math> קרובים כרצוננו. | |||
*סה"כ <math>1-xa=m\cdot \frac{1}{m}-a\cdot \frac{1}{m}+a\cdot \frac{1}{m}-ax=\frac{1}{m}(m-a)+a(\frac{1}{m}-x)</math> | |||
*כיוון שקבוצת החסמים <math>m</math> חסומה מלמטה ע"י איברי חיובי מA, וכיוון שאפשר לקרב את <math>m-a</math> כרצוננו לאפס, סה"כ אפשר לקרב את ההפרש הזה כרצוננו לאפס, כפי שרצינו. | |||
*לבסוף, אם <math>A</math> שלילי, <math>A^{-1}=-(-A)^{-1}</math> | |||
*לכן <math>A^{-1}A=-(-A)^{-1}\cdot A = (-A)^{-1}\cdot (-A)=1</math> | |||
**המעבר האחרון הוא לפי הגדרת הכפל עבור חתכים שליליים. | |||
=שדה הממשיים= | |||
==הגדרת המספרים הממשיים== | |||
*הגדרה: <math>\mathbb{R}</math> הוא קבוצת כל חתכי דדקינד. | |||
==שדה הממשיים הוא סדר סדור== | |||
*נוכיח שמדובר ב[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%93%D7%94_%D7%A1%D7%93%D7%95%D7%A8 שדה סדור] ביחס לפעולות החיבור והכפל ויחס הסדר שהגדרנו לעיל. | |||
===הוכחה=== | |||
====תכונות השדה==== | |||
*סגירות - הוכחנו לעיל שסכום חתכים הוא חתך, וכן כפל חתכים הוא חתך | |||
*חילופיות - טריוויאלי מחילופיות החיבור והכפל ברציונאליים. | |||
*אסוציאטיביות - טריוויאלי מאסוציאטיביות החיבור והכפל ברציונאליים. | |||
*נייטרלים - הגדרנו איברים נייטרלים לעיל ואפילו הוכחנו שהם אכן נייטרלים | |||
*נגדיים - הגדרנו והוכחנו לעיל | |||
*הופכיים - הגדרנו והוכחנו לעיל | |||
*פילוג - נובע מפילוג הרציונאליים | |||
====תכונות שדה סדור==== | |||
*איזוטוניות ביחס לסכום: | |||
**יהיו חתכים A,B,C כך ש<math>A\leq B</math> צ"ל כי <math>A+C\leq B+C</math> | |||
**נתון כי <math>A\subseteq B</math> צ"ל כי <math>A+C\subseteq B+C</math> | |||
**יהי <math>a+c\in A+C</math>, לכן <math>a\in B</math> ולכן <math>a+c\in B+C</math>. | |||
*יהיו זוג חתכים <math>A\leq B</math> ויהי חתך <math>C</math> חיובי. צ"ל כי <math>AC\leq BC</math> | |||
**ראשית נניח כי A,B חתכים חיוביים | |||
***יהי <math>0<ac\in AC</math> כאשר <math>0<a,c</math>. | |||
***כיוון ש <math>A\subseteq B</math> נובע כי <math>a\in B</math> ולכן <math>ac\in BC</math>. | |||
**כעת נניח כי A שלילי ואילו B חיובי (המצב ההפוך סותר את הנתונים) | |||
***לפי הגדרת הכפל <math>AC=-((-A)C)</math> הוא חתך שלילי, ולכן בוודאי קטן מהחתך החיובי <math>BC</math> | |||
*לבסוף נניח כי A,B חתכים שליליים | |||
*ראשית נוכיח טענת עזר: <math>A\leq B</math> אם ורק אם <math>-A\geq -B</math> | |||
** בכיוון אחד, נתון כי <math>A\leq B</math> ורוצים להוכיח כי <math>-A\geq -B</math> | |||
***יהי <math>x\in -B</math>, כלומר קיים חסם <math>m\not\in B</math> כך ש <math>x<m</math> | |||
***כיוון ש<math>A\leq B</math> נובע כי <math>m\not\in A</math> ולכן <math>x\in -A</math> | |||
**בכיוון השני, נשתמש בכיוון הראשון ובעובדה כי <math>-(-A)=A</math> | |||
*כעת נחזור להוכחה: | |||
*מהנתון נובע כי <math>-A\geq -B</math> | |||
*כבר הוכחנו עבור חתכים חיוביים כי נובע ש <math>(-A)C\geq (-B)C</math> | |||
*לכן <math>-((-A)C)\leq -((-B)C)</math> | |||
*כלומר הוכחנו <math>AC\leq BC</math> | |||
==שלמות הממשיים== | |||
*תהי <math>\emptyset\neq A\subseteq \mathbb{R}</math> קבוצה לא ריקה של מספרים ממשיים, וחסומה מלעיל (כלומר קיים <math>M\in\mathbb{R}</math> כך ש<math>\forall a\in A:a\leq M</math>. אזי קיים ל<math>A</math> חסם עליון ממשי. | |||
===הוכחה=== | |||
* נסמן ב<math>S</math> את האיחוד הכללי של כל חתכי הדדקינד ששייכים ל<math>A</math>, כלומר <math>S=\cup_{x\in A} x</math> | |||
*נוכיח כי האיחוד הכללי של כל חתכי הדדקינד הוא גם חתך דדקינד. | |||
**<math>S</math> אינה ריקה | |||
***<math>A</math> אינה ריקה, ולכן קיים <math>x\in A</math>. | |||
***כיוון ש<math>x</math> חתך דדקינד הוא אינו ריק. | |||
***<math>x\subseteq S</math> ולכן <math>S</math> אינה ריקה | |||
**<math>S</math> חסומה: | |||
***כיוון ש<math>M</math> חסם מלעיל של <math>A</math> לכל <math>x\in A</math> מתקיים כי <math>x\leq M</math> | |||
***לפי יחס הסדר מתקיים כי <math>x\subseteq M</math>. | |||
***כיוון שלכל <math>x\in A</math> מתקיים כי <math>x\subseteq M</math> נובע כי גם <math>S\subseteq M</math>. | |||
***לכן <math>S</math> חסומה מלעיל. | |||
**נוכיח כי <math>x\in S</math> אם ורק אם <math>x</math> אינו חסם מלעיל של <math>S</math> | |||
***אם <math>x\in S</math> אזי <math>x\in D\in A</math> | |||
***אם <math>x</math> חסם מלעיל של <math>S</math> אזי הוא בפרט חסם מלעיל של <math>D</math> בסתירה. | |||
***מצד שני, אם <math>m</math> חסם מלעיל של <math>S</math> הוא בפרט חסם מלעיל של כל איברי <math>A</math> ולכן אינו שייך לאף אחד מאיברי <math>A</math> ולכן אינו שייך ל<math>S</math> | |||
*ברור כי לכל <math>x\in A</math> מתקיים כי <math>x\leq S</math> כיוון ש<math>x\subseteq S</math> (כל קבוצה מוכלת באיחוד). | |||
*נוכיח כי <math>S</math> הוא החסם העליון של <math>A</math>. | |||
*נב"ש כי קיים <math>T</math> חסם מלעיל של <math>A</math> כך ש <math>T<S</math>. | |||
*לכן קיים <math>x\in S\setminus T</math>. | |||
*לכן קיים <math>D\in A</math> כך ש <math>x\in D</math>. | |||
*לכן <math>D\not\subseteq T</math> בסתירה לכך ש<math>T</math> חסם מלעיל של <math>A</math> | |||
==ייצוג עשרוני של מספרים ממשיים== | |||
*ייצוג עשרוני הוא זוג של סדרת הספרות (פונקציה מהטבעיים אל קבוצת הספרות 0-9) ומספר טבעי שהוא מיקום של הספרה העשרונית. | |||
*נרצה להתאים לכל ייצוג עשרוני מספר ממשי, נגדיר אותו להיות החסם העליון של כל תתי הפיתוחים העשרוניים הסופיים של המספר. | |||
**אם <math>a_n</math> היא סדרת הספרות ו<math>k</math> הוא מיקום הנקודה העשרונית נגדיר את המספר להיות: | |||
**<math>\sup \{10^k \sum_{i=1}^n \frac{a_i}{10^i}|n\in\mathbb{N} \}</math> | |||
*דוגמא פשוטה: | |||
*עבור הסדרה הקבועה <math>a_n =9</math>, ומיקום הנקודה העשרונית <math>k=0</math> נקבל את הייצוג העשרוני <math>0.999...</math> | |||
*לפי ההגדרה לעיל יוצא כי: | |||
**<math>0.999...=\sup \{0,0.9,0.99,0.999,...\}</math> | |||
*קל להוכיח כי החסם העליון של קבוצה זו הוא 1. | |||
*1 הוא חסם מלעיל של הקבוצה | |||
*לכל מספר קטן מ1 יש איבר בקבוצה שגדול ממנו, כי סדרת איברי הקבוצה שואפת ל1. | |||
*מסקנה: <math>1=0.999...</math> |
גרסה אחרונה מ־07:58, 15 באוקטובר 2023
הקדמה
- אנחנו מעוניינים שבמערכת המספרים שלנו יהיה פתרון למשוואה
(שורש שתיים).
- הרי אחרת, מה המרחק מהנקודה
לראשית הצירים ?
- האם ייתכן שהפרבולה
עולה מהנקודה אל הנקודה בלי לחתוך את ציר האיקס?
- כיוון שאין פתרון למשוואה זו בשדה הרציונאליים, אנחנו רוצים לבנות את שדה הממשיים.
- כיצד ניתן לתאר את נקודת החיתוך החיובית של הפרבולה
עם ציר האיקס באמצעות המספרים הרציונאליים אם כך?
(נבנה באמצעות גאוגברה.)
- ובכן, ניתן לומר שציר המספרים מתחלק לשניים - לפני שורש שתיים ואחרי שורש שתיים.
- כלומר, אולי אנחנו יכולים לייצג את נקודת החיתוך על ידי אוסף הנקודות שקטנות ממנה
, זו הקרן באיור.
- הרעיון הזה של חיתוך ציר הרציונאליים סביב נקודה בלתי קיימת הוליד את חתכי דדקינד.
חתכי דדקינד
- הגדרה: חתך דדקינד הוא קבוצה
המקיימת: חסומה מלעיל.- לכל
מתקיים כי אם ורק אם חסם מלעיל של
- הערות ותזכורות:
- חסם מלעיל של קבוצה הוא מספר שגדול יותר מכל איברי הקבוצה.
- בחתך דדקינד אין מספר גדול ביותר, אחרת זה היה חסם מלעיל ששיך לקבוצה. זה משול לחצי האבוקדו ללא הגרעין.
- בחתך המייצג מספר שאינו רציונאלי, כמו שורש שתיים, גם במשלים של החתך אין מספר קטן ביותר, זה משול לשני חצאי אבוקדו ללא גרעין כלל.
- אם מספר שייך לחתך, בוודאי כל מספר נמוך ממנו שייך לחתך הרי לא ייתכן שמספר נמוך ממנו הוא חסם מלעיל.
- הקרן באיור לעיל היא חתך דדקינד שתפקידו להגדיר את שורש שתיים.
- כיצד ניתן להתייחס לקבוצות כאלה בתור מספרים?
- עלינו להגיד פעולות בין חתכי דדקינד ולהוכיח שמדובר בשדה.
- כאשר נגדיר את הפעולות, נזכור שמטרתינו היא להגדיר את הנקודות "החסרות" על הציר.
חיבור חתכי דדקינד
- יהיו שתי חתכים
, נגדיר את החיבור:
- החיבור הוא חתך דדקינד בעצמו:
- כיוון שA,B אינן ריקות גם A+B אינה ריקה.
- סכום חסמי מלעיל של A וB חוסם את A+B.
- יהי
, כיוון שאיברי החתכים אינם חסמי מלעיל, קיימים וכן ולכן ו אינו חסם מלעיל של - יהי
שאינו חסם מלעיל של , לכן קיימים . כעת כלומר אינו חסם מלעיל של B ולכן שייך לקבוצה. סה"כ .
חתך האפס
- נגדיר את חתך האפס:
- נוכיח כי חתך האפס נייטרלי לחיבור:
- יהי חתך דדקינד
צריך להוכיח כי - נבצע הכלה דו כיוונית. בכיוון הראשון:
- יהי
צריך להוכיח כי - כיוון ש
נובע לפי ההגדרה כי ולכן - לכן
אינו חסם מלעיל של ולכן
- יהי
- בכיוון השני:
- יהי
צריך להוכיח כי - אמרנו כי בחתך דדקינד אין איבר גדול ביותר, ולכן קיים
- כיוון ש
נובע כי - סה"כ
כפי שרצינו.
- יהי
- יהי חתך דדקינד
נגדי
- יהי חתך A, נגדיר את הנגדי:
- לדוגמא
- הנגדי הוא חתך דדקינד בעצמו:
- הנגדי לא ריק:
- כיוון שA חסומה מלעיל יש לה חסם, וכל המספרים שקטנים ממינוס החסם שייכים לנגדי, ולכן
- כיוון שA חסומה מלעיל יש לה חסם, וכל המספרים שקטנים ממינוס החסם שייכים לנגדי, ולכן
- הנגדי חסום מלעיל:
- יהי
לכן לכל מתקיים כי ולכן - לכל
קיים כך ש ולכן - בעצם הנגדי של כל איבר בA הוא חסם מלעיל של
.
- יהי
- כל איבר בנגדי אינו חסם מלעיל:
- לכל איבר בנגדי
לכן אמצע הקטע בין גדול מ וקטן מ ולכן שייך לנגדי ולכן אינו חסם מלעיל.
- לכל איבר בנגדי
- אם איבר אינו חסם מלעיל, הוא שייך לנגדי:
- נניח
אינו חסם מלעיל של לכן קיים ולכן קיים כך ש ולכן
- נניח
- הנגדי לא ריק:
הוכחה שאכן מדובר באיבר נגדי
- יהי חתך
צריך להוכיח כי - נבצע הכלה דו כיוונית
- בכיוון ראשון:
- יהי
. - כיוון ש
קיים כך ש - לכן
- לכן
- יהי
- בכיוון שני:
- יהי
כלומר - רוצים למצוא
כך ש - נבחר
כך ש- מדוע זה אפשרי? כי אם
אז זה חסם, ואפשר להוסיף לו שזה מספר שלילי. אחרי מספיק פעמים נהיה קטנים מאיבר בקבוצה
- מדוע זה אפשרי? כי אם
- כעת
ולכן . - סה"כ
- יהי
יחס סדר
- יחס ההכלה הוא יחס סדר לינארי (מלא) על קבוצת חתכי דדקינד
- הוכחה:
- יהיו שני חתכים A,B.
- אם קיים
חסם מלעיל של A כך ש אזי כל איבר של A אינו חסם מלעיל של B ולכן שייך לB, כלומר - אחרת, לכל
מתקיים כי . כלומר ולכן
- נגדיר את החתכים החיוביים להיות כל החתכים A כך ש
ונגדיר את החתכים השליליים על ידי
- טענה:
אם ורק אם - הוכחה:
- ראשית נניח כי
- כלומר בעצם
ולכן לכל חסם מלעיל מתקיים כי . - לכן לכל
מתקיים כי - כלומר כל האיברים ב
שליליים, ולכן כלומר
- כלומר בעצם
- בכיוון ההפוך, נניח כי
- לכן כל האיברים ב
שליליים. - אם קיים
אזי בסתירה.
- לכן כל האיברים ב
- לכן כל המספרים השליליים שייכים לA, כלומר
ולכן
- ראשית נניח כי
כפל חתכי דדקינד
- יהיו שני חתכי דדקינד אי שליליים
, נגדיר את הכפל: - אם A שלילי, וB אי שלילי, נגדיר:
- אם A אי שלילי, וB שלילי, נגדיר:
- אם A,B שליליים נגדיר:
הוכחה שהמכפלה נותנת חתך דדקינד
- יהיו שני חתכי דדקינד חיוביים
- ברור שהמכפלה לא ריקה כיוון ש
- כיוון שA,B חתכי דדקינד מדובר בקבוצות חסומות, אז קיימים חסמי מלעיל
בהתאמה. - לכל
מתקיים כי ולכן . זה נכון כי החסמים חיוביים, כי מדובר בחתכים חיוביים.
- אם
צ"ל כי אינו חסם מלעיל של . - אם
ברור שאינו חסם מלעיל של כיוון שיש בקבוצה מספרים חיוביים. - לכן
. - כיוון ש
אינו חסם מלעיל של קיים ולכן בסתירה.
- אם
צ"ל כי חסם מלעיל. - נב"ש כי
אינו חסם מלעיל, לכן יש בקבוצה איבר גדול ממנו. - כיוון ש
נובע כי , ולכן האיבר שגדול ממנו הוא מהצורה . - לכן
, נבחר . - כיוון ש
נובע כי . - לכן
בסתירה.
- אם אחד החתכים הוא
קל להוכיח כי מכפלתם היא ולכן מהווה חתך.
חתך היחידה
- נגדיר את חתך היחידה, בהמשך נוכיח שהוא נייטרלי לכפל.
הופכי
- אם A חיובי נגדיר את ההופכי שלו להיות
- אם A שלילי נגדיר את ההופכי שלו להיות
הוכחה שההופכי הוא חתך דדקינד
- נניח A חיובי, ויהי
. - לכל חסם
מתקיים כי - לפיכך
- לכן
הוא חסם מלעיל של
- ברור כי
אינו ריק, כי לA יש חסם מלעיל, וכל מספר שקטן ממהופכי שלו שייך ל
- נוכיח כי כל מספר ב
אינו חסם מלעיל. - אם
אז גם אמצע הקטע
- לבסוף, יהי
שאינו חסם מלעיל של - לכן
- והרי קיים חסם של A כך ש
- ולכן גם
ולכן
הוכחה שאכן מדובר בהופכי
- יהי A חיובי, נוכיח כי
- ראשית, נוכיח כי
- יהי
, לכן קיים חסם מלעיל כך ש- כמובן ש
- ביחד
.
- יהי
- כעת נוכיח כי
- צ"ל כי אפשר לבחור איבר
הקרוב ל1 כרצוננו. - נבחר
כך ש קרובים כרצוננו (אפשרי כי מכל זוג של מספר וחסם אפשר להחליף אחד מהם באמצע הקטע). - נבחר
כך ש קרובים כרצוננו. - סה"כ
- כיוון שקבוצת החסמים
חסומה מלמטה ע"י איברי חיובי מA, וכיוון שאפשר לקרב את כרצוננו לאפס, סה"כ אפשר לקרב את ההפרש הזה כרצוננו לאפס, כפי שרצינו.
- לבסוף, אם
שלילי, - לכן
- המעבר האחרון הוא לפי הגדרת הכפל עבור חתכים שליליים.
שדה הממשיים
הגדרת המספרים הממשיים
- הגדרה:
הוא קבוצת כל חתכי דדקינד.
שדה הממשיים הוא סדר סדור
- נוכיח שמדובר בשדה סדור ביחס לפעולות החיבור והכפל ויחס הסדר שהגדרנו לעיל.
הוכחה
תכונות השדה
- סגירות - הוכחנו לעיל שסכום חתכים הוא חתך, וכן כפל חתכים הוא חתך
- חילופיות - טריוויאלי מחילופיות החיבור והכפל ברציונאליים.
- אסוציאטיביות - טריוויאלי מאסוציאטיביות החיבור והכפל ברציונאליים.
- נייטרלים - הגדרנו איברים נייטרלים לעיל ואפילו הוכחנו שהם אכן נייטרלים
- נגדיים - הגדרנו והוכחנו לעיל
- הופכיים - הגדרנו והוכחנו לעיל
- פילוג - נובע מפילוג הרציונאליים
תכונות שדה סדור
- איזוטוניות ביחס לסכום:
- יהיו חתכים A,B,C כך ש
צ"ל כי - נתון כי
צ"ל כי - יהי
, לכן ולכן .
- יהיו חתכים A,B,C כך ש
- יהיו זוג חתכים
ויהי חתך חיובי. צ"ל כי- ראשית נניח כי A,B חתכים חיוביים
- יהי
כאשר . - כיוון ש
נובע כי ולכן .
- יהי
- כעת נניח כי A שלילי ואילו B חיובי (המצב ההפוך סותר את הנתונים)
- לפי הגדרת הכפל
הוא חתך שלילי, ולכן בוודאי קטן מהחתך החיובי
- לפי הגדרת הכפל
- ראשית נניח כי A,B חתכים חיוביים
- לבסוף נניח כי A,B חתכים שליליים
- ראשית נוכיח טענת עזר:
אם ורק אם- בכיוון אחד, נתון כי
ורוצים להוכיח כי- יהי
, כלומר קיים חסם כך ש - כיוון ש
נובע כי ולכן
- יהי
- בכיוון השני, נשתמש בכיוון הראשון ובעובדה כי
- בכיוון אחד, נתון כי
- כעת נחזור להוכחה:
- מהנתון נובע כי
- כבר הוכחנו עבור חתכים חיוביים כי נובע ש
- לכן
- כלומר הוכחנו
שלמות הממשיים
- תהי
קבוצה לא ריקה של מספרים ממשיים, וחסומה מלעיל (כלומר קיים כך ש . אזי קיים ל חסם עליון ממשי.
הוכחה
- נסמן ב
את האיחוד הכללי של כל חתכי הדדקינד ששייכים ל , כלומר
- נוכיח כי האיחוד הכללי של כל חתכי הדדקינד הוא גם חתך דדקינד.
אינה ריקה אינה ריקה, ולכן קיים .- כיוון ש
חתך דדקינד הוא אינו ריק. ולכן אינה ריקה
חסומה:- כיוון ש
חסם מלעיל של לכל מתקיים כי - לפי יחס הסדר מתקיים כי
. - כיוון שלכל
מתקיים כי נובע כי גם . - לכן
חסומה מלעיל.
- כיוון ש
- נוכיח כי
אם ורק אם אינו חסם מלעיל של- אם
אזי - אם
חסם מלעיל של אזי הוא בפרט חסם מלעיל של בסתירה. - מצד שני, אם
חסם מלעיל של הוא בפרט חסם מלעיל של כל איברי ולכן אינו שייך לאף אחד מאיברי ולכן אינו שייך ל
- אם
- ברור כי לכל
מתקיים כי כיוון ש (כל קבוצה מוכלת באיחוד).
- נוכיח כי
הוא החסם העליון של . - נב"ש כי קיים
חסם מלעיל של כך ש . - לכן קיים
. - לכן קיים
כך ש . - לכן
בסתירה לכך ש חסם מלעיל של
ייצוג עשרוני של מספרים ממשיים
- ייצוג עשרוני הוא זוג של סדרת הספרות (פונקציה מהטבעיים אל קבוצת הספרות 0-9) ומספר טבעי שהוא מיקום של הספרה העשרונית.
- נרצה להתאים לכל ייצוג עשרוני מספר ממשי, נגדיר אותו להיות החסם העליון של כל תתי הפיתוחים העשרוניים הסופיים של המספר.
- אם
היא סדרת הספרות ו הוא מיקום הנקודה העשרונית נגדיר את המספר להיות:
- אם
- דוגמא פשוטה:
- עבור הסדרה הקבועה
, ומיקום הנקודה העשרונית נקבל את הייצוג העשרוני - לפי ההגדרה לעיל יוצא כי:
- קל להוכיח כי החסם העליון של קבוצה זו הוא 1.
- 1 הוא חסם מלעיל של הקבוצה
- לכל מספר קטן מ1 יש איבר בקבוצה שגדול ממנו, כי סדרת איברי הקבוצה שואפת ל1.
- מסקנה: