שילוש מטריצה: הבדלים בין גרסאות בדף
שורה 38: | שורה 38: | ||
::<math>V_2=span\{(1,0,-2,1)\}</math> | ::<math>V_2=span\{(1,0,-2,1)\}</math> | ||
נסמן <math>E = \{(1,-2,1,0),(1,0,-2,1)\}</math> | |||
ונשלים אותו לבסיס | |||
::<math>B = \{(1,-2,1,0),(1,0,-2,1),(0,0,1,0),(0,0,0,1)\}</math> | |||
נסמן | |||
::<math>P=\begin{pmatrix} 1 & 1 & 0 & 0 \\ -2 & 0 & 0 & 0 \\ 1 & -2 & 1 & 0\\ 0 & 1 & 0 & 1\end{pmatrix}</math> |
גרסה מ־08:45, 13 בנובמבר 2012
הגדרה
מטריצה A נקראת ניתנת לשילוש אם קיימת מטריצה משולשית עליונה הדומה לה
משפט
מטריצה ריבועית ניתנת לשילוש אם ורק אם הפולינום האופייני שלה מתפרק לגורמים לינאריים
אלגוריתם לשילוש מטריצה
- ניקח את האיחוד של הבסיסים למרחבים העצמיים E ונשלים אותו לבסיס B
- נשים את וקטורי B בעמודות מטריצה P ונביט במטריצה [math]\displaystyle{ Q = P^{-1}AP }[/math]
- נסמן [math]\displaystyle{ k=|E| }[/math]. נסמן ב[math]\displaystyle{ Q_k }[/math] את המטריצה המתקבלת מ Q על ידי מחיקת k השורות הראשונות וk העמודות הראשונות.
- לפי אינדוקציה, ניתן לשלש את המטריצה [math]\displaystyle{ Q_k }[/math] על ידי המטריצה [math]\displaystyle{ P_1 }[/math].
- נסמן [math]\displaystyle{ Q_1=I_k\oplus P_1 }[/math], כאשר [math]\displaystyle{ I_k }[/math] הינה מטריצה היחידה מגודל k.
- סה"כ [math]\displaystyle{ Q_1^{-1}P^{-1}APQ_1 }[/math] הינה מטריצה משולשית
דוגמאות
נשלש את המטריצה
- [math]\displaystyle{ A=\begin{pmatrix}-1 & -3 & -4 & -5 \\ 1 & 1 & -1 & -3 \\ 2 & 5 & 9 & 12 \\ -1 & -2 & -3 & -3 \end{pmatrix} }[/math]
ראשית נמצא את הפולינום האופייני:
- [math]\displaystyle{ p_A(x)=(x-1)^2(x-2)^2 }[/math]
הוא מתפרק לגורמים לינאריים, לכן המטריצה ניתנת לשילוש. הע"ע הינם 1,2.
לאחר חישוב בסיסים למרחבים העצמיים אנו מקבלים:
- [math]\displaystyle{ V_1=span\{(1,-2,1,0)\} }[/math]
- [math]\displaystyle{ V_2=span\{(1,0,-2,1)\} }[/math]
נסמן [math]\displaystyle{ E = \{(1,-2,1,0),(1,0,-2,1)\} }[/math]
ונשלים אותו לבסיס
- [math]\displaystyle{ B = \{(1,-2,1,0),(1,0,-2,1),(0,0,1,0),(0,0,0,1)\} }[/math]
נסמן
- [math]\displaystyle{ P=\begin{pmatrix} 1 & 1 & 0 & 0 \\ -2 & 0 & 0 & 0 \\ 1 & -2 & 1 & 0\\ 0 & 1 & 0 & 1\end{pmatrix} }[/math]