88-112 לינארית 1 תיכוניסטים קיץ תשעא/מערך תרגול/9
מטריצות מייצגות
הגדרה. תהי [math]\displaystyle{ T:V\rightarrow W }[/math] העתקה לינארית, ויהיו [math]\displaystyle{ E,F }[/math] בסיסים ל[math]\displaystyle{ V,W }[/math] בהתאמה. נסמן [math]\displaystyle{ E=\{v_1,...,v_n\} }[/math]. אזי המטריצה המייצגת את T מבסיס E לבסיס F הינה המטריצה שעמודותיה הן הקואורדינטות לפי הבסיס F של התמונות של איברי הבסיס E. מסמנים
[math]\displaystyle{ [T]^E_F =\begin{pmatrix}
| & | & & | \\
\big[Tv_1]_F & [Tv_2]_F &\cdots &[Tv_n]_F \\
| & | & & | \\
\end{pmatrix} }[/math]
הערה1 : המטריצה [math]\displaystyle{ [T]^E_F }[/math] היא המטריצה היחידה המקיימת את הטענה הבאה
לכל וקטור [math]\displaystyle{ v\in V }[/math] מתקיים ש [math]\displaystyle{ [T]^E_F[v]_E=[Tv]_F }[/math]
הערה 2 יהיו [math]\displaystyle{ V_1, V_2, V_3 }[/math] מרחבים וקטורים עם בסיסים [math]\displaystyle{ B_1, B_2, B_3 }[/math]בהתאמה.
יהיו [math]\displaystyle{ T:V_1\to V_2 S:V_2\to V_3 }[/math] שתי ה"ל אזי מתקיים
[math]\displaystyle{ [S\circ T]^{B_1}_{B_3}=[S]^{B_2}_{B_3}\cdot[T]^{B_1}_{B_2} }[/math]
דוגמא
דוגמא: [math]\displaystyle{ V=\mathbb{R}_{2}[x],\,W=\mathbb{R}^{2} }[/math]. ויהיו [math]\displaystyle{ E=\{1,x,x^{2}\},F=\{\left(\begin{array}{c} 1\\ 0 \end{array}\right),\left(\begin{array}{c} 0\\ 1 \end{array}\right)\} }[/math] בסיסים בהתאמה
נגדיר [math]\displaystyle{ T:V\to W }[/math] ה"ל בעזרת משפט ההגדרה [math]\displaystyle{ T(a+bx+cx^{2})=\left(\begin{array}{c} b+c\\ a \end{array}\right) }[/math] .
מצא את [math]\displaystyle{ [T]_{F}^{E} }[/math]
פתרון:
[math]\displaystyle{ T(1)=\left(\begin{array}{c}
0\\
1
\end{array}\right)=0\cdot\left(\begin{array}{c}
1\\
0
\end{array}\right)+(1)\cdot\left(\begin{array}{c}
0\\
1
\end{array}\right) }[/math]
ולכן
[math]\displaystyle{ [T(1)]_{F}=\left(\begin{array}{c}
0\\
1
\end{array}\right) }[/math]
[math]\displaystyle{ T(x)=\left(\begin{array}{c}
1\\
0
\end{array}\right)=1\cdot\left(\begin{array}{c}
1\\
0
\end{array}\right)+0\cdot\left(\begin{array}{c}
0\\
1
\end{array}\right) }[/math]
ולכן
[math]\displaystyle{ [T(x)]_{F}=\left(\begin{array}{c}
1\\
0
\end{array}\right) }[/math]
[math]\displaystyle{ T(x^{2})=\left(\begin{array}{c}
1\\
0
\end{array}\right)=1\cdot\left(\begin{array}{c}
1\\
0
\end{array}\right)+0\cdot\left(\begin{array}{c}
0\\
1
\end{array}\right) }[/math]
ולכן
[math]\displaystyle{ [T(x^{2})]_{F}=\left(\begin{array}{c}
1\\
0
\end{array}\right) }[/math]
ולכן, בסך הכל נקבל
[math]\displaystyle{ [T]_{F}^{E}=\left(\begin{array}{ccc}
0 & 1 & 1\\
1 & 0 & 0
\end{array}\right) }[/math]
הערה3: שימו לב, כפי שראינו בתרגיל זה, שאם ניקח את הוקטורים [math]\displaystyle{ Tv_1,...,Tv_n }[/math] ונשים אותם באופן נאיבי בעמודות מטריצה נקבל [math]\displaystyle{ [T]^E_S }[/math] (כאשר S הוא הבסיס הסטנדרטי)
דוגמא
[math]\displaystyle{ V=\mathbb{R}_{2}[x],\,W=\mathbb{R}^{2} }[/math]. ויהיו [math]\displaystyle{ E=\{-1,2+x,3+x+x^{2}\},F=\{\left(\begin{array}{c} 1\\ 0 \end{array}\right),\left(\begin{array}{c} 1\\ 1 \end{array}\right)\} }[/math] בסיסים בהתאמה
נגדיר [math]\displaystyle{ T:V\to W }[/math] ה"ל באופן הבא (בעזרת משפט ההגדרה) [math]\displaystyle{ T(a+bx+cx^{2})=\left(\begin{array}{c} b+c\\ a \end{array}\right) }[/math] . מצא את [math]\displaystyle{ [T]_{F}^{E} }[/math]
פתרון:
[math]\displaystyle{ T(-1)=\left(\begin{array}{c}
0\\
-1
\end{array}\right)=1\cdot\left(\begin{array}{c}
1\\
0
\end{array}\right)+(-1)\cdot\left(\begin{array}{c}
1\\
1
\end{array}\right) }[/math]
ולכן
[math]\displaystyle{ [T(-1)]_{F}=\left(\begin{array}{c}
1\\
-1
\end{array}\right) }[/math]
[math]\displaystyle{ T(2+x)=\left(\begin{array}{c}
1\\
2
\end{array}\right)=-1\cdot\left(\begin{array}{c}
1\\
0
\end{array}\right)+2\cdot\left(\begin{array}{c}
1\\
1
\end{array}\right) }[/math]
ולכן
[math]\displaystyle{ [T(2+x)]_{F}=\left(\begin{array}{c}
-1\\
2
\end{array}\right) }[/math]
[math]\displaystyle{ T(3+x+x^{2})=\left(\begin{array}{c}
2\\
3
\end{array}\right)=-1\cdot\left(\begin{array}{c}
1\\
0
\end{array}\right)+3\cdot\left(\begin{array}{c}
1\\
1
\end{array}\right) }[/math]
ולכן
[math]\displaystyle{ [T(3+x+x^{2})]_{F}=\left(\begin{array}{c}
-1\\
3
\end{array}\right) }[/math]
ולכן, בסופו של דבר, [math]\displaystyle{ [T]_{F}^{E}=\left(\begin{array}{ccc} 1 & -1 & -1\\ -1 & 2 & 3 \end{array}\right) }[/math]
תרגיל (6.12)
תהי [math]\displaystyle{ T:\mathbb{R}^2\rightarrow \mathbb{R}^2 }[/math] העתקה של שיקוף ביחס לציר x. מצא בסיס סדור B ל [math]\displaystyle{ \mathbb{R}^2 }[/math] עבורו [math]\displaystyle{ [T]_B=\begin{pmatrix} -1 & 2 \\ 0 & 1 \end{pmatrix} }[/math]
פתרון.
בסיס סדור יכיל שני וקטורים [math]\displaystyle{ v_1=(a,b),v_2=(c,d) }[/math]. לפי הנתונים [math]\displaystyle{ T(a,b)=(a,-b) }[/math] וגם [math]\displaystyle{ T(c,d)=(c,-d) }[/math].
עמודות המטריצה המייצגת הינן הקואורדינטות של התמונות של איברי הבסיס, לפי הבסיס. לכן
[math]\displaystyle{ (a,-b)=T(a,b)=(-1)\cdot (a,b) + 0 \cdot (c,d) }[/math]
[math]\displaystyle{ (c,-d)=T(c,d)=2\cdot (a,b) + 1 \cdot (c,d) }[/math]
ביחד קיבלנו 4 משוואות:
[math]\displaystyle{ a=-a \Rightarrow a=0 }[/math]
[math]\displaystyle{ -b=-b }[/math]
[math]\displaystyle{ c=2a+c=c }[/math]
[math]\displaystyle{ -d = 2b+d \Rightarrow d=-b }[/math]
לכן, עלינו לבחור [math]\displaystyle{ b,c,d }[/math] שיקיימו את המשוואות לעיל וגם יתקיים שהוקטורים [math]\displaystyle{ (a,b),(c,d) }[/math] בת"ל.
לכן b אינו אפס, וגם c אינו אפס. d חייב להיות -b.
ניקח [math]\displaystyle{ (0,1),(1,-1) }[/math] ואכן תנאי השאלה מתקיימים.
אלגוריתם למציאת מטריצה המייצגת את ההעתקה בין בסיסים כלשהם
יהיו מ"ו V,W והעתקה T בינהם ובסיסים E,F בדיוק כמו בהגדרה לעיל. אזי:
- מצא את מטריצת המעבר [math]\displaystyle{ [I]^F_S }[/math] (קל, לשים את הקואורדינטות לפי הבסיס הסטנדרטי של איברי F בעמודות)
- הפוך אותה על מנת לקבל את [math]\displaystyle{ [I]^S_F }[/math]
- הפעל את ההעתקה T על איברי הבסיס E לקבל [math]\displaystyle{ Tv_1,...,Tv_n }[/math]
- שים את הקואורדינטות לפי הבסיס הסטנדרטי של התמונות משלב שלוש בעמודות מטריצה [math]\displaystyle{ [T]^E_S }[/math]
- כפול מטריצות על מנת לקבל [math]\displaystyle{ [T]^E_F=[I]^S_F[T]^E_S }[/math]
אלגוריתם למציאת העתקה מפורשת לפי תמונות איברי הבסיס בלבד
תהי T העתקה לינארית הנתונה על ידי התמונות של איברי בסיס [math]\displaystyle{ B=\{v_1,...,v_n\} }[/math]. רוצים למצוא את [math]\displaystyle{ Tv }[/math] עבור [math]\displaystyle{ v\in V }[/math] וקטור כלשהו.
- נבצע את האלגוריתם לעיל על מנת למצוא את [math]\displaystyle{ [T]^E_S }[/math].
- נכפול במטריצת המעבר על מנת לקבל [math]\displaystyle{ [T]=[T]^S_S=[T]^E_S[I]^S_E }[/math]
- [math]\displaystyle{ [T][v]=[Tv] }[/math] מכיוון שכל אלה בבסיס הסטנדרטי, נכפול בוקטור כללי מהמרחב על מנת למצוא לאן הוא נשלח במפורש.
דוגמא
תרגיל. יהיו [math]\displaystyle{ V=span\{v_1=(1,0,-1,1),v_2=(-2,1,2,0),v_3=(0,-1,0,1)\} }[/math] ו [math]\displaystyle{ W=\mathbb{R}_3[x] }[/math] מ"ו. תהי העתקה T מV לW המקיימת [math]\displaystyle{ \forall i:Tv_i=w_i }[/math] כאשר
[math]\displaystyle{ w_1=1+x }[/math]
[math]\displaystyle{ w_2=x^3+x^2+x+1 }[/math]
[math]\displaystyle{ w_3=0 }[/math]
מצא את ההעתקה T במפורש.
פתרון.
דבר ראשון נמצא את המטריצה המייצגת מB לבסיס הסטדנרטי של הפולינומים S. נשים את התמונות בעמודות
[math]\displaystyle{ [T]^B_S =\begin{pmatrix} | & | & | \\ \big[Tv_1]_S & [Tv_2]_S &[Tv_3]_S \\ | & | & | \\ \end{pmatrix}= \begin{pmatrix} | & | & | \\ \big[w_1]_S & [w_2]_S &[w_3]_S \\ | & | & | \\ \end{pmatrix}= \begin{pmatrix} 1 & 1 & 0 \\ 1 & 1 & 0 \\ 0 & 1 & 0 \\ 0 & 1 & 0 \\ \end{pmatrix} }[/math]
כעת נמצא את מטריצת המעבר. שימו לב שאנו עוסקים במקרה מיוחד. המרחב שלנו אינו מרחב מוכר, ואנו צריכים למצוא לו בסיס סטנרטי על מנת לקחת את הקואורדינטות של איברי הבסיס הנתון לפי אותו בסיס סטנדרטי שנמציא.
כל הוקטורים בV הינם צירופים לינאריים של הבסיס הנתון. ניקח צירוף לינארי כללי ונראה בקלות שהוא מהצורה [math]\displaystyle{ (-s,t,s,r)) }[/math] ולכן בסיס סטנדרטי שקל להוציא את הקואורדינטות לפיו יהיה [math]\displaystyle{ S_V=\{(-1,0,1,0),(0,1,0,0),(0,0,0,1)\} }[/math]. מדוע הוא סטנדרטי? קל מאד לראות שלכל וקטור במרחב [math]\displaystyle{ [(-x,y,x,z)]_{S_V}=(x,y,z) }[/math].
כעת נמצא מטריצת מעבר [math]\displaystyle{ [I]^B_{S_V}=
\begin{pmatrix}
-1 & 2 & 0 \\
0 & 1 & -1 \\
1 & 0 & 1 \\
\end{pmatrix}
}[/math]
נהפוכו על מנת לקבל:
[math]\displaystyle{ [I]^{S_V}_B=([I]^B_{S_V})^{-1}=\frac{1}{3} \begin{pmatrix} -1 & 2 & 2 \\ 1 & 1 & 1 \\ 1 & -2 & 1 \\ \end{pmatrix} }[/math]
ביחד אנו מקבלים
[math]\displaystyle{ [T]^{S_V}_S=[T]^{B}_S\cdot [I]^{S_V}_B= \begin{pmatrix} 1 & 1 & 0 \\ 1 & 1 & 0 \\ 0 & 1 & 0 \\ 0 & 1 & 0 \\ \end{pmatrix} \cdot \frac{1}{3} \begin{pmatrix} -1 & 2 & 2 \\ 1 & 1 & 1 \\ 1 & -2 & 1 \\ \end{pmatrix} = \frac{1}{3} \begin{pmatrix} 0 & 3 & 3 \\ 0 & 3 & 3 \\ 1 & 1 & 1 \\ 1 & 1 & 1 \\ \end{pmatrix} }[/math]
לכן, [math]\displaystyle{ [T(-x,y,x,z)]_S=[T]^{S_V}_S[(-x,y,x,z)]_{S_V}=
\frac{1}{3}
\begin{pmatrix}
0 & 3 & 3 \\
0 & 3 & 3 \\
1 & 1 & 1 \\
1 & 1 & 1 \\
\end{pmatrix}
\cdot
\begin{pmatrix}
x \\
y \\
z \\
\end{pmatrix}
=
\begin{pmatrix}
y+z \\
y+z \\
\frac{1}{3}(x+y+z) \\
\frac{1}{3}(x+y+z) \\
\end{pmatrix}
}[/math]
ולכן בסופו של דבר:
[math]\displaystyle{ T(-a,b,a,d)=b+d +(b+d)x + \frac{1}{3}(a+b+d)x^2+ \frac{1}{3}(a+b+d)x^3 }[/math]
מחלקת שקילות של מטריצות המייצגות העתקה
טענה: יהא [math]\displaystyle{ V }[/math] מ"ו מימד סופי [math]\displaystyle{ B=\{v_1,\dots v_n\} }[/math] בסיס. תהא [math]\displaystyle{ A\in \mathbb{F}^{n\times n} }[/math] הפיכה. אזי קיים [math]\displaystyle{ B' }[/math] בסיס אחר כך ש [math]\displaystyle{ [I]^{B'}_B= A }[/math]
(במילים: המטריצה A היא מטריצת מעבר מאיזה שהוא בסיס אחר לבסיס הנתון)
הוכחה: נגדיר [math]\displaystyle{ B'=\{v'_1,\dots v'_n\} }[/math] ע"י [math]\displaystyle{ v'_j=\sum_{i=1}^n A_{i,j}\cdot v_i }[/math]. לפי הגדרה מתקיים כי [math]\displaystyle{ [I]^{B'}_B= A }[/math]. נותר להוכיח כי אכן [math]\displaystyle{ B' }[/math] בסיס. כיוון ש [math]\displaystyle{ |B'|=n }[/math] אזי אם נוכיח כי [math]\displaystyle{ B' }[/math] בת"ל אזי הוא בסיס לפי השלישי חינם.
נוכיח כי [math]\displaystyle{ B' }[/math] בת"ל
נניח כי [math]\displaystyle{ \sum_{j=1}^n \alpha_j v'_j =0 }[/math]. צ"ל כי [math]\displaystyle{ \forall i \; \alpha_i =0 }[/math]
[math]\displaystyle{ 0=\sum_{j=1}^n \alpha_j v'_j =\sum_{j=1}^n \alpha_j \sum_{i=1}^n A_{i,j}\cdot v_i =\sum_{i=1}^n \big( \sum_{j=1}^n \alpha_j A_{i,j} \big) \cdot v_i }[/math]
כיוון ש [math]\displaystyle{ B }[/math] בת"ל נקבל כי לכל [math]\displaystyle{ i }[/math] מתקיים כי [math]\displaystyle{ \sum_{j=1}^n \alpha_j A_{i,j} =0 }[/math]
אבל זה בדיוק הקורדינאטה ה [math]\displaystyle{ i }[/math] - ית של הכפל [math]\displaystyle{ (\alpha_1,\dots \alpha_n)\cdot A }[/math]
ולכן [math]\displaystyle{ (\alpha_1,\dots \alpha_n)\cdot A =(0,0,\dots ,0) }[/math] ע"י הכפלה מימין ב [math]\displaystyle{ A^{-1} }[/math] נקבל את הדרוש.
בניה:
על המטריצות הריבועיות [math]\displaystyle{ \mathbb{F}^{n\times n} }[/math] נגדיר יחס שקילות באופן הבא: [math]\displaystyle{ A\approx B }[/math] אם קיימת מטריצה הפיכה [math]\displaystyle{ P }[/math] כך ש [math]\displaystyle{ A=P^{-1}BP }[/math].
יחס זה נקרא "הצמדה".
הוכיחו כי זהו אכן יחס שקילות.
טענה מרכזית
יהא [math]\displaystyle{ V }[/math] מ"ו מימד סופי [math]\displaystyle{ n }[/math]. תהא [math]\displaystyle{ T:V\to V }[/math] ה"ל. ונשתמש בסימון [math]\displaystyle{ \approx }[/math] כיחס ההצמדה על המטריצות [math]\displaystyle{ \mathbb{F}^{n\times n} }[/math] שהגדרנו לעיל.
מתקיים כי
1. [math]\displaystyle{ [T]_B \approx [T]_{B'} }[/math] עבור כל 2 בסיסים [math]\displaystyle{ B,B' }[/math]
2. אם [math]\displaystyle{ [T]_B \approx A }[/math] עבור [math]\displaystyle{ B }[/math] בסיס כל שהוא אזי קיים בסיס [math]\displaystyle{ B' }[/math] כך ש [math]\displaystyle{ [T]_{B'}=A }[/math]
במילים- המטריצה המייצגת של [math]\displaystyle{ T }[/math] יחידה עד כדי הצמדה.
כלומר אם נייצג את [math]\displaystyle{ T }[/math] ע"י 2 בסיסים נקבל מטריצות צמודות ומאידך גיסא אם יש מטריצה [math]\displaystyle{ A }[/math] הצמודה לאיזה שהוא מטריצה מייצגת של [math]\displaystyle{ T }[/math] אז גם המטריצה [math]\displaystyle{ A }[/math] מייצגת את [math]\displaystyle{ T }[/math]
הוכחה:
1. מתקיים בגלל השיוויון [math]\displaystyle{ [T]^B_B=[I]^{B'}_B[T]^{B'}_{B'}[I]^B_{B'} }[/math] ומתקיים כי [math]\displaystyle{ [I]^{B'}_B }[/math] הופכית של [math]\displaystyle{ [I]^B_{B'} }[/math]
2. נתון כי קיימת מטריצה הפיכה [math]\displaystyle{ P }[/math] כך ש [math]\displaystyle{ P^{-1}[T]_BP = A }[/math] מהטענה שהוכחנו לעיל קיים בסיס [math]\displaystyle{ B' }[/math] כך ש [math]\displaystyle{ [I]^{B'}_B= P }[/math] ואז [math]\displaystyle{ A=P^{-1}[T]_BP = [I]^B_{B'}[T]_B[I]^{B'}_B=[T]^{B'}_{B'} }[/math] כלומר [math]\displaystyle{ A }[/math] אכן מייצגת את [math]\displaystyle{ T }[/math] לפי הבסיס [math]\displaystyle{ B' }[/math].
הגדרה: יהא [math]\displaystyle{ V }[/math] מ"ו מימד סופי [math]\displaystyle{ n }[/math]. תהא [math]\displaystyle{ T:V\to V }[/math] ה"ל.
אזי העקבה של [math]\displaystyle{ T }[/math] מוגדרת להיות [math]\displaystyle{ trace(T)=trace([T]_B) }[/math] כאשר [math]\displaystyle{ B }[/math] בסיס כלשהוא. (או בקיצור [math]\displaystyle{ tr([T]_B) }[/math])
הערה: ההגדרה לא תלויה בבחירת הבסיס. כלומר עבור 2 בסיסים [math]\displaystyle{ B,B' }[/math] מתקיים כי [math]\displaystyle{ trace([T]_{B'})=trace([T]_B) }[/math].
למה? לפי הטענה המרכזית קיימת [math]\displaystyle{ P }[/math] הפיכה כך ש [math]\displaystyle{ [T]_B=P^{-1}[T]_{B'}P }[/math] ואז מתקיים [math]\displaystyle{ tr([T]_B)=tr(P^{-1}[T]_{B'}P)=tr(PP^{-1}[T]_{B'})=tr([T]_{B'}) }[/math]
המעבר באמצע נובע מהעובדה כי לכל 2 מטריצות [math]\displaystyle{ A,B }[/math] מתקיים כי [math]\displaystyle{ tr(AB)=tr(BA) }[/math]