שינויים
/* זכויות האדם הטבעיות */
אלו הן זכויות המוענקות לאדם מרגע לידתו. הזכויות הטבעיות לא ניתנו על ידי המדינה ולכן המדינה לא רשאית לנטול זכויות אלו, פרט למקרים בהם האדם פוגע בזכויותיו של האדם האחר. הזכויות הטבעיות הן:
זוהי הזכות הבסיסית ביותר. ללא הזכות לחיים ובטחון אין טעם בזכויות נוספות. זכותו של אדם לחיות מבלי לחשוש מפגיעה גופנית או נפשית המסכנת את חיו או פוגעת בשלמות גופו. חובת המדינה לספק לאדם הגנה על מנת שיוכל לממש זכות זו.
רכושו של האדם שייך לו, זכותו לשמור על רכושו ללא חשש שילקח ממנו. בעלות על הרכוש מדגישה את היותו של האדם חופשי.
ישנם שני סוגי קניינים:
זכותו של האדם להשתמש ברכושו כרצונו.
'''קניין הוא כל דבר בעל ערך כלכלי.'''
כל בני האדם שווים בערכם ובזכויותיהם. המדינה והחברה צריכה להתייחס בצורה שווה לכל בני האדם.
שוויון משמעו:
ישנם מצבים שבהם יש התייחסות שונה ומוצדקת או רלוונטית שבהם נוהגים במדיניות שונה, כדוגמת מדיניות של הבחנה ומדיניות של העדפה מתקנת.
זוהי אפליה לטובה של קבוצת אנשים שקופחה בעבר חברתית וכלכלית. קבוצה זו חייבת להיות מוגבלת בזמן. מדיניות ההעדפה המתקנת באה במטרה להביא לצמצום פערים בחברה, לתת שוויון הזדמנויות לקבוצות ובעיקר חשוב לציין שעל מנת שננהג במדיניות של העדפה מתקנת הסיבה חייבת להיות מוצדקת ביותר.
זכותו של כל אדם שלא יפגעו זכויותיו מעבר לנדרש לצורך חקירה ומשפט. מטרת הזכות להגן על זכויותיו של האדם מפני כוח השלטון.
על מנת להבטיח את קיומו של ההליך ההוגן ננקטים אמצעים שונים כגון:
זכותו של אדם לדרוש שלא יפגעו לא בדימויו ולא בבטחונו. בנוסף, אין להעליב אדם לא פיזית ולא מילולית.
מתוך הזכות לכבוד נגזרות שתי זכויות:
האדם מטבעו שואף לחירות, כלומר האדם הוא יצור תבוני, אוטונומי, אחראי על גופו ועל חיו. זכותו של אדם בחופש פעולה לעשות ולנהוג כראות עיניו. אבל החירות בחברה האנושית אינה מוחלטת. היא אפשרית כל עוד אין אדם פוגע בחירותו של האדם האחר או בערכים היסודיים של החברה או המדינה.
מהזכות לחירות נגזרות חירויות רבות:
זכותו של האדם לחשוב ולגבש לעצמו דעה בכל נושא ועניין. חירות המחשבה והדעה היא זכות מוחלטת ומצביעה כל היותו של האדם יצוג תבוני, אוטונומי וביקורתי.
זכותו של האדם לאמץ לעצמו ערכים מוסריים ולנהוג על פיהם. זכותו של האדם לסרב לבצע פעולה שנוגדת את מצפונו.
הזכות להתאגד בקבוצות במטרה לקדם אינטרסים כגון חברתיים, פוליטיים, כלכליים, דתיים, לאומיים (ככלל הדמוקרטיה לא מונעת או מגבילה התאגדות למעט התאגדות שפוגעת ביסודות הדמוקרטיה).
זכותו של אדם להאמין ולקיים את מנהגי הדת וטקסי הפולחן
זכותו של אדם לבחור בדרך של אי אמונה מבלי שיכפו על הפרט קיום מצוות
הזכות לתנועה חופשית בתחומי המדינה. מותר לאדם לצאת מתוך המדינה אל מחוץ למדינה מבלי שיגבילו אותו. מותר לאדם לנוע ממקום למקום.
זכותו של אדם לבחור ולעסוק בכל מקצוע או מקום עבודה שירצה במקום ובדרך המתאימים לו לשם הבטחת צורכי פרנסה והגשמה עצמית וחשוב לציין - ישנם מקצועות רבים שמחובתנו האדם להציג תעודות אחרת זה מסכן את הציבור וישנם מקצועות המסכנים את הציבור ולא מאשרים לעסוק בהם.
אחת הדרכים החשובות למימוש חופש הביטוי, חירות המידע, זכות הציבור לדעת היא עיתונות חופשית, כלומר העיתונות היא עצמאית, היא אינה תלויה בשלטון ולכן היא גם אמצעי בלתי פורמלי להגביל את השלטון.
אחת הדרכים על מנת לממש את חופש הביטוי, זכות הציבור לדעת, חופש ההתאגדות היא האפשרות לצאת בהפגנה המביעה תמיכה או התנגדות לדבר מסויים (ההפגנה חייבת להיות מגובה באישור משטרתי).
זכותו של אדם לבטא כל דעה רגש אמונה העדפה בכל דרך. כגון אמצעי תקשורת כתובה ואלקטרונית, אמנות כמו ספרים וציורים, הפגנות, תקשורת בין אישית, צורת לבוש
זכותו של האדם לדעת מה עושים נציגיו בשלטון על מנת שיוכל כריבון כבעל כח לפקח ולבקר את מעשיהם
זכותו של כל אדם להיות חשוף לכל מידע שיאפשר לו לגבש עמדה, דעה בכל עניין ודבר. זכותו של כל פרט, כחלק מהעם לקבל מידע על הנעשה במדינה וכן על עניינים שמשפיעים על חיו ואיכותם.
