שינויים

קפיצה אל: ניווט, חיפוש

פתרון אינפי 1, תשס"ב, מועד א,

נוספו 2,973 בתים, 10:45, 12 בספטמבר 2021
[[קטגוריה:פתרון מבחנים]][[קטגוריה:אינפי]]([http://uexams.csmath.biu.ac.il/~sheinee/tests/math/88132/4ef1a6025793d.pdf המבחן])
==חלק א'==
1) התשובה היא ב'.
1) התשובה היא ב'. שלא כמו בלמה של קנטור, חסרה ההנחה של שאיפת גודל ההפרש לאפסל-0. <math>a_n</math> היא סדרה עולה החסומה מלעיל ע"י <math>b_1</math> (באינדוקציה - <math>b_1</math> גדולה יותר מכל שאר איברי אברי <math>b</math> שגדולים יותר מכל איברי אברי <math>a</math>) ולכן מתכנסת. בצורה דומה, <math>b_n</math> היא סדרה יורדת החסומה מלרע ע"י <math>a_1</math></math> ולכן מתכנסת. פוסל את ג', ד'. נותר להראות באמצעות דוגמה דוגמא את ב':
דוגמהדוגמא:<math>a_n=2\left(1+\frac{1}{n}dfrac1n\right)</math>, <math>b_n=-2\left(1+\frac{1}{n}dfrac1n\right)</math>.
2) התשובה היא ב'.
הפרכה לג', ד': <math>a_n=1/n</math>. ברור <math>a_n \to \infty </math> אבל <math>\lim_{n \to \infty }{\sqrt[n]{a_n}}=1</math>.
אותה סדרה היא גם הפרכה טריוויאלית לסעיף א'.
ב' נכון שכן <math>\frac{1}{|a_n|} \to \infty </math>.
(נובע ישירות מההגדרותהפרכה לג', שכן אם ד': <math>|a_n|<=\epsilondfrac1n</math> אז . ברור <math>\frac{1}{|a_n|}>\frac{1}{\epsilon} to0</math>.פורמלית: יהי אבל <math> \epsilon>0</math>. מתקיים <math>a_n lim\limits_{n\to \infty </math> ולכן לכל <math>\frac{1}{\epsilon }</math> קיים <math>N</math> כך ש<math>\forall sqrt[n<N: |]{a_n|<\frac{1}{\epsilon }=1</math>, כלומר כך ש.אותה סדרה היא גם הפרכה טריוויאלית לסעיף א'. ב' נכון שכן <math>\frac{1}dfrac1{|a_n|}>\epsilon to\infty</math>. מש"ל.
(נובע ישירות מההגדרות, שכן אם <math>|a_n|<\varepsilon</math> אז <math>\dfrac1{|a_n|}>\dfrac1{\varepsilon}</math> .)
פורמלית: יהי <math>\varepsilon>0</math> . מתקיים <math>a_n\to\infty</math> ולכן לכל <math>\dfrac1{\varepsilon}</math> קיים <math>N</math> כך ש- <math>\forall n<N:|a_n|<\dfrac1{\varepsilon}</math> , כלומר כך ש- <math>\dfrac1{|a_n|}>\varepsilon</math> . <math>\blacksquare</math>
3) ד'. <math>\infty </math> או 0 נק'. שתי דוגמאות:
<math>a_n=n</math>, <math>a_n=1+1/n</math>. באחת יש אינסוף נקודות
(סדרה מתכנסת ולכן חסומה, ולכן כל מה שגדול מהחסם העליון שלה), בשנייה בשלילה יש נקודה <math>x=c</math> בחיתוך ונתבונן במקום <math>n=c+1</math>, שלא מכיל את c כלל, בסתירה.
3) ד'. <math>\infty</math> או 0 נקודות. שתי דוגמאות:
<math>a_n=n,a_n=1+\dfrac1n</math> . באחת יש אינסוף נקודות
(סדרה מתכנסת ולכן חסומה, ולכן כל מה שגדול מהחסם העליון שלה), בשניה נניח בשלילה שיש נקודה <math>x=c</math> בחיתוך ונתבונן במקום <math>n=c+1</math> , כלומר בקטע <math>[c+1,\infty)</math> שלא מכיל את <math>c</math> כלל, בסתירה.
4) התשובה היא ד'. הפרכה לא', ב', ג': נגדיר <math>f(x)=\left\{\begin{matrix}
x+2 &x\neq 9 \\
x+3 & x=9
\end{matrix}\right.</math>, <math>g(x)=\left\{\begin{matrix}
x+3 &x\neq 9 \\
x+2 & x=9
\end{matrix}\right.</math>
אז ברור שההרכבה רציפה, שכן <math>f(g(x))=\left\{\begin{matrix}
x+5 &x\neq 9 \\
x+5 & x=9
\end{matrix}\right.=x+5</math> והוכחנו רציפות כל הפונקציות הליניאריות.
גם f וגם g אינן רציפות ב-9, ולכן זאת הפרכה לג' והוכחה לד4) התשובה היא ד'.
הפרכה לא', ב', ג': נגדיר <math>f(x)=\begin{cases}x+2&x\ne9\\x+3&x=9\end{cases},g(x)=\begin{cases}x+3&x\ne9\\x+2&x=9\end{cases}</math>
5) עבור r=1 מקבלים טור מתכנס לפי לייבניץאז ברור שההרכבה רציפה, מה שפוסל את ג',ד'. עבור r=0 הטור מתכנס (ל0) מה שפוסל את ב'. עבור r=-1 מקבלים שכן <math>f\fracbigl(g(x)\bigr)=\begin{1cases}{n^{x+5&x\fracne9\\x+5&x=9\end{1}{2}}cases}=x+5</math>, שמתבדר לפי העיבוי כי 1/2<1והוכחנו רציפות כל הפונקציות הלינאריות. פוסל את א', לכן נותרנו רק עם ה', שהיא התשובה הנכונה.(ישירות, נראה שהטור מתכנס בהחלט עבור <math>-1<r<1</math>, ובפרט מתכנס, ואז נבדוק את המקרים הנותרים.)
<math>f,g</math> אינן רציפות ב-9, ולכן זאת הפרכה ל-ג' והוכחה ל-ד'.
6 הורוביץ) ברור שב'. הפרכה לא',ג': <math>f(x)=\left\{\begin{matrix}
\frac{x}{2} & x\leq4 \\ 5)4x & else*עבור <math>r=1</math> מקבלים טור מתכנס לפי לייבניץ, מה שפוסל את ג',ד'.*עבור <math>r=0</math> הטור מתכנס (ל-0) מה שפוסל את ב'. עבור <math>r=-1</math> מקבלים <math>\endfrac1{n^{matrix}\right.frac12}}</math> עולה ממש ואינה רציפה בקטע , שמתבדר לפי העיבוי כי <math>(-152\frac12<1</math> .3פוסל את א'.לכן נותרנו רק עם ה',17)שהיא התשובה הנכונה. (ישירות, נראה שהטור מתכנס בהחלט עבור <math>-1<r<1</math>, ובפרט מתכנס, ואז נבדוק את המקרים הנותרים.)
הוכחת ב6 הורוביץ) ברור שב'. הפרכה לא': בשלילה, ג': <math>f(x)=\exists x_1,x_2 \in begin{cases}\mathbbdfrac{Rx}:x1 {2}&x\neq x_2 le4\wedge f(x_1) = f(x_2)\4x&x>4\end{cases}</math>.
בסתירה לכך ש <math>f </math> עולה ממש, שהרי בה"כ <math>x_1<x_2</math> ולכן <math> f(x_1) < f(x_2)</math> בסתירה להיותם שווים.
עולה ממש ואינה רציפה בקטע <math>(-152.3,17)</math> .
7) <math>f(x)=\frac{1+xcosx}{x+2}</math>.
הוכחת ב': בשלילה, <math>\exists x_1,x_2\in\R:x_1\ne x_2\and f'(xx_1)=\frac{f(1+xcosxx_2)'(x+2)-(1+xcosx)(x+2)'}{(x+2)^2}=\frac{(cosx-xsinx)(x+2)-(1+xcosx)}{(x+2)^2}\frac{=</math> .
xcosxבסתירה לכך ש-x^2sinx+2cosx-2xsinx-1-xcosx}{<math>f</math> עולה ממש, שהרי בה"כ <math>x_1<x_2</math> ולכן <math>f(x_1)<f(x+2x_2)^2}</math>בסתירה להיותם שווים.
 6 זלצמן וקליין) ג'. ד"ר שיין הוכיח טענה כמעט זהה - 7.8.;הוכחה<math>f</math> עולה ממש ולכן לפי ההשאלה הקודמת היא חח"ע. <math>f</math> גזירה ב- <math>x_0</math> ובפרט רציפה בסביבתה. לכן הפונקציה ההפוכה מוגדרת ורציפה בסביבת <math>y_0</math> . כעת, לפי ההנחה <math>f</math> גזירה ב- <math>x_0</math> ולכן <math>\lim\limits_{x\to x_0}\dfrac{f(x)-f(x_0)}{x-x_0}=f'(x_0)</math> . מכאן נקבל <math>\lim\limits_{x\to x_0}\dfrac{x-x_0}{f(x)-f(x_0)}=\frac1{f'(x_0)}</math> , בהנחה שהנגזרת שונה מ-0. לכן <math>\lim\limits_{y\to y_0}\dfrac{f^{-1}(y)-f^{-1}(y_0)}{y-y_0}=\fracfrac1{f'(x_0)}</math> ובפרט קיים. לכן הפונקציה ההפוכה גזירה ב- <math>x_0</math> . בכיוון ההפוך, נראה את ה- contrapositive: אם הפונ' ההפוכה גזירה אז הנגזרת שווה להופכי של הנגזרת של <math>f</math> , ולכן הנגזרת שונה מ-0(זה לא נימוק לגמרי פורמלי).  ==חלק ב'==7) <math>\begin{align}f(x)&=\dfrac{1+x\cos(x)}{x+2}\\f'(x)&=\frac{\bigl(1+x\cos(x)\bigr)'(x+2)-\bigl(1+x\cos(x)\bigr)(x+2)'}{(x+2)^2sin02}=\frac{\bigl(\cos(x)-x\sin(x)\bigr)(x+2cos02)-0sin0\bigl(1+x\cos(x)\bigr)}{(x+2)^2}\\&=\frac{x\cos(x)-x^2\sin(x)+2\cos(x)-2x\sin(x)-1-x\cos(x)}{(0x+2)^2}=\frac{2\cos(x)-x\sin(x)(x+2)-1}{(x+2)^2}\\f'(0)&=\frac{2\cos(0)-0\sin(0)(0+2)-1}{4(0+2)^2}=\frac{2-1}{2^2}=\frac14\end{align}</math>
זהו שיפוע המשיק.
כעת, נציב במש' במשוואת ישר עם הנקודה <math>\left(0,\frac{1}{2}tfrac12\right)</math>, ונקבל:<math>y=\fracdfrac14x+\dfrac12</math>  8) היה במערכי התרגול [[http://math-wiki.com/index.php?title=88-132_%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%A4%D7%99_1_%D7%A1%D7%9E%D7%A1%D7%98%D7%A8_%D7%90%27_%D7%AA%D7%A9%D7%A2%D7%91/%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%9A_%D7%AA%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9C/%D7%A1%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%98%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%AA]] עבור סכום עד <math>3n</math> . הפתרון כמעט זהה. נראה שהיא מונוטונית וחסומה:  <math>a_{n+1}-a_n=\frac1{2n+1}+\frac1{2n+2}-\frac1n\le\frac1{2n}+\fracfrac1{12n}-\frac1n=\frac2{42n}x-\frac1n=0</math>ולכן הסדרה היא מונוטונית יורדת.באינדוקציה הסדרה חסומה מלרע ע"י <math>0</math> (כי סכום חיוביים הוא חיובי). לכן הסדרה מתכנסת.  9) <s>הטור מתבדר, שכן התנאי הההכרחי אינו מתקיים; הסדרה אינה שואפת ל-0 כאשר <math>n\to\infty</math> אלא שואפת לאינסוף.</s>(המשפט הקודם נכון, אבל זוועתי להוכחה, ויש דרך קלה:)
בשביל לבדוק התכנסות בהחלט, נשתמש במבחן קושי: נחפש את הגבול העליון של <math>8\left(\dfrac{n}{n+2}\right)^n</math> .
<math>8\left(\frac{n}{n+2}\right) היה במערכי התרגול [[http://math^n=8\left(1-wiki.com/index.php?title\frac2{n+2}\right)^n=888\left(1-132_%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%A4%D7%99_1_%D7%A1%D7%9E%D7%A1%D7%98%D7%A8_%D7%90%27_%D7%AA%D7%A9%D7%A2%D7%91/%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%9A_%D7%AA%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9C/%D7%A1%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%98%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%AA]] עבור סכום עד <math>3n\frac1{\frac{n+2}{2}}\right)^{\frac{(n+2)}{2}\cdot2-2}=8\left(\left(1-\frac1{\frac{n+2}{2}}\right)^{\frac{(n+2)}{2}}\right)^2\cdot\left(1-\frac1{\tfrac{n+2}{2}}\right)^{-2}</math>. הפתרון כמעט זהה. נראה שהיא מונוטונית וחסומה:
קיבלנו גורם 8, גורם <math>a_(e^{n+1}-a_n=\frac{1}{2n+1}+\frac{1}{2n+)^2}-\frac{</math> , וגורם 1}{n}\leq . לכן הגבול, ובפרט הגבול העליון, הוא <math>\frac{1}{2n}+\frac{1}{2n}-\frac{1}{n}=\fracdfrac8{e^2}{2n}-\frac{>1}{n}=0</math>, (מסכן מי ששכח להביא מחשבון - זה יוצא די קרוב ל-1) ולכן הסדרה היא מונוטונית יורדתהטור הנתון אינו מתכנס בהחלט. באינדוקצייה הסדרה חסומה מלרע עיתרה מכך, עפ0 המשפט שהוכחנו (כי סכום חיוביים הוא חיובימשפט קושי המעודן, לתלמידי ד"ר שיין). לכן הסדרה מתכנסתנובע מכך שהטור המקורי מתבדר.
==חלק ג'==
10)
;הפרכה
ניקח <math>a_n=\dfrac{(-1)^n}{n},b_n=\dfrac{(-1)^n}{\ln(n)}</math> .
9) בשביל לבדוק התכנסות בהחלטלפי לייבניץ הטור <math>\displaystyle\sum_{n=1}^\infty a_n</math> מתכנס, נשתמש במבחן קושי: נחפש את הגבול העליון של וברור כי <math>8b_n\to0</math> שכן <math>\ln(n)\fracto\infty</math> , אבל המכפלה <math>\displaystyle\sum_{n=1}^\infty a_n\cdot b_n=\sum_{n+2=1})^\infty\frac1{n\cdot\ln(n)}</math>.מתבדרת לפי מבחן העיבוי, שיעורי הבית, הבוחן ומבחן האינטגרל:)
(נגדיר <math>8(\frac{n}{n+2})^nb_1=8(1-\frac{2}{n+2})^n=8(1-\frac{1}{\frac{n+2}{2}})^{\frac{(n+2)}{2}\cdot 2-2}=8((1-\frac{1}{\frac{n+2}{2}})^{\frac{(n+2)}{2}})^2\cdot (1-\frac{1}{\frac{n+2}{2}})^{-2}0</math>בשביל ענייני תחום-הגדרה, ברור שזה לא משנה)
קיבלנו גורם 8, גורם <math>(e^{-1})^2</math>, וגורם 1. לכן הגבול, ובפרט הגבול העליון, הוא <math>\frac{8}{e^2}>1</math>, (מסכן מי ששכח להביא מחשבון - זה יוצא די קרוב ל-1) ולכן הטור הנתון אינו מתכנס בהחלט.
11) נגדיר פונקציה <math>h</math> על-ידי <math>\forall x\in[-1,1]:h(x)=f(x)-x^2</math> . כעת, נתבונן ב- <math>h(1),h(2),h(3)</math> :
11) נגדיר פונקצייה h על ידי <math>\forall x \in [-1,1]: h(x1)=f(x1)-x1^2=f(1)-1<0</math>. כעת, נתבונן בואילו <math>h(10),h=f(0)-0^2=f(0)-0>0</math> ,ולכן לפי משפט ערך הביניים ל- <math>h</math> יש שורש (3כלומר היא מתאפסת) בנקודה כלשהי בקטע <math>(0,1)</math>: .
באותו האופן, <math>h(-1)=f(-1)-(-1)^2=f(-1)-1<0</math>ואילו <math>h(0)=f(0)-0^2=f(0)-0>0</math>, ולכן לפי משפט ערך הביניים יש ל-<math>h</math> יש שורש (כלומר היא מתאפסת) בנקודה כלשהי בקטע <math>(0-1,10)</math>. כל שורש של <math>h</math> הוא נקודה בה הפונקציות שוות, ומצאנו שיש לפחות 2 כאלה.
באותו האופן, <math>h(-1)=f(-1)-(-1)^2=f(-1)-1<0</math> ולכן יש ל-<math>h </math> שורש בקטע <math>(-1,0)</math>. כל שורש של h הוא נקודה בה הפונ' שוות, ומצאנו שיש לפחות 2 כאלה.
12 זלצמן)
;הוכחה
כיון ש- <math>\sin(2\cdot0)=0</math> אז ניתן להגדיר את <math>f</math> "מחדש" כפונקציה מפוצלת באופן הבא (מבלי לשנות בעצם את הגדרת
<math>f</math>).
12 זלצמן) הוכחה:<math>sin2x</math> רציפה ובעלת מחזור <math>pf(x)=\pi</math> ולכן רציפה במ"ש ב<math>\mathbbbegin{Rcases}\sin(2x)&x\ge0\\x&x</math> ולכן רציפה במ"ש גם בכל קטע חלקי ל- <math>0\mathbbend{Rcases}</math>, ובפרט בקרן החיובית הסגורה <math>[0,\infty)</math>.
ידוע ש- <math>x\sin(2x)</math> רציפה ובעלת מחזור <math>p=\pi</math> ולכן רציפה במ"ש ב- <math>\mathbb{R}</math> ולכן רציפה במ"ש גם בכל קטע חלקי ל- <math>\mathbb{R}</math>, ובפרט בקרן השלילית החיובית הסגורה <math>(-[0,\infty,0])</math>.
לכן (לפי משפט ממערכי התרגול) f ידוע ש- <math>x</math> רציפה במ"ש באיחוד הקטעיםב- <math>\R</math> ולכן רציפה במ"ש גם בכל קטע חלקי ל- <math>\R</math> , ובפרט בקרן השלילית הסגורה <math>(-\infty, שהוא הישר הממשי כולו0]</math> .
לכן <math>f</math> רציפה במ"ש ב- <math>[0,\infty)</math> וכמו כן ב- <math>(-\infty,0]</math> . לקרנות הנ"ל יש נקודה משותפת <math>x=0</math> ולכן (לפי משפט ממערכי התרגול) <math>f</math> רציפה באיחוד הקרנות, שהוא הישר הממשי כולו.
12 קליין) נגדיר פונקצייה h על ידי <math>\forall x \in I: h(x)=f(x)-x</math>.
<math>
h</math> מתאפסת בשתי נקודות שונות בקטע <math>I</math> ולכן לפי משפט רול קיימת נקודה בפנים הקטע בה נגזרתה מתאפסת. כלומר <math>\exists c \in I: h'(c)=0</math>.
לכן <math>h'(c)=(f(x)-x)'=f'(x)-1=0 </math>, ומכאן ש- <math>f'(x)=1</math>. מש"ל.
12 קליין) נגדיר פונקציה <math>h</math> על-ידי <math>\forall x\in I:h(x)=f(x)-x</math> .
12 הורוביץ) פונ' רציפה <math>h</math> מתאפסת בשתי נקודות שונות בקטע סגור מקבלת בו מקסימום ומינימום <math>I</math> ולכן לפי משפט רול קיימת נקודה בפנים הקטע בה נגזרתה מתאפסת. כלומר <math>\exists c\in I:h'(ויירשטראס IIc)=0</math> . בשלילה, נניח שהאינפימום אינו חיובי, ומייד נקבל סתירה שכן הפונלכן <math>h' צריכה לקבל את האינפימום שלה, ובנקודה זאת הפונ(c)=(f(x)-x)' תהיה אי=f'(x)-חיובית1=0</math> , בסתירהומכאן <math>f'(x)=1</math> .<math>\blacksquare</math>
12 הורוביץ) פונקציה רציפה בקטע סגור מקבלת בו מקסימום ומינימום (ויירשטראס II). בשלילה, נניח שהאינפימום אינו חיובי, ומיד נקבל סתירה שכן הפונקציה צריכה לקבל את האינפימום שלה, ובנקודה זאת הפונקציה תהיה אי-חיובית, בסתירה. <math>\blacksquare</math>
220
עריכות