88-133 אינפי 2 תשעב סמסטר ב/תרגילים/תרגיל 4/פתרון

מתוך Math-Wiki
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

הפעם יש קצת יותר עבודה, אז נתחיל יותר מוקדם (:

1

לצורכי נוחיות נסמן l(x):=\sqrt{(f'(x))^{2}+1},

מכיוון שהפונקציה f(x) גזירה ברציפות, אזי l(x) מוגדרת ורציפה בקטע הפתוח (0,1].

א

אנו רוצים להוכיח שאורך העקומה f הינו אינסופי \Leftarrow עלינו להראות כי: \int_{0}^{1}l(x)dx=\infty.

לפי הנתון: f'(x) מוגדרת ורציפה בקטע (0,1], ועל כן היא אינטגרבילית בו.

\int_{0}^{1}f'(x)dx=\lim_{a \to 0^{+}}\int_{a}^{1}f'(x)dx=\lim_{a \to 0^{+}}(f(1)-f(a))=-\infty

מכיוון שהפונקציה אינה מתכנסת, אזי היא גם לא מתכנסת בהחלט ולכן בהכרח: \int_{0}^{1}|f'(x)|dx=\infty

נבחין כי מתקיים - l(x)=\sqrt{(f'(x))^{2}+1}\geq \sqrt{(f'(x))^{2}}=|f'(x)|\geq 0

ולכן, לפי מבחן ההשוואה הראשון: \int_{0}^{1}l(x)dx=\infty.


ב

במקרה זה עלינו לנקוט גישה קצת שונה.

נניח בשלילה שהאורך העקומה הינו סופי, כלומר קיים M \in \mathbb{R}, כך שמתקיים: \int_{0}^{1}l(x)dx=M.

f אינה חסומה \Leftarrow קיים y \in (0,1] כך שמתקיים: |f(y)-f(1)|>M.

מכיוון שl(x) חיובית ממש לכל אורכה, אזי לכל a,b \in (0,1] מתקיים: \int_{a}^{b}l(x)dx>0.

(זה לא ממש שיא הפורמליות) ועל כן:

\int_{0}^{1}l(x)dx>\int_{y}^{1}l(x)dx\geq \int_{y}^{1}|f'(x)|dx\geq |\int_{y}^{1}f'(x)dx|=|f(1)-f(y)|>M

סתירה.

2

א

נפצל את האינטגרל לשניים (את האמת זה סתם לצורך הפורמליות):

\int_{1}^{\infty}e^{-ln^{2}x}dx=\int_{e^{2}}^{\infty}e^{-ln^{2}x}dx+\int_{1}^{e^{2}}e^{-ln^{2}x}dx

האינטגרל השני מתכנס כי הפונקציה רציפה בקטע הסגור ולכן אינטגרבילית בו.


נבדוק את ההתכנסות של האינטגרל הראשון:

ידוע כי עבור כל x\geq e^{2} מתקיים: ln^{2}(x)\geq 2ln(x)

ומכאן שמתקיים, e^{-ln^{2}x}\leq \frac{1}{x^{2}}.

ולפי מבחן ההשוואה הראשון, האינטגרל \int_{e^{2}}^{\infty}\frac{dx}{x^{2}} מתכנס ולכן גם \int_{e^{2}}^{\infty}e^{-ln^{2}x}dx.


הראנו ששני החלקים מתכנסים ולכן האינטגרל מתכנס.

ב

השאלה הופיעה בתרגילי בית משנים קודמות: ראו שאלה 7

ג

האינטגרל מתכנס לפי מבחן דיריכלה

g(x)=cosx, הינה פונקציה רציפה והאינטגרל שלה חסום בכל קטע סופי.

f(x)=\frac{1}{x} הינה פונקציה רציפה מונוטונית יורדת ששואפת ל0.

ולכן מתקיימים כל התנאים הנדרשים להפעלת המבחן.

ד

מתקיים: \int_{1}^{\infty}\frac{|cosx|}{x}dx\geq\int_{1}^{\infty}\frac{cos^{2}x}{x}dx,

ולכן האינטגרל מתבדר לפי מבחן ההשוואה הראשון (לפי סעיף ה').

ה

\int_{1}^{\infty}\frac{cos^{2}x}{x}dx=\int_{1}^{\infty}\frac{cos2x+1}{2x}dx=\int_{1}^{\infty}\frac{dx}{2x}+\int_{1}^{\infty}\frac{cos2x}{2x}dx

האינטגרל הוא סכום של אינטגרל מתבדר ואינטגרל מתכנס (לפי דיריכלה), ולכן האינטגרל מתבדר.

ו

מכיוון שיש לכאורה שני אינטגרלים בעייתים, נפצל את הביטוי לשניים ונוכיח התכנסות של כל אחד מהם בנפרד:

\int_{0}^{\infty}\frac{x-arctanx}{x(x^{2}+1)arctanx}dx=\int_{1}^{\infty}\frac{x-arctanx}{x(x^{2}+1)arctanx}dx+\int_{0}^{1}\frac{x-arctanx}{x(x^{2}+1)arctanx}dx


האינטגרל השני: נראה שבעצם מדובר באינטגרל אמיתי, כי יש גבול בנק' הבעייתית 0.

\lim_{x \to 0}\frac{x-arctanx}{x(x^{2}+1)arctanx}=\lim_{x \to 0}\frac{x-arctanx}{x \cdot arctanx}={l'Hôpital}=\lim_{x \to 0}\frac{1-\frac{1}{x^{2}+1}}{arctanx+\frac{x}{x^{2}+1}}=

\lim_{x \to 0}\frac{1-\frac{1}{x^{2}+1}}{arctanx+\frac{x}{x^{2}+1}}=\lim_{x \to 0}\frac{x^{2}}{x+(x^{2}+1)arctanx}=l'Hôpital=\lim_{x \to 0}\frac{2x}{2+2xarctanx}=0


האינטגרל הראשון:

לפי מבחן ההשוואה הגבולי עם האינטגרל \int_{1}^{\infty}\frac{dx}{x^{2}}.

\lim_{x \to \infty}\frac{\frac{x-arctanx}{x(x^{2}+1)arctanx}}{\frac{1}{x^{2}}}=\lim_{x \to \infty}\frac{x^{3}-x^{2}arctanx}{x(x^{2}+1)arctanx}=\frac{2}{\pi}

שני האינטגרלים מתכנסים, ולכן גם סמוכם מתכנס.

3

א

מופיע בתרגילי בית משנים קודמות: ראו פתרון לשאלה 6

ב

ג

4

שאלה זו (במלואה) הופיעה בתרגיל בית קודמים: ראו פתרון לתרגיל 2

5

נתון כי f(x) פונקציה רציפה \Leftarrow יש לה פונקציה קדומה F(x)

לפי נוסחאת ניוטון-לייבניץ' מתקיים: \int_{a}^{b}f(x)dx=F(b)-F(a)

ידוע כי \int_{0}^{\infty}f(x)dx=\infty, ולכן: \lim_{x \to \infty}F(x)=\infty


לכן נוכל לכתוב את האינטגרל הלא אמיתי שאנו צריכים לחשב בצורה הבאה:

\int_{1}^{\infty}\frac{f(x)}{F(x)-F(0)}dx=\int_{1}^{\infty}\frac{F'(x)}{F(x)-F(0)}dx


אך לפני שנחשב את האינטגרל עלינו להסביר מדוע בכלל ניתן לדבר עליו:

f(x) רציפה וחיובית \Leftarrow לכל a,b\in[0,\infty) מתקיים: F(b)-F(a)=\int_{a}^{b}f(x)dx>0,

ובפרט לכל x\geq 1 מתקיים: F(x)-F(0)>0.

F(x) גזירה ולכן רציפה \Leftarrow הפונקציה F(x)-F(0) רציפה וחיובית.

מכיוון ששתי הפונקציות רציפות וF(x)-F(0) חיובית \Leftarrow הפונקציה \frac{f(x)}{F(x)-F(0)} רציפה, ולכן אינטגרבילית על כל קטע סופי על הישר.

וכאן סיימנו להראות שניתן לדבר על האינטגרל הלא אמיתי.


כעת נוכל לחשב את האינטגרל עצמו:

לטעמי נוחות בלבד נסמן: a:=F(1)-F(0)

\int_{1}^{\infty}\frac{F'(x)}{F(x)-F(0)}dx=\begin{Bmatrix}
t=F(x)-F(0)\\ 
dt=F'(x)dx
\end{Bmatrix}=\int_{a}^{\infty}\frac{dt}{t}=\lim_{b \to \infty}ln(F(b)-F(0))-ln(F(a)-F(0))=\infty

וסיימנו (: