וקטור עצמי: הבדלים בין גרסאות בדף
שורה 15: | שורה 15: | ||
לאחר שנמצא את כל הע"ע, נמצא את הוקטורים העצמיים המתאימים להם, בעזרת חישוב [[מרחב עצמי|המרחב העצמי]] | לאחר שנמצא את כל הע"ע, נמצא את הוקטורים העצמיים המתאימים להם, בעזרת חישוב [[מרחב עצמי|המרחב העצמי]]: | ||
:<math>V_\lambda=\{v\in F^n|Av=\lambda v\}=N(A-\lambda I)</math> | :<math>V_\lambda=\{v\in F^n|Av=\lambda v\}=N(A-\lambda I)</math> | ||
(הזכרו בהגדרה של [[מרחבי המטריצה|מרחב האפס]]) | (הזכרו בהגדרה של [[מרחבי המטריצה|מרחב האפס]]) | ||
==דוגמאות== |
גרסה מ־09:36, 20 באוקטובר 2012
הגדרה
יהי שדה F, ותהי [math]\displaystyle{ A\in F^{n\times n} }[/math] מטריצה ריבועית מעל השדה
יהיו [math]\displaystyle{ 0\neq v\in F^n }[/math] ו-[math]\displaystyle{ \lambda\in F }[/math] כך ש:
- [math]\displaystyle{ Av=\lambda v }[/math]
אזי v נקרא וקטור עצמי (ו"ע) של המטריצה A ו[math]\displaystyle{ \lambda }[/math] הוא הערך העצמי (ע"ע) המתאים לו.
חישוב ע"ע וו"ע
נביט ב[math]\displaystyle{ f_A }[/math] הפולינום האופייני של המטריצה A. אזי [math]\displaystyle{ \lambda }[/math] הוא ע"ע של A אם"ם [math]\displaystyle{ f_A(\lambda)=0 }[/math].
כלומר, הע"ע הם בדיוק השורשים של הפולינום האופייני, וכך נחשב אותם.
לאחר שנמצא את כל הע"ע, נמצא את הוקטורים העצמיים המתאימים להם, בעזרת חישוב המרחב העצמי:
- [math]\displaystyle{ V_\lambda=\{v\in F^n|Av=\lambda v\}=N(A-\lambda I) }[/math]
(הזכרו בהגדרה של מרחב האפס)