וקטור עצמי: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך Math-Wiki
מאין תקציר עריכה
 
(גרסת ביניים אחת של אותו משתמש אינה מוצגת)
שורה 10: שורה 10:


==חישוב ע"ע וו"ע==
==חישוב ע"ע וו"ע==
נביט ב- <math>f_A</math> [[הפולינום האופייני]] של המטריצה A. אזי <math>\lambda</math> הוא ע"ע של A אם"ם <math>f_A(\lambda)=0</math> .
נביט ב- <math>p_A</math> [[הפולינום האופייני]] של המטריצה A. אזי <math>\lambda</math> הוא ע"ע של A אם"ם <math>p_A(\lambda)=0</math> .


כלומר, הע"ע הם בדיוק השורשים של הפולינום האופייני, וכך נחשב אותם.
כלומר, הע"ע הם בדיוק השורשים של הפולינום האופייני, וכך נחשב אותם.
שורה 47: שורה 47:


===ב===
===ב===
מצא ע"ע וו"ע של המטריצה <math>\begin{pmatrix} 0 & 1 \\ -1 & 0\end{pmatrix}</math> מעל הממשיים ומעל המרוכבים.
מצא ע"ע וו"ע של המטריצה <math>A=\begin{pmatrix} 0 & 1 \\ -1 & 0\end{pmatrix}</math> מעל הממשיים ומעל המרוכבים.




'''פתרון.'''
'''פתרון.'''


קל לראות כי הפולינום האופייני הינו <math>f_\lambda = x^2+1</math>, ולכן אין ע"ע וו"ע כלל מעל הממשיים כיון שאין שורשים לפולינום האופייני מעל הממשיים.
קל לראות כי הפולינום האופייני הינו <math>p_A = x^2+1</math>, ולכן אין ע"ע וו"ע כלל מעל הממשיים כיון שאין שורשים לפולינום האופייני מעל הממשיים.


לעומת זאת, מעל המרוכבים הע"ע הנם <math>\pm i</math> והבסיסים למרחבים העצמיים הינם <math>\{(1,i)\},\{(1,-i)\}</math>
לעומת זאת, מעל המרוכבים הע"ע הנם <math>\pm i</math> והבסיסים למרחבים העצמיים הינם <math>\{(1,i)\},\{(1,-i)\}</math>

גרסה אחרונה מ־08:18, 17 באפריל 2025

הגדרה

יהי שדה [math]\displaystyle{ \mathbb F }[/math] , ותהי [math]\displaystyle{ A\in{\mathbb F}^{n\times n} }[/math] מטריצה ריבועית מעל השדה

יהיו [math]\displaystyle{ 0\ne v\in{\mathbb F}^n }[/math] ו- [math]\displaystyle{ \lambda\in\mathbb F }[/math] כך ש:

[math]\displaystyle{ Av=\lambda v }[/math]

אזי v נקרא וקטור עצמי (ו"ע) של המטריצה A ו- [math]\displaystyle{ \lambda }[/math] הוא הערך העצמי (ע"ע) המתאים לו.

חישוב ע"ע וו"ע

נביט ב- [math]\displaystyle{ p_A }[/math] הפולינום האופייני של המטריצה A. אזי [math]\displaystyle{ \lambda }[/math] הוא ע"ע של A אם"ם [math]\displaystyle{ p_A(\lambda)=0 }[/math] .

כלומר, הע"ע הם בדיוק השורשים של הפולינום האופייני, וכך נחשב אותם.


לאחר שנמצא את כל הע"ע, נמצא את הוקטורים העצמיים המתאימים להם, בעזרת חישוב המרחב העצמי:

[math]\displaystyle{ V_\lambda=\{v\in{\mathbb F}^n|Av=\lambda v\}=N(A-\lambda I) }[/math]

(הזכרו בהגדרה של מרחב האפס)

דוגמאות

א

מצא את הערכים העצמיים והמרחבים העצמיים של המטריצה

[math]\displaystyle{ A=\begin{bmatrix} 3 & 1 & 1 \\ 2 & 4 & 2 \\ 1 & 1 & 3\end{bmatrix} }[/math]


פתרון.


קודם כל נחשב את הפולינום האופייני של [math]\displaystyle{ A }[/math] :

[math]\displaystyle{ f_A=|A-\lambda I|=\det \begin{bmatrix} 3- \lambda & 1 & 1 \\ 2 & 4- \lambda & 2 \\ 1 & 1 & 3- \lambda \end{bmatrix}= \det\begin{bmatrix} 0 & -2+\lambda & 1-(3-\lambda)^2 \\ 0 & 2- \lambda & -4+2\lambda \\ 1 & 1 & 3- \lambda \end{bmatrix}=(\lambda-2)^2(\lambda-6) }[/math]


לכן הערכים העצמיים של המטריצה, הרי הם השורשים של הפולינום האופייני, הנם 2 ו6.


כעת אנו צריכים למצוא בסיסים למרחבים העצמיים של [math]\displaystyle{ A }[/math] .


המרחב העצמי של [math]\displaystyle{ \lambda }[/math] שווה למרחב הפתרונות של המערכת ההומוגנית [math]\displaystyle{ (A-\lambda I)v=0 }[/math] .

בסיס למרחב האפס [math]\displaystyle{ N(A-2I) }[/math] הנו [math]\displaystyle{ \{(-1,1,0),(-1,0,1)\} }[/math] ובסיס למרחב האפס [math]\displaystyle{ N(A-6I) }[/math] הנו [math]\displaystyle{ \{(1,2,1)\} }[/math] .

ב

מצא ע"ע וו"ע של המטריצה [math]\displaystyle{ A=\begin{pmatrix} 0 & 1 \\ -1 & 0\end{pmatrix} }[/math] מעל הממשיים ומעל המרוכבים.


פתרון.

קל לראות כי הפולינום האופייני הינו [math]\displaystyle{ p_A = x^2+1 }[/math], ולכן אין ע"ע וו"ע כלל מעל הממשיים כיון שאין שורשים לפולינום האופייני מעל הממשיים.

לעומת זאת, מעל המרוכבים הע"ע הנם [math]\displaystyle{ \pm i }[/math] והבסיסים למרחבים העצמיים הינם [math]\displaystyle{ \{(1,i)\},\{(1,-i)\} }[/math]