דמיון בין מטריצות

מתוך Math-Wiki
גרסה מ־11:35, 25 באוקטובר 2012 מאת ארז שיינר (שיחה | תרומות) (←‏שימושים)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)

הגדרה

נביט בקבוצה כל המטריצות הריבועיות מסדר n ונגדיר את יחס הדמיון בין מטריצות על ידי:

A דומה ל B אם קיימת מטריצה הפיכה P כך ש
[math]\displaystyle{ A=P^{-1}BP }[/math]

שימוש בדמיון לחקר העתקות לינארית

משלושת אלה יחדיו נסיק כי:

מטריצות הינן דומות זו לזו אם"ם הן מייצגות את אותה העתקה לינארית לפי בסיסים כלשהם

לכן על מנת לחקור העתקות לינאריות נמצא מטריצה "יפה" הדומה למטריצה המייצגת את ההעתקה.

דוגמא

נבחן את המטריצה

[math]\displaystyle{ \begin{pmatrix}1.5 & -0.5\\ -0.5 & 1.5\end{pmatrix} }[/math]


מטריצה זו מייצגת את ההעתקה הלינארית הבאה:

[math]\displaystyle{ T(a,b)=\Big(\frac{3a-b}{2},\frac{3b-a}{2}\Big) }[/math]


לאחר מציאת ערכים עצמיים והפעלת אלגוריתם ללכסון מטריצה נקבל כי המטריצה המייצגת את T הינה

[math]\displaystyle{ [T]_B=\begin{pmatrix} 1 & 0 \\ 0 & 2\end{pmatrix} }[/math]


כאשר [math]\displaystyle{ B=\{v_1=(1,1),v_2=(1,-1)\} }[/math]


לכן לפי התכונות של מטריצה מייצגת מתקיים

[math]\displaystyle{ Tv_1=v_1,Tv_2=2v_2 }[/math]


במילים פיזיקליות, ההעתקה מכפילה את הכוח בכיוון 135 מעלות.


הערה:

אמנם לא כל העתקה ניתן להביא לצורה יפה כזו, אך כאשר נלמד את משפט ז'ורדן נאפיין בדיוק את כל ההעתקות הלינאריות מעל המרוכבים לפי צורות הז'ורדן שלהן.